הנפט מתדרדר: חוסר התאוששות הצרכנים מהמשבר מעיב

מחירי הנפט ירדו בגלל מספר סיבות: תחזית למזג אוויר חם יותר, אנשים שלא ינהגו או יבזבזו כסף ודולר חזק. השילוב של סיבות אלו גרם לירידות במחיר הנפט ביום שישי, זה היום החמישי ברציפות

החוזה על הנפט הגולמי למסירה בחודש פברואר החליק ב- 1.39 סנט ביום שישי והגיע לרמה של 78 דולר לחבית בניו יורק. מחיר הנפט ירד ב- 4.78 דולר בשבוע שעבר.

הנתונים הממשלתיים העלו דאגות לגביי הוצאות הצרכנים, נראה שהצרכנים עדיין זהירים בקשר להוצאות שלהם על דלק ועל חימום, גם העלייה בטמפרטורות מעל הממוצע גורמת להאטה בביקוש לחימום ולנפט.

התחזקות הדולר גורמת לכך שהנפט הופך ליקר יותר לרכישה מכיוון שמחירו הוא לפי הדולר האמריקאי.

הנשיא אובמה ממשיך בתוכניותיו לגבות מיסים מהבנקים

טענתו העיקרית של הנשיא היא, שמכיוון שהבנקים יכולים להרשות לעצמם לשלם בונוסים ענקיים, הם יכולים גם לשלם חזרה את כספי המיסים שעזרו להם במסגרת תוכנית החילוץ הכלכלית.

כרגע נראה שעומד בפניי הנשיא אובמה מאבק לא קל, מכיוון שגם הבנקים וגם הרפובליקנים מתנגדים לחוק, שחייב לעבור את אישור הקונגרס, לאובמה אין עדיין רוב, אבל נראה שהוא לא מתכוון לוותר על תכניותיו.

יוון לא צפויה לפשוט את הרגל

כך אמר בלוקסמבורג, ז'אן קלוד יוני, העומד בראש קבוצת שרי האוצר של גוש האירו.

על פי דבריו של ז'אן קלוד יוני, יוון לא תעזוב את האיחוד האירופאי והיא הציגה את תוכנית התקציב שלה ואת צעדיה לצמצום הגירעונות לשנת 2010.

נראה שיוון צריכה לעשות מאמצים אדירים כדי להחזיר את הגירעונות העצומים שלה.

מדד אמון הצרכנים בארה"ב אכזב

מדד אמון הצרכנים בארה"ב אכזב את הכלכלנים אשר ציפו לנתון גבוה יותר. אמנם המדד עלה ל- 72.8 נקודות בתחילת חודש ינואר, אבל הכלכלנים ציפו לעלייה לגובה של 75 נקודות.

מדד ציפיות האינפלציה ירד ל 67.5 לעומת 68.9.

ניגוד אינטרסים בגולדמן זקס

במייל ששלח בכיר בגולדמן זקס, דווח כי חטיבת הניתוח והאסטרטגיה של גולדמן זקס, מסרה מידע לחטיבת המסחר לפני שהיא שלחה את ההמלצות ללקוחותיה.

מדובר על ניגוד עניינים של חברת הפיננסיים הגדולה, מכיוון שעל פי מדיניות הבנקים, צריכה להיות הפרדה מוחלטת בין חטיבת המסחר של הבנק לבין הלקוחות.

הנתונים המרכזיים שיתפרסמו בימים הקרובים:

אירו/דולר - ניתוח גרף שבועי

ביום שישי האחרון, צמד האירו/דולר פרץ כלפי מטה את הדשדוש שהתרחש במהלך כל השבוע בין אזור הגבוה של 1.45571 לבין אזור הנמוך של 1.4464, פריצת הדשדוש הובילה למהלך חזק של ירידות עד לנמוך במחיר 1.4335.

בתאריך ה- 13.1 המחיר הגיע לתיקון של 38.2% פיבונאצ'י, ממהלך הירידות שהחל בתאריך 3.12.2009 ועד לתאריך ה- 22.12.2010, משם המחיר המשיך לרדת לאזור 23.6% של פיבונאצ'י.

בגרף יומי ניתן לראות שהמחיר סגר מתחת לממוצע 200 פשוט. בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר מורחבות כשהמחיר יצא מעט מהקו התחתון שלהן וחזר פנימה, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.

המגמה השבועית היא דובית עם צפי להמשך ירידות.

הצפי שלנו להמשך השבוע; אפשר לחפש הזדמנות מכירה אם הצמד יורד מתחת למחיר 1.4335. תרחיש חילופי: אפשר לחפש הזדמנות קנייה זהירה אם המחיר סוגר מעל 1.4700.

