ביטוח לאומי תעסוקה אבטלה
צילום: תמר מצפי

המס הנסתר - בכמה יעלה התשלום שלכם לביטוח לאומי?

הביטוח הלאומי שתשלמו יעלה למשך שנתיים - אבל במקרים רבים מה שהתחיל כזמני, נשאר קבוע; וגם - מה המשמעות של הקפאת מדרגות ביטוח לאומי?

חיים בן הקון | (2)
נושאים בכתבה ביטוח לאומי

העלאת דמי ביטוח לאומי שאושרה לאחר עיכובים ממושכים מגדילה את הנטל הכלכלי על הציבור העובד, במיוחד על שכירים ועצמאים בעלי שכר נמוך. מדובר בצעד שנוי במחלוקת, שבמסגרתו הציבור ישלם מאות עד אלפי שקלים נוספים בשנה. נזכיר כי חישבנו במקביל לפרסום הגזרות על הציבור את המשמעות שלהן לכיס של משפחה ממוצעת. הגענו למסקנה הזו: בדיקת ביזפורטל: משפחה ממוצעת תיפגע ב-1,000 שקל בחודש; מה אפשר לעשות?



בכמה יגדלו תשלומי הביטוח הלאומי?


הגזרות האלו הן דרך עליית מסים, הקפאת הטבות, וגם העלאת דמי ביטוח לאומי. אנחנו משלמים כל חודש ביטוח לאומי וביטוח בריאות, אנחנו לא תמיד מתייחסים לזה כמס, בכל זאת - אנחנו אמורים לקבל ביטוח למקרה צרה ולקבל קצבאות זיקנה וקצבאות נוספות כמו אבטלה באם נזדקק.  אבל זו במקרה הטוב הוצאה בגין ביטוח.

ההוצאה הזו תעלה בשנה הנוכחית ובנה הבאה. זה אמור להיות זמני לשנתיים, אבל בפועל כאשר מעלים מסים או ביטוחים כאלו לרוב לא מחזירים אותם למטה. הזמני יכול להפוך לקבוע.



העלייה בדמי הביטוח: מה בדיוק משתנה?

דמי ביטוח לאומי על מדרגת השכר הנמוכה (עד 7,522 שקל) יעלו באופן זמני ב־1.6%, עד לסוף שנת 2026, עם אפשרות להארכה עד סוף 2028. העלייה מתחלקת כך:

  • שכירים ישלמו 578 שקל יותר בשנה.
  • מעסיקים יישאו בעלות של 866 שקל יותר לשנה לכל עובד.
  • עצמאים ירגישו את העלות המלאה וישלמו תוספת של 1,442 שקל בשנה.

גם סטודנטים ובני ישיבות ישלמו יותר, עם עלייה מ־29 שקל לחודש ל־43 שקל – תוספת שנתית של 168 שקל. אוכלוסיות שאינן עובדות ישלמו 516 שקל נוספים בשנה.


הקפאת מדרגת התשלום והשפעתה על השכר הממוצע

בנוסף להעלאת דמי הביטוח, מדרגת השכר הנמוכה הוקפאה לראשונה מאז 2024, ועומדת על 7,522 שקל. המשמעות היא שחלק גדול יותר מהשכר ייחשב תחת מדרגת המס הגבוהה יותר.מדובר בעקיפין בעלייה בתשלום הביטוח הלאומי גם אם זה לא מוגדר ככה. 


כמו כן, השינוי העתידי במנגנון ההצמדה, שבו המדרגה תהיה מוצמדת למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יוביל לכך שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן. הסיבה: המדד נוטה לצמוח בקצב נמוך יותר מהשכר הממוצע, כך שהפער לטובת המדינה יגדל. אבל, כמובן שאף אחד לא יכול להעריך מה יהיה במהשך. זו הנחה סבירה, אך הכל יכול להיות. 

קיראו עוד ב"בארץ"




שאלות ותשובות

מדוע הוחלט להעלות את דמי הביטוח הלאומי?

העלאת דמי הביטוח נועדה לצמצם את הגירעון בתקציב המדינה ולהכניס לקופת המדינה כ־5 מיליארד שקל בשנה. הצעד נבחר במקום הקפאת קצבאות, שזכתה להתנגדות מצד יו"ר ש"ס אריה דרעי.


איך מתחלקת העלות בין המעסיקים לשכירים?

העלייה בדמי הביטוח מתחלקת כך שהמעסיקים נושאים ב־60% מהעלות והשכירים ב־40%. זאת במטרה להקל מעט על העובדים, אך עדיין מדובר בתוספת משמעותית לשניהם.


איך השינויים בדמי הביטוח משפיעים על העצמאים?

עצמאים סופגים את העלות המלאה של העלאת דמי הביטוח, שתוסיף להם 1,442 שקל בשנה. בניגוד לשכירים, עצמאים אינם יכולים לחלוק את העלות עם מעסיק.


מה המשמעות של הקפאת מדרגת התשלום הנמוכה?

הקפאת המדרגה מביאה לכך שחלק גדול יותר מהשכר ממוסה בשיעור גבוה יותר. לדוגמה, שכר שמעל 7,522 שקל, שהיה אמור להיות ממוסה בשיעור נמוך יותר אם המדרגה הייתה עולה, נחשב כעת במדרגה הגבוהה.


כיצד משפיע מנגנון ההצמדה החדש על הציבור?

מנגנון ההצמדה החדש, שמצמיד את המדרגה למדד המחירים לצרכן במקום לשכר הממוצע, יגרום לכך שהמדרגה תעלה בקצב איטי יותר. המשמעות היא שהציבור ישלם יותר דמי ביטוח לאומי לאורך זמן.


מה העלות הכוללת לציבור העובד בעקבות השינויים?

אדם שמרוויח שכר ממוצע ישלם דמי ביטוח לאומי ובריאות הגבוהים ב־1,672 שקל בשנה בהשוואה למה שהיה משלם ללא השינויים


תגובות לכתבה(2):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 2.
    שלמה 10/01/2025 00:55
    הגב לתגובה זו
    הפרזיטים לומדים תורה
  • 1.
    אם אנחנו לא נממן את המלחמה מי יממן מספיק לבכות עדיף ובכות על כסף ולא על הנופלים והפצועים (ל"ת)
    משה ראשלצ 09/01/2025 13:46
    הגב לתגובה זו
סופרמרקט אינפלציה קניות
צילום: תמר מצפי

מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות

אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD

ד"ר אדם רויטר |
נושאים בכתבה אינפלציה OECD

מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.

בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!

המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD  

www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf


תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם

כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':

בנקים קרדיט מערכתבנקים קרדיט מערכת

המס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"

שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות

צלי אהרון |
נושאים בכתבה בנקים

דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי. 

חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.

עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה. 


בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל. 



המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית

בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.