מירי רגב
צילום: מירי שמעונוביץ, לעמ

החזרת הישראלים מחו"ל: ההרשמה באל על נפתחה

שרת התחבורה, מירי רגב, הודיעה כי טיסות החילוץ, שיופעלו על ידי חברות התעופה הישראליות אל על, ישראייר וארקיע, יבוצעו בכפוף לאישור ביטחוני ובחלונות זמן מוגבלים, וכי מדובר במהלך מדורג שצפוי להימשך לאורך שבועות ולא ימים, לאור המגבלות בנתב"ג והצורך בבקרת כניסה קפדנית. רגב הדגישה כי הטיסות יפעלו רק בכיוון אחד - אל ישראל - וכי בשלב זה נאסר על החברות להוציא נוסעים מישראל לחו"ל

עוזי גרסטמן | (10)
נושאים בכתבה עם כלביא אל על

על רקע המשבר המתמשך במרחב האווירי והעובדה שישראלים רבים נותרו תקועים מעבר לים, הכריזה שרת התחבורה, מירי רגב, היום על השקת תוכנית ממשלתית לחילוץ הדרגתי של אזרחים ישראלים ממוקדים מרכזיים בעולם - בעיקר באירופה ובארה"ב. רגב הבהירה כי הטיסות, שיופעלו על ידי חברות התעופה הישראליות אל על, ישראייר וארקיע, יבוצעו בכפוף לאישור ביטחוני ובחלונות זמן מוגבלים, וכי מדובר במהלך מדורג שצפוי להימשך לאורך שבועות ולא ימים, לאור המגבלות בנתב"ג והצורך בבקרת כניסה קפדנית. עוד לדברי השרה, "יש להבין שאנו לא ניקח סיכון בכך שנביא מטוס שייקלע לאירוע על הקרקע, שבו נצטרך להסביר כיצד נהרגו 300 איש". ההרשמה לטיסות של אל על מיועדת כרגע רק למי שהיתה לו טיסה באל על או בסאן דור שבוטלה, ומתבצעת דרך הלינק הזה.


בתוך כך, רגב הדגישה כי הטיסות יפעלו רק בכיוון אחד - אל ישראל - וכי בשלב זה נאסר על החברות להוציא נוסעים מישראל לחו"ל. לדבריה, "אנחנו ערוכים, אנחנו מוכנים - וזה מתחיל כבר בימים הקרובים", והוסיפה כי, "נחזיר קודם כל את מי שזקוק לכך יותר מכל - חיילים, אנשי ביטחון, משפחות עם ילדים, חולים ומקרי חירום". בנוסף לטיסות, משרד התחבורה גיבש מתווה חילוץ ימי בשיתוף עם מנו ספנות. לפי התכנון, שתי הפלגות ייצאו מלרנקה לכיוון חיפה ויוכלו להכיל מאות נוסעים בכל הפלגה. משרד התחבורה בוחן אפשרות של סיוע במימון, וגורמי הביטחון יידרשו לאשר כל יציאה בהתאם להערכת המצב העדכנית. 


רגב גם ניצלה את ההצהרה גם כדי לפנות לציבור הישראלי, שבוחן הגעה עצמאית לערי מוצא כמו אתונה ולרנקה, ואמרה כי אין כל ערובה לכך שהגעה לשם תבטיח מקום בטיסה. "אל תגיעו לשם באופן עצמאי. תחכו להודעה מסודרת מחברת התעופה. הגעה לא מתואמת עלולה רק להאריך את השהות ולסבך את הסיכוי לחזור", היא הזהירה. גם רשות שדות התעופה פרסמה ביממה האחרונה אזהרה דומה.


מנתונים עדכניים של משרד התחבורה, רשות התעופה האזרחית וגופי ביטחון, עולה כי מספר הישראלים התקועים בחו"ל הנע בין 100 ל-150 אלף איש. חלקם הגדול שוהה באירופה ובארה"ב, אך רבים נמצאים גם בתאילנד, קפריסין, יוון ומדינות נוספות באסיה ובאפריקה. עם זאת, בשל מגבלות תפעוליות בנתב"ג - בין היתר הקצאה של עד שתי טיסות נכנסות בשעה - הבהירו גורמים ברשות שדות התעופה כי התהליך צפוי להימשך זמן רב מהצפוי, כשבפועל מדובר במבצע לוגיסטי שייקח שבועות.


