תפיסת התפקיד של יועצי השקעות - מפקיד למנהל לקוח
במשך מספר שנים הייתי בקשר עם מספר לא קטן של יועצי השקעות הן כלקוח והן כיועץ ארגוני. חלקם היו נציגים של בתי השקעות וחלקם של בנקים מובילים בארץ.
לומר לכם שהרגשתי מצוין. לאו. לומר לכם שהרגשתי מטופל, לא לגמרי. אז מה כן? לרוב הרגשתי שעומד לרשותי פקיד נעים הליכות ונעים סבר, שמעוניין לשרת את מבוקשותי על גחמותיהם, בדרך הנעימה ביותר, זאת כמובן כאשר התור לא היה גדול.
יותר מכל דבר אחר הרגשתי שיועץ השקעות דמה למגוון היועצים הקיימים בחברות האינטרנט ו/או החברות הסלולריות. האם לזה התכוון המשורר?
שאלה
באיזה מידה החוויה שהרגשתי אני ואלה שראיינתי לקראת הטור הזה, הינו עניין של מדיניות ברורה של הבנקים ובתי השקעות או שמא הסיבה נעוצה במאפיינים אישיים של אותה אוכלוסיה?
מהם הציפיות שלי מיועץ השקעות
ובכן, קודם כל מספר עובדות. יועצי השקעות הינם אנשים בוגרי השכלה כלכלית. חלקם הלא מבוטל הינם בוגרי שני תארים כלכליים. רוב היועצים עם השנים צוברים הרבה מאוד ניסיון בשוק ההון ומטבע הדברים מפתחים מידה לא קטנה של חושים בריאים לעתיד לבאות, וסביר להניח מחבקים ידע עשיר אודות חברות או מכשירים פיננסים כאלה ואחרים וזאת בין היתר בזכות המידע הפנימי שזורם להם מפי המומחים שמאתרים את המניות החמות והמגמות העתידות להתחרש, לכאורה או למעשה.
אל מול כל המשאבים והכלים הללו אני יכול להעיד שה"טיפול" שקיבלתי לא שיקף את כל הטוב הזה, ומכאן אני מסיק שקיים פער גדול בין היכולות של היועצים-פקידים לבין התפוקות שהם מייצרים עבורי ועבור לקוחות שכמותי.
סיבת הפער
למיטב הבנתי יועצי השקעות רשאים לייעץ ללקוח, אך המונח יעוץ חובק ספקטרום רחב ומכיל פרשנות ומנעד רחבים ביותר וכאן נעוצה הבעיה. אני מצפה מיועץ ההשקעות שלי בשונה מיועץ או פקיד השירות הקלאסי בחברת שירותי האינטרנט, שיסייע לי בגיבוש ופיתוח מדיניות השקעה, כלומר אני מצפה שביחד נפתח אסטרטגיה לניהול העסק שלי (המשני או העיקרי) כלומר תיק המניות שלי. כמוכן אני מצפה שאותו יועץ יכוון את ניהול התיק באופן יעיל חכם ובעיקר יהיה ער לתזמון - הטיימינג של השוק בה אני פועל.
כמובן, שאני מצפה שאותו יועץ משכיל ילמד את טווח הסיכון-סיכוי שאני מוכן ויכול להיחשף אלין. אך לדאבוני קיים פער גדול בין הציפיות שלי לבין המציאות בפועל, הן מצד הבנקים והן מצד בבתי ההשקעות. יהיו כאלה שיטענו שעל תיק של עשרים אלף ש' אין מקום וכדאיות להשקיע זמן על פיתוח אסטרטגיה וטקטיקה, אך תודו שעל תיק של מיליון ש' הכולל טראנס אקציה שבועית כן יש כדאיות ומקום לקבל תשומת לב ראויה.
יועץ השקעות כיועץ לניהול תיק לקוח
מי שעוקב אחרי הטור הזה יכול להסיק שעיקר עיסוקי, (יועץ ארגוני), מכוון לצד הניהולי-ארגוני ואולי אף מנהיגותי של הפעלת תיק ההשקעות, שאותו אני רואה כחופף לניהול עסק יהיה אשר יהיה כל עוד שתכליתו יצירת רווח בשוק תחרותי. מכאן גם ההסתכלות שלי על תפקיד היועץ בתחום ההשקעות.
ברי הוא לי, שרוב רובם של יועצי ההשקעות שואפים להעניק שירות איכותי וטוב ללקוחות. בזה אין לי ספק. אך האם הם עושים זאת הלכה ולמעשה. או שמא יש להם אג'נדות ואינטרסים שבולמים אותם מלבצע את מה שאנו חפצים בו. וכאן טמון הכלב.
