ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

המס הנסתר - בכמה יעלה התשלום שלכם לביטוח לאומי?

הביטוח הלאומי שתשלמו יעלה למשך שנתיים - אבל במקרים רבים מה שהתחיל כזמני, נשאר קבוע; וגם - מה המשמעות של הקפאת מדרגות ביטוח לאומי?

חיים בן הקון | (2)
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

העלאת דמי ביטוח לאומי שאושרה לאחר עיכובים ממושכים מגדילה את הנטל הכלכלי על הציבור העובד, במיוחד על שכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. מדובר בצעד שנוי במחלוקת, שבמסגרתו הציבור ישלם מאות עד אלפי שקלים נוספים בשנה. נזכיר כי חישבנו במקביל לפרסום הגזרות על הציבור את המשמעות שלהן לכיס של משפחה ממוצעת. הגענו למסקנה הזו: בדיקת ביזפורטל: משפחה ממוצעת תיפגע ב-1,000 שקל בחודש; מה אפשר לעשות?



בכמה יגדלו תשלומי הביטוח הלאומי?


הגזרות האלו הן דרך עליית מסים, הקפאת הטבות, וגם העלאת דמי ביטוח לאומי. אנחנו משלמים כל חודש ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אנחנו לא תמיד מתייחסים לזה כמס, בכל זאת - אנחנו אמורים לקבל ביטוח למקרה צרה ולקבל קצבאות זיקנה וקצבאות נוספות כמו אבטלה באם נזדקק.  אבל זו במקרה הטוב הוצאה בגין ביטוח.

ההוצאה הזו תעלה בשנה הנוכחית ובנה הבאה. זה אמור להיות זמני לשנתיים, אבל בפועל כאשר מעלים מסים או ביטוחים כאלו לרוב לא מחזירים אותם למטה. הזמני יכול להפוך לקבוע.



העלייה בדמי הביטוח: מה בדיוק משתנה?

דמי ביטוח לאומי על מדרגת השכר הנמוכה (עד 7,522 שקל) יעלו באופן זמני ב־1.6%, עד לסוף שנת 2026, עם אפשרות להארכה עד סוף 2028. העלייה מתחלקת כך:

  • שכירים ישלמו 578 שקל יותר בשנה.
  • מעסיקים יישאו בעלות של 866 שקל יותר לשנה לכל עובד.
  • עצמאים ירגישו את העלות המלאה וישלמו תוספת של 1,442 שקל בשנה.

גם סטודנטים ובני ישיבות ישלמו יותר, עם עלייה מ־29 שקל לחודש ל־43 שקל – תוספת שנתית של 168 שקל. אוכלוסיות שאינן עובדות ישלמו 516 שקל נוספים בשנה.


הקפאת מדרגת התשלום והשפעתה על השכר הממוצע

בנוסף להעלאת דמי הביטוח, מדרגת השכר הנמוכה הוקפאה לראשונה מאז 2024, ועומדת על 7,522 שקל. המשמעות היא שחלק גדול יותר מהשכר ייחשב תחת מדרגת המס הגבוהה יותר.מדובר בעקיפין בעלייה בתשלום הביטוח הלאומי גם אם זה לא מוגדר ככה. 


כמו כן, השינוי העתידי במנגנון ההצמדה, שבו המדרגה תהיה מוצמדת למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יוביל לכך שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן. הסיבה: המדד נוטה לצמוח בקצב נמוך יותר מהשכר הממוצע, כך שהפער לטובת המדינה יגדל. אבל, כמובן שאף אחד לא יכול להעריך מה יהיה במהשך. זו הנחה סבירה, אך הכל יכול להיות. 

קיראו עוד ב"בארץ"




שאלות ותשובות

מדוע הוחלט להעלות את דמי הביטוח הלאומי?

העלאת דמי הביטוח נועדה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ולהכניס לקופת המדינה כ־5 מיליארד שקל בשנה. הצעד נבחר במקום הקפאת קצבאות, שזכתה להתנגדות מצד יו"ר ש"ס אריה דרעי.


איך מתחלקת העלות בין המעסיקים לשכירים?

העלייה בדמי הביטוח מתחלקת כך שהמעסיקים נושאים ב־60% מהעלות והשכירים ב־40%. זאת במטרה להקל מעט על העובדים, אך עדיין מדובר בתוספת משמעותית לשניהם.


איך השינויים בדמי הביטוח משפיעים על העצמאים?

עצמאים סופגים את העלות המלאה של העלאת דמי הביטוח, שתוסיף להם 1,442 שקל בשנה. בניגוד לשכירים, עצמאים אינם יכולים לחלוק את העלות עם מעסיק.


מה המשמעות של הקפאת מדרגת התשלום הנמוכה?

הקפאת המדרגה מביאה לכך שחלק גדול יותר מהשכר ממוסה בשיעור גבוה יותר. לדוגמה, שכר שמעל 7,522 שקל, שהיה אמור להיות ממוסה בשיעור נמוך יותר אם המדרגה הייתה עולה, נחשב כעת במדרגה הגבוהה.


כיצד משפיע מנגנון ההצמדה החדש על הציבור?

מנגנון ההצמדה החדש, שמצמיד את המדרגה למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יגרום לכך שהמדרגה תעלה בקצב איטי יותר. המשמעות היא שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן.


מה העלות הכוללת לציבור העובד בעקבות השינויים?

אדם שמרוויח שכר ממוצע ישלם דמי ביטוח לאומי ובריאות הגבוהים ב־1,672 שקל בשנה בהשוואה למה שהיה משלם ללא השינויים


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 10/01/2025 00:55
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים לומדים תורה
  • 1.
    אם אנחנו לא נממן את המלחמה מי יממן מספיק לבכות עדיף ובכות על כסף ולא על הנופלים והפצועים (ל"ת)
    משה ראשלצ 09/01/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.