לצד הקשיים הארגוניים והביטחוניים, בולטים גם ממדי הפגיעה הכלכלית: ישראלים רבים נאלצים לשלם מאות דולרים ביום עבור לינה, מזון וציוד רפואי, מבלי לדעת מתי יוכלו לחזור ארצה. רבים מהם גילו גם כי ביטוחי הנסיעות שברשותם אינם מכסים את מרבית ההוצאות. במקביל, נשקלת אפשרות לקביעת מנגנון פיצוי חלקי או מענים סוציאליים במקרים חריגים, אך נכון לעכשיו אין כוונה ממשלתית לממן את כרטיסי הטיסה - והרישום יתבצע ישירות מול חברות התעופה והנסיעות.


רגב חתמה את דבריה בקריאה לרגיעה. לדבריה, "אני מבינה את הלחץ, אנחנו רואות ורואים אתכם. יש לנו את הכלים והיכולת, אבל נצטרך סבלנות". בתוך כך, גם משרד החוץ פרסם הנחיות מעודכנותמ לציבור הישראלים ששוהים בחו"ל, וקרא לישראלים לשמור על פרופיל נמוך במדינות זרות ולהימנע מהתקהלויות במוקדים יהודיים - בעיקר באירופה - בשל המתיחות האזורית.


מנכ"ל משרד הביטחון, אלוף (מיל') אמיר ברעם, אישר מוקדם יותר היום כי כבר התקבלו האישורים הנדרשים להוציא לפועל טיסות חילוץ מיידיות עבור חיילי צה"ל, עובדי המשרד ועובדי התעשיות הביטחוניות שנמצאים מחוץ לישראל. לדבריו, ההחזרה תבוצע על פי סדר עדיפויות מבצעי ברור - בתחילה משרתים הכרחיים לתפקוד צה"ל, לאחר מכן עובדים חיוניים של מערכת הביטחון, ולבסוף אנשי התעשיות הביטחוניות שדרושים לשמירה על פסי ייצור, שינוע ותחזוקה ביטחונית. ברעם אף הדגיש כי תהליך זה יבוצע תוך תיאום מלא עם חיל האוויר, המעוצה לביטחון לאומי (המל"ל), ומשרדי החוץ והתחבורה, כשבמקביל פועלת הממשלה להשבת יתר האזרחים שנותרו בחו"ל לצורכי תיירות, עבודה או לימודים.

קיראו עוד ב"בארץ"


לחץ כבד על חברות התעופה וסוכנויות הנסיעות


כאמור, לפי ההערכות, בין 100 ל-150 אלף ישראלים נתקעו ברחבי העולם, ועוד רבים לא-ישראלים שמבקשים להגיע ארצה מסיבות כאלה ואחרות. חברות רבות השהו את לוחות הזמנים לחלוטין, ובמקרים רבים לא מציעות מועדים חלופיים לטיסות. גם טיסות יוצאות מישראל נעצרו, מה שגרם לביטולי חופשות ברגע האחרון, לאובדן כרטיסים ולאי-יכולת של אזרחים לעזוב את הארץ, גם אם הם נדרשים לכך מסיבות רפואיות, משפחתיות או ביטחוניות. המצב הזה מייצר לחץ כבד גם על סוכנויות הנסיעות וחברות התעופה, שמצדן לא יכולות להציע פתרון בטווח הקצר.


הסגירה המוחלטת של השמיים הישראליים גרמה לאזרחים לחפש פתרונות לא שגרתיים. אחד מהם הוא היציאה דרך הים. בעלי יאכטות פרטיות וספינות מנוע החלו לפנות למרינות המרכזיות בארץ - חיפה, הרצליה ואשדוד - בבקשה לצאת לים הפתוח בדרכם לקפריסין, יוון ואפילו טורקיה. מדובר בפתרון שנמצא על הגבול שבין המציאות לפנטזיה, שכן בפועל מדובר באתגר לוגיסטי וביטחוני לא פשוט. המסלולים הימיים האלה לא מוסדרים, ומצריכים אישורים ממשרד התחבורה, תיאום עם צה"ל וגורמי ביטחון, ורישום מראש של כלי השיט, אנשי הצוות והנוסעים. גם מבחינה ימית, מזג האוויר במזרח הים התיכון, כמו גם הנוכחות של ציים זרים (כולל ארה"ב, צרפת ורוסיה), לא  מקלים על האפשרות לצאת מישראל בבטחה דרך הים. ואולם עבור רבים מדובר בחבל הצלה, לפחות באופן מנטלי, כדי להשאיר מאחוריהם את התחושות הקשות שהם חווים כיום, ולאזרחים זרים ששוהים כאן בעל כורכם מדובר בתחילת הדרך בחזרה הביתה.


