העובדים וההסלמה בעזה: "הממשלה מחכה לראות כיצד יתפתח המצב בשטח"
מבצע 'עופרת יצוקה' ברצועת עזה הכניס יותר ממיליון תושבי ישראל לעמדת פחד ומגננה שטרם הכירו. מעבר לפחדים הטבעיים של תושבי ישובי הדרום בעקבות המצב ניתן לציין את אי הודאות בכל הנוגע למקומות העבודה של התושבים. רבים אינם יודעים האם לצאת או לא לצאת לעבודה? מה יכול המעסיק לדרוש מהם? האם יש להם הגנה במידה ויישארו בבית עם ילדיהם למרות ההנחיות ועוד.
בנוסף לאלו יש את חיילי המילואים הצעירים אשר מגויסים למערכה בדרום באמצעות צוי 8 וחוששים אף הם למקומות העבודה. עו"ד רם. א. גמליאל מומחה במשפט מונע ודיני עבודה מזכיר בשיחה עם Bizportal מה הן הזכויות העומדות לכם כעובדים במצבי חירום כאלו.
עובדים בקו האש ומילואמניקים
"2 סוגיות עולות על הפרק בימים האחרונים. האחת, זכויות עובדים בקו העימות, לאור אי הודאות הרבה וההגדרות המשתנות מיום ליום. השנייה - עובדים בכלל ברמה הארצית. שר הבטחון והממשלה הודיעו על גיוס בצו 8 וזה לא סוד שהכלכלה במשבר וישנם פיטורים באוויר."
מילואמניקים - החוק אתכם. אל תהססו לתבוע
"עניין חשוב הוא פיטורי עובדים צעירים (לאחר צבא). החוק המתייחס לנושא וקובע שאסור לפטר עובד במילואים או כזה שאמור לצאת למילואים. למעסיק אסור לפטר אותו עד 30 יום מיום חזרתו מהמילואים. הבעיה נוצרת במקרים בהם עובד אומר למעסיק, עם מידה לא קטנה של תום לב, שהמ"פ התקשר או שקצינת הקישור הכינה אותו לקראת מילואים קרבים וזאת עוד לפני צו רשמי ביד."
"במקרים כאלו יש מעסיקים שמנצלים את המידע לרעה וחושבים לפטר את העובד עוד באותו היום וכך לייצר פיטורי מנע מקדימים לפני היציאה למילואים."
"חשוב להבין, מעסיק שיפעל כך רק פוגע בעצמו. עובד שיפוטר בסיטואציה שכזו יוכל לתבוע את מעסיקו בטענה שאותו מעסיק עשה זאת מידיעה מוקדמת על גיוסו של העובד. הדבר דומה לנשים בהריון. ע"פ החוק אסור לפטרן מחודש חמישי ומעלה, אך גם כאן, אפילו מחודש ההריון הראשון, במידה ובתי הדין לעבודה חושדים שהפיטורים נעשו בגין הכניסה להריון הם פוסקים לטובת העובדת."
"בנוסף לזאת, בתי הדין בודקים האם העובדים זכו לשימוע טרם הפיטורים כמגיע להם על-פי החוק, ובכלל האם המעסיק יכול לטעון לפיטורים עניניים ולספק לבית הדין עילה מוצדקת כדין."
מהו גובה הפיצויים ברוב המקרים?
"בניתוח הפסיקה, אני מעריך שבתי הדין ילכו לחומרה בפסיקה. אפשר להגיד שבמקרים של משכורות גבוהות בסדר גודל של 15-20 אלף שקל, בית הדין יפסוק לטובת התובע בין 2-3 משכורות ובמשכורות נמוכות יותר גם 4-5 משכורות. הסכומים האלו הם לפני פיצויי הפיטורים עצמם."
"יוצא לבסוף שבניתוח כולל של הסיטואציה בה המעסיק מפטר את העובד, שכרו יוצא בהפסדו. רוב הסיכויים שפיטורים לא מוצדקים שכאלו יגרמו לו לשלם יותר מאשר אם לא היה מפטר."
מה קורה אם נופל טיל ולמרות שאין הכרזה על מצב חירום אני בוחר להישאר בבית?
