ניתוח מעמיק - אירו - פרנק שוויצרי
רקע פונדמנטאלי
לאחרונה אנחנו עדים להתחזקות המטבע השוויצרי, אשר משמש זה מספר חודשים כמטבע חוף מבטחים, דבר שלא היה בעבר (עקב חוסר הוודאות בשטר הירוק הסוחרים חיפשו מטבע מבטחים אחר).
כלכלת שווייץ היא אחת הכלכלות היציבות בעולם ונמצאת בין המדינות המשגשגות ביותר בעולם במונחים של הכנסה פרטית, וכן אחת המדינות עם התרומה הגבוהה ביותר של סחר חוץ.
עם זאת, שוויץ מעוניינת כמו יפן במטבע מקומי חלש לעומת שאר המטבעות, במיוחד אל מול האירו, דבר אשר ימנע פגיעה בסחר הייצוא של המדינה. לכן קיים חשש תמידי שהממשלה המקומית תיתן הוראה לבנק המרכזי להתערב בשוק המט"ח על מנת להחליש את הפרנק (וזה קרה מספר פעמים בעבר). לפיכך, הסוחרים בעולם מחכים ב"כיליון עיניים" להתערבות הבנק המרכזי, על מנת שיוכלו לתפוס את העסקאות במחירים טובים.
עתידו של האירו תלוי ב-16 מדינות המרכיבות את הגוש. ברוב המדינות קיים גרעון תקציבי עצום שנגרם בין היתר כתוצאה מתוכניות החילוץ לטובת הבנקים במדינות. אירלנד מככבת בראש הרשימה עם הגרעון הגדול ביותר מבין מדינות הגוש.
הגרעון העצום של אירלנד עשוי להסתכם בכ-25% מהתמ"ג עד סוף השנה הנוכחית. ספרד ופורטוגל גם הן לא במצב מעודד. סוכנויות הדירוג הגדולות בעולם חתכו את דירוג האשראי של המדינות בשל הגרעון הכבד. המדינות נדרשו לבצע קיצוצים חסרי תקדים על מנת לצמצם את החוב שלהן. עניין זה פוגע מאוד בצמיחתן.
פרט למדינות אלו, קשה כמובן להתעלם מיוון, ה"כתם השחור" של גוש האירו. כלכלת יוון שקועה במיתון עמוק וברבעון ה-2 של השנה רשמה צמיחה שלילית של 1.5%-. בינתיים שר האוצר היווני ערך סבב ביקורים באירופה במהלך השבוע האחרון, במטרה לנסות ולשכנע שיוון מתאוששת מהמצב אליו היא נקלעה.
בגרמניה הסיפור שונה לחלוטין. הכלכלה הגדולה בגוש הצליחה לצמוח בקצב מרשים של 2.2% ברבעון ה-2 של השנה (המהיר ביותר מאז הקמת גוש האירו). האם הכלכלה הגרמנית תצליח לסחוף אחריה את כל הגוש ותאותת לנו על יציאה מן הגרעון הפוקד את רוב חברות הגוש? כפי שזה נראה כרגע, גרמניה מצליחה לחזק את האירו בעקבות נתוני תמ"ג טובים שיצאו לאחרונה וכמו כן, הציגה נתון מרשים בסקר האקלים האחרון.
לסיכום: לאחרונה בעקבות נתונים מוצלחים שיצאו על האירו (רובם מכיוון כלכלת גרמניה, אשר מחזיקה כולה את גוש האירו), ניכר כי הצליחו לחזק את האירו בצורה משמעותית אל מול שאר המטבעות.
מנגד מסתמן כי בשוויץ הממשלה תתערב בשוק המט"ח, דבר אשר יוביל להחלשות המטבע המקומי, במיוחד אל מול האירו כפי שהוזכר בהתחלה, וזאת בעיקר בשל העובדה שכלכלת שוויץ בנויה ברובה מייצוא למדינות אירופה השונות. לפיכך אני רואה בסופו של דבר כיצד האירו יתחזק אל מול הפרנק השווצרי.
