פישר בועדת הכספים: "אני ישן טוב בלילה אולם לא נוכל לרכוש דולרים לנצח"

נגיד בנק ישראל, הפרופ' סטנלי פישר, דיבר היום בפני חברי ועדת הכספים של הכנסת והגן על מדיניותו בימים, בשבועות ובחודשים האחרונים. בנוגע להתערבות ההולכת ומעמיקה של בנק ישראל בשוק המטבעות אמר פישר "אני ישן יותר טוב בלילה עם המצב הנוכחי של ההתערבות בשוק המט"ח מאשר ישנתי במצב הקודם, אבל ברור גם לי שאנחנו לא יכולים להמשיך לנצח לרכוש מטבע חוץ".

"יש עלות לרזרבות המט"ח שלנו אבל יש גם יתרונות. מדינה עם הרבה רזרבות יכולה להתייחס למה שקורה בחו"ל באופן יותר בטוח. אם חלילה למדינת ישראל יש צורך לעמוד על רגליה, יש לנו אפשרות לעשות את זה לתקופה מסוימת. בשלב הזה נטו אין עלות לאחזקת רזרבות המט"ח, כי הריבית שאנחנו משלמים דומה לזו שאנחנו מקבלים ושתיהן עומדות על אפס.

נציין כי הדולר ממשיך להתחזק היום בחדות מול השקל ורושם כעת עליה של 1.45% לרמה של 3.92 שקלים לדולר.

בנוגע לחשיבות השמירה על שער דולר סביר במטרה לעזור ליצואנים אמר פישר כי "במשק הישראלי אנחנו מרגישים, ובצדק, את חשיבות הייצוא, אבל כולם מבינים שלטווח ארוך הבנק המרכזי לא יכול לעמוד נגד השוק. יכולנו במשך המיתון להשפיע בגדול על שער החליפין וכך עשינו ועובדה שזה תרם להקטנת המיתון, אבל בסוף כוחות השוק מצליחים להזיז את שער החליפין".

הנגיד הוסיף ואמר כי "לפעמים הבנק המרכזי ירצה להתערב כדי שהדולר יהיה מבוסס על כוחות אמיתיים ולא אולי על ספקולציה. ובנק מרכזי צריך לשמור לו את הזכות להתערב במקרים כאלה. אנחנו כל הזמן חושבים על סטייה בכיוון אחד אבל יכול להיות שיהיו מקרים עם תגובה הפוכה.

בתשובה לשאלות שהופנו אליו על האפשרות לקבוע יעדים ברורים לשער החליפין אמר הנגיד כי "קביעת גבול עליון ותחתון על שער החליפין נכשלה בהרבה מדינות. ב-97 שער החליפין היה בגבול התחתון. כך, בנק ישראל נדרש לרכוש מט"ח כדי להחליש את השקל. אז זה גרם לאינפלציה כי הבנק היה מחויב לגבול התחתון ונאלץ לפחת את השקל. יחד עם זאת, גם אם קובעים את שער החליפין, צריך להיות גמישים. אחרת המשחק מול השחקנים בשוק עשוי להיות מסוכן".

"אנו מדגישים את החשיבות של הייצוא להתפתחות הכלכלה המקומית. כולם מבינים שלטווח הארוך הבנק המרכזי לא יוכל לעמוד נגד השוק לנצח. בתקופת המיתון השפענו על שער החליפין ואני חושב שזה תרם לכך שהמיתון שלנו היה קצר יותר ממה שקרה בעולם. לפעמים מה שעושה השוק זה לא מוצדק.

"במקרים כאלה הבנק המרכזי ירצה לפעול כדי שהשער יהיה מבוסס על מה שקורה במשק ולא על ספקולציה. בזמן זה, הציבור חושב על הצורך בתיסוף אך בהמשך יכול להיות גם מצב הפוך. יחד עם זאת התעשיינים צריכים לקחת בחשבון שבטווח הארוך הם צריכים להכניס למערכת השיקולים שלהם שער חליפין המתאים יותר לטווח זה".

לשאלתו של ח"כ גפני בדבר תרומת בנק ישראל לאינפלציה, השיב הנגיד כי "לפני שהתחלנו במדיניותנו המרחיבה, היה קיים חשש לדיסאינפלציה. המדיניות של בנק ישראל כוונה, בין היתר, להכניס את האינפלציה לתוך היעד. ההערכה היא כי אלמלא המדיניות המרחיבה שלנו, היום היינו באינפלציה שלילית".

הנגיד הסביר על הדילמה שהיתה בהחלטת הריבית האחרונה. "צריך להגיע להחלטה שמאזנת בין המטרות. בהחלטה האחרונה, להותיר את הריבית על חצי אחוז מצד אחד אך מצד שני להפסיק את רכישות האג"ח, בחרנו לתמוך בצמיחה, לשמור על האינפלציה הנמוכה ולתמוך ביציבות הפיננסית. למעשה כבר בהחלטה האחרונה החלטנו לרסן חלק מהמדיניות המרחיבה בכך שהודענו על הפסקת רכישות האג"ח".