ללא תג מחיר: לבייב מוכר את מתחם "פארק פיפת'" בלוס אנג'לס אחרי 3 שנים

בניית הקומפלקס טרם החלה. מדובר בפרויקט בהיקף 1.3 מיליארד דולרים, שהיה אמור לכלול את מגדל המגורים הגבוה ביותר מערבית לשיקאגו בארה"ב. האנליסט יובל בן זאב מכלל פיננסים: "מדובר בנכס זניח"
עינת פז-פרנקל |

פרויקט "פארק פיפת'" בלוס אנג'לס אינו ממריא ואפריקה ישראל, שבשליטת לב לבייב, מעמידה אותו למכירה, כך מדווח היום (יום א') ה-Los Angeles Business Journal.

בעלי הקרקע, Park Fifth LLC, היא קבוצה שמובילה אפריקה ישראל (81%), יחד עם בעלים נוספים: Namco Capital Group, שפשטה רגל, והיזם האמריקאי Houk Development.

אפריקה רכשה את הקרקע בשנת 2006, אך הבנייה במקום, שהיתה אמורה להתחיל באוקטובר 2007, טרם החלה. המתחם היה אמור לכלול את מגדל המגורים הגבוה ביותר מערבית לשיקאגו בארה"ב, שטחי מסחר, מגורים ומלון.

מיזם המגורים, המלונאות והמסחר צפוי היה לקום ברחובות אוליב ופיפט צמוד לכיכר פרשינג (pershing square), ולכלול שני גורדי שחקים: הראשון בן 76 קומות והשני בן 44 קומות. המגדלים היו אמורים לכלול 790 דירות () ומלון בין 212 חדרים. בניין שלישי למגורים בן 15 קומות היה אמור לחבר בין 2 המגדלים. השווי הכולל של הפרויקט הסתכם ב-1.3 מיליארד דולרים ().

בראיון ל-Los Angeles Business Journal, אמר יונה רשניץ מחברת אפריקה, כי המתחם משווק כעת על ידי סוכנות הנדל"ן Cushman & Wakefield "ללא תג מחיר". לדברי רשניץ, "בשל המיתון והקיפאון בשווקים הפיננסיים, עדיין לא ברור כמה נקבל עבור הקרקע". רשניץ אמר כי הקרקע תשווק הן לרוכשים פוטנציאליים מקומיים והן למשקיעים זרים.

דיוויד הוק, בעלי Houk Development, אמר כי "אנחנו נעבוד עם סוכנות התיווך ועם מי שהם יביאו לשולחן, על מנת לבחון האם ניתן למכור לקונה שכן יבנה במקום".

במסמכי פשיטת הרגל של NAMCO, דווח כי המתחם שווה 80 מיליון דולרים. "הקרקע שווה הרבה פחות", אמר המתווך מארק טרזינסקי מלוס אנג'לס. "בסופו של יום, קשה להעריך את שווי הקרקע הזו מפני שאין כעת שוק לפיתוח קרקעות".

נציין כי, בדו"חות אפריקה לשנת 2008, הוערך חלקה של החברה בנכס ב-233.7 מיליון שקלים. בדו"חות הרבעון הראשון של 2009, בוצעה הפחתה בסך 158 מיליון שקלים בערך הנכס.

האנליסט יובל בן זאב, מנהל מחלקת המחקר בבית ההשקעות כלל פיננסים, אומר כי פרויקט "פארק פיפת'" יושב על מגרש יחסית קטן והינו "זניח ביחס לפרויקטים אחרים של החברה". לדברי בן זאב, שלושת הפרויקטים המרכזיים של החברה בניו יורק - בניין הניו יורק טיימס, פרויקט Clock Tower, ובניין מגורי () היוקרה Apthorp - שווים מאות מיליוני דולרים והינם משמעותיים יותר לחברה.

במערכת Bizportal טרם נתקבלה תגובה מחברת אפריקה ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.06%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות