פישר כבר לא במיעוט: הורדת הריבית האחרונה נתמכה על ידי רוב המשתתפים בדיון המוניטרי

בהחלטה מ-24 בנובמבר תמכו 3 חברי הנהלה בהורדת ריבית של חצי אחוז ו-2 חברי הנהלה תמכו בהורדה של רבע אחוז, זאת בשעה ששבועיים קודם היה פישר במיעוט
איריס בר טל |

הפרוטוקולים מהדיון שנערך ב-24 בנובמבר בהנהלת בנק ישראל בנוגע לריבית במשק, חושפים כי שלושה מתוך חמישה חברי הנהלה ייעצו לנגיד בנק ישראל, פרופסור סטנלי פישר, להוריד את הריבית בחצי אחוז, בעוד שני חברי הנהלה תמכו בהורדה של רבע אחוז בלבד. כזכור, בסופו של דבר החליט פישר להוריד את הריבית בחצי אחוז לרמה של 2.5%.

מעניין לציין, כי כשבועיים לפני כן, ב-11 בנובמבר הוריד פישר את הריבית במפתיע בשיעור של מחצית האחוז, החלטה שבזמנו נתמכה רק על ידי חבר הנהלה אחד, בעוד ארבעת חברי ההנלה האחרים ייעצו לפישר לא להפחית את הריבית אלא לחכות למועד הדיון הרגיל ב-24 בנובמבר.

שני חברי ההנהלה שהמליצו ב-24 בנובמבר להפחית את הריבית ב-0.25 נקודת האחוז הדגישו שרצוי להוריד את הריבית, אך סברו שהפחתת ריבית במינון גבוה יחסית (ב-0.5 נקודת האחוז) אינה רצויה בחודש זה, על רקע ההפחתה של 0.5 נקודת האחוז שבוצעה ב 11- בנובמבר, וההיחלשות המהירה יחסית של השקל מול המטבעות העיקריים בעולם, שארעה בשבועות האחרונים. בנוסף הם ציינו כי קצב מהיר של שינויים בשער החליפין של השקל אינו רצוי למשק.

עם זאת, בהתייחס לשער החליפין, צוין בדיון כי עצם ההיחלשות ההדרגתית של השקל תומכת בצמיחה ובסקטור הייצוא, שנפגע מהירידה בביקושים העולמיים, ומתרחשת כתיקון לאחר ההתחזקות המשמעותית בערך השקל שנרשמה בשנת 2007 ובחודשים הראשונים של 2008 . עוד צוין שלאור ההאטה בקצב הצמיחה שמקורה בהתמתנות הביקושים, ירדה התמסורת בין הפיחות בערך השקל לאינפלציה.

שלושה חברי ההנהלה שהמליצו לנגיד להפחית את הריבית לחודש דצמבר בחצי נקודת האחוז הדגישו שהמלצתם נובעת מעוצמת ההורדה החדה של תחזיות הצמיחה בעולם לשנה הקרובה, שבעקבותיהם ירדה גם תחזית הצמיחה למשק הישראלי, ומההחרפה באינדיקטורים שונים לגבי הפעילות במשק, זאת כאשר האינפלציה בישראל צפויה לרדת ולהתכנס לתחום היעד במחצית הראשונה של שנת 2009 , כך שבהסתכלות לעתיד הסיכון לאינפלציה במשק ירד משמעותית.

המשתתפים בדיון הדגישו שהורדת הריבית נועדה לתרום להורדת עלות האשראי במשק, וזאת על רקע התייקרות האשראי הבנקאי החדש והצמצום הניכר ביכולת החברות לגייס אשראי ממקורות שמחוץ למערכת הבנקאית. כמו

כן ציינו משתתפים אלו כי הירידה בלחצים האינפלציוניים בעולם, ההאטה הכלכלית הגלובלית, והמשבר הפיננסי העולמי, הביאו לכך כי צפוי שהבנקים המרכזיים העיקריים בעולם ימשיכו להוריד את הריבית בחודשים הקרובים, התפתחות התומכת בהורדת הריבית גם בישראל ולהערכתם מאפשרת הורדת ריבית של מחצית האחוז לחודש דצמבר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.