החלום מתגשם: נובל אנרג'י מדווחת - כמות הגז ב'תמר' גדולה ביותר מ-60% מהערכות
אחרי שלושה שבועות של ציפייה דרוכה, מודיעה היום נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת מתקן קידוח הגז הטבעי 'תמר 1' שמול חופי חיפה, כי המאגר הינו גדול בהרבה מכל ההערכות הקודמות.
החברה דיווחה כי העובי ואיכות המאגרים במקום הקידוח טובים יותר מהערכות המוקדמות וכי הקידוח האחרון שבוצע מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי שזוהו, הינן משמעותיות ביותר ומעידות על כך שהמאגר הינו בגודל של 5 TCF (טריליון רגל מעוקב), או 142 BCM (מיליארד מטר מעוקב). ההערכה הקודמת עמדה על 87 BCM.
מבחני ההפקה שנערכו העלו שקצב הפקת הגז מהמאגר הוא של 30 מיליון רגל מעוקב ליום של גז טבעי. המבחנים העלו שקצב ההפקה יוכל להגיע ל-150 מיליון רגל מעוקב ביום. הנתונים האלה שקולים להפקה של 0.3 מיליארד מ"ק מעוקב לשנה ועד 1.5 מיליארד מ"ק לשנה, בכמות הגבוהה יותר.
יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י, צ'ארלס דווידסון, אמר היום כי "תוצאות הבדיקה האחרונה שביצענו בתמר 1 תומכות בהערכותינו המוקדמות, כי איכות המאגר היא גבוהה מאוד. המאגר הוא ללא ספק בכמות מסחרית וכעת אנחנו מתכוונים להמשיך לבדוק את מאגר 'דלית'".
לגבי קידוח 'דלית' אמרה נובל, כי הוא בעל פוטנציאל של 20 BCM בהסתברות של 40% שהינה הסתברות גבוה יחסית, אם נזכור שההסתברות למציאת גז ב'תמר 1' עמדה תחילה העל 36%. דווידסון הוסיף כי "אי אפשר להפריז בהשלכות של הקידוח למדינת ישראל, נובל ושותפותיה ואנו מחויבים להשקיע משאבים נוספים על מנת לבחון את היקף הייצור של הבאר בישראל".
דווידסון צפוי להגיע לישראל בסוף החודש, והוא צפוי לבקר באתר הקידוח וכן יתפנה לסדרת פגישות עם בכירי משק האנרגיה בישראל, בהם שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר.
"יש פה משהו ענק"
"מגע הזהב של תשובה חזר ובגדול" כך אומר היום יואב בורגן מלידר שוקי הון. עד כה ניסינו לצנן את ההתלהבות כי לא היו בידינו נתונים מובהקים אבל עכשיו מדובר בסיפור אחר לגמרי.
עוד אומר בורגן, כי "יש פה משהו ענק. ההישג הוא אדיר ואם אנחנו מסתכלים על המניות השותפות בקידוח, גם אחרי הריצה המטורפת, יש כאן עדיין אפ-סייד גדול מאוד. בצורה גסה, אפשר לומר שהמניות צריכות לפחות להכפיל את עצמן וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את מאגר 'דלית' ואת המאגרים האחרים שבדרך."
כעת בורגן מעריך את השווי הנקי של הפרויקט ב-4 מיליארד דולר. ההערכה הקודמת של בורגן עמדה על 800 מיליון דולר. "כעת ניתן להפחית בצורה משמעותית את מרכיב הסיכון במודל וזה ביחד עם הכמויות החדשות מביאות לזינוק בהערכת השווי", סיכם בורגן.
הנהנות הגדולות
נזכיר, כי החברות הישראליות השותפות בקידוח תמר הן: אבנר יהש ודלק קידוחים (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה), ישראמקו יהש שבשליטת קובי מימון ודור גז חיפושים מבית דור-אלון.
אחוזי ההחזקה בזכויות בקידוח: נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%), ישראמקו נגב 2 (28.75%), דלק קידוחים (15.625%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דור גז חיפושים (4%).
פוטנציאל של 40%
עכשיו צפויה אסדת הקידוח ("atwood hunter") לעבור לשטח רישיון "מיכל" לצורך ביצוע קידוח האקספלורציה "דלית 1" בפרוספקט "דלית" שבאגן הלבנטיני.
אתר קידוח האקספלורציה "דלית 1" ממוקם כ- 60 קילומטר מערבית לחופי חדרה. עומק המים באתר הקידוח מגיע לכ- 1,200 מטר והקידוח מתוכנן להיקדח למבנה בשכבות מגיל הטרציר, ולעומק כולל של כ- 3,700 מטר. הקידוח באתר צפוי להימשך כחודשיים, בעלות כוללת של כ- 50 מיליון דולר. כאמור, לפי נובל אנרג'י, מדובר במאגר בגודל מוערך של 20 BCM בסבירות הצלחה של 40%.
בנוסף, לאחר השלמת קידוח "דלית 1", תעבור אסדת הקידוח לשטח רשיון "מתן", וזאת על מנת לבצע את קידוח האימות "תמר 2", שייקדח במבנה "תמר".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