כאשר אני פוקד את יועץ ההשקעות, אני מצפה לראות דמות סמכותית המקרינה זהות וביטחון מקצועי, המבוסס על ידע רחב, כושר שיפוט, הכרת השוק על מגמותיו ובעיקר אחד שמסוגל לראות את התמונה המלאה שלי. כן, שלי. אני מצפה שאותו בעל מקצוע יוכל לזהות ולהבין את מרכיבי התמונה המלאה שלי בעזרת כניסה לעור שלי ובעיקר לראש שלי. עליו לגלות סקרנות שתאפשר לו להבין אותי, אך יתרה מכך לאפשר לי להבין את עצמי, את סדרי העדיפויות שלי, את מערכת השיקולים שלי.
כמו אלפי אחרים הפוקדים את יועץ ההשקעות, כולנו מכירים את הדינמיקה הפועלת בעת צומת קבלת החלטה, הכרעה לגבי רכישה או מכירה (פייט או פלייט). כולנו חווינו את המתח הפנימי המלווה בחשש או אופטימיות יתר. בפרט אם רק לאחרונה עברנו הפסד צורב או עשינו קופה יפה במיוחד.
וכאן בדיוק שעתו היפה של היועץ. עליו להתעלות ולהיות הגורם הרציונאלי השקול, המאיר את המציאות מתוך פרספקטיבה וניסיון ובעיקר בהיותו מנותק מהתוצאות שלי. עליו להיות בעל יכולת לשמור מרחק רגשי (DETACHMENT) ממה שאני חווה ומרגיש. ובוודאי לא ליפול להזדהות רגשית מיותרת איתי. אסור שיועץ השקעות יסתפק בשאלון של טווח הסיכון והסיכוי. זה אינו מצריך אדם רב השכלה וניסיון בשוק ההון. יועץ השקעות משכיל, חייב להיות העוגן הרציונאלי, האובייקטיבי שלי ולא חס וחלילה אחד שהאג'נדה המרכזית שלו זה לשרת אותי בנועם. בעבור שירות נעים אני לא רוצה לשלם עמלות יפות ולא רוצה לעשות טעויות מבוססות רגשות הן כתוצאה מפחד מהפסד או תאוות בצע מיותר.
אני רוצה לקבל ולהרוויח אסטרטגיה וטקטיקת פעולה יעילה המקפלות תבונה, תושייה וערמומיות תחת מנעד הסיכון - סיכוי שאני יכול לנהל. אל מנהל תיק כזה אני מוכן לחזור ובגדול וגם חבריי הטובים. על יועצים כאלה אני וחבריי מוכנים לשלם עמלות נאות.
מה שאנו פוגשים היום בלשון המעטה זה ספק שירותים חביב ונעים סבר, לרוב , שמוכן לקחת מאיתנו את הפקודות. ששקט תעשייתי הינו המטרה המרכזית שלו. ושלאחר הפסדים הוא מציע לי לרכוש תיק סולידי שירגיע אותי ואותו לפחות עד יעבור זעם. לזה בהחלט מספיק פקיד, יועץ בדומה לאלפים העובדים בחברת אורנג' או סלקום. כולנו מכירים את המנהלים שבעיתות לחץ ואיום מעדיפים למצוא את השקט התעשייתי שימנע תלונות ואשמות אך בו בעת, כולנו מחפשים את המנהלים שבשעת לחץ ואיום מרשים לעצמם לחשוף את איתנות רוחם הגיונם השוקל שיחדיו מקפלים כושר מנהיגותם. גם אם וודאות התוצאות אינה בשליטתם. רק על פלטפורמה כזאת (תרבות ארגונית) יכולה לצמוח המייקרוסופט, הגוגל, הטבע הבא וגם תיק המניות שלנו.
פנייה למנהלים שבכם
מכאן אני פונה לכל היועצים בבתי ההשקעות והבנקים ואלה שמנהלים אותם. אנא ספקו לנו, הלקוחות, את כל המשאבים העומדים לרשותכם. תסייעו לנו המשקיעים להבין את עצמינו חדדו לנו את כושר השיפוט שלנו, סייעו לנו לבנות מדיניות השקעות וטקטיקות המתאימות להון שלנו אל מול השוק שאנו חפצים להיות בו. ושעיקר השיקולים שלכם לא יהיה מניעת נזקים ותלונות וזאת דווקא בשעה שאנו הלקוחות שקועים במערכת רגשית המונעת מפחד להפסיד או ליפול לתאוות
הבצע כאחד.
אנו הלקוחות מכירים בעובדה שניהול תיק השקעות בשוק ההון רווי סיכון וסיכוי. אנו מודעים לעובדה שהעתיד לא וודאי ורובנו כבר חווינו גם הפסדים וגם רווחים. לכן אנו זקוקים למנהלים ולא לפקידים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
