ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

המס הנסתר - בכמה יעלה התשלום שלכם לביטוח לאומי?

הביטוח הלאומי שתשלמו יעלה למשך שנתיים - אבל במקרים רבים מה שהתחיל כזמני, נשאר קבוע; וגם - מה המשמעות של הקפאת מדרגות ביטוח לאומי?

חיים בן הקון | (2)
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

העלאת דמי ביטוח לאומי שאושרה לאחר עיכובים ממושכים מגדילה את הנטל הכלכלי על הציבור העובד, במיוחד על שכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. מדובר בצעד שנוי במחלוקת, שבמסגרתו הציבור ישלם מאות עד אלפי שקלים נוספים בשנה. נזכיר כי חישבנו במקביל לפרסום הגזרות על הציבור את המשמעות שלהן לכיס של משפחה ממוצעת. הגענו למסקנה הזו: בדיקת ביזפורטל: משפחה ממוצעת תיפגע ב-1,000 שקל בחודש; מה אפשר לעשות?



בכמה יגדלו תשלומי הביטוח הלאומי?


הגזרות האלו הן דרך עליית מסים, הקפאת הטבות, וגם העלאת דמי ביטוח לאומי. אנחנו משלמים כל חודש ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אנחנו לא תמיד מתייחסים לזה כמס, בכל זאת - אנחנו אמורים לקבל ביטוח למקרה צרה ולקבל קצבאות זיקנה וקצבאות נוספות כמו אבטלה באם נזדקק.  אבל זו במקרה הטוב הוצאה בגין ביטוח.

ההוצאה הזו תעלה בשנה הנוכחית ובנה הבאה. זה אמור להיות זמני לשנתיים, אבל בפועל כאשר מעלים מסים או ביטוחים כאלו לרוב לא מחזירים אותם למטה. הזמני יכול להפוך לקבוע.



העלייה בדמי הביטוח: מה בדיוק משתנה?

דמי ביטוח לאומי על מדרגת השכר הנמוכה (עד 7,522 שקל) יעלו באופן זמני ב־1.6%, עד לסוף שנת 2026, עם אפשרות להארכה עד סוף 2028. העלייה מתחלקת כך:

  • שכירים ישלמו 578 שקל יותר בשנה.
  • מעסיקים יישאו בעלות של 866 שקל יותר לשנה לכל עובד.
  • עצמאים ירגישו את העלות המלאה וישלמו תוספת של 1,442 שקל בשנה.

גם סטודנטים ובני ישיבות ישלמו יותר, עם עלייה מ־29 שקל לחודש ל־43 שקל – תוספת שנתית של 168 שקל. אוכלוסיות שאינן עובדות ישלמו 516 שקל נוספים בשנה.


הקפאת מדרגת התשלום והשפעתה על השכר הממוצע

בנוסף להעלאת דמי הביטוח, מדרגת השכר הנמוכה הוקפאה לראשונה מאז 2024, ועומדת על 7,522 שקל. המשמעות היא שחלק גדול יותר מהשכר ייחשב תחת מדרגת המס הגבוהה יותר.מדובר בעקיפין בעלייה בתשלום הביטוח הלאומי גם אם זה לא מוגדר ככה. 


כמו כן, השינוי העתידי במנגנון ההצמדה, שבו המדרגה תהיה מוצמדת למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יוביל לכך שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן. הסיבה: המדד נוטה לצמוח בקצב נמוך יותר מהשכר הממוצע, כך שהפער לטובת המדינה יגדל. אבל, כמובן שאף אחד לא יכול להעריך מה יהיה במהשך. זו הנחה סבירה, אך הכל יכול להיות. 

קיראו עוד ב"בארץ"




שאלות ותשובות

מדוע הוחלט להעלות את דמי הביטוח הלאומי?

העלאת דמי הביטוח נועדה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ולהכניס לקופת המדינה כ־5 מיליארד שקל בשנה. הצעד נבחר במקום הקפאת קצבאות, שזכתה להתנגדות מצד יו"ר ש"ס אריה דרעי.


איך מתחלקת העלות בין המעסיקים לשכירים?

העלייה בדמי הביטוח מתחלקת כך שהמעסיקים נושאים ב־60% מהעלות והשכירים ב־40%. זאת במטרה להקל מעט על העובדים, אך עדיין מדובר בתוספת משמעותית לשניהם.


איך השינויים בדמי הביטוח משפיעים על העצמאים?

עצמאים סופגים את העלות המלאה של העלאת דמי הביטוח, שתוסיף להם 1,442 שקל בשנה. בניגוד לשכירים, עצמאים אינם יכולים לחלוק את העלות עם מעסיק.


מה המשמעות של הקפאת מדרגת התשלום הנמוכה?

