בית המשפט דחה את בקשת בזק לצו מניעה כנגד קבוצת הארץ
בית המשפט המחוזי בתל-אביב דחה את בקשת חברת 'בזק בינלאומי' להוציא צו מניעה זמני, בכדי למנוע מקבוצת 'הארץ' לנהל משא-ומתן או להתקשר בהסכם למכירת מניותיה בפורטל וואלה. סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט יהודה זפט, דחה את הטענות וחייב את בזק בינלאומי בתשלום הוצאות משפט, שכ"ט ועו"ד בסך 30 אלף שקל.
נזכיר כי לפני כחודש בזק בינלאומי, בעלת שליטה אחת בחברת וואלה (34.25%), הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה כנגד הוצאת עיתון 'הארץ', בעלת השליטה בחברה (32.59%), לפיו על 'קבוצת הארץ' להימנע מלמכור ולנהל משא ומתן בקשר למכירת מניות החברה המוחזקות על-ידיה ללא אישור בכתב של בזק בינלאומי. לכתבה: בזק הגישה תביעה ובקשה לצו מניעה כנגד הארץ
לטענת בזק, קבוצת 'הארץ' הפרה את ההסכם בחוסר תום-לב. ל'וואלה' עצמה לא היה צד להליך האמור. 'הארץ' ככל הנראה דרשה מהמתעניינים ברכישת 'וואלה' לחתום מולה ולא מול 'וואלה' על הסכם סודיות, משום שבמסגרת המשא-ומתן עתיד לעבור לידיהם מידע שעשוי להכיל סודות מסחריים של וואלה, אשר נמסר ל'הארץ' על-ידי הדירקטורים מטעמה בוואלה, אשר לא הייתה מוכנה לחשוף אותם.
'הארץ' טענה בתגובה כי בזק בינלאומי מנסה למנוע את מכירת המניות, וכי ההסכם אינו אוסר עליה לנהל משא-ומתן או אפילו לחתום על הסכם מכר - ובלבד שתוקף המכירה יוכפף לזכות הסירוב הראשון המוקנית לבזק וכן לעמידה ביתר תנאי ההסכם.
כאמור, היום (ד') השופט זפט, דחה את טענת בזק בנלאומי ואמר כי "פרשנות בזק לאיסור שנקבע בהסכם על מכירת מניות ללא הסכמה בכתב של הצד האחר נראית לי רחבה מדי, ואינה משרתת את תכליתו של החוזה".
בית המשפט קיבל את עמדת הארץ, אשר הובאה באמצעות עוה"ד זאב ליאונד ואלון נדב, כי הסכם בעלי המניות אינו אוסר עליה ניהול משא ומתן או אפילו חתימה על הסכם למכירת המניות, ובלבד שתוקפו של הסכם כזה יוכפף לזכות הסירוב הראשונה המוקנית בהסכם לבזק ולעמידה ביתר המגבלות הנובעות מההסכם. בית המשפט הבהיר כי "ככל שייחתם הסכם הכולל תנאים מתלים המתבקשים מההסכם בין בזק בינלאומי והארץ, אין בכך הפרה של ההסכם".
לדברי השופט זפט, "לא סביר שהצדדים התכוונו להעניק זה לזה זכות וטו על ניהול משא-ומתן למכירת המניות, וככל שייחתם הסכם הכולל תנאים מתלים המתבקשים מההסכם בין בזק ל'הארץ' - אין בכך הפרה של ההסכם".
בתביעה זו נתנו בזק בינלאומי פרשנות להסכם הניהול של 'וואלה' אשר נחתם בשנת 2000 בינה לבין הארץ ובו נקבע כי אף אחד מהצדדים לא יוכל "להסב או להעביר את זכויותיו או התחייבויותיו לפי הסכם זה (לצד שלישי), ללא אישור בכתב של הצד האחר" אלא אם מדובר במכירת מניות דרך הבורסה. כלומר הסכם זה מאפשר לבזק בינלאומי לאסור העברת מניות ללא אישור. עם זאת 'הארץ' טוענת כי בסעיף נוסף בהסכם שנחתם הוסכם כי כי מבלי לגרוע מזכות הסירוב הראשון ומזכות ההצטרפות המפורטות בהסכם, לא ימכור או יעביר צד יותר מ-22% מניות במקשה אחת - אלא אם הקונה קיבל על עצמו את מלוא התחייבויותיו. כלומר, לטענת הארץ על פי סעיף זה אין צורך בהסכמת הצד שכנגד למכירה.
הסיבה שהארץ מעוניינת להיפטר מאחזקותיה הינה על רקע דרישת הבנקים המלווים להוריד את רמת המינוף הפיננסי. כאשר באפריל האחרון, בנק הפועלים דרש מהקבוצה להקטין את מצבת חובותיה לכ-60 מיליון שקל (כיום נמצאת על כ-80 מיליון שקל).
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
