שלמה מעוז: "פעילות בנק ישראל תביא לעליה באינפלציה ובאבטלה וירידה בפעילות עמוק לתוך 2010"

"באיחור בנק ישראל יתחיל להעלות הריבית, בסוף השנה או בתחילת השנה הבאה, בכדי להתמודד עם האינפלציה הגואה, מה שיקשה על פעילות השוק הריאלי"
קובי ישעיהו |

שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, ממשיך לתקוף את המדיניות של פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, וחבריו בהנהלת הבנק המרכזי.

בסקירה שפרסם היום (ב') אומר מעוז כי האוצר, הציבור ובנק ישראל נכנסו לאחרונה למערכת יחסים חדשה. האוצר מתכנן לגייס בחודשים אפריל-מאי אג"ח בסכום של 10 מיליארד שקל, מזה ככל הנראה 3 מיליארד שקל צמודי מדד.

פדיון האג"ח, כולל סחיר ולא סחיר עומד בחודשיים אלה על כ-4.5 מיליארד שקל, מזה כ-3.4 מיליארד שקל צמודי מדד. כלומר, בחודשיים אלה יהיה עודף גיוס נטו של 5.5 מיליארד שקל עם אפשרות לפדיון נטו של עד 0.4 מיליארד שקל אג"ח צמוד.

בימים רגילים, אומר מעוז, עודף גיוס שכזה בעיקר על רקע ציפייה להמשך העליה בגרעון הממשלה היה מביא לירידה בשערי האג"ח ועליה בתשואות. אך ישנו פקטור חדש שהוא התערבות בנק ישראל באמצעות רכישת אג"ח בשוק המשני. בנק ישראל עלול לקנות אג"ח ממשלתי בסכום של עד כ-7.5 מיליארד שקל בחודשים אפריל-מאי, כלומר הוא ירכוש באמצעות השוק המשני את כל עודף הגיוס של הממשלה ועוד כ-2 מיליארד שקל.

עודף הרכישות האגרסיבי של בנק ישראל, אומר מעוז, "משנה את כיוון שערי האג"ח לעליה במחירים וירידה בתשואות. פה מתחילה תורת השלבים של בנק ישראל שתביא לבסוף לעליה באינפלציה, ירידה בפעילות הכלכלית ועליה בשיעור האבטלה עמוק לתוך שנת 2010".

"בשלב ראשון המשקיעים פועלים לכיוון שבנק ישראל מכתיב ומצטרפים לרכישת האג"ח הממשלתי וכך התשואות יורדות. אך בשלב השני המשקיעים עוצרים רגע ונזכרים כי הבנק המרכזי רוכש מידי שבוע 450 מיליון דולר מה שדוחף שער החליפין כלפי מעלה ומביא לעליה באינפלציה וציפיות האינפלציה".

בשלב זה, אומר מעוז, "המשקיעים יכולים להגיע למסקנה כי הסיכון שברכישת האג"ח הממשלתי הנומינלי גדל בשל האינפלציה ונוצרת פה בועה מסוכנת. השלב הבא נטייה לרכוש אג"ח ממשלתי צמוד, אך ההיצע קטן והתשואות ממש נמוכות בימים אלה, גם כאן ישנו סיכון של בועה".

"בשלב זה מושגת מטרת הבנק המרכזי לדחוף את ציבור המשקיעים לנכסי סיכון, רכישת אג"ח קונצרני ורכישת מניות. עם התגברות האינפלציה השנה במתינות ובשנה הבאה ביתר שאת, בעוד המיתון מעמיק אחיזתו, יתקשו יותר ויותר פירמות קונצרניות לשרת החוב על רקע ירידה בפעילות הכלכלית מחד גיסא ועליה בעלות שרות החוב בשל העליה בשעור האינפלציה מאידך גיסא".

ואז אנחנו מגיעים לשלב נוסף. "בשלב זה ייתכן כי בנק ישראל יחליט לרכוש אג"ח קונצרני בכדי להוריד הריבית בשוק ההון להשקעות. הפעילות ההיפראקטיבית של פישר תביא לבסוף להתגברות שעור האינפלציה ברגע שהבנק המרכזי יפסיק או לא יוכל למנוע העליה בכמות הכסף שתדמה יותר להדפסת כסף, דווקא כאשר ההיצע של סחורות ושרותים יורד בשל הירידה בפעילות הכלכלית".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: