בין המקווה לישיבה: קבוצות הרכישה צוברות תאוצה במגזר החרדי
כשקבלנים מדברים בתקופת מיתון על "ביקושים כבושים" ועל היצע שלא מצליח להדביק את הביקוש, יש המרימים גבה ומביעים ספק רב בדבריהם, בעיקר לנוכח שיעור האבטלה הגבוה במדינה וירידה בכח הקנייה.
אך מומחי נדל"ן ויזמים המתמחים במגזר החרדי והדתי-לאומי אומרים ל-Bizportal כי המחסור בפתרונות דיור למגזר זה הינו משמעותי והביקוש לדירות ממשיך לעלות גם בימים אלה של מיתון. מסתבר שקבוצות הרכישה, שכבר פופולאריות בקרב הציבור החילוני, צוברות תאוצה במגזרים הללו.
בדיקה שערכה לאחרונה חברת אנטוני גלגוט, המתמחה בשיווק נדל"ן לעולים ולתושבי חוץ, מצאה כי בתקופת המיתון האחרונה קיים ביקוש מוגבר לקבוצות רכישה במגזר הדתי לאומי והחרדי. מנכ"ל החברה, אנטוני גלגוט, מסביר מהם המקורות למגמה הנוכחית.
"המחסור בדיור במגזרים אלה גבוה שבעתיים מהמחסור בדירות הקיימות באוכלוסיה הכללית", אומר גלגוט. "חרדים מחפשים מגורים בקהילה המתאימה לצרכיהם, ולכן הביקוש עולה פי כמה על ההיצע המצומצם".
גלגוט מדגיש שעל פי רוב, מדובר במשפחות גדולות מאד. "אם הממוצע בישראל עומד על כ-5 נפשות במגזר החילוני, הרי שהממוצע במגזרים אלו הינו 7-8 נפשות ובמקרים רבים אף יותר מכך", אומר גלגוט. "מסיבה זו, צרכי הדיור של אוכלוסיות אלה הינם שונים והם דורשים דירות גדולות יותר בשטחן ובמספר החדרים שבהן ותוספות כגון מרפסת סוכה, והפרדה במטבח, מה שמגביר עוד יותר את הביקוש המפולח".
לדבריו, "באמצעות קבוצות רכישה יכולות אוכלוסיות אלה להגיע לגובה ולתנאי תשלום נוחים הרבה יותר". גלגוט אומר שקבוצות הרכישה צוברות תאוצה ברמת בית שמש, בה פועלות היום שתי קבוצות רכישה, המונות עשר משפחות דתיות של עולים שהגיעו מבולטימור והתאגדו לצורך בנייה משותפת של בניין דירות הכולל 5 ו-6 חדרים.
"צריך להבין שרמות המחירים באזורי ביקוש אלה גבוהות במיוחד", מדגיש גלגוט. "דירת 5 חדרים חדשה עולה בין 1.8 מיליון שקלים ל-2 מיליון שקלים, ודירת 6 חדרים מגיעה ל-2.2 מיליון שקלים ואף יותר. במקרה זה קבוצת רכישה תוזיל את עלות הדירה ב-7% עד 10%".
דוגמא נוספת לקבוצת רכישה המתארגנת במגזר הדתי הינה פרויקט "אחוזת נוף", הנבנה על ידי קבוצת דניאל יצחקי בלוד. לדברי ד"ר גד חסון, מבעלי החברה, עד כה שווקו במסגרת קבוצות רכישה 20 דירות בנות 4 חדרים במחיר של כ-710 אלף שקלים. קהל היעד הוא המגזר הדתי-לאומי, אומר חסון. "מרבית הרוכשים הינם זוגות צעירים תושבי יהודה ושומרון, מאזור ירושלים וממרכז הארץ".
לאור הביקוש, מתכננת הקבוצה להמשיך ולעבוד עם פלח אוכלוסיה זה באזורים העדיפים להם, אומר חסון. "חשוב להבין, כי מדובר ברוכשים המעוניינים בחיי קהילה פעילים", אומר חסון. "השכונה כולה תהווה קהילה בפני עצמה כאשר יבנו בה 4 בניינים ובהם 145 יחידות דיור. בצמוד לשכונה מוסדות חינוך, בתי כנסת ומקווה".
יקי רייסנר, מנהל השיווק של חברת הבנייה צ.לנדאו, המתמחה בפרויקטי מגורים למגזר החרדי, מסביר כי ריבוי ילודה טבעי "מביא את ראשי הציבור החרדי 'לשבור את הראש' בניסיון למצוא פתרונות יצירתיים לאחר שבריכוזי הערים הקיימות לא ניתן להרחיב את הקיים. החוסר בקרקעות זמינות לבניה באזורי הביקוש החרדי והמחיר המאמיר של הדירות יוצר 'פלונטר', שבו אין לציבור החרדי יכולת כלכלית להתמודד עם נושא הדיור במגזר".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- גילת זינקה 8.4%, אנלייט ב-6.9%; חברה לישראל איבדה 5.4% - נעילה חיובית בבורסה
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