הקפאת המדרגה מביאה לכך שחלק גדול יותר מהשכר ממוסה בשיעור גבוה יותר. לדוגמה, שכר שמעל 7,522 שקל, שהיה אמור להיות ממוסה בשיעור נמוך יותר אם המדרגה הייתה עולה, נחשב כעת במדרגה הגבוהה.


כיצד משפיע מנגנון ההצמדה החדש על הציבור?

מנגנון ההצמדה החדש, שמצמיד את המדרגה למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יגרום לכך שהמדרגה תעלה בקצב איטי יותר. המשמעות היא שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן.


מה העלות הכוללת לציבור העובד בעקבות השינויים?

אדם שמרוויח שכר ממוצע ישלם דמי ביטוח לאומי ובריאות הגבוהים ב־1,672 שקל בשנה בהשוואה למה שהיה משלם ללא השינויים


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 10/01/2025 00:55
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים לומדים תורה
  • 1.
    אם אנחנו לא נממן את המלחמה מי יממן מספיק לבכות עדיף ובכות על כסף ולא על הנופלים והפצועים (ל"ת)
    משה ראשלצ 09/01/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

תרופות (גרוק)תרופות (גרוק)

תעשיית הקשב: מיליוני ילדים על כדורים והמצב רק מידרדר

כשהמערכת חולה, הילדים מקבלים מרשם: ישראל מדורגת במקום גבוה בצריכת ריטלין לנפש - ויש לכך מחיר כבד;  כך הופכים ילדינו ללקוחות של שרשרת תרופות מסוכנת




ענת גלעד |

ע' הייתה רק בת שש ילדה סקרנית ומלאת דמיון בגן חובה במרכז הארץ. הגננת התקשרה להורים בערב והתלוננה: "היא לא מצליחה לשבת לרגע, משתעממת במפגשים ומפריעה לכל הילדים, אי אפשר להמשיך ככה". ההורים, מבוהלים מהלחץ של המסגרת ומהמעבר המתקרב לכיתה א', רצו עם בתם לנוירולוג ילדים פרטי מומלץ. האבחון היה קצר וחד משמעי: הפרעת קשב קשה. המרשם הראשון - קונצרטה. 


ביום שני זה קורה: הוועידה הכלכלית של ביזפורטל. מוזמנים לשמוע את המנהלים הבכירים במשק, לקבל תובנות על השקעות, להבין את השפעות ה-AI על חברות והאם זה הזמן לצמצם פוזיציה במניות? וגם - לראות ולקבל את הדירוג של ביזפורטל למניות פיננסיות (הדירוג לחברות התשתיות שיצרנו לקראת הועידה הקודמת שהתמקדה בתשתיות ייצר תשואה עודפת) - להרשמה


 איך מגיעים לתלות בקוקטייל תרופות בגיל צעיר?

שבועיים אחרי, הילדה לא נרדמה עד חצות, קמה עצבנית, התפרצה בבכי בלי סיבה. הנוירולוג אמר "זה עובר", אבל זה לא עבר. אז הוסיפו בהמשך כדור נגד חרדה. בהמשך הציעו כדור נגד דיכאון כי היא נהייתה אדישה, ועוד אחד לשינה. מילדה שמחה, חברותית ויצירתית עם שמחת חיים היא הפכה לילדה שקטה ועצובה. היום היא בת שלוש עשרה, עדיין נוטלת שתי תרופות קבועות, אוכלת כמו ציפור, ישנה עם כדור, ולפעמים שואלת את אמא שלה בשקט: "מתי אני אהיה נורמלית בלי הכדורים?" אמא שלה קורסת מאשמה. היא יודעת שהתחילה את הכול בגלל פחד מהגננת.

הסיפור של ע' לא יוצא דופן. זהו סיפורם של אלפי הורים בישראל. וזה גם הסיפור של עשרות אלפי ואפילו מאות אלפי הורים בארצות הברית. כדור אחד לקשב הופך לשניים, שלושה - ולפעמים לקוקטייל פסיכיאטרי שלא נבדק מעולם על מוח מתפתח. והילדים? הם אלה שנשארים עם הגוף והנפש ששינו להם לנצח. 

כמעט מיליון מרשמים לתרופות להפרעת קשב וריכוז מונפקים בישראל מדי שנה, והמדינה מדורגת במקום גבוה בעולם בצריכת ריטלין לנפש. המספרים הללו מצביעים על מצוקה אמיתית במערכת, כאשר הפתרון הנפוץ והקל הוא טיפול תרופתי לשיפור הקשב ולהרגעת הפעלתנות. אך רבים מההורים לא יודעים שהשקט התעשייתי שהם מקבלים בטווח הקצר יגבה מהילדים שלהם מחיר גבוה וכואב למשך שנים רבות.