תפיסת התפקיד של יועצי השקעות - מפקיד למנהל לקוח
במשך מספר שנים הייתי בקשר עם מספר לא קטן של יועצי השקעות הן כלקוח והן כיועץ ארגוני. חלקם היו נציגים של בתי השקעות וחלקם של בנקים מובילים בארץ.
לומר לכם שהרגשתי מצוין. לאו. לומר לכם שהרגשתי מטופל, לא לגמרי. אז מה כן? לרוב הרגשתי שעומד לרשותי פקיד נעים הליכות ונעים סבר, שמעוניין לשרת את מבוקשותי על גחמותיהם, בדרך הנעימה ביותר, זאת כמובן כאשר התור לא היה גדול.
יותר מכל דבר אחר הרגשתי שיועץ השקעות דמה למגוון היועצים הקיימים בחברות האינטרנט ו/או החברות הסלולריות. האם לזה התכוון המשורר?
שאלה
באיזה מידה החוויה שהרגשתי אני ואלה שראיינתי לקראת הטור הזה, הינו עניין של מדיניות ברורה של הבנקים ובתי השקעות או שמא הסיבה נעוצה במאפיינים אישיים של אותה אוכלוסיה?
מהם הציפיות שלי מיועץ השקעות
ובכן, קודם כל מספר עובדות. יועצי השקעות הינם אנשים בוגרי השכלה כלכלית. חלקם הלא מבוטל הינם בוגרי שני תארים כלכליים. רוב היועצים עם השנים צוברים הרבה מאוד ניסיון בשוק ההון ומטבע הדברים מפתחים מידה לא קטנה של חושים בריאים לעתיד לבאות, וסביר להניח מחבקים ידע עשיר אודות חברות או מכשירים פיננסים כאלה ואחרים וזאת בין היתר בזכות המידע הפנימי שזורם להם מפי המומחים שמאתרים את המניות החמות והמגמות העתידות להתחרש, לכאורה או למעשה.
אל מול כל המשאבים והכלים הללו אני יכול להעיד שה"טיפול" שקיבלתי לא שיקף את כל הטוב הזה, ומכאן אני מסיק שקיים פער גדול בין היכולות של היועצים-פקידים לבין התפוקות שהם מייצרים עבורי ועבור לקוחות שכמותי.
סיבת הפער
למיטב הבנתי יועצי השקעות רשאים לייעץ ללקוח, אך המונח יעוץ חובק ספקטרום רחב ומכיל פרשנות ומנעד רחבים ביותר וכאן נעוצה הבעיה. אני מצפה מיועץ ההשקעות שלי בשונה מיועץ או פקיד השירות הקלאסי בחברת שירותי האינטרנט, שיסייע לי בגיבוש ופיתוח מדיניות השקעה, כלומר אני מצפה שביחד נפתח אסטרטגיה לניהול העסק שלי (המשני או העיקרי) כלומר תיק המניות שלי. כמוכן אני מצפה שאותו יועץ יכוון את ניהול התיק באופן יעיל חכם ובעיקר יהיה ער לתזמון - הטיימינג של השוק בה אני פועל.
כמובן, שאני מצפה שאותו יועץ משכיל ילמד את טווח הסיכון-סיכוי שאני מוכן ויכול להיחשף אלין. אך לדאבוני קיים פער גדול בין הציפיות שלי לבין המציאות בפועל, הן מצד הבנקים והן מצד בבתי ההשקעות. יהיו כאלה שיטענו שעל תיק של עשרים אלף ש' אין מקום וכדאיות להשקיע זמן על פיתוח אסטרטגיה וטקטיקה, אך תודו שעל תיק של מיליון ש' הכולל טראנס אקציה שבועית כן יש כדאיות ומקום לקבל תשומת לב ראויה.
יועץ השקעות כיועץ לניהול תיק לקוח
מי שעוקב אחרי הטור הזה יכול להסיק שעיקר עיסוקי, (יועץ ארגוני), מכוון לצד הניהולי-ארגוני ואולי אף מנהיגותי של הפעלת תיק ההשקעות, שאותו אני רואה כחופף לניהול עסק יהיה אשר יהיה כל עוד שתכליתו יצירת רווח בשוק תחרותי. מכאן גם ההסתכלות שלי על תפקיד היועץ בתחום ההשקעות.
