פישר כבר לא במיעוט: הורדת הריבית האחרונה נתמכה על ידי רוב המשתתפים בדיון המוניטרי

בהחלטה מ-24 בנובמבר תמכו 3 חברי הנהלה בהורדת ריבית של חצי אחוז ו-2 חברי הנהלה תמכו בהורדה של רבע אחוז, זאת בשעה ששבועיים קודם היה פישר במיעוט
איריס בר טל |

הפרוטוקולים מהדיון שנערך ב-24 בנובמבר בהנהלת בנק ישראל בנוגע לריבית במשק, חושפים כי שלושה מתוך חמישה חברי הנהלה ייעצו לנגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, להוריד את הריבית בחצי אחוז, בעוד שני חברי הנהלה תמכו בהורדה של רבע אחוז בלבד. כזכור, בסופו של דבר החליט פישר להוריד את הריבית בחצי אחוז לרמה של 2.5%.

מעניין לציין, כי כשבועיים לפני כן, ב-11 בנובמבר הוריד פישר את הריבית במפתיע בשיעור של מחצית האחוז, החלטה שבזמנו נתמכה רק על ידי חבר הנהלה אחד, בעוד ארבעת חברי ההנלה האחרים ייעצו לפישר לא להפחית את הריבית אלא לחכות למועד הדיון הרגיל ב-24 בנובמבר.

שני חברי ההנהלה שהמליצו ב-24 בנובמבר להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת האחוז הדגישו שרצוי להוריד את הריבית, אך סברו שהפחתת ריבית במינון גבוה יחסית (ב-0.5 נקודת האחוז) אינה רצויה בחודש זה, על רקע ההפחתה של 0.5 נקודת האחוז שבוצעה ב 11- בנובמבר, וההיחלשות המהירה יחסית של השקל מול המטבעות העיקריים בעולם, שארעה בשבועות האחרונים. בנוסף הם ציינו כי קצב מהיר של שינויים בשער החליפין של השקל אינו רצוי למשק.

עם זאת, בהתייחס לשער החליפין, צוין בדיון כי עצם ההיחלשות ההדרגתית של השקל תומכת בצמיחה ובסקטור הייצוא, שנפגע מהירידה בביקושים העולמיים, ומתרחשת כתיקון לאחר ההתחזקות המשמעותית בערך השקל שנרשמה בשנת 2007 ובחודשים הראשונים של 2008 . עוד צוין שלאור ההאטה בקצב הצמיחה שמקורה בהתמתנות הביקושים, ירדה התמסורת בין הפיחות בערך השקל לאינפלציה.

שלושה חברי ההנהלה שהמליצו לנגיד להפחית את הריבית לחודש דצמבר בחצי נקודת האחוז הדגישו שהמלצתם נובעת מעוצמת ההורדה החדה של תחזיות הצמיחה בעולם לשנה הקרובה, שבעקבותיהם ירדה גם תחזית הצמיחה למשק הישראלי, ומההחרפה באינדיקטורים שונים לגבי הפעילות במשק, זאת כאשר האינפלציה בישראל צפויה לרדת ולהתכנס לתחום היעד במחצית הראשונה של שנת 2009 , כך שבהסתכלות לעתיד הסיכון לאינפלציה במשק ירד משמעותית.

המשתתפים בדיון הדגישו שהורדת הריבית נועדה לתרום להורדת עלות האשראי במשק, וזאת על רקע התייקרות האשראי הבנקאי החדש והצמצום הניכר ביכולת החברות לגייס אשראי ממקורות שמחוץ למערכת הבנקאית. כמו

כן ציינו משתתפים אלו כי הירידה בלחצים האינפלציוניים בעולם, ההאטה הכלכלית הגלובלית, והמשבר הפיננסי העולמי, הביאו לכך כי צפוי שהבנקים המרכזיים העיקריים בעולם ימשיכו להוריד את הריבית בחודשים הקרובים, התפתחות התומכת בהורדת הריבית גם בישראל ולהערכתם מאפשרת הורדת ריבית של מחצית האחוז לחודש דצמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".