בית המשפט דחה את בקשת בזק לצו מניעה כנגד קבוצת הארץ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשת חברת 'בזק בינלאומי' להוציא צו מניעה זמני, בכדי למנוע מקבוצת 'הארץ' לנהל משא-ומתן או להתקשר בהסכם למכירת מניותיה בפורטל וואלה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט יהודה זפט, דחה את הטענות וחייב את בזק בינלאומי בתשלום הוצאות משפט, שכ"ט ועו"ד בסך 30 אלף שקל.
נזכיר כי לפני כחודש בזק בינלאומי, בעלת שליטה אחת בחברת וואלה (34.25%), הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה כנגד הוצאת עיתון 'הארץ', בעלת השליטה בחברה (32.59%), לפיו על 'קבוצת הארץ' להימנע מלמכור ולנהל משא ומתן בקשר למכירת מניות החברה המוחזקות על-ידיה ללא אישור בכתב של בזק בינלאומי. לכתבה: בזק הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה כנגד הארץ
לטענת בזק, קבוצת 'הארץ' הפרה את ההסכם בחוסר תום-לב. ל'וואלה' עצמה לא היה צד להליך האמור. 'הארץ' ככל הנראה דרשה מהמתעניינים ברכישת 'וואלה' לחתום מולה ולא מול 'וואלה' על הסכם סודיות, משום שבמסגרת המשא-ומתן עתיד לעבור לידיהם מידע שעשוי להכיל סודות מסחריים של וואלה, אשר נמסר ל'הארץ' על-ידי הדירקטורים מטעמה בוואלה, אשר לא הייתה מוכנה לחשוף אותם.
'הארץ' טענה בתגובה כי בזק בינלאומי מנסה למנוע את מכירת המניות, וכי ההסכם אינו אוסר עליה לנהל משא-ומתן או אפילו לחתום על הסכם מכר - ובלבד שתוקף המכירה יוכפף לזכות הסירוב הראשון המוקנית לבזק וכן לעמידה ביתר תנאי ההסכם.
כאמור, היום (ד') השופט זפט, דחה את טענת בזק בנלאומי ואמר כי "פרשנות בזק לאיסור שנקבע בהסכם על מכירת מניות ללא הסכמה בכתב של הצד האחר נראית לי רחבה מדי, ואינה משרתת את תכליתו של החוזה".
בית המשפט קיבל את עמדת הארץ, אשר הובאה באמצעות עוה"ד זאב ליאונד ואלון נדב, כי הסכם בעלי המניות אינו אוסר עליה ניהול משא ומתן או אפילו חתימה על הסכם למכירת המניות, ובלבד שתוקפו של הסכם כזה יוכפף לזכות הסירוב הראשונה המוקנית בהסכם לבזק ולעמידה ביתר המגבלות הנובעות מההסכם. בית המשפט הבהיר כי "ככל שייחתם הסכם הכולל תנאים מתלים המתבקשים מההסכם בין בזק בינלאומי והארץ, אין בכך הפרה של ההסכם".
לדברי השופט זפט, "לא סביר שהצדדים התכוונו להעניק זה לזה זכות וטו על ניהול משא-ומתן למכירת המניות, וככל שייחתם הסכם הכולל תנאים מתלים המתבקשים מההסכם בין בזק ל'הארץ' - אין בכך הפרה של ההסכם".
בתביעה זו נתנו בזק בינלאומי פרשנות להסכם הניהול של 'וואלה' אשר נחתם בשנת 2000 בינה לבין הארץ ובו נקבע כי אף אחד מהצדדים לא יוכל "להסב או להעביר את זכויותיו או התחייבויותיו לפי הסכם זה (לצד שלישי), ללא אישור בכתב של הצד האחר" אלא אם מדובר במכירת מניות דרך הבורסה. כלומר הסכם זה מאפשר לבזק בינלאומי לאסור העברת מניות ללא אישור. עם זאת 'הארץ' טוענת כי בסעיף נוסף בהסכם שנחתם הוסכם כי כי מבלי לגרוע מזכות הסירוב הראשון ומזכות ההצטרפות המפורטות בהסכם, לא ימכור או יעביר צד יותר מ-22% מניות במקשה אחת - אלא אם הקונה קיבל על עצמו את מלוא התחייבויותיו. כלומר, לטענת הארץ על פי סעיף זה אין צורך בהסכמת הצד שכנגד למכירה.
