פרופ' אומן: "תוכנית ההצלה תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחב' הביטוח"

בכנס רבנים שהתקיים בסוף השבוע, רמז חתן פרס נובל כי רמת המחירים כיום נוחה ומצביעה על בועה שלילית
איריס בר טל |

"ההתערבות של המוסדות הפיננסיים בהצלת הכלכלה האמריקנית תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחברות הביטוח", כך אומר פרופסור ישראל(רוברט) אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים.

לדברי אומן, ההתערבות של ברננקי ופולסון לצורך הצלת מוסדות פיננסיים לא הייתה חכמה, שכן הם בסך הכול מתמרצים את המוסדות לקחת שוב סיכונים לא מחושבים ולפשוט שוב את הרגל.

"המשבר הפיננסי נובע מתמריצים לא נכונים שאפיינו את המוסדות הפיננסים בתקופה האחרונה. עובדי המוסדות והמנהלים לא היו מעוניינים בטובת הבנק אלא בטובת עצמם בלבד. היו תמריצים לא שפויים בצורה של בונוסים על מכירות מאסיביות מבלי להסתכל מי הלווה. הם לא ראו את טובת המוסדות אלא רק את טובת עצמם, זה יצר את המנגנון שהביא לקריסה". הוסיף אומן.

לדבריו, המטרה הייתה למכור כמה שיותר סחורה בנקאית לרבות הלוואות," חילקו הלוואות תמורת בונוסים בריבית נאותה אך לא חשבו שהלווים יחזירו או לא את הכסף כי לא יהיה להם".

ומה לגבי רמת המחירים הנוכחית בשוק? אומן רומז כי רמת המחירים נוחה: "ישנה כעת בועה שלילית. אני לא ממליץ שום דבר, אך אני אומר כי כעת, אני לא נותן הוראות לברוקר שלי-לא קונה אך גם לא מוכר."

עוד מסביר אומן כי אלה שהשקיעו במשך עשרות שנים גם באג''ח וגם במניות לטווח ארוך, עדיין, גם היום אחרי נפילה של 50%, מורווחים בטווח ארוך. "השקעה במניות היא עדיין ההשקעה המביאה לתשואה המקסימאלית." לגבי השאלה באיזה שלב של המשבר אנו נמצאים, טוען אומן : "אני לא מוכן להבטיח שאנו בתחתית. יחד עם זאת בישראל אין משבר פיננסי".

לדבריו, אין בישראל בנקים קורסים ומצבנו שונה מזה של ארצות הברית. בניגוד לביקורת שמשמיע אומן להנהגה הכלכלית בארה"ב, הרי שהוא מחלק מחמאות להנהגה הכלכלית בירושלים, שלדבריו התנהגה נכון כאשר החליטה שלא להתערב.

לגבי האיום האיראני, אומר אומן כי "עם ישראל מאוד מודאג מהתקפה גרעינית של איראן. אני לא. אחמדינאג'אד עושה כעת שרירים כי הוא רוצה למנוע מה שקרה לשכנתה עיראק. אני מודאג מהאויב האמיתי שנמצא בפנים, בתוך עמנו. הסכנה מגיעה מאלו ש"מחפשים שלום".

לדבריו, הדרך להשיג שלום היא להגיד: "אתה רוצה להילחם, אז נילחם, זו הדרך. זה מה שעשינו עם האיראנים וזו הסיבה שאני לא מודאג מתוכנית הגרעין שלהם. כשאתה מוכן להילחם 100 שנה, תקבל שלום עכשיו, אך אם תצעק שלום עכשיו, תקבל 100 שנות מלחמה", הסביר אומן.

הדברים נאמרו בכנס השנתי של מועצת הרבנים הצעירים בישראל, שהתקיים בסוף השבוע בירושלים, בו הוענק אות הוקרה למנהל העסקים יעקב מורשת, המנהל את חברת השקעות הילת שהם על פי חוקי ההלכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.