הנפט מתדרדר: חוסר התאוששות הצרכנים מהמשבר מעיב
החוזה על הנפט הגולמי למסירה בחודש פברואר החליק ב- 1.39 סנט ביום שישי והגיע לרמה של 78 דולר לחבית בניו יורק. מחיר הנפט ירד ב- 4.78 דולר בשבוע שעבר.
הנתונים הממשלתיים העלו דאגות לגביי הוצאות הצרכנים, נראה שהצרכנים עדיין זהירים בקשר להוצאות שלהם על דלק ועל חימום, גם העלייה בטמפרטורות מעל הממוצע גורמת להאטה בביקוש לחימום ולנפט.
התחזקות הדולר גורמת לכך שהנפט הופך ליקר יותר לרכישה מכיוון שמחירו הוא לפי הדולר האמריקאי.
הנשיא אובמה ממשיך בתוכניותיו לגבות מיסים מהבנקים
טענתו העיקרית של הנשיא היא, שמכיוון שהבנקים יכולים להרשות לעצמם לשלם בונוסים ענקיים, הם יכולים גם לשלם חזרה את כספי המיסים שעזרו להם במסגרת תוכנית החילוץ הכלכלית.
כרגע נראה שעומד בפניי הנשיא אובמה מאבק לא קל, מכיוון שגם הבנקים וגם הרפובליקנים מתנגדים לחוק, שחייב לעבור את אישור הקונגרס, לאובמה אין עדיין רוב, אבל נראה שהוא לא מתכוון לוותר על תכניותיו.
יוון לא צפויה לפשוט את הרגל
כך אמר בלוקסמבורג, ז'אן קלוד יוני, העומד בראש קבוצת שרי האוצר של גוש האירו.
על פי דבריו של ז'אן קלוד יוני, יוון לא תעזוב את האיחוד האירופאי והיא הציגה את תוכנית התקציב שלה ואת צעדיה לצמצום הגירעונות לשנת 2010.
נראה שיוון צריכה לעשות מאמצים אדירים כדי להחזיר את הגירעונות העצומים שלה.
מדד אמון הצרכנים בארה"ב אכזב
מדד אמון הצרכנים בארה"ב אכזב את הכלכלנים אשר ציפו לנתון גבוה יותר. אמנם המדד עלה ל- 72.8 נקודות בתחילת חודש ינואר, אבל הכלכלנים ציפו לעלייה לגובה של 75 נקודות.
מדד ציפיות האינפלציה ירד ל 67.5 לעומת 68.9.
ניגוד אינטרסים בגולדמן זקס
במייל ששלח בכיר בגולדמן זקס, דווח כי חטיבת הניתוח והאסטרטגיה של גולדמן זקס, מסרה מידע לחטיבת המסחר לפני שהיא שלחה את ההמלצות ללקוחותיה.
מדובר על ניגוד עניינים של חברת הפיננסיים הגדולה, מכיוון שעל פי מדיניות הבנקים, צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין חטיבת המסחר של הבנק לבין הלקוחות.
הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים:
אירו/דולר - ניתוח גרף שבועי
ביום שישי האחרון, צמד האירו/דולר פרץ כלפי מטה את הדשדוש שהתרחש במהלך כל השבוע בין אזור הגבוה של 1.45571 לבין אזור הנמוך של 1.4464, פריצת הדשדוש הובילה למהלך חזק של ירידות עד לנמוך במחיר 1.4335.
בתאריך ה- 13.1 המחיר הגיע לתיקון של 38.2% פיבונאצ'י, ממהלך הירידות שהחל בתאריך 3.12.2009 ועד לתאריך ה- 22.12.2010, משם המחיר המשיך לרדת לאזור 23.6% של פיבונאצ'י.
בגרף יומי ניתן לראות שהמחיר סגר מתחת לממוצע 200 פשוט. בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר מורחבות כשהמחיר יצא מעט מהקו התחתון שלהן וחזר פנימה, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.
המגמה השבועית היא דובית עם צפי להמשך ירידות.
הצפי שלנו להמשך השבוע; אפשר לחפש הזדמנות מכירה אם הצמד יורד מתחת למחיר 1.4335. תרחיש חילופי: אפשר לחפש הזדמנות קנייה זהירה אם המחיר סוגר מעל 1.4700.
