גילי כהן: "האפיק הממשלתי עלול להיות בעל התשואה הגרועה ב-2009"

מנהל ההשקעות הראשי של אקסלנס נשואה בתחזיות ל-2009 - הסקטורים המומלצים. "אנחנו עדיין בגישה דפנסיבית, אם כי כנראה במהלך הרבעון נשנה את הגישה"

"אנחנו בהחלט לקראת מצב שהאפיק הממשלתי יהיה בעל התשואה הגרועה ביותר ב-2009, בעיקר בחצי השני של השנה. אנחנו ניכנס לתהליך ארוך שאנשים מעיזים להגדיל יותר ויותר את הסיכון", כך לדברי גילי כהן, מנהל השקעות ראשי של אקסלנס נשואה.

כהן, המדבר במפגש העיתונאים השנתי של בית ההשקעות המתקיים היום, אמר כי "שוק ההון נכנס לכמה שנים של מהלך הגדרה מחדש. כל הנחות הבסיס הקודמות בשווקים לא שוות כלום. כל המודלים שעבדנו לפיהם כבר לא עובדים".

כדוגמא סיפק כהן, את המודלים לתמחור אופציות - "לא עובדים יותר", הוא אמר. "זה ייקח עוד כמה שנים אבל הכל הולך להשתנות. סביבת העבודה הרגולטורית גם תשתנה לגמרי בתהליך של כמה שנים. המדינות יתפסו נתח גדול הרבה יותר במשחק. אך הסקטור העסקי לא מחכה לממשלה וכבר מייצר פתרונות לבד".

"היום מקבלים הרבה כלי השקעה ואפיקים שבגלל המצב והשינויים שהתרחשו בשוק גורמים לכך שהחיסכון ארוך הטווח הופך למעשה להיות קרן נאמנות עם הטבת מס. כולם חושבים לטווח הקצר, גם קופות הגמל והתהליך הזה הוא לא בריא. יש סבירות גבוהה שהשוק יגדיר את עצמו מחדש ב-2009 ויגיע לנקודת שיווק משקל חדשה", אומר כהן.

התנודתיות בשוק גרמה למעבר מניהול השקעות לניהול סיכונים, ע"פ כהן. "היום המגמות ממצות את עצמן במהירות מדהימה. כל תיק חייב להיות מנוהל עם משמעת גבוהה. כל גופי ההשקעה חייבים לבדוק את עצמם מדי יום. אנחנו עושים שימוש מאוד גבוה ב"עצירת הפסד". חותכים הפסד מהר. הכל מוגדר מחדש והכל משתנה מהר מאוד".

כל רכיב השקעה, כולל האג"ח הממשלתי, אנחנו מתייחסים אליו כאל כזה שעשוי להפתיע אותנו. צריך להיזהר מהפתעות גם בשנת 2009".

"התופעה של שנאת סיכון תמורת ריביות אפסיות תלך ותדעך, כי מה שמניע אותנו בסופו של דבר כאנשים - הוא הניסיון להרוויח כסף. אנחנו כבדי אדם למעשה לא משתנים. זה ייקח חודשים או קצת יותר אבל זה יקרה", אומר מנהל ההשקעות הראשי ומדגיש, כי "אנחנו בהחלט לקראת מצב שהאפיק הממשלתי יהיה בעל התשואה הגרועה ביותר ב-2009, בעיקר בחצי השני של השנה".

כהן אומר, כי "בהחלט יכול להיות מצב שאלטרנטיבת המזומן תהיה טובה יותר לעומת האפיק הממשלתי, למרות הריביות האפסיות. האג"ח הממשלתי מתחיל למצות את עצמו וצריך יהיה להתחיל לחשוש מהפסדי הון. לעומתו לאג"ח הקונצרני יש פוטנציאל רווח גדול בשנת 2009. המרווחים בשוק הזה ירדו באופן משמעותי אבל הדרגתי במהלך השנה".

שוק האג"ח - נלך לכיוון של מניות תמורת פריסת חוב

"אחר כך תתחיל עונת ההנפקות", אומר כהן אך מוסיף, כי "שוק ההון לא יהווה יותר אלטרנטיבה עבוד חברות קטנות וכאלה שאינן מדורגות. חברות הדירוג לא ביצעו בזמן את תפקידן ואנחנו כיום מתבססים על דירוגים פנימיים"

כהן הוסיף, "אנחנו עדיין בגישה דפנסיבית, אם כי כנראה במהלך הרבעון נשנה את הגישה. סקטורים מומלצים: רפואה, מוצרי צריכה בסיסיים, תשתיות, חברות אנרגיה גדולות, תעשיות ביטחוניות. ענף הפיננסים עדיין בתמחור חסר מכיוון שאין בכלל ראות קדימה".

בנוגע להסדרי החוב אומר כהן כי לא היה ניתן לצפות את עוצמת האירוע שקרה ולכן כולם טעו. ההסדרים למעשה מתבצעים יום יום , שעה שעה. שוק ההון למעשה סוחר כל הזמן בחוב. אם מישהו קונה את החוב ב-10 אגורות על השקל אז הוא מסדר את החוב. שוק ההון נשבר והוא מבצע את המכירות ומאפשר לחברות לפתור את בעיית האשראי אליה הם נכנסו.

"האינטרס של שוק ההון הוא שכל המערכת הכלכלית תעבוד", הוא אמר. "אף אחד לא רוצה שמישהו יקרוס. את הבעיות ניתן לפתור ואנחנו בדרך לפתרון. אקסלנס לא תיבהל מהסדרים במידת הצורך".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)

העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם

תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים

רן קידר |
נושאים בכתבה העלמת מס קריפטו

במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות. 

החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים. 

יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים. 

שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס. 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).