משרדי הממשלה, ובהם משרדי התחבורה והחוץ, הבהירו כי נכון לעכשיו אין אפשרות מעשית לעזוב את הארץ בדרכים רגילות, וכי כל נתיב תחבורתי - אווירי או ימי - כפוף להערכת המצב הביטחונית, שמתעדכנת באופן שוטף. אין התחייבות למועד חידוש הטיסות, ואין כרגע פתרון מערכתי למבקשים לצאת. גם נציגויות דיפלומטיות של ישראל ברחבי העולם מוצפות בפניות מצד אזרחים שנתקעו ומבקשים מידע או סיוע, אך לעת עתה, ידם של הדיפלומטים קצרה מלהושיע.


ההמלצה לתקועים: לעקוב אחר פרסומי משרד החוץ


למי שתקוע בחו"ל וממתין לחזרה, ההמלצה המרכזית כרגע היא לעקוב אחרי הפרסומים הרשמיים של משרד החוץ, כולל עמודי הפייסבוק של השגרירויות המקומיות, ולהתעדכן בטפסי רישום ייעודיים לטיסות חילוץ. חלק מהשגרירויות כבר הפעילו מנגנוני איתור לצורך ריכוז שמות ואיסוף נתונים, כדי לייעל את שיבוץ הנוסעים ברגע שיופעלו טיסות החרום. לנוסעים שנותרו בארץ והיו אמורים לטוס. הההמלצה היא לא לנסות להגיע לנתב"ג, שכן עדיין אין פעילות תעופתית במקום כרגע. יש לפנות לחברות התעופה ולסוכנויות הנסיעות לצורך קבלת החזרים או שוברי טיסה עתידיים. עם זאת, רבים מהלקוחות מדווחים על זמני המתנה ארוכים מאוד לשירות - לעתים שעות - בשל העומס על מוקדי השירות. המשק האזרחי מושפע אף הוא מהמצב. חברות ביטוח ביטלו כיסויים מסוימים לטיסות עתידיות, חלק מהביטוחים מבטלים השתתפות עצמית למי שרכש ביטול מכל סיבה, וחברות תיירות מדווחות על גל ביטולים עצום לחבילות לאירופה. מטיילים שהיו בדרכם לחופשות משפחתיות מצאו את עצמם ללא טיסה, ללא החזר מיידי ולעתים גם ללא מענה.

תגובות לכתבה(10):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 6.
    מריה 16/06/2025 18:33
    הגב לתגובה זו
    אל על חייבת לטוס בשבת
  • 5.
    בנון 16/06/2025 18:12
    הגב לתגובה זו
    יותר מסוכן בעורף
  • אנונימי 16/06/2025 18:43
    הגב לתגובה זו
    את כל משתמטי גוש דן למלחמה !
  • פצ 16/06/2025 19:40
    הכוונה לבני ברק
  • 4.
    אמיר 16/06/2025 17:31
    הגב לתגובה זו
    להודיע מראש כרגע ולהתחיל לעבוד
  • 3.
    ועקנין 16/06/2025 16:40
    הגב לתגובה זו
    ליכוד טיפוסי
  • 2.
    בני 16/06/2025 16:26
    הגב לתגובה זו
    ראשונים להגיע חרדים אחכ פעילי ליכוד רק בסוף הרשימה יעמדו חיילים ושאר העם .
  • 1.
    הימין האמיתי 16/06/2025 15:38
    הגב לתגובה זו
    ידענו תמיד שהיא לא העיפרון הכי מחודד בקלמר אבל הפעם שברה את השיא של עצמה. אפס יכולת ואפס אמפתיה לאנשים בחול שקורסים כלכלית
  • אנונימי 16/06/2025 15:57
    הגב לתגובה זו
    קורסים כלכלית ! תגיד טרול למה המדינה צריכה לממן בשקל אנשים שנסעו מרצונם לטייל בחול בזמן מלחמה !
  • אנונימי 16/06/2025 18:59
    כי הממשלות בישראל גונבות ועושקות את האזרחים כל הזמן וב30 שנה האחרונות זה רק הולך ומתגבר ממשלות ישראל הן עושי דברו של האלפיון העליון שעושק את כולנו כל יום כל היום מה חדש
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".