בעיריית תל-אביב לא חושבים שרואים את שלט החוצות הזה מאיילון - תחליטו אתם
הפרשנות לחוק במדינת ישראל היא עניין גמיש מאוד, כך מסתבר. ברגע שזה נוגע לשילוט חוצות בערים הגדולות העניין הופך לאלסטי אפילו יותר. שלטי החוצות שחזרו לנתיבי איילון עלו עם תיקונים מפורטים וחקיקה נלווית תודות לדיונים סוערים ויסודיים בוועדת הכלכלה, בראשותו של יו"ר הוועדה אופיר אקוניס.
הסעיף שעוסק בשילוט חוצות על גג בניין מתיר שלט כזה רק אם התקיימו בו כל התנאים הבאים: (1) השלט מורה על מציאותו של מפעל, בית מלאכה או כל בית עסק אחר בבניין זה; (2) השלט הוא מסוג אותיות בודדות אשר גובהן אינו עולה על 2.5 מטרים. הבעיה מתחילה כאשר הצדדים המעורבים נותנים פרשנות משלהם להגדרה של 'איילון' ומחליטים על דעת עצמם מה הנהג יכול או לא יכול לראות.
חברת שילוט החוצות 'ברעם', בבעלות גיא בר-עם וחברת אמגון מקבוצת אמנת (הנסחרת בבורסה בתל-אביב) מחזיקה על גג מכרז הירידים שלט חוצות (התמונה המצורפת). עיריית ת"א לא מצאה שום פסול בשלט על גג מרכז הירידים. תגובת העיריית לפניית אייס הייתה: "השלט אושר במתכונתו הנוכחית, מהטעם שהוא אינו נשקף כולו לנתיבי איילון, ומשכך אין חלות עליו התקנות בנושא זה".
בענף שילוט החוצות לא מוכנים לדבר לייחוס, מהעובדה הפשוטה שלכל חברה יש לפחות שלט אחד שנמצא על המוקד בעיריית ת"א בשלב כזה או אחר של דיון - לפני הורדת שלט או אחרי. עם זאת לאייס הם אומרים כי "השלט של ברעם במרכז הירידים חורג באופן קיצוני ותמוה מאוד שהוא אושר בכל זאת". לטענתם השלט "עובר באופן בוטה על התיקונים בחוק איילון שנוגעים לשלט גג". התשובה של עיריית ת"א לאייס לפיה השלט לא פונה במלואו לנתיבי איילון מעלה חיוך מריר על פניהם. "התירוץ של עיריית ת"א מגוחך, הם הורידו לחברות אחרות שלטים על דברים הרבה יותר שוליים מהשלט במרכז הירידים".
עוד מוסיפים בענף החוצות: "עיריית ת"א טוענת שהשלט לא עובר על חוקי השילוט באיילון, גם אם זה נכון השלט עדיין עובר על חוקי השילוט של עיריית ת"א". לפי חוקים אלו, המופיעים באתר של עיריית ת"א. "שילוט על גג יותקן כך שמידותיו, טיבו וסוגו משתלבים במבנה עליו הוא ממוקם. גובה השלט המירבי, יהיה כדלהלן: במבנה עד 2 קומות - לא יותר שילוט גג. במבנה בן 3 קומות - עד 3 מטרים".
צילום מהצד בו רואים כיצד השלט נתמך על-ידי גג המבנה
תגובת רן רהב, דוברו של גיא בר-עם: "מדובר במכרז פומבי שפורסם ע"י חברת מרכז הירידים שבבעלות עיריית ת"א. למכרז נגשו מס' חברות שילוט חוצות וחברת ברעם זכתה במרכז וקיבלה היתר שילוט כדין. דובר החברה ביקש להדגיש כי לא מדובר על שלט גג! וכי החברה פועלת לפי החוק וכי כל פעילויותיה הן במסגרת החוק".
חברת חוצות אחרת אומרת שלא לייחוס: "ההחלטה לאשר את השלט תמוהה משום שהוא נצפה מאיילון. כל טענה שמדובר בכביש פנימי היא מוטעית. בנוגע למכרז - הוא נערך לפני שהשילוט בנתיבי איילון הוסר ונקבעו לגביו כללים חדשים. אנחנו בענף החוצות דוחים את טענות העירייה בכל תוקף ומצפים ממנה שתצא לשטח ותבדוק את עצמה. גם אם מדובר בשלט שצריך לעמוד בחוקי עיריית ת"א ולא איילון אזי שמדובר במבנה בן קומה אחת ולכן אי אפשר לשלט אותו בכל מקרה".
לגבי הטענה שלא מדובר בשלט גג אומרים בענף החוצות: "אם זה נכון וזו הטענה שלהם אז שיאשרו לכל חברת חוצות להעמיד שלט על כל גג ובכל מבנה. זה שהשלט נתמך בעמודים בקרקע לא שולל את העובדה שמדובר בשלט גג. הרי מעתה והלאה כל חברה יכולה לבקש שיתירו גם לה להוסיף עמודים תומכים ובכך לעקוף את הרשום בחוק".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
"לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור"
שר האוצר מציג את מתווה התקציב - הוא רומז להעלות את המסים על הבנקים או להפחית את הרווחים שלהם לטובת רווחת הציבור: "בנק ישראל גרם לעלית רווחי הבנקים מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה. זה לא ייתכן"
בצלאל סמוטריץ' שר האוצר וצוות המשרד, לצד מנהל רשות המסים, הכלכן הראשי ובכירי המשרד מציגים כעת את מתווה התקציב לשנה הבאה. זה עדיין לא המספרים (נעדכן בהמשך), אבל המסר ברור - המילואימניקים במרכז, המסים לציבור צפויים לרדת; הבנקים על הכוונת. "מי שמשרת מקבל הרבה יותר וזה הכי צודק", אומר בצלאל סמוטריץ', שר האוצר, "אנחנו נוריד מסים לאדם העובד. אנחנו נעשה את זה תוך שמירת המסגרות התקציביות, תוך הטלת מס רכוש ומסים נוספים שצריך להעלותם".
"הורדת מס הכנסה מעודדת צמיחה. יש תוכנית מפורטת של הורדת מסים. 20% מאוכלוסיית ישראל משלמת 80% מנטל המס. אנחנו נוריד את נטל המסים ונגדיל צמיחה. זה יהיה במיליארדים גדולים זה לא יהיה בשוליים".
סמוטריץ' סימן כאמור את הבנקים ובצדק - "ההתנהלות של הבנקים היא שערורייה. אי אפשר לתפוס שהרווח גדל מ-8 מיליארד שקל ל-30 מיליארד בשנה רק כי הנגיד מחליט להעלות ריבית. לא ייתכן שלאומי הגיע לשווי 100 מיליארד על חשבון הציבור".
"במקום שהבנקים יוציאו הרבה כסף על פרסום בכל מקום שיחזירו את הכסף לציבור הלקוחות שלהם. מדברים על גימיקים שהם נותנים לציבור, זה גימיקים. שולי הרווח של הבנקים חסרי פרופורציות. אין שום סיבה למספרים האלו.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"בקשר ליוקר המחיה, אנחנו באוצר ובממשלה נחושים להוביל רפורמה משמעותית מאוד במשק החלב. אנחנו נשמור על החקלאים. נשמור על החקלאות. נשמור על החקלאות שלנו, נשמור על הנכסים שלנו, אבל נדאג שהמחירים לצרכן ירדו. גם התקציב הביטחוני צריך לעבור חשיבה מחדש וצריך להיות הרבה יותר יעיל. יש הרבה מה לקצץ בתקציב הביטחון".
