המס הנסתר - בכמה יעלה התשלום שלכם לביטוח לאומי?
הביטוח הלאומי שתשלמו יעלה למשך שנתיים - אבל במקרים רבים מה שהתחיל כזמני, נשאר קבוע; וגם - מה המשמעות של הקפאת מדרגות ביטוח לאומי?
העלאת דמי ביטוח לאומי שאושרה לאחר עיכובים ממושכים מגדילה את הנטל הכלכלי על הציבור העובד, במיוחד על שכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. מדובר בצעד שנוי במחלוקת, שבמסגרתו הציבור ישלם מאות עד אלפי שקלים נוספים בשנה. נזכיר כי חישבנו במקביל לפרסום הגזרות על הציבור את המשמעות שלהן לכיס של משפחה ממוצעת. הגענו למסקנה הזו: בדיקת ביזפורטל: משפחה ממוצעת תיפגע ב-1,000 שקל בחודש; מה אפשר לעשות?
בכמה יגדלו תשלומי הביטוח הלאומי?
הגזרות האלו הן דרך עליית מסים, הקפאת הטבות, וגם העלאת דמי ביטוח לאומי. אנחנו משלמים כל חודש ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אנחנו לא תמיד מתייחסים לזה כמס, בכל זאת - אנחנו אמורים לקבל ביטוח למקרה צרה ולקבל קצבאות זיקנה וקצבאות נוספות כמו אבטלה באם נזדקק. אבל זו במקרה הטוב הוצאה בגין ביטוח.
ההוצאה הזו תעלה בשנה הנוכחית ובנה הבאה. זה אמור להיות זמני לשנתיים, אבל בפועל כאשר מעלים מסים או ביטוחים כאלו לרוב לא מחזירים אותם למטה. הזמני יכול להפוך לקבוע.
העלייה בדמי הביטוח: מה בדיוק משתנה?
דמי ביטוח לאומי על מדרגת השכר הנמוכה (עד 7,522 שקל) יעלו באופן זמני ב־1.6%, עד לסוף שנת 2026, עם אפשרות להארכה עד סוף 2028. העלייה מתחלקת כך:
- ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- שכירים ישלמו 578 שקל יותר בשנה.
- מעסיקים יישאו בעלות של 866 שקל יותר לשנה לכל עובד.
- עצמאים ירגישו את העלות המלאה וישלמו תוספת של 1,442 שקל בשנה.
גם סטודנטים ובני ישיבות ישלמו יותר, עם עלייה מ־29 שקל לחודש ל־43 שקל – תוספת שנתית של 168 שקל. אוכלוסיות שאינן עובדות ישלמו 516 שקל נוספים בשנה.
הקפאת מדרגת התשלום והשפעתה על השכר הממוצע
בנוסף להעלאת דמי הביטוח, מדרגת השכר הנמוכה הוקפאה לראשונה מאז 2024, ועומדת על 7,522 שקל. המשמעות היא שחלק גדול יותר מהשכר ייחשב תחת מדרגת המס הגבוהה יותר.מדובר בעקיפין בעלייה בתשלום הביטוח הלאומי גם אם זה לא מוגדר ככה.
כמו כן, השינוי העתידי במנגנון ההצמדה, שבו המדרגה תהיה מוצמדת למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יוביל לכך שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן. הסיבה: המדד נוטה לצמוח בקצב נמוך יותר מהשכר הממוצע, כך שהפער לטובת המדינה יגדל. אבל, כמובן שאף אחד לא יכול להעריך מה יהיה במהשך. זו הנחה סבירה, אך הכל יכול להיות.
- מדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
- חשבון החשמל יעלה ב-1.5% בינואר - איך תוכלו להוריד אותו ב-6%?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
שאלות ותשובות
מדוע הוחלט להעלות את דמי הביטוח הלאומי?
העלאת דמי הביטוח נועדה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ולהכניס לקופת המדינה כ־5 מיליארד שקל בשנה. הצעד נבחר במקום הקפאת קצבאות, שזכתה להתנגדות מצד יו"ר ש"ס אריה דרעי.
איך מתחלקת העלות בין המעסיקים לשכירים?
העלייה בדמי הביטוח מתחלקת כך שהמעסיקים נושאים ב־60% מהעלות והשכירים ב־40%. זאת במטרה להקל מעט על העובדים, אך עדיין מדובר בתוספת משמעותית לשניהם.
איך השינויים בדמי הביטוח משפיעים על העצמאים?
עצמאים סופגים את העלות המלאה של העלאת דמי הביטוח, שתוסיף להם 1,442 שקל בשנה. בניגוד לשכירים, עצמאים אינם יכולים לחלוק את העלות עם מעסיק.
מה המשמעות של הקפאת מדרגת התשלום הנמוכה?
הקפאת המדרגה מביאה לכך שחלק גדול יותר מהשכר ממוסה בשיעור גבוה יותר. לדוגמה, שכר שמעל 7,522 שקל, שהיה אמור להיות ממוסה בשיעור נמוך יותר אם המדרגה הייתה עולה, נחשב כעת במדרגה הגבוהה.
כיצד משפיע מנגנון ההצמדה החדש על הציבור?
מנגנון ההצמדה החדש, שמצמיד את המדרגה למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יגרום לכך שהמדרגה תעלה בקצב איטי יותר. המשמעות היא שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן.
מה העלות הכוללת לציבור העובד בעקבות השינויים?
אדם שמרוויח שכר ממוצע ישלם דמי ביטוח לאומי ובריאות הגבוהים ב־1,672 שקל בשנה בהשוואה למה שהיה משלם ללא השינויים
- 2.שלמה 10/01/2025 00:55הגב לתגובה זוהפרזיטים לומדים תורה
- 1.אם אנחנו לא נממן את המלחמה מי יממן מספיק לבכות עדיף ובכות על כסף ולא על הנופלים והפצועים (ל"ת)משה ראשלצ 09/01/2025 13:46הגב לתגובה זו
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית?
מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
