פישר שוב יחתוך בריבית: "האלטרנטיבות של בנק ישראל מתחילות להצטמצם"

בתי ההשקעות בישראל צופים כי הפרופ' סטנלי פישר יפחית מחר את הריבית בשיעור של בין 0.25%-0.75%

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי להוריד מחר (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל.

מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.

היום, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).

כלל פיננסים: תוך חודשיים הריבית בישראל תעמוד על 1%

"המדד המשולב שהתפרסם וגם כל שאר האינדיקטורים שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעים על הרעה משמעותית במצב הכלכלי", אומר בשיחה עם Bizportal אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. "כנראה שכבר ברבעון הנוכחי נראה צמיחה שלילית שבסופה של השנה תסתכם לצמיחה שלילית בשיעור של בין 0.5-1 אחוזים".

גרינפלד מוסיף, כי "הוא מאמין שהקונצנזוס לפיו התאוששות בעולם וגם בארץ תתחיל כבר ברבעון השלישי הוא אופטימי מדי במשהו. ייתכן שההתאוששות תתחיל רק ברבעון הרביעי או בראשון של 2010".

"כרגע זה נראה שמחר פישר יוריד את הריבית ב-0.5% ולאחר מכן בעוד 0.25% ובזה יסיים. לנו אין בעיית הנזילות שיש לבנקים בארה"ב ואירופה. ריבית בשיעור של אחוז גורמת לזה שאין אלטרנטיבות ולכן הבנקים אמורים להתחיל להשתמש בכסף לדברים אחרים".

"בנק ישראל מסתכל גם על בנקים אחרים בעולם וגם שם מתקרבים כבר לקצה התחתון. הריבית שלנו יחסית גבוהה אבל אם כאן יורידו את הריבית לאפס אז הפערים מול חו"ל יימחקו וזה דבר שבבנק ישראל לא רוצים. אם הפד יתחיל לעלות את הריבית לקראת סוף 2009 (זה מה שהחוזים מראים), אז גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית בארץ".

לידר: יפחית את הריבית ב-0.75%

בלידר שוקי הון צופים שבנק ישראל יפחית את הריבית ב-0.75% ויאותת על המשך הורדת ריבית. "בנק ישראל התחיל לדבר על מיתון (צמיחה שלילית), ולא רק על האטה. סקר החברות שפורסם בשבוע שעבר היה פסימי במיוחד והמדד המשולב צנח".

"העקום השקלי תלול מדי. כאשר הריבית הבסיסית תרד ל-0.5% (בעוד חודש-חודשיים) לא סביר שהשחר הארוך יסחר ב- 5.0%. שוק האג"ח חושש (בצדק) מגירעון גדול השנה אך חשוב להדגיש שהשנה לגיוס ממשלתי אין תחרות עם הגיוס של הסקטור הפרטי, ולראשונה מזה 5 שנים צפוי האוצר לגייס בחו"ל תחת ערבויות", אומרים בלידר.

ישיר: סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק

בישיר בית השקעות אומרים, כי מחר תימשך מגמת הורדת הריבית בטווח של בין 0.25% ל-0.75%, רמת הריבית הנמוכה ביותר בישראל מעולם, אך גורסים כי הריבית לחודש פברואר תרד ב-0.50% בשל המשך העלייה בציפיות הדיפלציוניות ב-2009, העמקת המשבר בכלכלה הריאלית וצמצום פער הריביות מול ארה"ב.

"החלטת הריבית הקרובה מציבה את בנק ישראל בקונפליקט פנימי בהתנהלותו מול המערכת הבנקאית", אומרים בישיר. "מצד אחד צפוי בנק ישראל להמשיך להוריד את הריבית במשק כדי לתמוך במתן אשראי זול לעסקים ומשקי הבית. מצד שני דורש בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון של המערכת הבנקאית כדי לעמוד בתקנות באזל 2".

"למרות אי השינוי בשיעור האבטלה בחודש דצמבר, שאינו משקף נאמנה את העמקת המיתון בישראל שילווה בפגיעה קשה בשוק העבודה, המשך הצפיות למדדים שליליים והתקווה לרגיעה ביטחונית לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק", מסכמים בישיר.

הראל פיננסים: 2 הפחתות נוספות בדרך

כלכלני הראל פיננסים צופים, כי פישר יפחית בריבית ב-0.5% ובמידה ולא יהיה פיחות משמעותי של השקל, הוא יבצע הפחתת ריבית נוספת גם בסוף פברואר.

בהראל מציינים את האינדיקטורים הכלכליים השליליים והציפיות לאינפלציה (הנמוכות מ-3%) כחלק מהגורמים שיעמדו מחר מול חברי ההנהלה של בנק ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)
סיכום שנה

השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?

הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל

רונן קרסו |

השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.

 בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו  - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.

 בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית.  בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס. 

באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך. 


בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב

מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.