שלמה מעוז: "פעילות בנק ישראל תביא לעליה באינפלציה ובאבטלה וירידה בפעילות עמוק לתוך 2010"
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, ממשיך לתקוף את המדיניות של פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, וחבריו בהנהלת הבנק המרכזי.
בסקירה שפרסם היום (ב') אומר מעוז כי האוצר, הציבור ובנק ישראל נכנסו לאחרונה למערכת יחסים חדשה. האוצר מתכנן לגייס בחודשים אפריל-מאי אג"ח בסכום של 10 מיליארד שקל, מזה ככל הנראה 3 מיליארד שקל צמודי מדד.
פדיון האג"ח, כולל סחיר ולא סחיר עומד בחודשיים אלה על כ-4.5 מיליארד שקל, מזה כ-3.4 מיליארד שקל צמודי מדד. כלומר, בחודשיים אלה יהיה עודף גיוס נטו של 5.5 מיליארד שקל עם אפשרות לפדיון נטו של עד 0.4 מיליארד שקל אג"ח צמוד.
בימים רגילים, אומר מעוז, עודף גיוס שכזה בעיקר על רקע ציפייה להמשך העליה בגרעון הממשלה היה מביא לירידה בשערי האג"ח ועליה בתשואות. אך ישנו פקטור חדש שהוא התערבות בנק ישראל באמצעות רכישת אג"ח בשוק המשני. בנק ישראל עלול לקנות אג"ח ממשלתי בסכום של עד כ-7.5 מיליארד שקל בחודשים אפריל-מאי, כלומר הוא ירכוש באמצעות השוק המשני את כל עודף הגיוס של הממשלה ועוד כ-2 מיליארד שקל.
עודף הרכישות האגרסיבי של בנק ישראל, אומר מעוז, "משנה את כיוון שערי האג"ח לעליה במחירים וירידה בתשואות. פה מתחילה תורת השלבים של בנק ישראל שתביא לבסוף לעליה באינפלציה, ירידה בפעילות הכלכלית ועליה בשיעור האבטלה עמוק לתוך שנת 2010".
"בשלב ראשון המשקיעים פועלים לכיוון שבנק ישראל מכתיב ומצטרפים לרכישת האג"ח הממשלתי וכך התשואות יורדות. אך בשלב השני המשקיעים עוצרים רגע ונזכרים כי הבנק המרכזי רוכש מידי שבוע 450 מיליון דולר מה שדוחף שער החליפין כלפי מעלה ומביא לעליה באינפלציה וציפיות האינפלציה".
בשלב זה, אומר מעוז, "המשקיעים יכולים להגיע למסקנה כי הסיכון שברכישת האג"ח הממשלתי הנומינלי גדל בשל האינפלציה ונוצרת פה בועה מסוכנת. השלב הבא נטייה לרכוש אג"ח ממשלתי צמוד, אך ההיצע קטן והתשואות ממש נמוכות בימים אלה, גם כאן ישנו סיכון של בועה".
"בשלב זה מושגת מטרת הבנק המרכזי לדחוף את ציבור המשקיעים לנכסי סיכון, רכישת אג"ח קונצרני ורכישת מניות. עם התגברות האינפלציה השנה במתינות ובשנה הבאה ביתר שאת, בעוד המיתון מעמיק אחיזתו, יתקשו יותר ויותר פירמות קונצרניות לשרת החוב על רקע ירידה בפעילות הכלכלית מחד גיסא ועליה בעלות שרות החוב בשל העליה בשעור האינפלציה מאידך גיסא".
ואז אנחנו מגיעים לשלב נוסף. "בשלב זה ייתכן כי בנק ישראל יחליט לרכוש אג"ח קונצרני בכדי להוריד הריבית בשוק ההון להשקעות. הפעילות ההיפראקטיבית של פישר תביא לבסוף להתגברות שעור האינפלציה ברגע שהבנק המרכזי יפסיק או לא יוכל למנוע העליה בכמות הכסף שתדמה יותר להדפסת כסף, דווקא כאשר ההיצע של סחורות ושרותים יורד בשל הירידה בפעילות הכלכלית".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