שטרלינג/דולר - ניתוח גרף שבועי

בניגוד לצמד האירו/דולר, השבוע הקודם אופיין בעליות אצל צמד הפאונד/דולר מהנמוך במחיר 1.6060, הצמד הגיע עד הגבוה במחיר 1.6355.

ביום שישי האחרון הצמד עצר ממהלך העליות שלו וירד עד לאזור תיקון של מעט מעבר ל- 23.6% פיבונאצ'י, ממהלך העליות שהחל בתאריך ה- 4.1.2010 והסתיים ב- 15.1.2010. הירידה של הצמד נעצרה בגרף 4 שעות על ידי ממוצע 200 פשוט.

התבוננות בגרף היומי מראה התנגדות חזקה במחיר 1.6355 שהוא גם תיקון 50% ממהלך הירידות שהחל בתאריך ה- 17.11.2010 והסתיים בתאריך ה- 30.12.2010 ושילוב עם ממוצע 200 פשוט.

בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר מורחבות מעט כשהמחיר קרוב למרכזן, אינדיקאטור ה- RSI נמצא במצב של קנייה.

המגמה השבועית היא שורית, אבל רק סגירה בטוחה מעל מחיר 1.6355 יכולה להבטיח את המשך מהלך העליות.

הצפי שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה מעל מחיר 1.6355.

תרחיש חלופי, חיפוש הזדמנות מכירה מתחת למחיר 1.6100.

דולר/ין - ניתוח גרף שבועי

צמד הדולר/יין ביצע מהלך של ירידות בשבוע הקודם. הצמד ירד מהגבוה במחיר 92.67 עד לנמוך במחיר 90.53.

בתאריך ה- 14.1.2010 המחיר ביצע תיקון של 38.2% ממהלך הירידות שהחל בתאריך ה- 7.1.2010 והסתיים בתאריך 12.1.2010. לאחר שהמחיר סיים את התיקון הוא המשיך בירידות שלו עד לסגירת שבוע המסחר במחיר 90.80.

בגרף 4 שעות ניתן לראות שרצועות בולינגר צמודות, המחיר נמצא בחלק התחתון שלהן, אינדיקאטור ה- RSI במצב של מכירה.

המגמה כרגע היא מגמה דובית עם צפי להמשך בירידות, אבל כדאי לחכות לראות מה המחיר יעשה באזור התמיכה הפסיכולוגית של 90.00.

התרחיש שלנו לשבוע הקרוב; חיפוש אפשרות מכירה מתחת למחיר 90.00. תרחיש חילופי, חיפוש אפשרות קנייה זהירה מעל מחיר 92.30.

זהב - ניתוח גרף שבועי

בתחילת השבוע הקודם נראה שפניו של הזהב הם כלפיי מעלה, אבל ההתנגדות באזור 1158.4 גרמה למחיר לעצור ולרדת עד לנמוך במחיר 1119.3 ולסגור בגרף 4 שעות מתחת לממוצע 200 פשוט, סגירה זו לא הובילה להמשך מהלך ירידות אלה לניסיון סגירה מעל ממוצע 200 פשוט שגם הוא לא הצליח להחזיק מעמד.

במהלך השבוע המחיר ביצע תיקון של 50% ממהלך העליות שהחל בתאריך ה- 22.12.2009 והסתיים בתאריך ה- 11.1.2010, כרגע הזהב נמצא באזור תיקון של 38.2% מאותו מהלך.

המגמה כרגע היא ניטרלית וכדאי להמתין לראות לאן המחיר יפנה בתחילת השבוע, לפניי נקיטת עמדה.

התרחיש שלנו; חיפוש הזדמנות קנייה בסגירה ודאית מעל מחיר 1147.0.

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות מכירה בסגירה מתחת לנמוך במחיר 1119.0.

דולר/שקל - ניתוח גרף שבועי

השבוע החולף בצמד הדולר/שקל אופיין בירידה חזקה, מהגבוה במחיר 3.8072 הצמד הגיע עד לנמוך המחיר 3.6587, הצמד הגיע לשיא נמוך של 15 חודשים.

רצועות בולינגר בגרף שעה צמודות כשהמחיר יצא מהקו התחתון שלהן וחזר פנימה, אינדיקאטור ה- RSI יצא ממצב של מכירת יתר.

המגמה השבועית היא דובית, עם אפשרות חזקה לתיקון לאחר מהלך חזק של ירידות.

התרחיש שלנו, חיפוש אפשרות מכירה אם המחיר סוגר מתחת ל- 3.6600

תרחיש חלופי, חיפוש אפשרות קנייה זהירה מעל אזור 3.7100.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

מאגר לוויתן  (צילום: אלבטרוס)מאגר לוויתן (צילום: אלבטרוס)

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל

כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום

רן קידר |
נושאים בכתבה מצרים לוויתן

מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק. 

כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?

האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.     


על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית. 


הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM


באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.