גרף שבועי
גרף יומי
- צמד זה הוא אחד הצמדים המדוברים ביותר בשבוע שעבר. סוחרים בעולם מעריכים כי הבנק המרכזי של שוויץ ילך בעקבות היפנים ויחליטו לשים קץ להתחזקות המטבע המקומי.
- אם נסתכל על הגרף היומי, ניתן לראות כי הצמד בונה לנו שפלים עולים. במקביל, ישנה תמיכה משמעותית באזור 1.3070.
- כמו כן, הצמד נבלם על שתי רמות פיבונאצ'י בגרף יומי 61.8% ו- 50% (השילוב של שני רמות אלו, מראות שרמת המחיר הזו הסוחרים מכבדים אותה מאוד), הבלימה ברמות אלו והשילוב עם קו המגמה, גרמו לסוחרים להיכנס כבר ביום שישי האחרון לעסקאות.
- הצמד החל כבר מהלך עליות מנקודת התמיכה, 1.3070 וביצע עליה של משהו כמו 200 פיפס, במידה והצמד יסגור מחיר מעל נקודת ההתנגדות 1.3390, צמד זה כנראה ימשיך לעלות אל רמת ההתנגדות הבאה.
- האינדיקטורים השבועיים מאותתים לונג (ישנה סטיה בין המחיר לבין הסטוכסטי).
רמות משמעותיות
התנגדות 2: 1.3480
התנגדות 1: 1.3390
ספוט: 1.3167
תמיכה 1: 1.3070
תמיכה 2: 1.2765
אסטרטגיה לימים הקרובים: המשך לונג ואפשרות כניסה נוספת. הכניסה המוקדמת לסוחרים האגרסיביים שבינינו הייתה בבלימת מחיר על קו התמיכה המשולב עם שתי רמות פיבונאצ'י.
הכניסה הבאה תתאפשר בסגירת מחיר מעל השיא האחרון בגרף 4 שעתי (רמה של 1.3295), זאת כמובן בהיווצרות אחת התבניות המאשרות ללונג. יעדים: יעד ראשון הושג באזור 1.3160, 1.3380, יעד נוסף פתוח. סטופ: 1.2750.
*** ניתוחים ועסקאות כלולות בדוח זה הינם למטרת אינפורמציה בלבד, ובשום אופן אין לראות בו הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה של מטבע, מדד, מנייה סחורה ו/או כל נכס אחר מהמתוארים בדוח. הניתוח מתפרסם על מידע אשר פורסם לכלל הציבור ומידע אחר, לרבות מידע שפורסם על ידי החברה נשואת דוח זה, ואשר כלל פורקס מניחה שהינו מהימן, וזאת, מבלי שביצעה בדיקות עצמאיות לשם בירור מהימנות המידע. המסחר במטבע חוץ, סחורות, מדדים ומתכות כרוך בסיכון רב ואינו מתאים לכל אדם. הכותבים יכולים להיות בעל עניין אישי בנכסים הפיננסים המוזכרים בסקירה זו. אין לראות בנכתב בה הצעה או ייעוץ לרכישה ו/או מכירה ו/או החזקה של ניירות ערך. הכותבים אינם בעלי רשיון ייעוץ או ניהול תיקים.
בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
האמנה החדשה, שנקראת "אמנת זמינות פיננסית לסיוע לחיילים וחיילות בשירות חובה", תעודד את הבנקים להעניק פתרונות יצירתיים, להקפיא הליכים משפטיים ולשפר את הנגישות הפיננסית של חיילים לאורך השירות ובסיומו
הפיקוח על הבנקים בבנק ישראל השיק מהלך ראשון מסוגו, שמטרתו להעניק סיוע פיננסי ייעודי לחיילי וחיילות חובה. האמנה החדשה, שאומצה באופן וולונטרי על ידי כלל המערכת הבנקאית, מתיימרת להתמודד עם תופעה שהפכה בשנים האחרונות לנפוצה במיוחד: חיילים בשירות סדיר שמוצאים את עצמם תחת עומס כלכלי מהותי, לעיתים כבר במהלך השירות, ונושאים איתם את נטל החובות גם לאחר השחרור.
