החלום מתגשם: נובל אנרג'י מדווחת - כמות הגז ב'תמר' גדולה ביותר מ-60% מהערכות
אחרי שלושה שבועות של ציפייה דרוכה, מודיעה היום נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת מתקן קידוח הגז הטבעי 'תמר 1' שמול חופי חיפה, כי המאגר הינו גדול בהרבה מכל ההערכות הקודמות.
החברה דיווחה כי העובי ואיכות המאגרים במקום הקידוח טובים יותר מהערכות המוקדמות וכי הקידוח האחרון שבוצע מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי שזוהו, הינן משמעותיות ביותר ומעידות על כך שהמאגר הינו בגודל של 5 TCF (טריליון רגל מעוקב), או 142 BCM (מיליארד מטר מעוקב). ההערכה הקודמת עמדה על 87 BCM.
מבחני ההפקה שנערכו העלו שקצב הפקת הגז מהמאגר הוא של 30 מיליון רגל מעוקב ליום של גז טבעי. המבחנים העלו שקצב ההפקה יוכל להגיע ל-150 מיליון רגל מעוקב ביום. הנתונים האלה שקולים להפקה של 0.3 מיליארד מ"ק מעוקב לשנה ועד 1.5 מיליארד מ"ק לשנה, בכמות הגבוהה יותר.
יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י, צ'ארלס דווידסון, אמר היום כי "תוצאות הבדיקה האחרונה שביצענו בתמר 1 תומכות בהערכותינו המוקדמות, כי איכות המאגר היא גבוהה מאוד. המאגר הוא ללא ספק בכמות מסחרית וכעת אנחנו מתכוונים להמשיך לבדוק את מאגר 'דלית'".
לגבי קידוח 'דלית' אמרה נובל, כי הוא בעל פוטנציאל של 20 BCM בהסתברות של 40% שהינה הסתברות גבוה יחסית, אם נזכור שההסתברות למציאת גז ב'תמר 1' עמדה תחילה העל 36%. דווידסון הוסיף כי "אי אפשר להפריז בהשלכות של הקידוח למדינת ישראל, נובל ושותפותיה ואנו מחויבים להשקיע משאבים נוספים על מנת לבחון את היקף הייצור של הבאר בישראל".
דווידסון צפוי להגיע לישראל בסוף החודש, והוא צפוי לבקר באתר הקידוח וכן יתפנה לסדרת פגישות עם בכירי משק האנרגיה בישראל, בהם שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר.
"יש פה משהו ענק"
"מגע הזהב של תשובה חזר ובגדול" כך אומר היום יואב בורגן מלידר שוקי הון. עד כה ניסינו לצנן את ההתלהבות כי לא היו בידינו נתונים מובהקים אבל עכשיו מדובר בסיפור אחר לגמרי.
עוד אומר בורגן, כי "יש פה משהו ענק. ההישג הוא אדיר ואם אנחנו מסתכלים על המניות השותפות בקידוח, גם אחרי הריצה המטורפת, יש כאן עדיין אפ-סייד גדול מאוד. בצורה גסה, אפשר לומר שהמניות צריכות לפחות להכפיל את עצמן וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את מאגר 'דלית' ואת המאגרים האחרים שבדרך."
כעת בורגן מעריך את השווי הנקי של הפרויקט ב-4 מיליארד דולר. ההערכה הקודמת של בורגן עמדה על 800 מיליון דולר. "כעת ניתן להפחית בצורה משמעותית את מרכיב הסיכון במודל וזה ביחד עם הכמויות החדשות מביאות לזינוק בהערכת השווי", סיכם בורגן.
הנהנות הגדולות
נזכיר, כי החברות הישראליות השותפות בקידוח תמר הן: אבנר יהש ודלק קידוחים (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה), ישראמקו יהש שבשליטת קובי מימון ודור גז חיפושים מבית דור-אלון.
אחוזי ההחזקה בזכויות בקידוח: נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%), ישראמקו נגב 2 (28.75%), דלק קידוחים (15.625%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דור גז חיפושים (4%).
פוטנציאל של 40%
עכשיו צפויה אסדת הקידוח ("atwood hunter") לעבור לשטח רישיון "מיכל" לצורך ביצוע קידוח האקספלורציה "דלית 1" בפרוספקט "דלית" שבאגן הלבנטיני.
אתר קידוח האקספלורציה "דלית 1" ממוקם כ- 60 קילומטר מערבית לחופי חדרה. עומק המים באתר הקידוח מגיע לכ- 1,200 מטר והקידוח מתוכנן להיקדח למבנה בשכבות מגיל הטרציר, ולעומק כולל של כ- 3,700 מטר. הקידוח באתר צפוי להימשך כחודשיים, בעלות כוללת של כ- 50 מיליון דולר. כאמור, לפי נובל אנרג'י, מדובר במאגר בגודל מוערך של 20 BCM בסבירות הצלחה של 40%.
בנוסף, לאחר השלמת קידוח "דלית 1", תעבור אסדת הקידוח לשטח רשיון "מתן", וזאת על מנת לבצע את קידוח האימות "תמר 2", שייקדח במבנה "תמר".
שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.
- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
