פישר בועדת הכספים: "אני ישן טוב בלילה אולם לא נוכל לרכוש דולרים לנצח"
נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, דיבר היום בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת והגן על מדיניותו בימים, בשבועות ובחודשים האחרונים. בנוגע להתערבות ההולכת ומעמיקה של בנק ישראל בשוק המטבעות אמר פישר "אני ישן יותר טוב בלילה עם המצב הנוכחי של ההתערבות בשוק המט"ח מאשר ישנתי במצב הקודם, אבל ברור גם לי שאנחנו לא יכולים להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ".
"יש עלות לרזרבות המט"ח שלנו אבל יש גם יתרונות. מדינה עם הרבה רזרבות יכולה להתייחס למה שקורה בחו"ל באופן יותר בטוח. אם חלילה למדינת ישראל יש צורך לעמוד על רגליה, יש לנו אפשרות לעשות את זה לתקופה מסוימת. בשלב הזה נטו אין עלות לאחזקת רזרבות המט"ח, כי הריבית שאנחנו משלמים דומה לזו שאנחנו מקבלים ושתיהן עומדות על אפס.
נציין כי הדולר ממשיך להתחזק היום בחדות מול השקל ורושם כעת עליה של 1.45% לרמה של 3.92 שקלים לדולר.
בנוגע לחשיבות השמירה על שער דולר סביר במטרה לעזור ליצואנים אמר פישר כי "במשק הישראלי אנחנו מרגישים, ובצדק, את חשיבות הייצוא, אבל כולם מבינים שלטווח ארוך הבנק המרכזי לא יכול לעמוד נגד השוק. יכולנו במשך המיתון להשפיע בגדול על שער החליפין וכך עשינו ועובדה שזה תרם להקטנת המיתון, אבל בסוף כוחות השוק מצליחים להזיז את שער החליפין".
הנגיד הוסיף ואמר כי "לפעמים הבנק המרכזי ירצה להתערב כדי שהדולר יהיה מבוסס על כוחות אמיתיים ולא אולי על ספקולציה. ובנק מרכזי צריך לשמור לו את הזכות להתערב במקרים כאלה. אנחנו כל הזמן חושבים על סטייה בכיוון אחד אבל יכול להיות שיהיו מקרים עם תגובה הפוכה.
בתשובה לשאלות שהופנו אליו על האפשרות לקבוע יעדים ברורים לשער החליפין אמר הנגיד כי "קביעת גבול עליון ותחתון על שער החליפין נכשלה בהרבה מדינות. ב-97 שער החליפין היה בגבול התחתון. כך, בנק ישראל נדרש לרכוש מט"ח כדי להחליש את השקל. אז זה גרם לאינפלציה כי הבנק היה מחויב לגבול התחתון ונאלץ לפחת את השקל. יחד עם זאת, גם אם קובעים את שער החליפין, צריך להיות גמישים. אחרת המשחק מול השחקנים בשוק עשוי להיות מסוכן".
"אנו מדגישים את החשיבות של הייצוא להתפתחות הכלכלה המקומית. כולם מבינים שלטווח הארוך הבנק המרכזי לא יוכל לעמוד נגד השוק לנצח. בתקופת המיתון השפענו על שער החליפין ואני חושב שזה תרם לכך שהמיתון שלנו היה קצר יותר ממה שקרה בעולם. לפעמים מה שעושה השוק זה לא מוצדק.
"במקרים כאלה הבנק המרכזי ירצה לפעול כדי שהשער יהיה מבוסס על מה שקורה במשק ולא על ספקולציה. בזמן זה, הציבור חושב על הצורך בתיסוף אך בהמשך יכול להיות גם מצב הפוך. יחד עם זאת התעשיינים צריכים לקחת בחשבון שבטווח הארוך הם צריכים להכניס למערכת השיקולים שלהם שער חליפין המתאים יותר לטווח זה".
לשאלתו של ח"כ גפני בדבר תרומת בנק ישראל לאינפלציה, השיב הנגיד כי "לפני שהתחלנו במדיניותנו המרחיבה, היה קיים חשש לדיסאינפלציה. המדיניות של בנק ישראל כוונה, בין היתר, להכניס את האינפלציה לתוך היעד. ההערכה היא כי אלמלא המדיניות המרחיבה שלנו, היום היינו באינפלציה שלילית".
.jpg "ביטוח לאומי")
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.
