פישר שוב יחתוך בריבית: "האלטרנטיבות של בנק ישראל מתחילות להצטמצם"

בתי ההשקעות בישראל צופים כי הפרופ' סטנלי פישר יפחית מחר את הריבית בשיעור של בין 0.25%-0.75%

נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי להוריד מחר (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל.

מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.

היום, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).

כלל פיננסים: תוך חודשיים הריבית בישראל תעמוד על 1%

"המדד המשולב שהתפרסם וגם כל שאר האינדיקטורים שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעים על הרעה משמעותית במצב הכלכלי", אומר בשיחה עם Bizportal אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. "כנראה שכבר ברבעון הנוכחי נראה צמיחה שלילית שבסופה של השנה תסתכם לצמיחה שלילית בשיעור של בין 0.5-1 אחוזים".

גרינפלד מוסיף, כי "הוא מאמין שהקונצנזוס לפיו התאוששות בעולם וגם בארץ תתחיל כבר ברבעון השלישי הוא אופטימי מדי במשהו. ייתכן שההתאוששות תתחיל רק ברבעון הרביעי או בראשון של 2010".

"כרגע זה נראה שמחר פישר יוריד את הריבית ב-0.5% ולאחר מכן בעוד 0.25% ובזה יסיים. לנו אין בעיית הנזילות שיש לבנקים בארה"ב ואירופה. ריבית בשיעור של אחוז גורמת לזה שאין אלטרנטיבות ולכן הבנקים אמורים להתחיל להשתמש בכסף לדברים אחרים".

"בנק ישראל מסתכל גם על בנקים אחרים בעולם וגם שם מתקרבים כבר לקצה התחתון. הריבית שלנו יחסית גבוהה אבל אם כאן יורידו את הריבית לאפס אז הפערים מול חו"ל יימחקו וזה דבר שבבנק ישראל לא רוצים. אם הפד יתחיל לעלות את הריבית לקראת סוף 2009 (זה מה שהחוזים מראים), אז גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית בארץ".

לידר: יפחית את הריבית ב-0.75%

בלידר שוקי הון צופים שבנק ישראל יפחית את הריבית ב-0.75% ויאותת על המשך הורדת ריבית. "בנק ישראל התחיל לדבר על מיתון (צמיחה שלילית), ולא רק על האטה. סקר החברות שפורסם בשבוע שעבר היה פסימי במיוחד והמדד המשולב צנח".

"העקום השקלי תלול מדי. כאשר הריבית הבסיסית תרד ל-0.5% (בעוד חודש-חודשיים) לא סביר שהשחר הארוך יסחר ב- 5.0%. שוק האג"ח חושש (בצדק) מגירעון גדול השנה אך חשוב להדגיש שהשנה לגיוס ממשלתי אין תחרות עם הגיוס של הסקטור הפרטי, ולראשונה מזה 5 שנים צפוי האוצר לגייס בחו"ל תחת ערבויות", אומרים בלידר.

ישיר: סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק

בישיר בית השקעות אומרים, כי מחר תימשך מגמת הורדת הריבית בטווח של בין 0.25% ל-0.75%, רמת הריבית הנמוכה ביותר בישראל מעולם, אך גורסים כי הריבית לחודש פברואר תרד ב-0.50% בשל המשך העלייה בציפיות הדיפלציוניות ב-2009, העמקת המשבר בכלכלה הריאלית וצמצום פער הריביות מול ארה"ב.

"החלטת הריבית הקרובה מציבה את בנק ישראל בקונפליקט פנימי בהתנהלותו מול המערכת הבנקאית", אומרים בישיר. "מצד אחד צפוי בנק ישראל להמשיך להוריד את הריבית במשק כדי לתמוך במתן אשראי זול לעסקים ומשקי הבית. מצד שני דורש בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון של המערכת הבנקאית כדי לעמוד בתקנות באזל 2".

"למרות אי השינוי בשיעור האבטלה בחודש דצמבר, שאינו משקף נאמנה את העמקת המיתון בישראל שילווה בפגיעה קשה בשוק העבודה, המשך הצפיות למדדים שליליים והתקווה לרגיעה ביטחונית לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק", מסכמים בישיר.

הראל פיננסים: 2 הפחתות נוספות בדרך

כלכלני הראל פיננסים צופים, כי פישר יפחית בריבית ב-0.5% ובמידה ולא יהיה פיחות משמעותי של השקל, הוא יבצע הפחתת ריבית נוספת גם בסוף פברואר.

בהראל מציינים את האינדיקטורים הכלכליים השליליים והציפיות לאינפלציה (הנמוכות מ-3%) כחלק מהגורמים שיעמדו מחר מול חברי ההנהלה של בנק ישראל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.