פרופ' אומן: "תוכנית ההצלה תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחב' הביטוח"
"ההתערבות של המוסדות הפיננסיים בהצלת הכלכלה האמריקנית תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחברות הביטוח", כך אומר פרופסור ישראל(רוברט) אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים.
לדברי אומן, ההתערבות של ברננקי ופולסון לצורך הצלת מוסדות פיננסיים לא הייתה חכמה, שכן הם בסך הכול מתמרצים את המוסדות לקחת שוב סיכונים לא מחושבים ולפשוט שוב את הרגל.
"המשבר הפיננסי נובע מתמריצים לא נכונים שאפיינו את המוסדות הפיננסים בתקופה האחרונה. עובדי המוסדות והמנהלים לא היו מעוניינים בטובת הבנק אלא בטובת עצמם בלבד. היו תמריצים לא שפויים בצורה של בונוסים על מכירות מאסיביות מבלי להסתכל מי הלווה. הם לא ראו את טובת המוסדות אלא רק את טובת עצמם, זה יצר את המנגנון שהביא לקריסה". הוסיף אומן.
לדבריו, המטרה הייתה למכור כמה שיותר סחורה בנקאית לרבות הלוואות," חילקו הלוואות תמורת בונוסים בריבית נאותה אך לא חשבו שהלווים יחזירו או לא את הכסף כי לא יהיה להם".
ומה לגבי רמת המחירים הנוכחית בשוק? אומן רומז כי רמת המחירים נוחה: "ישנה כעת בועה שלילית. אני לא ממליץ שום דבר, אך אני אומר כי כעת, אני לא נותן הוראות לברוקר שלי-לא קונה אך גם לא מוכר."
עוד מסביר אומן כי אלה שהשקיעו במשך עשרות שנים גם באג''ח וגם במניות לטווח ארוך, עדיין, גם היום אחרי נפילה של 50%, מורווחים בטווח ארוך. "השקעה במניות היא עדיין ההשקעה המביאה לתשואה המקסימאלית." לגבי השאלה באיזה שלב של המשבר אנו נמצאים, טוען אומן : "אני לא מוכן להבטיח שאנו בתחתית. יחד עם זאת בישראל אין משבר פיננסי".
לדבריו, אין בישראל בנקים קורסים ומצבנו שונה מזה של ארצות הברית. בניגוד לביקורת שמשמיע אומן להנהגה הכלכלית בארה"ב, הרי שהוא מחלק מחמאות להנהגה הכלכלית בירושלים, שלדבריו התנהגה נכון כאשר החליטה שלא להתערב.
לגבי האיום האיראני, אומר אומן כי "עם ישראל מאוד מודאג מהתקפה גרעינית של איראן. אני לא. אחמדינאג'אד עושה כעת שרירים כי הוא רוצה למנוע מה שקרה לשכנתה עיראק. אני מודאג מהאויב האמיתי שנמצא בפנים, בתוך עמנו. הסכנה מגיעה מאלו ש"מחפשים שלום".
לדבריו, הדרך להשיג שלום היא להגיד: "אתה רוצה להילחם, אז נילחם, זו הדרך. זה מה שעשינו עם האיראנים וזו הסיבה שאני לא מודאג מתוכנית הגרעין שלהם. כשאתה מוכן להילחם 100 שנה, תקבל שלום עכשיו, אך אם תצעק שלום עכשיו, תקבל 100 שנות מלחמה", הסביר אומן.
הדברים נאמרו בכנס השנתי של מועצת הרבנים הצעירים בישראל, שהתקיים בסוף השבוע בירושלים, בו הוענק אות הוקרה למנהל העסקים יעקב מורשת, המנהל את חברת השקעות הילת שהם על פי חוקי ההלכה.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל
תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר
אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.
במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.
השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות.
עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.
- לצאת מהמינוס אחת ולתמיד: המדריך המלא לבניית תקציב מנצח
- הפתעה חיובית באוצר: גביית המסים צפויה לשבור שיא עם 520 מיליארד שקל, הגירעון יהיה נמוך מהצפוי
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
תקציב הביטחון משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
