ידין ענתבי: "נפילה של טייקון בישראל היא לא דרמטית והיא לא תמוטט את המשק"
הממונה על שוק ההון במשרד האוצר טוען הבוקר בראיון לגלי צה"ל, כי הממשלה לא צריכה להשתמש בכספי הציבור בכדי להציל טייקון ישראלי מנפילה. בכך הסכים ידין ענתבי עם דבריו של חברו במשרד האוצר, ראש אגף התקציבים, רם בלינקוב שהתייחס אתמול לשאלת ה"טייקונים" ואמר, כי "אם מישהו הנפיק אגרות חוב והלך עם הכסף למזרח אירופה עד שהגיע לאיזה קרקע והחליט להקים שם איזה בניין, אז מי שהלווה לו עשה פעולה מופקרת ואין שום סיבה שמדינת ישראל תשלם כדי לעזור לו".
בכירי האוצר התייחסו לשאלה הגדולה של פירעון החובות של בעלי החברות הגדולים ביותר בישראל. בשנתיים הקרובות צריכים להיפרע חלק גדול מההלוואות. "לגופים המוסדיים יש אחראיות מאוד גדולה להחזרת הכסף ללקוחות שלהם. הלוואות האלה ניתנו במהלך השנים כאשר חלק גדול מאוד מהכספים שלהן נותב לפעילות חיובית בשוק המקומי וחלק אחר לפעילות לא טובה", אמר ענתבי.
"לקופות הגמל יש מספר דרכים להחזיר את החובות של בעלי החברות כלפיהן. חלק מהתהליך להחזר החוב הוא לקחת מניות או בעלות על החברות של הטייקונים שהנפיקו, כלומר לקחת נכסים אחרים שלהם. זו לא עזרה של המדינה אלא פעילות שאותו גוף צריך לעשות", אמר ענתבי.
"היום אנחנו מתירים הרבה מגבלות כדי שהם יוכלו לעשות את זה", אמר ענתבי בהתייחסות לפעולות אותם נוקטת הממשלה כדי לאפשר לגופים המוסדיים להחזיק בנכסים אחרים במידת הצורך.
ענתבי טוען, כי "צריכים להתרגש קצת פחות מנפילה של הטייקונים האלה. יש להם נכסים אחרים, בין אם נדל"ן ובין אם פירמות אחרות שנסחרות בבורסה הישראלית. נפילה של טייקון בישראל היא לא דרמטית והיא לא תמוטט את המשק. לכן, המדינה לא צריכה להזרים כספים כדי להציל אותו".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
