החלום מתגשם: נובל אנרג'י מדווחת - כמות הגז ב'תמר' גדולה ביותר מ-60% מהערכות

השותפה האמריקנית ב'תמר1' מאשרת כי מדובר במאגר מסחרי וכבר מסתכלת הלאה - "סיכוי של 40% למציאת גז במאגר 'דלית'". יואב בורגן ל-Bizportal: "זה אומר שווי נקי של כ-4 מיליארד דולר לפרויקט"
אריאל אטיאס |

אחרי שלושה שבועות של ציפייה דרוכה, מודיעה היום נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת מתקן קידוח הגז הטבעי 'תמר 1' שמול חופי חיפה, כי המאגר הינו גדול בהרבה מכל ההערכות הקודמות.

החברה דיווחה כי העובי ואיכות המאגרים במקום הקידוח טובים יותר מהערכות המוקדמות וכי הקידוח האחרון שבוצע מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי שזוהו, הינן משמעותיות ביותר ומעידות על כך שהמאגר הינו בגודל של 5 TCF (טריליון רגל מעוקב), או 142 BCM (מיליארד מטר מעוקב). ההערכה הקודמת עמדה על 87 BCM.

מבחני ההפקה שנערכו העלו שקצב הפקת הגז מהמאגר הוא של 30 מיליון רגל מעוקב ליום של גז טבעי. המבחנים העלו שקצב ההפקה יוכל להגיע ל-150 מיליון רגל מעוקב ביום. הנתונים האלה שקולים להפקה של 0.3 מיליארד מ"ק מעוקב לשנה ועד 1.5 מיליארד מ"ק לשנה, בכמות הגבוהה יותר.

יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י, צ'ארלס דווידסון, אמר היום כי "תוצאות הבדיקה האחרונה שביצענו בתמר 1 תומכות בהערכותינו המוקדמות, כי איכות המאגר היא גבוהה מאוד. המאגר הוא ללא ספק בכמות מסחרית וכעת אנחנו מתכוונים להמשיך לבדוק את מאגר 'דלית'".

לגבי קידוח 'דלית' אמרה נובל, כי הוא בעל פוטנציאל של 20 BCM בהסתברות של 40% שהינה הסתברות גבוה יחסית, אם נזכור שההסתברות למציאת גז ב'תמר 1' עמדה תחילה העל 36%. דווידסון הוסיף כי "אי אפשר להפריז בהשלכות של הקידוח למדינת ישראל, נובל ושותפותיה ואנו מחויבים להשקיע משאבים נוספים על מנת לבחון את היקף הייצור של הבאר בישראל".

דווידסון צפוי להגיע לישראל בסוף החודש, והוא צפוי לבקר באתר הקידוח וכן יתפנה לסדרת פגישות עם בכירי משק האנרגיה בישראל, בהם שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר.

"יש פה משהו ענק"

"מגע הזהב של תשובה חזר ובגדול" כך אומר היום יואב בורגן מלידר שוקי הון. עד כה ניסינו לצנן את ההתלהבות כי לא היו בידינו נתונים מובהקים אבל עכשיו מדובר בסיפור אחר לגמרי.

עוד אומר בורגן, כי "יש פה משהו ענק. ההישג הוא אדיר ואם אנחנו מסתכלים על המניות השותפות בקידוח, גם אחרי הריצה המטורפת, יש כאן עדיין אפ-סייד גדול מאוד. בצורה גסה, אפשר לומר שהמניות צריכות לפחות להכפיל את עצמן וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את מאגר 'דלית' ואת המאגרים האחרים שבדרך."

כעת בורגן מעריך את השווי הנקי של הפרויקט ב-4 מיליארד דולר. ההערכה הקודמת של בורגן עמדה על 800 מיליון דולר. "כעת ניתן להפחית בצורה משמעותית את מרכיב הסיכון במודל וזה ביחד עם הכמויות החדשות מביאות לזינוק בהערכת השווי", סיכם בורגן.

הנהנות הגדולות

נזכיר, כי החברות הישראליות השותפות בקידוח תמר הן: אבנר יהש ודלק קידוחים (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה), ישראמקו יהש שבשליטת קובי מימון ודור גז חיפושים מבית דור-אלון.

אחוזי ההחזקה בזכויות בקידוח: נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%), ישראמקו נגב 2 (28.75%), דלק קידוחים (15.625%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דור גז חיפושים (4%).

פוטנציאל של 40%

עכשיו צפויה אסדת הקידוח ("atwood hunter") לעבור לשטח רישיון "מיכל" לצורך ביצוע קידוח האקספלורציה "דלית 1" בפרוספקט "דלית" שבאגן הלבנטיני.

אתר קידוח האקספלורציה "דלית 1" ממוקם כ- 60 קילומטר מערבית לחופי חדרה. עומק המים באתר הקידוח מגיע לכ- 1,200 מטר והקידוח מתוכנן להיקדח למבנה בשכבות מגיל הטרציר, ולעומק כולל של כ- 3,700 מטר. הקידוח באתר צפוי להימשך כחודשיים, בעלות כוללת של כ- 50 מיליון דולר. כאמור, לפי נובל אנרג'י, מדובר במאגר בגודל מוערך של 20 BCM בסבירות הצלחה של 40%.

בנוסף, לאחר השלמת קידוח "דלית 1", תעבור אסדת הקידוח לשטח רשיון "מתן", וזאת על מנת לבצע את קידוח האימות "תמר 2", שייקדח במבנה "תמר".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

מחיר
צילום: FREEPIK

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?

המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות

ליאור דנקנר |

רחובות מקבלת גב כחלק מתוכנית הבראה, תל אביב הולכת על נכסים חדשים

ברחובות, שנמצאת בתוכנית הבראה, מתקבל אישור שמייצר תוספת הכנסות דרך העלאה של עד 8% באזורי מגורים מסוימים, כולל העדכון האוטומטי. התוספת למשק בית ממוצע מוערכת ב-200-400 שקל בשנה. כאן ניכרת הבחירה של המדינה לתת יותר מרחב לרשות שמוגדרת ככזו שצריכה לייצב את המאזן, גם אם זה אומר התייקרות לתושבים.

הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.

בתל אביב הכיוון שונה. בקשה להפחתה של 20-30% בארנונה למוסדות השכלה גבוהה, כולל האוניברסיטה, נדחית. במקביל מאושרת העלאה של כ-100% לנכסים חדשים במתחמים כמו הדולפינריום וכיכר אתרים, שתיכנס לתוקף רק אחרי בנייה. זה מהלך שמכוון להכנסות עתידיות של עשרות מיליונים, בלי לפתוח בשלב הזה חזית מול החיובים השוטפים על תושבים קיימים. העירייה מסמנת שהיא רוצה ללכוד ערך של נדל”ן חדש כשהוא מתממש, ולא להרחיב עכשיו העלאה רוחבית בתוך העיר.


לתוך המערכת הזו נכנסות השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.


מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת

השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.