היוזמה, הקרויה "אמנת זמינות פיננסית", נבנתה בשיתוף פעולה של שורת גופים ובהם הבנקים, חברות כרטיסי האשראי, איגוד הבנקים, משרד המשפטים (הסיוע המשפטי), רשות האכיפה והגבייה, ועמותת "נדן". לפי הפיקוח, מטרת האמנה אינה רק הקלה מידית על חיילים הנמצאים בקשיים, אלא גם מניעה, באמצעות כלים לשיפור הידע הפיננסי והנגישות לשירותים.
מרכיב מרכזי באמנה הוא הטיפול בחוב. על פי המתווה, בנקים שיעמדו בהוראות יקפיאו הליכים משפטיים למשך שנה לחוב של עד 15 אלף שקל, וינסו לגבש עם החייל החייב הסדר תשלומים מקל, בהתאם ליכולותיו. ההקפאה תוארך בעוד חודש אם החייל ריצה עונש מאסר של 30 יום ומעלה. מדובר במהלך שיש בו היבט חברתי מובהק, אם כי המבחן המשמעותי יהיה מידת השימוש בו בפועל, ובעיקר מידת שיתוף הפעולה מצד הבנקים עצמם, שיכולים אמנם להעניק הקלות נוספות, אך אינם מחויבים לכך.
כחלק מהשינוי, ימנו הבנקים אנשי קשר ייעודיים לחיילים, שיקבלו הכשרה ממוקדת בהובלת הגופים הרלוונטיים, כולל מפגש עם נציגי צה"ל והסיוע המשפטי, ויוכלו להציע פתרונות בהתאמה אישית. כל חייל יוכל לפנות לאיש הקשר בבנק שבו מתנהל חשבונו, ללא תלות במקום השירות או הסניף. במקביל, תוענק גמישות תפעולית, תעודת חוגר תוכר כאמצעי זיהוי רשמי לפעולות בסיסיות בבנק, חיילים יוכלו לפעול בכל סניף הקרוב אליהם ולא רק בסניף האם, ויונפקו כרטיסי חיוב דיגיטליים זמינים עבור חיילים המשרתים הרחק מהבית.
- סמוטריץ' נגד בנק ישראל: "אם הנגיד לא יוריד את הריבית אני אוריד מיסים"
- האם מתפתחת בבנק ישראל "דיקטטורה מחשבתית"?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באשר לאשראי, תצא המלצה להציע מסגרות מותאמות ליכולת הכלכלית של החיילים, תוך הפחתת סיכון להיכנסות למינוס או לחריגות לא מבוקרות. מעניין לראות שהאמנה אינה עוסקת רק בהיבט המיידי אלא גם בתקופות חריגות, כמו מלחמה. ההתייחסות למבצעים כמו "חרבות ברזל" ו-"עם כלביא" מעידה על לקח ברור שלמד הפיקוח: בתקופות לחימה נדרשת רמה גבוהה של גמישות ונכונות מצד המערכת הבנקאית לפעול ברגישות מול חיילים שנפגעו, נפצעו, או נמצאים בזמינות מבצעית אפסית.
פרופ צבי אקשטיין (אורן שלו)"כיבוש עזה אינו רק אתגר ביטחוני אלא איום כלכלי חמור על ישראל"
פרופ' צבי אקשטיין, ראש מכון אהרון למדיניות כלכלית: "הסדרה בשילוב רפורמות כלכליות יכולה להחזיר את המשק למסלול של יציבות וצמיחה"
מכון אהרן למדיניות כלכלית באוניברסיטת רייכמן מפרסם ניתוח הבוחן את ההשלכות הכלכליות של שלושה תרחישים ביטחוניים־מדיניים אפשריים הנוגעים לחזית עם עזה: סיום הלחימה והסדרה בינלאומית לניהול אזרחי של רצועת עזה; סיום הלחימה בעזה, ללא הסדרה. כיבוש מלא של רצועת עזה הכולל ניהול אזרחי מתמשך בידי ישראל
הניתוח שנבנה בשיתוף מומחי ביטחון מצביע כי כיבוש עזה כרוך בהוצאות ביטחוניות גבוהות, צפוי לגרור סנקציות כלכליות, ימנע יישום רפורמות תומכות צמיחה ויוביל לפגיעה ברמת החיים של האזרחים וביציבות הפיננסית של המשק. תרחיש כזה יוביל ל"עשור אבוד" – שנים רבות של צמיחה איטית - כפי שקרה לאחר מלחמת יום כיפור. לעומת זאת, בתרחיש הסדרה והעברת הניהול האזרחי של רצועת עזה החל מ-2026 לאחריות בינלאומית תתאפשר חזרת המשק למסלול של צמיחה כלכלית כפי שקרה לאחר האינתיפאדה השנייה.
