תפיסת התפקיד של יועצי השקעות - מפקיד למנהל לקוח

דיויד סולומון |

במשך מספר שנים הייתי בקשר עם מספר לא קטן של יועצי השקעות הן כלקוח והן כיועץ ארגוני. חלקם היו נציגים של בתי השקעות וחלקם של בנקים מובילים בארץ.

לומר לכם שהרגשתי מצוין. לאו. לומר לכם שהרגשתי מטופל, לא לגמרי. אז מה כן? לרוב הרגשתי שעומד לרשותי פקיד נעים הליכות ונעים סבר, שמעוניין לשרת את מבוקשותי על גחמותיהם, בדרך הנעימה ביותר, זאת כמובן כאשר התור לא היה גדול.

יותר מכל דבר אחר הרגשתי שיועץ השקעות דמה למגוון היועצים הקיימים בחברות האינטרנט ו/או החברות הסלולריות. האם לזה התכוון המשורר?

שאלה

באיזה מידה החוויה שהרגשתי אני ואלה שראיינתי לקראת הטור הזה, הינו עניין של מדיניות ברורה של הבנקים ובתי השקעות או שמא הסיבה נעוצה במאפיינים אישיים של אותה אוכלוסיה?

מהם הציפיות שלי מיועץ השקעות

ובכן, קודם כל מספר עובדות. יועצי השקעות הינם אנשים בוגרי השכלה כלכלית. חלקם הלא מבוטל הינם בוגרי שני תארים כלכליים. רוב היועצים עם השנים צוברים הרבה מאוד ניסיון בשוק ההון ומטבע הדברים מפתחים מידה לא קטנה של חושים בריאים לעתיד לבאות, וסביר להניח מחבקים ידע עשיר אודות חברות או מכשירים פיננסים כאלה ואחרים וזאת בין היתר בזכות המידע הפנימי שזורם להם מפי המומחים שמאתרים את המניות החמות והמגמות העתידות להתחרש, לכאורה או למעשה.

אל מול כל המשאבים והכלים הללו אני יכול להעיד שה"טיפול" שקיבלתי לא שיקף את כל הטוב הזה, ומכאן אני מסיק שקיים פער גדול בין היכולות של היועצים-פקידים לבין התפוקות שהם מייצרים עבורי ועבור לקוחות שכמותי.

סיבת הפער

למיטב הבנתי יועצי השקעות רשאים לייעץ ללקוח, אך המונח יעוץ חובק ספקטרום רחב ומכיל פרשנות ומנעד רחבים ביותר וכאן נעוצה הבעיה. אני מצפה מיועץ ההשקעות שלי בשונה מיועץ או פקיד השירות הקלאסי בחברת שירותי האינטרנט, שיסייע לי בגיבוש ופיתוח מדיניות השקעה, כלומר אני מצפה שביחד נפתח אסטרטגיה לניהול העסק שלי (המשני או העיקרי) כלומר תיק המניות שלי. כמוכן אני מצפה שאותו יועץ יכוון את ניהול התיק באופן יעיל חכם ובעיקר יהיה ער לתזמון - הטיימינג של השוק בה אני פועל.

כמובן, שאני מצפה שאותו יועץ משכיל ילמד את טווח הסיכון-סיכוי שאני מוכן ויכול להיחשף אלין. אך לדאבוני קיים פער גדול בין הציפיות שלי לבין המציאות בפועל, הן מצד הבנקים והן מצד בבתי ההשקעות. יהיו כאלה שיטענו שעל תיק של עשרים אלף ש' אין מקום וכדאיות להשקיע זמן על פיתוח אסטרטגיה וטקטיקה, אך תודו שעל תיק של מיליון ש' הכולל טראנס אקציה שבועית כן יש כדאיות ומקום לקבל תשומת לב ראויה.