ברי הוא לי, שרוב רובם של יועצי ההשקעות שואפים להעניק שירות איכותי וטוב ללקוחות. בזה אין לי ספק. אך האם הם עושים זאת הלכה ולמעשה. או שמא יש להם אג'נדות ואינטרסים שבולמים אותם מלבצע את מה שאנו חפצים בו. וכאן טמון הכלב.
כאשר אני פוקד את יועץ ההשקעות, אני מצפה לראות דמות סמכותית המקרינה זהות וביטחון מקצועי, המבוסס על ידע רחב, כושר שיפוט, הכרת השוק על מגמותיו ובעיקר אחד שמסוגל לראות את התמונה המלאה שלי. כן, שלי. אני מצפה שאותו בעל מקצוע יוכל לזהות ולהבין את מרכיבי התמונה המלאה שלי בעזרת כניסה לעור שלי ובעיקר לראש שלי. עליו לגלות סקרנות שתאפשר לו להבין אותי, אך יתרה מכך לאפשר לי להבין את עצמי, את סדרי העדיפויות שלי, את מערכת השיקולים שלי.
כמו אלפי אחרים הפוקדים את יועץ ההשקעות, כולנו מכירים את הדינמיקה הפועלת בעת צומת קבלת החלטה, הכרעה לגבי רכישה או מכירה (פייט או פלייט). כולנו חווינו את המתח הפנימי המלווה בחשש או אופטימיות יתר. בפרט אם רק לאחרונה עברנו הפסד צורב או עשינו קופה יפה במיוחד.
וכאן בדיוק שעתו היפה של היועץ. עליו להתעלות ולהיות הגורם הרציונאלי השקול, המאיר את המציאות מתוך פרספקטיבה וניסיון ובעיקר בהיותו מנותק מהתוצאות שלי. עליו להיות בעל יכולת לשמור מרחק רגשי (DETACHMENT) ממה שאני חווה ומרגיש. ובוודאי לא ליפול להזדהות רגשית מיותרת איתי. אסור שיועץ השקעות יסתפק בשאלון של טווח הסיכון והסיכוי. זה אינו מצריך אדם רב השכלה וניסיון בשוק ההון. יועץ השקעות משכיל, חייב להיות העוגן הרציונאלי, האובייקטיבי שלי ולא חס וחלילה אחד שהאג'נדה המרכזית שלו זה לשרת אותי בנועם. בעבור שירות נעים אני לא רוצה לשלם עמלות יפות ולא רוצה לעשות טעויות מבוססות רגשות הן כתוצאה מפחד מהפסד או תאוות בצע מיותר.
אני רוצה לקבל ולהרוויח אסטרטגיה וטקטיקת פעולה יעילה המקפלות תבונה, תושייה וערמומיות תחת מנעד הסיכון - סיכוי שאני יכול לנהל. אל מנהל תיק כזה אני מוכן לחזור ובגדול וגם חבריי הטובים. על יועצים כאלה אני וחבריי מוכנים לשלם עמלות נאות.
מה שאנו פוגשים היום בלשון המעטה זה ספק שירותים חביב ונעים סבר, לרוב , שמוכן לקחת מאיתנו את הפקודות. ששקט תעשייתי הינו המטרה המרכזית שלו. ושלאחר הפסדים הוא מציע לי לרכוש תיק סולידי שירגיע אותי ואותו לפחות עד יעבור זעם. לזה בהחלט מספיק פקיד, יועץ בדומה לאלפים העובדים בחברת אורנג' או סלקום. כולנו מכירים את המנהלים שבעיתות לחץ ואיום מעדיפים למצוא את השקט התעשייתי שימנע תלונות ואשמות אך בו בעת, כולנו מחפשים את המנהלים שבשעת לחץ ואיום מרשים לעצמם לחשוף את איתנות רוחם הגיונם השוקל שיחדיו מקפלים כושר מנהיגותם. גם אם וודאות התוצאות אינה בשליטתם. רק על פלטפורמה כזאת (תרבות ארגונית) יכולה לצמוח המייקרוסופט, הגוגל, הטבע הבא וגם תיק המניות שלנו.