הסיבה שהארץ מעוניינת להיפטר מאחזקותיה הינה על רקע דרישת הבנקים המלווים להוריד את רמת המינוף הפיננסי. כאשר באפריל האחרון, בנק הפועלים דרש מהקבוצה להקטין את מצבת חובותיה לכ-60 מיליון שקל (כיום נמצאת על כ-80 מיליון שקל).
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
שלומי אלברג, בעל שליטה משותף בפרופיט, צילום: פרופיטלאומי פרטנרס ומשפחת שסטוביץ' לקראת רכישת נתח בפרופיט לפי שווי של 650 מיליון שקל
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים.
לאומי פרטנרס, זרוע ההשקעות הריאליות של בנק לאומי, ומשפחת שסטוביץ' במגעים להשקעה משותפת של כ-100 מיליון שקל בחברת פרופיט פיננסים בה אסף בנאי הוא בעל שליטה. ההשקעה מבוססת על שווי של כ-650-660 מיליון שקל לפני הזרמת הכספים, גבוה כמעט פי 4 מהשווי שבו נרכשה השליטה בחברה לפני חמש שנים. לאומי פרטנרס יוביל את ההשקעה. כמחצית מהסכום יזרום ישירות לקופת החברה להרחבת פעילות, והיתרה תשולם לבעלי השליטה הקיימים - אסף בנאי ושלומי אלברג, שמחזיקים כל אחד ב-40%, ויוסי סגול עם 20% שהצטרף לפני כארבע שנים.
פרופיט הוקמה ב-2006, והיא "בית סוכנים" וסוג של פמילי אופיס. היא מתמחה בהפצת מוצרי ביטוח, פנסיה והשקעות פיננסיות. כיום היא מנהלת נכסים בהיקף של יותר מ-80 מיליארד שקל, עם צוות של מעל 300 מתכננים פיננסיים-סוכני ביטוח מורשים. החברה מפעילה גם קרן גידור שמנהלת 400 מיליון שקל, ומרוויחה על פי ההערכות כ-60-70 מיליון שקל בשנה.
פרופיט הרחיבה את פעילותה לתחום ההשקעות האלטרנטיביות וספגה מכה - גם הפסד כספי וגם מכה תדמיתית עם הנפקת פעילות בבורסה, מגדלור שמאוחר יותר נמחקה אחרי הפסדי עתק למשקיעים ואחרי שהציפה בעיות-תקלות גדולות בניהול השקעות ובדרך המחיקה של החברה - פרופיט בריבוע - אסף בנאי ושלומי אלברג שיווקו השקעות אלטרנטיבות והרוויחו פעמיים.
עם זאת, עדיין יש פעילות שאפילו מתרחבת בתחום ההשקעות האלטרנטיבות, רק שלא דרך חברה נסחרת. הפעילות הזו כוללת קרנות נדל"ן והלוואות פרטיות.
הנהלת פרופיט חוזקה לאחרונה עם מינויים בכירים: דניאל כהן, בעל ניסיון של 15 שנים בהפניקס, משמש כמנכ"ל, ואמיר כהנוביץ', כלכלן ראשי לשעבר בהפניקס, מנהל את מחלקת המחקר. השינויים האלה תורמים ליציבות, במיוחד לאחר סכסוך משפטי עם הפניקס ב-2023 על חשדות טוויסטינג, העברת לקוחות בין מוצרים ללא הצדקה. הסכסוך נפתר בהסכם שיתוף פעולה, שכלל גידול של 20% בהפצת מוצרי הפניקס דרך פרופיט, והוביל להכנסות נוספות של 25 מיליון שקל.
היסטוריית הבעלות בפרופיט כוללת תהפוכות. ב-2008 רכשה פסגות 50% מהמניות, וב-2012 השלימה שליטה מלאה. ב-2016 קנתה פסגות את יתרת המניות תמורת 56 מיליון שקל. ב-2021, בנאי ואלברג רכשו חזרה את השליטה ב-165 מיליון שקל, וסגול הצטרף בשווי 200 מיליון. השווי הנוכחי של מעל 650 מיליון הוא תודות להרחבת רשת הסוכנים מ-150 ל-300 והוספת שירותי ייעוץ דיגיטלי, שמגדילים את מספר הלקוחות במעל 10% בשנה.
