שלמה מעוז: "פעילות בנק ישראל תביא לעליה באינפלציה ובאבטלה וירידה בפעילות עמוק לתוך 2010"
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, ממשיך לתקוף את המדיניות של פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, וחבריו בהנהלת הבנק המרכזי.
בסקירה שפרסם היום (ב') אומר מעוז כי האוצר, הציבור ובנק ישראל נכנסו לאחרונה למערכת יחסים חדשה. האוצר מתכנן לגייס בחודשים אפריל-מאי אג"ח בסכום של 10 מיליארד שקל, מזה ככל הנראה 3 מיליארד שקל צמודי מדד.
פדיון האג"ח, כולל סחיר ולא סחיר עומד בחודשיים אלה על כ-4.5 מיליארד שקל, מזה כ-3.4 מיליארד שקל צמודי מדד. כלומר, בחודשיים אלה יהיה עודף גיוס נטו של 5.5 מיליארד שקל עם אפשרות לפדיון נטו של עד 0.4 מיליארד שקל אג"ח צמוד.
בימים רגילים, אומר מעוז, עודף גיוס שכזה בעיקר על רקע ציפייה להמשך העליה בגרעון הממשלה היה מביא לירידה בשערי האג"ח ועליה בתשואות. אך ישנו פקטור חדש שהוא התערבות בנק ישראל באמצעות רכישת אג"ח בשוק המשני. בנק ישראל עלול לקנות אג"ח ממשלתי בסכום של עד כ-7.5 מיליארד שקל בחודשים אפריל-מאי, כלומר הוא ירכוש באמצעות השוק המשני את כל עודף הגיוס של הממשלה ועוד כ-2 מיליארד שקל.
עודף הרכישות האגרסיבי של בנק ישראל, אומר מעוז, "משנה את כיוון שערי האג"ח לעליה במחירים וירידה בתשואות. פה מתחילה תורת השלבים של בנק ישראל שתביא לבסוף לעליה באינפלציה, ירידה בפעילות הכלכלית ועליה בשיעור האבטלה עמוק לתוך שנת 2010".
"בשלב ראשון המשקיעים פועלים לכיוון שבנק ישראל מכתיב ומצטרפים לרכישת האג"ח הממשלתי וכך התשואות יורדות. אך בשלב השני המשקיעים עוצרים רגע ונזכרים כי הבנק המרכזי רוכש מידי שבוע 450 מיליון דולר מה שדוחף שער החליפין כלפי מעלה ומביא לעליה באינפלציה וציפיות האינפלציה".
בשלב זה, אומר מעוז, "המשקיעים יכולים להגיע למסקנה כי הסיכון שברכישת האג"ח הממשלתי הנומינלי גדל בשל האינפלציה ונוצרת פה בועה מסוכנת. השלב הבא נטייה לרכוש אג"ח ממשלתי צמוד, אך ההיצע קטן והתשואות ממש נמוכות בימים אלה, גם כאן ישנו סיכון של בועה".
"בשלב זה מושגת מטרת הבנק המרכזי לדחוף את ציבור המשקיעים לנכסי סיכון, רכישת אג"ח קונצרני ורכישת מניות. עם התגברות האינפלציה השנה במתינות ובשנה הבאה ביתר שאת, בעוד המיתון מעמיק אחיזתו, יתקשו יותר ויותר פירמות קונצרניות לשרת החוב על רקע ירידה בפעילות הכלכלית מחד גיסא ועליה בעלות שרות החוב בשל העליה בשעור האינפלציה מאידך גיסא".
ואז אנחנו מגיעים לשלב נוסף. "בשלב זה ייתכן כי בנק ישראל יחליט לרכוש אג"ח קונצרני בכדי להוריד הריבית בשוק ההון להשקעות. הפעילות ההיפראקטיבית של פישר תביא לבסוף להתגברות שעור האינפלציה ברגע שהבנק המרכזי יפסיק או לא יוכל למנוע העליה בכמות הכסף שתדמה יותר להדפסת כסף, דווקא כאשר ההיצע של סחורות ושרותים יורד בשל הירידה בפעילות הכלכלית".

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל בפני אתגר: מרכז טאוב מזהיר מפני פגיעה בצמיחה ובשירותים
על יוקר המחייה, אבטלה, תשתיות והמפתח לצמיחה
יוקר המחיה מכביד על המשפחות
דו"ח "תמונת מצב המדינה" של מרכז טאוב מציג תמונה מורכבת של כלכלת ישראל, שנמצאת בסכנה בשל הוצאות המלחמה הגבוהות והשלכותיהן. ההוצאות הללו מגדילות את הגירעון בתקציב המדינה, מייקרות את החוב הלאומי ביחס לתוצר ומגבירות את נטל תשלומי הריבית. בד בבד, ההוצאה הגבוהה על ביטחון לוחצת על ההוצאות האזרחיות, דבר שמדלדל את המשאבים להשקעות ולשירותים חיוניים כמו חינוך ובריאות. מצב זה יוצר מעגל שלילי שבו המחסור במשאבים פוגע בצמיחה, והצמיחה החלשה מגבירה את הלחצים התקציביים, מה שמעמיד את ישראל בפני סיכון של חוסר יציבות כלכלית.
במקביל, שיעור האבטלה בישראל נמוך - כ-3%, אך הפריון נותר נמוך בהשוואה למדינות דומות כמו אוסטריה ודנמרק. העובדים בישראל עובדים יותר שעות בממוצע, אך התפוקה לשעת עבודה נמוכה יותר. בעוד שבתחומי ההיי-טק הפערים בפריון נסגרו, בתחומים אחרים הם עדיין משמעותיים. לכן, שיפור ההון האנושי הופך להכרחי כדי להגביר את התחרותיות ולהבטיח צמיחה מתמשכת.
יוקר המחיה בישראל מוסיף להעמיק את הבעיה. הדו"ח מציין כי המחירים בישראל גבוהים ב-13% מהממוצע במדינות ה-OECD. הסיבות לכך הן מבניות: תחרות נמוכה בחלק מהענפים, רגולציה מגבילה, עלויות תפעול גבוהות ומגבלות על יבוא. מצב זה מכביד על היכולת הכלכלית של המשפחות הישראליות ומשפיע על איכות החיים.
השקעה בהון אנושי ובתשתיות - המפתח לצמיחה
החוקרים ממרכז טאוב מדגישים כי הצמיחה הכלכלית חייבת לתמוך במימון ההוצאות הביטחוניות הגבוהות. לשם כך, נדרשת מדיניות חכמה הכוללת השקעה משמעותית בתשתיות פיזיות ובהון האנושי, במיוחד בחברות הערבית והחרדית. השקעה זו יכולה לשפר את הפריון ולהרחיב את בסיס ההכנסה של המדינה. כמו כן, יש חשיבות לשיפור מגזר ההיי-טק, המהווה מנוע מרכזי לצמיחה וליצוא, ולצד זאת, יש צורך במיגור יוקר המחיה ובביצוע רפורמות מבניות.
- נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
- כאן צומחים!
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מחקר של מכון אהרון מצביע על כך שבלי רפורמות משמעותיות, קצב הצמיחה של ישראל עלול לרדת ל-2.5% בשנה. זה מדגיש את הצורך בפעולה מהירה וממוקדת. כדי לשמור על יציבות כלכלית ויכולת לספק שירותים אזרחיים איכותיים, ישראל חייבת לאזן בין הצרכים הביטחוניים להשקעה בתשתיות ובהון האנושי. ללא צעדים אלה, ההשפעות השליליות על כל המגזרים והאוכלוסיות במשק יימשכו.