"בערים בהן נופלים טילים ועדיין אין עדיין הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף והרשויות (לגודמה אשדוד) התושבים צריכים לצאת לעבודה כרגיל. דינה של היעדרות שכזו כדין כל היעדרות ממקום העבודה. למרות זאת אין ספק שהמעסיקים יתחשבו בעובדיהם לאור המצב. בנוסף, כמעט בטוח שבמקרה כזה של פיטורים שיגיעו לבית הדין לעבודה, למפוטר תנתן הזכות להסביר בעצמו את הסיבה לאי הופעתו לעבודה, בית הדין יטה אוזן לטענותיו."
"אם ניקח עיר כמו שדרות הנמצאת בתחום בו מופעלות הוראות מיוחדות של פיקוד העורף והרשויות לאור המצב הבטחוני, מצד אחד אין למעסיק חובה לשלם לעובדיו אך במידה והוא שילם לעובדיו למרות שנשארו בבתיהם, המדינה תחזיר לו סכומי כסף עד תקרה מסוימת."
המדינה מחכה לראות כיצד יתפתח המצב ואז יחליט אם לשלם
"למרות זאת מתקיים מצב של אי ודאות שמזכיר את מלחמת לבנון השנייה. בזמנה פנו מעסיקים וגופים כמו התאחדות התעשיינים לממשלה ושאלו האם תשלם המדינה למעסיקים במקומות בהם אין עבודה והממשלה בחרה "לשבת על הגדר" ולהתחמק מתשובה ברורה."
"הממשלה למעשה מחכה לראות כיצד יתפתח המצב בשטח ולפיו היא מחליטה. במידה והמבצע נמשך ימים ספורים, היא מצפה שהמעסיקים יקזזו לעובדיהם ימי מחלה, חופש וכו'. במידה והמבצע גדל למימדי זמן והיקף ארוכים, אזי סביר להניח שבאזורי החירום מעסיקים ששילמו לעובדיהם יקבלו החזר."
יש מקרים חריגים

בשורה למורים - כל מורה יקבל בממוצע 14 אלף שקל; על הפשרה בין המדינה לקרנות ההשתלמות של המורים
עודפים שהצטברו בקרן ההשתלמות של המורים ינותבו להשקעה בתשתיות חינוך ובתי ספר ותשלומים למורים העמיתים בקרן (וגם ליורשיהם)
למי שייך הכסף? בקרנות ההשתלמות של המורים הצטברו סכומי עתק שהיו מעבר להפרשות השוטפות למורים. המורים אמרו "זה שלנו". המדינה אמרה - "זה שלנו". נקבעה פשרה. המורים יקבלו בממוצע כ-14 אלף שקל.
ההסכם הזה נחתם לאחר הליך משפטי ממושך, והוא נוגע לחלוקת העודף הכספי שנצבר בקרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים. המתווה גובש בשיתוף עם החשב הכללי, הלשכה המשפטית והממונה על השכר במשרד האוצר, פרקליטות המדינה- היחידה לאכיפה אזרחית ופרקליטות מחוז תל-אביב, רשות שוק ההון, הסתדרות המורים והקרנות, והובא לאישור בית הדין האזורי לעבודה בת"א-יפו.
בשנת 2022 הוגשה על ידי פרקליטות המדינה תביעה נגד קרנות ההשתלמות של הסתדרות המורים במסגרתה נדרשו הקרנות להשיב סך של כ-2 מיליארד שקל לקופה הציבורית. בזמנו האשים משרד האוצר כי קרנות ההשתלמות של המורים "התעשרו שלא כדין על חשבון הציבור." התביעה הזו הגיעה לאחר שהקרנות צברו 3 מיליארד שקלים משנת 1955 שנחשבים עודפים כאשר ההסתדרות תכננה לחלקו ל-165 אלף מורים בסכום של 12 אלף שקלים. כעת הגיעו הצדדים להסדר פשרה שבמסגרתו יועברו למדינה 1.05 מיליארד שקל בגין רכישת זכויות העבר, אשר ישמשו בין היתר לשיקום מערכת החינוך באזורים שנפגעו במלחמת "חרבות ברזל", וכן לקיום הכשרות ופעולות אחרות לצורך שיפור מעמדם של עובדי ההוראה. סכום של כ-2.25 מיליארד שקל יחולק ל-165 אלף עמיתי הקרנות הזכאים וליורשיהם. כמו כן, יחלו הקרנות לרכוש זכויות פנסיה תקציבית לעובדי הוראה היוצאים לשבתון החל משנת הלימודים תשפ״ג (2022-2023) ואילך.
