פישר שוב יחתוך בריבית: "האלטרנטיבות של בנק ישראל מתחילות להצטמצם"
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי להוריד מחר (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל.
מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.
היום, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).
כלל פיננסים: תוך חודשיים הריבית בישראל תעמוד על 1%
"המדד המשולב שהתפרסם וגם כל שאר האינדיקטורים שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעים על הרעה משמעותית במצב הכלכלי", אומר בשיחה עם Bizportal אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. "כנראה שכבר ברבעון הנוכחי נראה צמיחה שלילית שבסופה של השנה תסתכם לצמיחה שלילית בשיעור של בין 0.5-1 אחוזים".
גרינפלד מוסיף, כי "הוא מאמין שהקונצנזוס לפיו התאוששות בעולם וגם בארץ תתחיל כבר ברבעון השלישי הוא אופטימי מדי במשהו. ייתכן שההתאוששות תתחיל רק ברבעון הרביעי או בראשון של 2010".
"כרגע זה נראה שמחר פישר יוריד את הריבית ב-0.5% ולאחר מכן בעוד 0.25% ובזה יסיים. לנו אין בעיית הנזילות שיש לבנקים בארה"ב ואירופה. ריבית בשיעור של אחוז גורמת לזה שאין אלטרנטיבות ולכן הבנקים אמורים להתחיל להשתמש בכסף לדברים אחרים".
"בנק ישראל מסתכל גם על בנקים אחרים בעולם וגם שם מתקרבים כבר לקצה התחתון. הריבית שלנו יחסית גבוהה אבל אם כאן יורידו את הריבית לאפס אז הפערים מול חו"ל יימחקו וזה דבר שבבנק ישראל לא רוצים. אם הפד יתחיל לעלות את הריבית לקראת סוף 2009 (זה מה שהחוזים מראים), אז גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית בארץ".
לידר: יפחית את הריבית ב-0.75%
בלידר שוקי הון צופים שבנק ישראל יפחית את הריבית ב-0.75% ויאותת על המשך הורדת ריבית. "בנק ישראל התחיל לדבר על מיתון (צמיחה שלילית), ולא רק על האטה. סקר החברות שפורסם בשבוע שעבר היה פסימי במיוחד והמדד המשולב צנח".
"העקום השקלי תלול מדי. כאשר הריבית הבסיסית תרד ל-0.5% (בעוד חודש-חודשיים) לא סביר שהשחר הארוך יסחר ב- 5.0%. שוק האג"ח חושש (בצדק) מגירעון גדול השנה אך חשוב להדגיש שהשנה לגיוס ממשלתי אין תחרות עם הגיוס של הסקטור הפרטי, ולראשונה מזה 5 שנים צפוי האוצר לגייס בחו"ל תחת ערבויות", אומרים בלידר.
ישיר: סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק
בישיר בית השקעות אומרים, כי מחר תימשך מגמת הורדת הריבית בטווח של בין 0.25% ל-0.75%, רמת הריבית הנמוכה ביותר בישראל מעולם, אך גורסים כי הריבית לחודש פברואר תרד ב-0.50% בשל המשך העלייה בציפיות הדיפלציוניות ב-2009, העמקת המשבר בכלכלה הריאלית וצמצום פער הריביות מול ארה"ב.
"החלטת הריבית הקרובה מציבה את בנק ישראל בקונפליקט פנימי בהתנהלותו מול המערכת הבנקאית", אומרים בישיר. "מצד אחד צפוי בנק ישראל להמשיך להוריד את הריבית במשק כדי לתמוך במתן אשראי זול לעסקים ומשקי הבית. מצד שני דורש בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון של המערכת הבנקאית כדי לעמוד בתקנות באזל 2".
"למרות אי השינוי בשיעור האבטלה בחודש דצמבר, שאינו משקף נאמנה את העמקת המיתון בישראל שילווה בפגיעה קשה בשוק העבודה, המשך הצפיות למדדים שליליים והתקווה לרגיעה ביטחונית לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק", מסכמים בישיר.
הראל פיננסים: 2 הפחתות נוספות בדרך
כלכלני הראל פיננסים צופים, כי פישר יפחית בריבית ב-0.5% ובמידה ולא יהיה פיחות משמעותי של השקל, הוא יבצע הפחתת ריבית נוספת גם בסוף פברואר.
בהראל מציינים את האינדיקטורים הכלכליים השליליים והציפיות לאינפלציה (הנמוכות מ-3%) כחלק מהגורמים שיעמדו מחר מול חברי ההנהלה של בנק ישראל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
