דירוג הפרסום לחודש ספטמבר: רשתות השיווק מובילות. בקטגוריית האינטרנט מובילה פרטנר
בכל תקופת חגים מסתערות רשתות השיווק על הצרכנים ומעלות את הוצאות הפרסום בצורה משמעותית. לכן רשתות השיווק מובילות באופן ניכר בהיקף ההוצאה לפרסום בחודש ספטמבר האחרון כך עולה מדירוג יפעת בקרת פרסום לחודש ספטמבר 2009.
על פי הדירוג רשתות השיווק הוציאו כ-43.2 מיליון שקל במחירים ריאלים, שהם למעלה מפי שניים מקטגוריית ספקי האינטרנט, שהוציאו כ-19 מיליון שקל ודורגו במקום השני. מבין רשתות השיווק רשת 'הרבוע הכחול' הינה המפרסמת המובילה בין רשתות השיווק עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-9.6 מיליון שקל, ואחריה שופרסל עם הוצאה של 8.9 מיליון שקל כאשר רשת ה'סופר-פארם' עם 5.7 מיליון שקל.
בקטגוריית האינטרנט וכן בדירוג המותגים מובילה חברת 'פרטנר', עם הוצאה של 9.4 מיליון שקל לפרסום שירותי האינטרנט בקמפיין 'לגלוש בלפטופ מכל מקום' באמצעות משרד הפרסום, 'שלמור אבנון עמיחי'. חברת 'בזק' מדורגת במקום השני, עם ההשקה הבולטת של רשת NGN המהירה באמצעות משרד הפרסום 'אדלר חומסקי ורשבסקי'.
כבכל חג מתבלטת גם קטגוריית הביגוד, ובספטמבר האחרון היא ממוקמת במקום השלישי עם הוצאה לפרסום של כ-15.3 מיליון שקל. ביניהן, רשת 'קסטרו' הנה המפרסמת הבולטת בקטגוריה עם קמפיין 'CITY.LOVE.STYLE' של משרד הפרסום, 'ראובני-פרידן' לחורף 2010, כאשר אחריה מודרגת רשת TNT באמצעות משרד הפרסום 'באומן בר ריבנאי', במקום השלישי מדורגת הרשת 'פקטורי 54' שבשנה האחרונה התרחבה בצורה משמעותית.
קטגוריה נוספת הפעילה מאד בתקופות החגים היא קטגוריית העמותות המסייעות לנזקקים. עמותות הסיוע פירסמו בספטמבר בכ-6.8 מיליון שקל ובראשן 'הקרן לידידות', שפרסמה הענקת תלושי קניה לנזקקים בשופרסל באמצעות אדלר חומסקי ורשבסקי, וכן עמותת 'לתת' שהודיעה על הענקת 200 אלף ארוחות חג באמצעות 'שלמור אבנון עמיחי'.
המפרסם הגדול: קבוצת שטראוס היקף הוצאה בסה"כ של כ-13.6 מיליון שקל
על פי דירוג יפעת, המפרסמת המובילה בחודש ספטמבר הינה 'קבוצת שטראוס', עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-13.6 מיליון שקל. שטראוס פירסמה בספטמבר באמצעות משרד הפרסום 'שלמור אבנון עמיחי' את מארז הבקבוקונים החדש של שוקו יטבתה, חטיף אנרג'י, שמן הזית של יד מרדכי ומילקי בטעמים חדשים. באמצעות משרד הפרסום 'באומן בר ריבנאי' פירסמה שטראוס את קפה עלית בטעם ברזילאי, את מסטיק MUST, שוקולד פרה ועוד. בגזרת הגלידות פירסמה שטראוס את קרמיסימו קרמבו באמצעות משרד הפרסום, 'ראובני פרידן'.
לדברי נתי יעקובי, מנכ"ל יפעת בקרת פרסום, "נתון מעניין נוסף העולה מפרסום שטראוס הנו הצטרפות משרד הפרסום המתמחה בצעירים 'לעומק התודעה' אל שורות משרדי הפרסום הגדולים המייצגים את הקבוצה עם קמפיין אינטרנטי למסטיק MUST תחת הסלוגן: 'MUST LONG LAST'.
במקום השני מדורגת חברת פרטנר עם 10.5 מיליון שקל, במקום השלישי מדורגת קו אופ הריבוע הכחול עם 9.6 מיליון שקל שקל. 'החברה המרכזית למשקאות' התברגה בספטמבר במקום הרביעי עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-9.2 מיליון שקל. החברה פירסמה באמצעות 'קבוצת דחף' ברכת חג שמח מקוקה-קולה, ובאמצעות JWT משקה בטעם דבש של פריגת. קבוצת בזק סוגרת החמישיה הראשונה עם הוצאה ריאלית לפרסום כ-9 מיליון שקל.
ג'יימס ריצ'רדסון סוגר את טבלת המותגים ומתמקם במקום העשירי עם הוצאה ריאלית לפרסום של כ-3.5 מיליון שקל באמצעות משרד הפרסום, 'גליקמן נטלר סמסונוב', עם פרסום קוסמטיקה ובשמים ליוצאים לחו"ל בתקופת החגים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