יועץ השקעות כיועץ לניהול תיק לקוח

מי שעוקב אחרי הטור הזה יכול להסיק שעיקר עיסוקי, (יועץ ארגוני), מכוון לצד הניהולי-ארגוני ואולי אף מנהיגותי של הפעלת תיק ההשקעות, שאותו אני רואה כחופף לניהול עסק יהיה אשר יהיה כל עוד שתכליתו יצירת רווח בשוק תחרותי. מכאן גם ההסתכלות שלי על תפקיד היועץ בתחום ההשקעות.

ברי הוא לי, שרוב רובם של יועצי ההשקעות שואפים להעניק שירות איכותי וטוב ללקוחות. בזה אין לי ספק. אך האם הם עושים זאת הלכה ולמעשה. או שמא יש להם אג'נדות ואינטרסים שבולמים אותם מלבצע את מה שאנו חפצים בו. וכאן טמון הכלב.

כאשר אני פוקד את יועץ ההשקעות, אני מצפה לראות דמות סמכותית המקרינה זהות וביטחון מקצועי, המבוסס על ידע רחב, כושר שיפוט, הכרת השוק על מגמותיו ובעיקר אחד שמסוגל לראות את התמונה המלאה שלי. כן, שלי. אני מצפה שאותו בעל מקצוע יוכל לזהות ולהבין את מרכיבי התמונה המלאה שלי בעזרת כניסה לעור שלי ובעיקר לראש שלי. עליו לגלות סקרנות שתאפשר לו להבין אותי, אך יתרה מכך לאפשר לי להבין את עצמי, את סדרי העדיפויות שלי, את מערכת השיקולים שלי.

כמו אלפי אחרים הפוקדים את יועץ ההשקעות, כולנו מכירים את הדינמיקה הפועלת בעת צומת קבלת החלטה, הכרעה לגבי רכישה או מכירה (פייט או פלייט). כולנו חווינו את המתח הפנימי המלווה בחשש או אופטימיות יתר. בפרט אם רק לאחרונה עברנו הפסד צורב או עשינו קופה יפה במיוחד.

וכאן בדיוק שעתו היפה של היועץ. עליו להתעלות ולהיות הגורם הרציונאלי השקול, המאיר את המציאות מתוך פרספקטיבה וניסיון ובעיקר בהיותו מנותק מהתוצאות שלי. עליו להיות בעל יכולת לשמור מרחק רגשי (DETACHMENT) ממה שאני חווה ומרגיש. ובוודאי לא ליפול להזדהות רגשית מיותרת איתי. אסור שיועץ השקעות יסתפק בשאלון של טווח הסיכון והסיכוי. זה אינו מצריך אדם רב השכלה וניסיון בשוק ההון. יועץ השקעות משכיל, חייב להיות העוגן הרציונאלי, האובייקטיבי שלי ולא חס וחלילה אחד שהאג'נדה המרכזית שלו זה לשרת אותי בנועם. בעבור שירות נעים אני לא רוצה לשלם עמלות יפות ולא רוצה לעשות טעויות מבוססות רגשות הן כתוצאה מפחד מהפסד או תאוות בצע מיותר.

אני רוצה לקבל ולהרוויח אסטרטגיה וטקטיקת פעולה יעילה המקפלות תבונה, תושייה וערמומיות תחת מנעד הסיכון - סיכוי שאני יכול לנהל. אל מנהל תיק כזה אני מוכן לחזור ובגדול וגם חבריי הטובים. על יועצים כאלה אני וחבריי מוכנים לשלם עמלות נאות.

מה שאנו פוגשים היום בלשון המעטה זה ספק שירותים חביב ונעים סבר, לרוב , שמוכן לקחת מאיתנו את הפקודות. ששקט תעשייתי הינו המטרה המרכזית שלו. ושלאחר הפסדים הוא מציע לי לרכוש תיק סולידי שירגיע אותי ואותו לפחות עד יעבור זעם. לזה בהחלט מספיק פקיד, יועץ בדומה לאלפים העובדים בחברת אורנג' או סלקום. כולנו מכירים את המנהלים שבעיתות לחץ ואיום מעדיפים למצוא את השקט התעשייתי שימנע תלונות ואשמות אך בו בעת, כולנו מחפשים את המנהלים שבשעת לחץ ואיום מרשים לעצמם לחשוף את איתנות רוחם הגיונם השוקל שיחדיו מקפלים כושר מנהיגותם. גם אם וודאות התוצאות אינה בשליטתם. רק על פלטפורמה כזאת (תרבות ארגונית) יכולה לצמוח המייקרוסופט, הגוגל, הטבע הבא וגם תיק המניות שלנו.

