ידין ענתבי: "נפילה של טייקון בישראל היא לא דרמטית והיא לא תמוטט את המשק"
הממונה על שוק ההון במשרד האוצר טוען הבוקר בראיון לגלי צה"ל, כי הממשלה לא צריכה להשתמש בכספי הציבור בכדי להציל טייקון ישראלי מנפילה. בכך הסכים ידין ענתבי עם דבריו של חברו במשרד האוצר, ראש אגף התקציבים, רם בלינקוב שהתייחס אתמול לשאלת ה"טייקונים" ואמר, כי "אם מישהו הנפיק אגרות חוב והלך עם הכסף למזרח אירופה עד שהגיע לאיזה קרקע והחליט להקים שם איזה בניין, אז מי שהלווה לו עשה פעולה מופקרת ואין שום סיבה שמדינת ישראל תשלם כדי לעזור לו".
בכירי האוצר התייחסו לשאלה הגדולה של פירעון החובות של בעלי החברות הגדולים ביותר בישראל. בשנתיים הקרובות צריכים להיפרע חלק גדול מההלוואות. "לגופים המוסדיים יש אחראיות מאוד גדולה להחזרת הכסף ללקוחות שלהם. הלוואות האלה ניתנו במהלך השנים כאשר חלק גדול מאוד מהכספים שלהן נותב לפעילות חיובית בשוק המקומי וחלק אחר לפעילות לא טובה", אמר ענתבי.
"לקופות הגמל יש מספר דרכים להחזיר את החובות של בעלי החברות כלפיהן. חלק מהתהליך להחזר החוב הוא לקחת מניות או בעלות על החברות של הטייקונים שהנפיקו, כלומר לקחת נכסים אחרים שלהם. זו לא עזרה של המדינה אלא פעילות שאותו גוף צריך לעשות", אמר ענתבי.
"היום אנחנו מתירים הרבה מגבלות כדי שהם יוכלו לעשות את זה", אמר ענתבי בהתייחסות לפעולות אותם נוקטת הממשלה כדי לאפשר לגופים המוסדיים להחזיק בנכסים אחרים במידת הצורך.
ענתבי טוען, כי "צריכים להתרגש קצת פחות מנפילה של הטייקונים האלה. יש להם נכסים אחרים, בין אם נדל"ן ובין אם פירמות אחרות שנסחרות בבורסה הישראלית. נפילה של טייקון בישראל היא לא דרמטית והיא לא תמוטט את המשק. לכן, המדינה לא צריכה להזרים כספים כדי להציל אותו".
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
