פישר שוב יחתוך בריבית: "האלטרנטיבות של בנק ישראל מתחילות להצטמצם"
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי להוריד מחר (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל.
מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.
היום, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).
כלל פיננסים: תוך חודשיים הריבית בישראל תעמוד על 1%
"המדד המשולב שהתפרסם וגם כל שאר האינדיקטורים שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעים על הרעה משמעותית במצב הכלכלי", אומר בשיחה עם Bizportal אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. "כנראה שכבר ברבעון הנוכחי נראה צמיחה שלילית שבסופה של השנה תסתכם לצמיחה שלילית בשיעור של בין 0.5-1 אחוזים".
גרינפלד מוסיף, כי "הוא מאמין שהקונצנזוס לפיו התאוששות בעולם וגם בארץ תתחיל כבר ברבעון השלישי הוא אופטימי מדי במשהו. ייתכן שההתאוששות תתחיל רק ברבעון הרביעי או בראשון של 2010".
"כרגע זה נראה שמחר פישר יוריד את הריבית ב-0.5% ולאחר מכן בעוד 0.25% ובזה יסיים. לנו אין בעיית הנזילות שיש לבנקים בארה"ב ואירופה. ריבית בשיעור של אחוז גורמת לזה שאין אלטרנטיבות ולכן הבנקים אמורים להתחיל להשתמש בכסף לדברים אחרים".
"בנק ישראל מסתכל גם על בנקים אחרים בעולם וגם שם מתקרבים כבר לקצה התחתון. הריבית שלנו יחסית גבוהה אבל אם כאן יורידו את הריבית לאפס אז הפערים מול חו"ל יימחקו וזה דבר שבבנק ישראל לא רוצים. אם הפד יתחיל לעלות את הריבית לקראת סוף 2009 (זה מה שהחוזים מראים), אז גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית בארץ".
לידר: יפחית את הריבית ב-0.75%
בלידר שוקי הון צופים שבנק ישראל יפחית את הריבית ב-0.75% ויאותת על המשך הורדת ריבית. "בנק ישראל התחיל לדבר על מיתון (צמיחה שלילית), ולא רק על האטה. סקר החברות שפורסם בשבוע שעבר היה פסימי במיוחד והמדד המשולב צנח".
"העקום השקלי תלול מדי. כאשר הריבית הבסיסית תרד ל-0.5% (בעוד חודש-חודשיים) לא סביר שהשחר הארוך יסחר ב- 5.0%. שוק האג"ח חושש (בצדק) מגירעון גדול השנה אך חשוב להדגיש שהשנה לגיוס ממשלתי אין תחרות עם הגיוס של הסקטור הפרטי, ולראשונה מזה 5 שנים צפוי האוצר לגייס בחו"ל תחת ערבויות", אומרים בלידר.
ישיר: סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק
בישיר בית השקעות אומרים, כי מחר תימשך מגמת הורדת הריבית בטווח של בין 0.25% ל-0.75%, רמת הריבית הנמוכה ביותר בישראל מעולם, אך גורסים כי הריבית לחודש פברואר תרד ב-0.50% בשל המשך העלייה בציפיות הדיפלציוניות ב-2009, העמקת המשבר בכלכלה הריאלית וצמצום פער הריביות מול ארה"ב.
"החלטת הריבית הקרובה מציבה את בנק ישראל בקונפליקט פנימי בהתנהלותו מול המערכת הבנקאית", אומרים בישיר. "מצד אחד צפוי בנק ישראל להמשיך להוריד את הריבית במשק כדי לתמוך במתן אשראי זול לעסקים ומשקי הבית. מצד שני דורש בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון של המערכת הבנקאית כדי לעמוד בתקנות באזל 2".
"למרות אי השינוי בשיעור האבטלה בחודש דצמבר, שאינו משקף נאמנה את העמקת המיתון בישראל שילווה בפגיעה קשה בשוק העבודה, המשך הצפיות למדדים שליליים והתקווה לרגיעה ביטחונית לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק", מסכמים בישיר.
הראל פיננסים: 2 הפחתות נוספות בדרך
כלכלני הראל פיננסים צופים, כי פישר יפחית בריבית ב-0.5% ובמידה ולא יהיה פיחות משמעותי של השקל, הוא יבצע הפחתת ריבית נוספת גם בסוף פברואר.
בהראל מציינים את האינדיקטורים הכלכליים השליליים והציפיות לאינפלציה (הנמוכות מ-3%) כחלק מהגורמים שיעמדו מחר מול חברי ההנהלה של בנק ישראל.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- חברת הסייבר Echo גייסה 50 מיליון דולר תוך 10 חודשים מאז הקמתה
- Dux נחשפת עם סבב סיד של 9 מיליון דולר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
