החלום מתגשם: נובל אנרג'י מדווחת - כמות הגז ב'תמר' גדולה ביותר מ-60% מהערכות
אחרי שלושה שבועות של ציפייה דרוכה, מודיעה היום נובל אנרג'י, השותפה האמריקנית ומפעילת מתקן קידוח הגז הטבעי 'תמר 1' שמול חופי חיפה, כי המאגר הינו גדול בהרבה מכל ההערכות הקודמות.
החברה דיווחה כי העובי ואיכות המאגרים במקום הקידוח טובים יותר מהערכות המוקדמות וכי הקידוח האחרון שבוצע מצביע על כך שעתודות הגז הטבעי שזוהו, הינן משמעותיות ביותר ומעידות על כך שהמאגר הינו בגודל של 5 TCF (טריליון רגל מעוקב), או 142 BCM (מיליארד מטר מעוקב). ההערכה הקודמת עמדה על 87 BCM.
מבחני ההפקה שנערכו העלו שקצב הפקת הגז מהמאגר הוא של 30 מיליון רגל מעוקב ליום של גז טבעי. המבחנים העלו שקצב ההפקה יוכל להגיע ל-150 מיליון רגל מעוקב ביום. הנתונים האלה שקולים להפקה של 0.3 מיליארד מ"ק מעוקב לשנה ועד 1.5 מיליארד מ"ק לשנה, בכמות הגבוהה יותר.
יו"ר ומנכ"ל נובל אנרג'י, צ'ארלס דווידסון, אמר היום כי "תוצאות הבדיקה האחרונה שביצענו בתמר 1 תומכות בהערכותינו המוקדמות, כי איכות המאגר היא גבוהה מאוד. המאגר הוא ללא ספק בכמות מסחרית וכעת אנחנו מתכוונים להמשיך לבדוק את מאגר 'דלית'".
לגבי קידוח 'דלית' אמרה נובל, כי הוא בעל פוטנציאל של 20 BCM בהסתברות של 40% שהינה הסתברות גבוה יחסית, אם נזכור שההסתברות למציאת גז ב'תמר 1' עמדה תחילה העל 36%. דווידסון הוסיף כי "אי אפשר להפריז בהשלכות של הקידוח למדינת ישראל, נובל ושותפותיה ואנו מחויבים להשקיע משאבים נוספים על מנת לבחון את היקף הייצור של הבאר בישראל".
דווידסון צפוי להגיע לישראל בסוף החודש, והוא צפוי לבקר באתר הקידוח וכן יתפנה לסדרת פגישות עם בכירי משק האנרגיה בישראל, בהם שר התשתיות הלאומיות, בנימין (פואד) בן-אליעזר.
"יש פה משהו ענק"
"מגע הזהב של תשובה חזר ובגדול" כך אומר היום יואב בורגן מלידר שוקי הון. עד כה ניסינו לצנן את ההתלהבות כי לא היו בידינו נתונים מובהקים אבל עכשיו מדובר בסיפור אחר לגמרי.
עוד אומר בורגן, כי "יש פה משהו ענק. ההישג הוא אדיר ואם אנחנו מסתכלים על המניות השותפות בקידוח, גם אחרי הריצה המטורפת, יש כאן עדיין אפ-סייד גדול מאוד. בצורה גסה, אפשר לומר שהמניות צריכות לפחות להכפיל את עצמן וזה עוד לפני שלוקחים בחשבון את מאגר 'דלית' ואת המאגרים האחרים שבדרך."
כעת בורגן מעריך את השווי הנקי של הפרויקט ב-4 מיליארד דולר. ההערכה הקודמת של בורגן עמדה על 800 מיליון דולר. "כעת ניתן להפחית בצורה משמעותית את מרכיב הסיכון במודל וזה ביחד עם הכמויות החדשות מביאות לזינוק בהערכת השווי", סיכם בורגן.
הנהנות הגדולות
נזכיר, כי החברות הישראליות השותפות בקידוח תמר הן: אבנר יהש ודלק קידוחים (חברות בנות בשיעור של 39% ו-62.3% בהתאמה של דלק אנרגיה מקבוצת דלק של יצחק תשובה), ישראמקו יהש שבשליטת קובי מימון ודור גז חיפושים מבית דור-אלון.
אחוזי ההחזקה בזכויות בקידוח: נובל אנרג'י מדיטרניאן (36%), ישראמקו נגב 2 (28.75%), דלק קידוחים (15.625%), אבנר חיפושי נפט (15.625%), דור גז חיפושים (4%).
פוטנציאל של 40%
עכשיו צפויה אסדת הקידוח ("atwood hunter") לעבור לשטח רישיון "מיכל" לצורך ביצוע קידוח האקספלורציה "דלית 1" בפרוספקט "דלית" שבאגן הלבנטיני.
אתר קידוח האקספלורציה "דלית 1" ממוקם כ- 60 קילומטר מערבית לחופי חדרה. עומק המים באתר הקידוח מגיע לכ- 1,200 מטר והקידוח מתוכנן להיקדח למבנה בשכבות מגיל הטרציר, ולעומק כולל של כ- 3,700 מטר. הקידוח באתר צפוי להימשך כחודשיים, בעלות כוללת של כ- 50 מיליון דולר. כאמור, לפי נובל אנרג'י, מדובר במאגר בגודל מוערך של 20 BCM בסבירות הצלחה של 40%.
בנוסף, לאחר השלמת קידוח "דלית 1", תעבור אסדת הקידוח לשטח רשיון "מתן", וזאת על מנת לבצע את קידוח האימות "תמר 2", שייקדח במבנה "תמר".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