מכון אהרן מפריד בניתוח הכלכלי בין הטווח הקצר (2027-2025) לטווח הארוך (2035-2028). בכל אחד מהתרחישים הוערכו היקפי המילואים הנדרשים, היקף העובדים שיעדר ממקום העבודה, העלויות הביטחוניות והשפעותיהם על הגרעון, הצמיחה ויחס החוב לתוצר.
כיבוש מלא של רצועת עזה
בתרחיש זה צה"ל נוקט בפעילות צבאית עצימה מאוד ברבעון האחרון של 2025 וכן ב-2026, לרבות גיוס מילואים רחב של כ-100 אלף אנשי מילואים. ישראל, מתוקף החוק הבינלאומי, מחויבת בחלוקת מזון ובשירותים אזרחיים בסיסיים לתושבי עזה. הפעילות הצבאית, יחד עם ההוצאות בגין ניהולה האזרחי של עזה, לרבות חלוקת המזון, מגדילות את ההוצאות הצבאיות ב-2025 וב-2026 אל מעל ל-9% תוצר בשנה, ואת הגרעון בשנים אלו ל-7.6% ו-7.9% בהתאמה. החוקרים מדגישים שבכל התרחישים שנבחנו מתקיימת התאמה תקציבית של 2% תוצר (הפחתת הוצאות או העלאות מיסים) בשנים 2027-2026. צמיחת התוצר בתרחיש זה תיפגע באופן משמעותית: 0.7% ב-2025 ו-1.1% ב-2026. ותוביל לצמיחה שלילית של התוצר לנפש (ירידה של 1.1% ב-2025, ושל 0.7% ב-2026). תוצאות אלו הן סכנה של ממש ליציבות הפיננסית של ישראל – יחס החוב לתוצר צפוי לעלות ל-75.9% בסוף 2026 ול-78.8% ב-2027. רמות אלו של יחס חוב לתוצר צפויות להוביל להפחתה משמעותית של דירוג החוב של ישראל, לזינוק בפרמיית הסיכון ולעלייה בעלויות מימון ומחזור החוב של הממשלה. החוקרים מניחים כי תחת תרחיש כיבוש עזה לא יהיה ניתן ליישם רפורמות תומכות צמיחה כלכלית כגון השקעה בהון האנושי, בתעסוקה, בתשתיות ובעיקר תשתיות תחבורה ותשתיות דיגיטציה של המשק.
- כולם מדברים על עלייה לארץ - הוא מדבר על הגירה מהארץ; הכלכלן שמספק תחזית פסימית לשנה הבאה
- מאות כלכלנים במכתב: "עדיין לא מאוחר לעצור את הרכבת לפני התהום"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תרחיש זה טומן בחובו סיכונים גדולים לכלכלה הישראלים וליציבות המשק: ראשית, תנאים אלו לא יאפשרו מימון מלא של דרישות מערכת הביטחון צפויה פגיעה משמעותית בשירותי האזרחיים, בעיקר בריאות, חינוך והשקעות בתחבורה. בנוסף, תרחיש כזה יחריף את מצבה המתדרדר של ישראל בזירה הבינלאומית הצפויה להטיל סנקציות כלכליות שיפגעו בחברות יצוא, בעיקר יצוא הייטק, ובייצור מקומי בשל קושי ביבוא מוצרי גלם וביניים.
