שלמה מעוז: "פעילות בנק ישראל תביא לעליה באינפלציה ובאבטלה וירידה בפעילות עמוק לתוך 2010"
שלמה מעוז, הכלכלן הראשי של בית ההשקעות אקסלנס, ממשיך לתקוף את המדיניות של פרופ' סטנלי פישר, נגיד בנק ישראל, וחבריו בהנהלת הבנק המרכזי.
בסקירה שפרסם היום (ב') אומר מעוז כי האוצר, הציבור ובנק ישראל נכנסו לאחרונה למערכת יחסים חדשה. האוצר מתכנן לגייס בחודשים אפריל-מאי אג"ח בסכום של 10 מיליארד שקל, מזה ככל הנראה 3 מיליארד שקל צמודי מדד.
פדיון האג"ח, כולל סחיר ולא סחיר עומד בחודשיים אלה על כ-4.5 מיליארד שקל, מזה כ-3.4 מיליארד שקל צמודי מדד. כלומר, בחודשיים אלה יהיה עודף גיוס נטו של 5.5 מיליארד שקל עם אפשרות לפדיון נטו של עד 0.4 מיליארד שקל אג"ח צמוד.
בימים רגילים, אומר מעוז, עודף גיוס שכזה בעיקר על רקע ציפייה להמשך העליה בגרעון הממשלה היה מביא לירידה בשערי האג"ח ועליה בתשואות. אך ישנו פקטור חדש שהוא התערבות בנק ישראל באמצעות רכישת אג"ח בשוק המשני. בנק ישראל עלול לקנות אג"ח ממשלתי בסכום של עד כ-7.5 מיליארד שקל בחודשים אפריל-מאי, כלומר הוא ירכוש באמצעות השוק המשני את כל עודף הגיוס של הממשלה ועוד כ-2 מיליארד שקל.
עודף הרכישות האגרסיבי של בנק ישראל, אומר מעוז, "משנה את כיוון שערי האג"ח לעליה במחירים וירידה בתשואות. פה מתחילה תורת השלבים של בנק ישראל שתביא לבסוף לעליה באינפלציה, ירידה בפעילות הכלכלית ועליה בשיעור האבטלה עמוק לתוך שנת 2010".
"בשלב ראשון המשקיעים פועלים לכיוון שבנק ישראל מכתיב ומצטרפים לרכישת האג"ח הממשלתי וכך התשואות יורדות. אך בשלב השני המשקיעים עוצרים רגע ונזכרים כי הבנק המרכזי רוכש מידי שבוע 450 מיליון דולר מה שדוחף שער החליפין כלפי מעלה ומביא לעליה באינפלציה וציפיות האינפלציה".
בשלב זה, אומר מעוז, "המשקיעים יכולים להגיע למסקנה כי הסיכון שברכישת האג"ח הממשלתי הנומינלי גדל בשל האינפלציה ונוצרת פה בועה מסוכנת. השלב הבא נטייה לרכוש אג"ח ממשלתי צמוד, אך ההיצע קטן והתשואות ממש נמוכות בימים אלה, גם כאן ישנו סיכון של בועה".
"בשלב זה מושגת מטרת הבנק המרכזי לדחוף את ציבור המשקיעים לנכסי סיכון, רכישת אג"ח קונצרני ורכישת מניות. עם התגברות האינפלציה השנה במתינות ובשנה הבאה ביתר שאת, בעוד המיתון מעמיק אחיזתו, יתקשו יותר ויותר פירמות קונצרניות לשרת החוב על רקע ירידה בפעילות הכלכלית מחד גיסא ועליה בעלות שרות החוב בשל העליה בשעור האינפלציה מאידך גיסא".
ואז אנחנו מגיעים לשלב נוסף. "בשלב זה ייתכן כי בנק ישראל יחליט לרכוש אג"ח קונצרני בכדי להוריד הריבית בשוק ההון להשקעות. הפעילות ההיפראקטיבית של פישר תביא לבסוף להתגברות שעור האינפלציה ברגע שהבנק המרכזי יפסיק או לא יוכל למנוע העליה בכמות הכסף שתדמה יותר להדפסת כסף, דווקא כאשר ההיצע של סחורות ושרותים יורד בשל הירידה בפעילות הכלכלית".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