פנייה למנהלים שבכם

מכאן אני פונה לכל היועצים בבתי ההשקעות והבנקים ואלה שמנהלים אותם. אנא ספקו לנו, הלקוחות, את כל המשאבים העומדים לרשותכם. תסייעו לנו המשקיעים להבין את עצמינו חדדו לנו את כושר השיפוט שלנו, סייעו לנו לבנות מדיניות השקעות וטקטיקות המתאימות להון שלנו אל מול השוק שאנו חפצים להיות בו. ושעיקר השיקולים שלכם לא יהיה מניעת נזקים ותלונות וזאת דווקא בשעה שאנו הלקוחות שקועים במערכת רגשית המונעת מפחד להפסיד או ליפול לתאוות

הבצע כאחד.

אנו הלקוחות מכירים בעובדה שניהול תיק השקעות בשוק ההון רווי סיכון וסיכוי. אנו מודעים לעובדה שהעתיד לא וודאי ורובנו כבר חווינו גם הפסדים וגם רווחים. לכן אנו זקוקים למנהלים ולא לפקידים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מגדל one world trade tower קרדיט: גרוקמגדל one world trade tower קרדיט: גרוק

10 המגדלים הגבוהים בעולם

בין חלקם יש תחרות, רובם שברו שיא כלשהו וכולם מהווים הישג הנדסי, היכנסו לראות מיהם המגדלים הגבוהים בעולם: איפה תוכלו לעלות לקומה ה-96 ב-40 שניות ואיפה תוכלו לעמוד על רצפת זכוכית בקומה ה-120

הדס ברטל |
נושאים בכתבה מגדלים

כל אחד מהמגדלים הגבוהים בעולם הוא הישג הנדסי וטכנולוגי, אך נראה כי מתקיימת מאין תחרות בין המתכננים שלהם על שיאים שונים: בין אם מעליות מהירות, השעון הכי גדול, קומת התצפית עם הנוף הכי רחוק ומה לא. מעבר ליוקרה ולחדשנות יש לכל אחד מהם גם אלמנטים תרבותיים שמדברים על זהות ולאומיות. ריכזנו עבורכם רשימה שכולה שבירת שיאים בלתי ייאמנים של הנדסה, טכנולוגיה וחדשנות, יחד עם עוד 10 מגדלים ישראליים שמביאים לנו גם קצת כבוד.

1 # Burj Khalifa, דובאי, איחוד האמירויות

הגובה של המבנה מגיע לכ-828 מטרים. הוא הושלם ונפתח בשנת 2010. המבנה כולל כ-154 קומות + 9 קומות תחזוקה. העלות הכוללת לבנייתו הוערכה בכ-1.5 מיליארד דולר . בשעתו, המגדל    שבר שיאים רבים והפך לסמל של פריצת גבולות האדריכלות והנדסה. המבנה משמש בעיקר למגורים, מלון, משרדים ותצפית לתיירים.

המגדל נבנה כחלק מהשאיפה של דובאי להפוך למרכז גלובלי של עסקים ותיירות,

תצפית "at the top" שנמצאת בקומה 124, מושכת מיליוני מבקרים מדי שנה ומאפשרת ראייה של עד 80 קילומטר בימים בהירים. האדריכל אדריאן סמית שאב השראה מצמח ההימנוקליס המדברי בעיצוב הצורה המדורגת של המגדל, שמטרתה להפחית את עומסי הרוח בגובה רב כל כך. המעליות במגדל נוסעות במהירות של עד 10 מטר לשנייה ומחזיקות בשיא עולמי למהירות למעליות בודדות.

 

מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות, קרדיט: גרוק
מגדל בורג' חליפה באיחוד האמירויות - קרדיט: גרוק


סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':