פישר שוב יחתוך בריבית: "האלטרנטיבות של בנק ישראל מתחילות להצטמצם"
נגיד בנק ישראל, הפרופסור סטנלי פישר, צפוי להוריד מחר (ב') את הריבית במשק בשיעור של 0.5% בהפחתה החמישית ברציפות, בניסיון נוסף להאיץ את הצמיחה ולקזז את השפעת המיתון הגלובלי על כלכלת ישראל.
מאז חודש ספטמבר הפחית בנק ישראל את הריבית, אותה הוא מעניק לבנקים הישראלים, משיעור של 4.25% לשיעור של 1.75%. בהחלטתו האחרונה בסוף דצמבר הפחית פישר את הריבית ב-0.75% במטרה לחזק את יכולתו של המשק להתמודד עם ההשלכות של המשבר הכלכלי העולמי ולתמוך בפעילות הריאלית.
היום, יום אחד לפני החלטת הריבית, החליטו בבנק ישראל לפרסם את תחזיות הצמיחה המעודכנות לשנת 2009. תחזית הצמיחה הופחתה ב-1.7% לרמה של מינוס 0.2%, לעומת צמיחה של 1.5% בתחזית הקודמת. התחזית לשיעור האבטלה הממוצע הצפוי ב-2009 עלתה ל-7.6% (לעומת 7% בתחזית הקודמת).
כלל פיננסים: תוך חודשיים הריבית בישראל תעמוד על 1%
"המדד המשולב שהתפרסם וגם כל שאר האינדיקטורים שהתפרסמו בימים האחרונים מצביעים על הרעה משמעותית במצב הכלכלי", אומר בשיחה עם Bizportal אורי גרינפלד, כלכלן המאקרו של כלל פיננסים. "כנראה שכבר ברבעון הנוכחי נראה צמיחה שלילית שבסופה של השנה תסתכם לצמיחה שלילית בשיעור של בין 0.5-1 אחוזים".
גרינפלד מוסיף, כי "הוא מאמין שהקונצנזוס לפיו התאוששות בעולם וגם בארץ תתחיל כבר ברבעון השלישי הוא אופטימי מדי במשהו. ייתכן שההתאוששות תתחיל רק ברבעון הרביעי או בראשון של 2010".
"כרגע זה נראה שמחר פישר יוריד את הריבית ב-0.5% ולאחר מכן בעוד 0.25% ובזה יסיים. לנו אין בעיית הנזילות שיש לבנקים בארה"ב ואירופה. ריבית בשיעור של אחוז גורמת לזה שאין אלטרנטיבות ולכן הבנקים אמורים להתחיל להשתמש בכסף לדברים אחרים".
"בנק ישראל מסתכל גם על בנקים אחרים בעולם וגם שם מתקרבים כבר לקצה התחתון. הריבית שלנו יחסית גבוהה אבל אם כאן יורידו את הריבית לאפס אז הפערים מול חו"ל יימחקו וזה דבר שבבנק ישראל לא רוצים. אם הפד יתחיל לעלות את הריבית לקראת סוף 2009 (זה מה שהחוזים מראים), אז גם בנק ישראל יתחיל להעלות את הריבית בארץ".
לידר: יפחית את הריבית ב-0.75%
בלידר שוקי הון צופים שבנק ישראל יפחית את הריבית ב-0.75% ויאותת על המשך הורדת ריבית. "בנק ישראל התחיל לדבר על מיתון (צמיחה שלילית), ולא רק על האטה. סקר החברות שפורסם בשבוע שעבר היה פסימי במיוחד והמדד המשולב צנח".
"העקום השקלי תלול מדי. כאשר הריבית הבסיסית תרד ל-0.5% (בעוד חודש-חודשיים) לא סביר שהשחר הארוך יסחר ב- 5.0%. שוק האג"ח חושש (בצדק) מגירעון גדול השנה אך חשוב להדגיש שהשנה לגיוס ממשלתי אין תחרות עם הגיוס של הסקטור הפרטי, ולראשונה מזה 5 שנים צפוי האוצר לגייס בחו"ל תחת ערבויות", אומרים בלידר.
ישיר: סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק
בישיר בית השקעות אומרים, כי מחר תימשך מגמת הורדת הריבית בטווח של בין 0.25% ל-0.75%, רמת הריבית הנמוכה ביותר בישראל מעולם, אך גורסים כי הריבית לחודש פברואר תרד ב-0.50% בשל המשך העלייה בציפיות הדיפלציוניות ב-2009, העמקת המשבר בכלכלה הריאלית וצמצום פער הריביות מול ארה"ב.
"החלטת הריבית הקרובה מציבה את בנק ישראל בקונפליקט פנימי בהתנהלותו מול המערכת הבנקאית", אומרים בישיר. "מצד אחד צפוי בנק ישראל להמשיך להוריד את הריבית במשק כדי לתמוך במתן אשראי זול לעסקים ומשקי הבית. מצד שני דורש בנק ישראל להגדיל את הלימות ההון של המערכת הבנקאית כדי לעמוד בתקנות באזל 2".
"למרות אי השינוי בשיעור האבטלה בחודש דצמבר, שאינו משקף נאמנה את העמקת המיתון בישראל שילווה בפגיעה קשה בשוק העבודה, המשך הצפיות למדדים שליליים והתקווה לרגיעה ביטחונית לאחר סיום מבצע עופרת יצוקה סוללים את הדרך להורדת ריבית נוספת במשק", מסכמים בישיר.
הראל פיננסים: 2 הפחתות נוספות בדרך
כלכלני הראל פיננסים צופים, כי פישר יפחית בריבית ב-0.5% ובמידה ולא יהיה פיחות משמעותי של השקל, הוא יבצע הפחתת ריבית נוספת גם בסוף פברואר.
בהראל מציינים את האינדיקטורים הכלכליים השליליים והציפיות לאינפלציה (הנמוכות מ-3%) כחלק מהגורמים שיעמדו מחר מול חברי ההנהלה של בנק ישראל.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה מפקחת בנק ישראל
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזיות ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
