למה הדולר הפך להיות המטבע החלש ביותר בשוק?

משבר הסאב פריים אשר פקד את אמריקה בשנת 2008, דרדר את הכלכלה הגדולה בעולם למיתון הגדול ביותר מאז מלחמת עולם ה-2. יו"ר הפד בנג'מין ברננקי יחד עם הקונגרס האמריקני התחילו בתהליך הבראה של המשק האמריקני, החל מהורדת הריבית במשק לרמה אפסית ועד לגיבוש חבילת תמריצים כוללת של קרוב לטריליון דולר.

המשבר הגדול בארה"ב התפשט מעבר לים ומדינות רבות כגון בריטניה, גרמניה , צרפת , יוון , ספרד ורבות אחרות, החלו לשקוע במיתון עמוק שנמשך מספר רבעונים.

הדולר האמריקני היה המטבע המועדף ביותר על הסוחרים בתקופה של ירידות בשל הריבית הנמוכה. רבים העריכו כי הכלכלה האמריקנית תצא ראשונה מהמשבר ולכן מצבו של הדולר הלך והשתפר.

למרות האבטלה הגבוהה בארה"ב, אשר חצתה את רף ה-10% והצמיחה האיטית, הדולר שימש כמטבע "חוף מבטחים" עד לפני מספר חודשים.

מדינות רבות החלו להציג ביצועיים מצוינים, מדינות כגון גרמניה אשר הציגה צמיחה של 2.2% ברבעון ה-2 של השנה, בריטניה צמחה בקצב של 1.1%, אוסטרליה, קנדה וניו זילנד גם הציגו ביצועים מרשימים במגזר התעסוקה והצריכה הפרטית.

ובארה"ב, שוק התעסוקה "תקוע", המשק האמריקני לא מצליח לייצר מקומות עבודה חדשים, עקב תהליך ההתייעלות שביצעו המעסיקים בתקופת המשבר. הצריכה הפרטית הנמוכה פגע קשות גם בצמיחה בארה"ב בשל העובדה שהצרכן האמריקני הינו המנוע העיקרי של הצמיחה במשק (מהווה קרוב ל-70% מהתמ"ג).

השינוי הגדול במעמדו של הדולר החל לפני מספר חודשים. הפד ריזרב החליט לחדש את מדיניות רכישות האג"ח הממשלתיות וממשיך לתמוך בריבית נמוכה ל"תקופה ממושכת".

על פי הערכות המוקדמות, האינפלציה הנמוכה והצמיחה האיטית במשק, ימשיכו להעניק לקברניטי הכלכלה הגדולה בעולם מרחב תמרון לביצוע הרחבות מוניטאריות נוספות, כגון מתן תמריצים נוספים ושמירה על רמת הריבית סביב אזור ה-0% לתקופה ממשוכת.

סוחרים בעולם חיפשו אלטרנטיבות השקעה חדשים. משבר החוב באירופה הצית מחדש את החששות מפני משבר גדול נוסף ואותם סוחרים דהרו לזהב שזינק לשיאים חדשים מעל 1300 דולר לאונקיה, אל הין היפני אשר קבע שיא של 15 שנה מול הדולר בנקודה 82.80 ין לדולר, ואל הפרנק השוויצרי אשר הפך להיות המטבע החזק ביותר בתקופה של חוסר וודאות בשווקים הפיננסים, בשל העובדה שהכלכלה השוויצרית הציגה ביצועים מרשימים, וריבית נמוכה (0.25%). שני האלמנטים הללו תרמו להתחזקותו ולביסוס מעמדו מתחת לרמת השקילות מול הדולר.

אם מסתכלים על הדולר אינדקס, ניתן לצפות להמשך החלשות הדולר בתקופה הקרובה. קו המגמה העולה מהווה נקודות מבחן חשובה עבור השטר הירוק.

דולר אינדקס - גרף שבועי

לסיכום

מעמדו של הדולר הולך ונשחק עם הזמן. מדיניותו היונית של הפד ריזרב לא הולכת להשתנות בקרוב ולכן הסוחרים בעולם חוששים ולא ממהרים לרכוש את השטר הירוק. התיאבון לסיכון בשווקים הפיננסים מגביר את הלחץ על הדולר. סוחרים מעדיפים להשקיע

את כספם בנכסים מסוכנים הנושאים על גבם תשואות גבוהות. שחקני ה-CARRY (סוחרים הנהנים מהפרשי ריביות בין מטבעות) רוכשים מטבעות כגון הדולר האוסטרלי המתקרב לרמת השקילות מול הדולר, הדולר הניו זילנדי ובארץ, הסוחרים מעדיפים את השקל בשל הערכות כי פערי הריבית ילכו ויגדלו לטובת השקל.

מצבו של הדולר לא יכול להשתפר עד שהמדיניות המוניטארית בארה"ב לא תשתנה, לכן לפני שמחליטים לרכוש דולרים, כדאי לבדוק את השטח לעומק.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.04%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.04%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות