החלום מתגשם: נובל אנרג'י מדווחת - כמות הגז ב'תמר' גדולה ביותר מ-60% מהערכות

השותפה האמריקנית ב'תמר1' מאשרת כי מדובר במאגר מסחרי וכבר מסתכלת הלאה - "סיכוי של 40% למציאת גז במאגר 'דלית'". יואב בורגן ל-Bizportal: "זה אומר שווי נקי של כ-4 מיליארד דולר לפרויקט"
אריאל אטיאס |

אחרי שלושה שבועות של ציפייה דרוכה, מודיעה היום נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת מתקן קידוח הגז הטבעי 'תמר 1' שמול חופי חיפה, כי המאגר הינו גדול בהרבה מכל ההערכות הקודמות.

החברה דיווחה כי העובי ואיכות המאגרים במקום הקידוח טובים יותר מהערכות המוקדמות וכי הקידוח האחרון שבוצע מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי שזוהו, הינן משמעותיות ביותר ומעידות על כך שהמאגר הינו בגודל של 5 TCF (טריליון רגל מעוקב), או 142 BCM (מיליארד מטר מעוקב). ההערכה הקודמת עמדה על 87 BCM.

מבחני ההפקה שנערכו העלו שקצב הפקת הגז מהמאגר הוא של 30 מיליון רגל מעוקב ליום של גז טבעי. המבחנים העלו שקצב ההפקה יוכל להגיע ל-150 מיליון רגל מעוקב ביום. הנתונים האלה שקולים להפקה של 0.3 מיליארד מ"ק מעוקב לשנה ועד 1.5 מיליארד מ"ק לשנה, בכמות הגבוהה יותר.

יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י, צ'ארלס דווידסון, אמר היום כי "תוצאות הבדיקה האחרונה שביצענו בתמר 1 תומכות בהערכותינו המוקדמות, כי איכות המאגר היא גבוהה מאוד. המאגר הוא ללא ספק בכמות מסחרית וכעת אנחנו מתכוונים להמשיך לבדוק את מאגר 'דלית'".

לגבי קידוח 'דלית' אמרה נובל, כי הוא בעל פוטנציאל של 20 BCM בהסתברות של 40% שהינה הסתברות גבוה יחסית, אם נזכור שההסתברות למציאת גז ב'תמר 1' עמדה תחילה העל 36%. דווידסון הוסיף כי "אי אפשר להפריז בהשלכות של הקידוח למדינת ישראל, נובל ושותפותיה ואנו מחויבים להשקיע משאבים נוספים על מנת לבחון את היקף הייצור של הבאר בישראל".

דווידסון צפוי להגיע לישראל בסוף החודש, והוא צפוי לבקר באתר הקידוח וכן יתפנה לסדרת פגישות עם בכירי משק האנרגיה בישראל, בהם שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר.

"יש פה משהו ענק"

"מגע הזהב של תשובה חזר ובגדול" כך אומר היום יואב בורגן מלידר שוקי הון. עד כה ניסינו לצנן את ההתלהבות כי לא היו בידינו נתונים מובהקים אבל עכשיו מדובר בסיפור אחר לגמרי.

עוד אומר בורגן, כי "יש פה משהו ענק. ההישג הוא אדיר ואם אנחנו מסתכלים על המניות השותפות בקידוח, גם אחרי הריצה המטורפת, יש כאן עדיין אפ-סייד גדול מאוד. בצורה גסה, אפשר לומר שהמניות צריכות לפחות להכפיל את עצמן וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את מאגר 'דלית' ואת המאגרים האחרים שבדרך."

כעת בורגן מעריך את השווי הנקי של הפרויקט ב-4 מיליארד דולר. ההערכה הקודמת של בורגן עמדה על 800 מיליון דולר. "כעת ניתן להפחית בצורה משמעותית את מרכיב הסיכון במודל וזה ביחד עם הכמויות החדשות מביאות לזינוק בהערכת השווי", סיכם בורגן.

הנהנות הגדולות

נזכיר, כי החברות הישראליות השותפות בקידוח תמר הן: אבנר יהש ודלק קידוחים (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה), ישראמקו יהש שבשליטת קובי מימון ודור גז חיפושים מבית דור-אלון.

אחוזי ההחזקה בזכויות בקידוח: נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%), ישראמקו נגב 2 (28.75%), דלק קידוחים (15.625%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דור גז חיפושים (4%).

פוטנציאל של 40%

עכשיו צפויה אסדת הקידוח ("atwood hunter") לעבור לשטח רישיון "מיכל" לצורך ביצוע קידוח האקספלורציה "דלית 1" בפרוספקט "דלית" שבאגן הלבנטיני.

אתר קידוח האקספלורציה "דלית 1" ממוקם כ- 60 קילומטר מערבית לחופי חדרה. עומק המים באתר הקידוח מגיע לכ- 1,200 מטר והקידוח מתוכנן להיקדח למבנה בשכבות מגיל הטרציר, ולעומק כולל של כ- 3,700 מטר. הקידוח באתר צפוי להימשך כחודשיים, בעלות כוללת של כ- 50 מיליון דולר. כאמור, לפי נובל אנרג'י, מדובר במאגר בגודל מוערך של 20 BCM בסבירות הצלחה של 40%.

בנוסף, לאחר השלמת קידוח "דלית 1", תעבור אסדת הקידוח לשטח רשיון "מתן", וזאת על מנת לבצע את קידוח האימות "תמר 2", שייקדח במבנה "תמר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פטריק דרהי (יוטיוב)פטריק דרהי (יוטיוב)

התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת

העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם

רן קידר |
נושאים בכתבה פטריק דרהי

קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה. 

זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.

הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה. 

אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של  i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה. 

איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.  


בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.