פנייה למנהלים שבכם
מכאן אני פונה לכל היועצים בבתי ההשקעות והבנקים ואלה שמנהלים אותם. אנא ספקו לנו, הלקוחות, את כל המשאבים העומדים לרשותכם. תסייעו לנו המשקיעים להבין את עצמינו חדדו לנו את כושר השיפוט שלנו, סייעו לנו לבנות מדיניות השקעות וטקטיקות המתאימות להון שלנו אל מול השוק שאנו חפצים להיות בו. ושעיקר השיקולים שלכם לא יהיה מניעת נזקים ותלונות וזאת דווקא בשעה שאנו הלקוחות שקועים במערכת רגשית המונעת מפחד להפסיד או ליפול לתאוות
הבצע כאחד.
אנו הלקוחות מכירים בעובדה שניהול תיק השקעות בשוק ההון רווי סיכון וסיכוי. אנו מודעים לעובדה שהעתיד לא וודאי ורובנו כבר חווינו גם הפסדים וגם רווחים. לכן אנו זקוקים למנהלים ולא לפקידים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
רשות התחרות מזהירה: יצרני החשמל עלולים להפחית ייצור כדי להעלות מחירים
רשות התחרות פרסמה מחקר שמצביע על תמריץ כלכלי של היצרנים להפחית את הייצור הזמין כדי להגדיל את רווחיהם, מה שעלול להוביל לעלייה במחירי החשמל בשיעור של בין 20%-30%. המחקר משמש ככלי לבחינת הקמת תחנות כוח חדשות והרחבות קיימות במסגרת אישור תקנות ריכוזיות חדשות, שיחליפו את הכללים הקודמים שפקעו לפני כשנה
אזהרה של רשות התחרות - יצרני החשמל עלולים לייצר פחות חשמל וכך לקבל מחיר טוב יותר. זה יגדיל את רווחיהם - וזה יפגע בצרכנים.
מכרזי SMP: מנגנון תמחור שיוצר תמריצים בעייתיים - בעשור האחרון נפתח משק החשמל לתחרות לאחר מכירת תחנות כוח שונות מחברת החשמל, שהייתה המונופול הבלעדי. כיום, יחידות הייצור החדשות פועלות במכרזי SMP (System Marginal Price), אותם מנהלת חברת נגה. במכרזים אלו המחיר נקבע לפי המחיר השולי של המגה-וואט הנוסף הדרוש למערכת. מנגנון זה יוצר מצב בעייתי שבו קיצוץ מלאכותי בהיצע הייצור עשוי להוביל לעלייה במחירי החשמל, מה שמאפשר ליצרנים להרוויח סכומים גבוהים יותר גם אם הם מוכרים פחות חשמל בפועל.
למרות תכנון להקמת ארבע יחידות ייצור חדשות, כולן בבעלות יצרנים קיימים, האתגרים במבנה הענף נותרים. הרחבות של יחידות קיימות מאושרות על ידי הרשות גם לפי הכללים הישנים, מה שמחייב בחינה פרטנית של כל מקרה.
הכללים הישנים במתווה הריכוזיות הגדירו סף אחזקה של 20% מסך הייצור הפוסילי במשק כדי למנוע שליטה יתרה של שחקן אחד. אחזקה של 5% בתחנת כוח נחשבה משמעותית לבחינת התנהגות אנטי-תחרותית. לעומת זאת, הכללים החדשים מבוססים על בחינת התמריץ והיכולת של כל יצרן להפעיל כוח שוק דרך הפחתת הייצור. מלצות אלו הופכות את הבחינה לפרטנית יותר, אך גם פחות חד-משמעית, ועלולות לעורר ויכוחים עם היצרנים.
- צחי אבו: "תחנת הכוח במנשה יכולה להפוך השקעה של 70 מיליון שקל למיליארד וחצי"
- IPM באר טוביה וקיסטון מודיעות על מימון מחדש בהיקף של 840 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המחקר מדגיש כי אחזקה חלקית בתחנת כוח לא בהכרח מצמצמת את היכולת להשפיע על מחירי השוק. לעיתים, אחזקה חלקית עשויה דווקא להפחית את הסיכון הכרוך ביצירת הפחתות ייצור מלאכותיות, מה שמאפשר רווח גבוה יותר.
