פרופ' אומן: "תוכנית ההצלה תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחב' הביטוח"

בכנס רבנים שהתקיים בסוף השבוע, רמז חתן פרס נובל כי רמת המחירים כיום נוחה ומצביעה על בועה שלילית
איריס בר טל |

"ההתערבות של המוסדות הפיננסיים בהצלת הכלכלה האמריקנית תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחברות הביטוח", כך אומר פרופסור ישראל(רוברט) אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים.

לדברי אומן, ההתערבות של ברננקי ופולסון לצורך הצלת מוסדות פיננסיים לא הייתה חכמה, שכן הם בסך הכול מתמרצים את המוסדות לקחת שוב סיכונים לא מחושבים ולפשוט שוב את הרגל.

"המשבר הפיננסי נובע מתמריצים לא נכונים שאפיינו את המוסדות הפיננסים בתקופה האחרונה. עובדי המוסדות והמנהלים לא היו מעוניינים בטובת הבנק אלא בטובת עצמם בלבד. היו תמריצים לא שפויים בצורה של בונוסים על מכירות מאסיביות מבלי להסתכל מי הלווה. הם לא ראו את טובת המוסדות אלא רק את טובת עצמם, זה יצר את המנגנון שהביא לקריסה". הוסיף אומן.

לדבריו, המטרה הייתה למכור כמה שיותר סחורה בנקאית לרבות הלוואות," חילקו הלוואות תמורת בונוסים בריבית נאותה אך לא חשבו שהלווים יחזירו או לא את הכסף כי לא יהיה להם".

ומה לגבי רמת המחירים הנוכחית בשוק? אומן רומז כי רמת המחירים נוחה: "ישנה כעת בועה שלילית. אני לא ממליץ שום דבר, אך אני אומר כי כעת, אני לא נותן הוראות לברוקר שלי-לא קונה אך גם לא מוכר."

עוד מסביר אומן כי אלה שהשקיעו במשך עשרות שנים גם באג''ח וגם במניות לטווח ארוך, עדיין, גם היום אחרי נפילה של 50%, מורווחים בטווח ארוך. "השקעה במניות היא עדיין ההשקעה המביאה לתשואה המקסימאלית." לגבי השאלה באיזה שלב של המשבר אנו נמצאים, טוען אומן : "אני לא מוכן להבטיח שאנו בתחתית. יחד עם זאת בישראל אין משבר פיננסי".

לדבריו, אין בישראל בנקים קורסים ומצבנו שונה מזה של ארצות הברית. בניגוד לביקורת שמשמיע אומן להנהגה הכלכלית בארה"ב, הרי שהוא מחלק מחמאות להנהגה הכלכלית בירושלים, שלדבריו התנהגה נכון כאשר החליטה שלא להתערב.

לגבי האיום האיראני, אומר אומן כי "עם ישראל מאוד מודאג מהתקפה גרעינית של איראן. אני לא. אחמדינאג'אד עושה כעת שרירים כי הוא רוצה למנוע מה שקרה לשכנתה עיראק. אני מודאג מהאויב האמיתי שנמצא בפנים, בתוך עמנו. הסכנה מגיעה מאלו ש"מחפשים שלום".

לדבריו, הדרך להשיג שלום היא להגיד: "אתה רוצה להילחם, אז נילחם, זו הדרך. זה מה שעשינו עם האיראנים וזו הסיבה שאני לא מודאג מתוכנית הגרעין שלהם. כשאתה מוכן להילחם 100 שנה, תקבל שלום עכשיו, אך אם תצעק שלום עכשיו, תקבל 100 שנות מלחמה", הסביר אומן.

הדברים נאמרו בכנס השנתי של מועצת הרבנים הצעירים בישראל, שהתקיים בסוף השבוע בירושלים, בו הוענק אות הוקרה למנהל העסקים יעקב מורשת, המנהל את חברת השקעות הילת שהם על פי חוקי ההלכה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.