העובדים וההסלמה בעזה: "הממשלה מחכה לראות כיצד יתפתח המצב בשטח"

מבצע 'עופרת יצוקה' ברצועת עזה הכניס יותר ממיליון תושבי ישראל לעמדת פחד ומגננה שטרם הכירו. מעבר לפחדים הטבעיים של תושבי ישובי הדרום בעקבות המצב ניתן לציין את אי הודאות בכל הנוגע למקומות העבודה של התושבים. רבים אינם יודעים האם לצאת או לא לצאת לעבודה? מה יכול המעסיק לדרוש מהם? האם יש להם הגנה במידה ויישארו בבית עם ילדיהם למרות ההנחיות ועוד.

בנוסף לאלו יש את חיילי המילואים הצעירים אשר מגויסים למערכה בדרום באמצעות צוי 8 וחוששים אף הם למקומות העבודה. עו"ד רם. א. גמליאל מומחה במשפט מונע ודיני עבודה מזכיר בשיחה עם Bizportal מה הן הזכויות העומדות לכם כעובדים במצבי חירום כאלו.

עובדים בקו האש ומילואמניקים

"2 סוגיות עולות על הפרק בימים האחרונים. האחת, זכויות עובדים בקו העימות, לאור אי הודאות הרבה וההגדרות המשתנות מיום ליום. השנייה - עובדים בכלל ברמה הארצית. שר הבטחון והממשלה הודיעו על גיוס בצו 8 וזה לא סוד שהכלכלה במשבר וישנם פיטורים באוויר."

מילואמניקים - החוק אתכם. אל תהססו לתבוע

"עניין חשוב הוא פיטורי עובדים צעירים (לאחר צבא). החוק המתייחס לנושא וקובע שאסור לפטר עובד במילואים או כזה שאמור לצאת למילואים. למעסיק אסור לפטר אותו עד 30 יום מיום חזרתו מהמילואים. הבעיה נוצרת במקרים בהם עובד אומר למעסיק, עם מידה לא קטנה של תום לב, שהמ"פ התקשר או שקצינת הקישור הכינה אותו לקראת מילואים קרבים וזאת עוד לפני צו רשמי ביד."

"במקרים כאלו יש מעסיקים שמנצלים את המידע לרעה וחושבים לפטר את העובד עוד באותו היום וכך לייצר פיטורי מנע מקדימים לפני היציאה למילואים."

"חשוב להבין, מעסיק שיפעל כך רק פוגע בעצמו. עובד שיפוטר בסיטואציה שכזו יוכל לתבוע את מעסיקו בטענה שאותו מעסיק עשה זאת מידיעה מוקדמת על גיוסו של העובד. הדבר דומה לנשים בהריון. ע"פ החוק אסור לפטרן מחודש חמישי ומעלה, אך גם כאן, אפילו מחודש ההריון הראשון, במידה ובתי הדין לעבודה חושדים שהפיטורים נעשו בגין הכניסה להריון הם פוסקים לטובת העובדת."

"בנוסף לזאת, בתי הדין בודקים האם העובדים זכו לשימוע טרם הפיטורים כמגיע להם על-פי החוק, ובכלל האם המעסיק יכול לטעון לפיטורים עניניים ולספק לבית הדין עילה מוצדקת כדין."

מהו גובה הפיצויים ברוב המקרים?

"בניתוח הפסיקה, אני מעריך שבתי הדין ילכו לחומרה בפסיקה. אפשר להגיד שבמקרים של משכורות גבוהות בסדר גודל של 15-20 אלף שקל, בית הדין יפסוק לטובת התובע בין 2-3 משכורות ובמשכורות נמוכות יותר גם 4-5 משכורות. הסכומים האלו הם לפני פיצויי הפיטורים עצמם."

"יוצא לבסוף שבניתוח כולל של הסיטואציה בה המעסיק מפטר את העובד, שכרו יוצא בהפסדו. רוב הסיכויים שפיטורים לא מוצדקים שכאלו יגרמו לו לשלם יותר מאשר אם לא היה מפטר."

מה קורה אם נופל טיל ולמרות שאין הכרזה על מצב חירום אני בוחר להישאר בבית?

"בערים בהן נופלים טילים ועדיין אין עדיין הנחיות מיוחדות של פיקוד העורף והרשויות (לגודמה אשדוד) התושבים צריכים לצאת לעבודה כרגיל. דינה של היעדרות שכזו כדין כל היעדרות ממקום העבודה. למרות זאת אין ספק שהמעסיקים יתחשבו בעובדיהם לאור המצב. בנוסף, כמעט בטוח שבמקרה כזה של פיטורים שיגיעו לבית הדין לעבודה, למפוטר תנתן הזכות להסביר בעצמו את הסיבה לאי הופעתו לעבודה, בית הדין יטה אוזן לטענותיו."

"אם ניקח עיר כמו שדרות הנמצאת בתחום בו מופעלות הוראות מיוחדות של פיקוד העורף והרשויות לאור המצב הבטחוני, מצד אחד אין למעסיק חובה לשלם לעובדיו אך במידה והוא שילם לעובדיו למרות שנשארו בבתיהם, המדינה תחזיר לו סכומי כסף עד תקרה מסוימת."

המדינה מחכה לראות כיצד יתפתח המצב ואז יחליט אם לשלם

"למרות זאת מתקיים מצב של אי ודאות שמזכיר את מלחמת לבנון השנייה. בזמנה פנו מעסיקים וגופים כמו התאחדות התעשיינים לממשלה ושאלו האם תשלם המדינה למעסיקים במקומות בהם אין עבודה והממשלה בחרה "לשבת על הגדר" ולהתחמק מתשובה ברורה."

"הממשלה למעשה מחכה לראות כיצד יתפתח המצב בשטח ולפיו היא מחליטה. במידה והמבצע נמשך ימים ספורים, היא מצפה שהמעסיקים יקזזו לעובדיהם ימי מחלה, חופש וכו'. במידה והמבצע גדל למימדי זמן והיקף ארוכים, אזי סביר להניח שבאזורי החירום מעסיקים ששילמו לעובדיהם יקבלו החזר."

יש מקרים חריגים

"מקרה אחר שיכול לפעול לרעת העובדים, הוא מצב בו בית עסק נפגע ישירות מנפילת רקטה או טיל גראד. במקרה של פגיעה פיזית כזו והחרבת בית העסק, המעסיק לא חייב בתשלום שכר העובדים וזו סיטואציה לא נעימה שעובדים יכולים להיקלע אליה."