שטרלינג/דולר - ניתוח גרף שבועי
בניגוד לצמד האירו/דולר, השבוע הקודם אופיין בעליות אצל צמד הפאונד/דולר מהנמוך במחיר 1.6060, הצמד הגיע עד הגבוה במחיר 1.6355.
ביום שישי האחרון הצמד עצר ממהלך העליות שלו וירד עד לאזור תיקון של מעט מעבר ל- 23.6% פיבונאצ'י, ממהלך העליות שהחל בתאריך ה- 4.1.2010 והסתיים ב- 15.1.2010. הירידה של הצמד נעצרה בגרף 4 שעות על ידי ממוצע 200 פשוט.
התבוננות בגרף היומי מראה התנגדות חזקה במחיר 1.6355 שהוא גם תיקון 50% ממהלך הירידות שהחל בתאריך ה- 17.11.2010 והסתיים בתאריך ה- 30.12.2010 ושילוב עם ממוצע 200 פשוט.
בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר מורחבות מעט כשהמחיר קרוב למרכזן, אינדיקאטור ה- RSI נמצא במצב של קנייה.
המגמה השבועית היא שורית, אבל רק סגירה בטוחה מעל מחיר 1.6355 יכולה להבטיח את המשך מהלך העליות.
הצפי שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה מעל מחיר 1.6355.
תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה מתחת למחיר 1.6100.
דולר/ין - ניתוח גרף שבועי
צמד הדולר/יין ביצע מהלך של ירידות בשבוע הקודם. הצמד ירד מהגבוה במחיר 92.67 עד לנמוך במחיר 90.53.
בתאריך ה- 14.1.2010 המחיר ביצע תיקון של 38.2% ממהלך הירידות שהחל בתאריך ה- 7.1.2010 והסתיים בתאריך 12.1.2010. לאחר שהמחיר סיים את התיקון הוא המשיך בירידות שלו עד לסגירת שבוע המסחר במחיר 90.80.
בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר צמודות, המחיר נמצא בחלק התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.
המגמה כרגע היא מגמה דובית עם צפי להמשך בירידות, אבל כדאי לחכות לראות מה המחיר יעשה באזור התמיכה הפסיכולוגית של 90.00.
התרחיש שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש אפשרות מכירה מתחת למחיר 90.00. תרחיש חילופי, חיפוש אפשרות קנייה זהירה מעל מחיר 92.30.
זהב - ניתוח גרף שבועי
בתחילת השבוע הקודם נראה שפניו של הזהב הם כלפיי מעלה, אבל ההתנגדות באזור 1158.4 גרמה למחיר לעצור ולרדת עד לנמוך במחיר 1119.3 ולסגור בגרף 4 שעות מתחת לממוצע 200 פשוט, סגירה זו לא הובילה להמשך מהלך ירידות אלה לניסיון סגירה מעל ממוצע 200 פשוט שגם הוא לא הצליח להחזיק מעמד.
במהלך השבוע המחיר ביצע תיקון של 50% ממהלך העליות שהחל בתאריך ה- 22.12.2009 והסתיים בתאריך ה- 11.1.2010, כרגע הזהב נמצא באזור תיקון של 38.2% מאותו מהלך.
המגמה כרגע היא ניטרלית וכדאי להמתין לראות לאן המחיר יפנה בתחילת השבוע, לפניי נקיטת עמדה.
התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל מחיר 1147.0.
תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה בסגירה מתחת לנמוך במחיר 1119.0.
דולר/שקל - ניתוח גרף שבועי
השבוע החולף בצמד הדולר/שקל אופיין בירידה חזקה, מהגבוה במחיר 3.8072 הצמד הגיע עד לנמוך המחיר 3.6587, הצמד הגיע לשיא נמוך של 15 חודשים.
רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר יצא מהקו התחתון שלהן וחזר פנימה, אינדיקאטור ה- RSI יצא ממצב של מכירת יתר.
המגמה השבועית היא דובית, עם אפשרות חזקה לתיקון לאחר מהלך חזק של ירידות.
התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות מכירה אם המחיר סוגר מתחת ל- 3.6600
תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קנייה זהירה מעל אזור 3.7100.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