קריאה מעניינת: השכר האמיתי של המורים בישראל: לא נמוך כמו שנדמה לכם
- המדריך המלא למציאת מורה פרטי (שבאמת יעזור לילד שלכם)
- פער של 30% בשכר, 60% עזבו את העבודה: דוח השכר במערכת החינוך
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חלוקת הכספים תיעשה באופן ממוכן לחשבונות העמיתים או באמצעי תשלום דיגיטליים, בהתאם לנהלים שאושרו על ידי רשות שוק ההון. במקביל, הוחלט לשמור על כרית ביטחון אקטוארית של 4% לפחות, לטובת יציבות הקרנות ורווחת העמיתים בעתיד.

הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
לביזפורטל נודע כי באוצר מעריכים שתקבולי המסים יהיו כ-520 מיליארד שקל, הרבה מעל התקציב שעמד על 493 מיליארד שקל; תחזית הגירעון - 5.2% כשבפועל על רקע נתוני אוקטובר, יש הערכה שזה יסתיים בפחות
נתוני הגבייה לאוקטובר 2025 מספקים בשורה - גביית המסים ממשיכה לשבור שיאים ועומדת על 432.3 מיליארד שקל בעשרת החודשים הראשונים של השנה - עלייה מרשימה של 15.3% לעומת התקופה המקבילה אשתקד. לביזפורטל נודע כי בהערכות פנימיות מצפים לכ-520 מיליארד שקל של הכנסות מסים ואף מעבר לכך עד סוף השנה. הרבה מעבר לתקציב המקורי שהיה על 493 מיליארד שקל. הסיבה היא גבייה טובה ומואצת, מלחמה בהון השחור (לרבות פרויקט והטמעת "חשבוניות ישראל") וכן תשלומי מס מוגברים בעקבות חוק הרווחים הראויים לחלוקה. הגידול כתוצאה מהחוק שדוחף בעצם לחלק דיבידנד ולשלם עליהם מס יימשך עד סוף השנה.
ביצועי שיא למרות האתגרים
הנתונים החיוביים בשורת ההכנסות ממסים בולטים במיוחד על רקע המלחמה המתמשכת. בחודש אוקטובר לבדו נגבו 40.7 מיליארד שקל ממסים, עלייה ריאלית של 5% שמעידה על חוסן מרשים. המסים הישירים זינקו ב-8% במצטבר מתחילת השנה, כשהניכויים משכר עלו ב-13%, סימן ברור לשוק עבודה חזק ויציב. במקביל, גביית המסים משוק ההון זינקה ב-62% באוקטובר, והגיעה ל-1.4 מיליארד שקל.
המסים העקיפים, שעלו ב-3% במצטבר, מראים על המשך צריכה פרטית יציבה. הגביה ממע"מ באוקטובר עלתה ב-10%, מה שמעיד על פעילות עסקית ערה. גם הגביה מבלו דלק רשמה עלייה של 10%, המשקפת חזרה לשגרה בפעילות הכלכלית.
למעשה, מירידה בקצב שנתי של 8% בגביית המסים שנרשמה מאמצע 2022 ועד סוף 2023, עלתה הגבייה מתחילת 2024 לקצב של 11%. זה שינוי מגמה שמעיד על התאוששות מהירה של המשק והסתגלות מוצלחת למציאות המלחמה.
- הטבה לעידוד העלייה: אפס אחוז מס לעולים חדשים
- הישג ל-ICL? - תקבל 2.5 מיליארד דולר על החזרת זיכיון ים המלח למדינה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
סך ההכנסות הממשלתיות מכל המקורות הגיע ל-457.5 מיליארד שקל בעשרת החודשים - עלייה של 14.8% שעולה על כל התחזיות המוקדמות. הביצועים החזקים האלה הם שמאפשרים לממשלה לממן את הוצאות המלחמה תוך שמירה על יציבות פיסקלית.
