פרופ' אומן: "תוכנית ההצלה תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחב' הביטוח"
"ההתערבות של המוסדות הפיננסיים בהצלת הכלכלה האמריקנית תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחברות הביטוח", כך אומר פרופסור ישראל(רוברט) אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים.
לדברי אומן, ההתערבות של ברננקי ופולסון לצורך הצלת מוסדות פיננסיים לא הייתה חכמה, שכן הם בסך הכול מתמרצים את המוסדות לקחת שוב סיכונים לא מחושבים ולפשוט שוב את הרגל.
"המשבר הפיננסי נובע מתמריצים לא נכונים שאפיינו את המוסדות הפיננסים בתקופה האחרונה. עובדי המוסדות והמנהלים לא היו מעוניינים בטובת הבנק אלא בטובת עצמם בלבד. היו תמריצים לא שפויים בצורה של בונוסים על מכירות מאסיביות מבלי להסתכל מי הלווה. הם לא ראו את טובת המוסדות אלא רק את טובת עצמם, זה יצר את המנגנון שהביא לקריסה". הוסיף אומן.
לדבריו, המטרה הייתה למכור כמה שיותר סחורה בנקאית לרבות הלוואות," חילקו הלוואות תמורת בונוסים בריבית נאותה אך לא חשבו שהלווים יחזירו או לא את הכסף כי לא יהיה להם".
ומה לגבי רמת המחירים הנוכחית בשוק? אומן רומז כי רמת המחירים נוחה: "ישנה כעת בועה שלילית. אני לא ממליץ שום דבר, אך אני אומר כי כעת, אני לא נותן הוראות לברוקר שלי-לא קונה אך גם לא מוכר."
עוד מסביר אומן כי אלה שהשקיעו במשך עשרות שנים גם באג''ח וגם במניות לטווח ארוך, עדיין, גם היום אחרי נפילה של 50%, מורווחים בטווח ארוך. "השקעה במניות היא עדיין ההשקעה המביאה לתשואה המקסימאלית." לגבי השאלה באיזה שלב של המשבר אנו נמצאים, טוען אומן : "אני לא מוכן להבטיח שאנו בתחתית. יחד עם זאת בישראל אין משבר פיננסי".
לדבריו, אין בישראל בנקים קורסים ומצבנו שונה מזה של ארצות הברית. בניגוד לביקורת שמשמיע אומן להנהגה הכלכלית בארה"ב, הרי שהוא מחלק מחמאות להנהגה הכלכלית בירושלים, שלדבריו התנהגה נכון כאשר החליטה שלא להתערב.
לגבי האיום האיראני, אומר אומן כי "עם ישראל מאוד מודאג מהתקפה גרעינית של איראן. אני לא. אחמדינאג'אד עושה כעת שרירים כי הוא רוצה למנוע מה שקרה לשכנתה עיראק. אני מודאג מהאויב האמיתי שנמצא בפנים, בתוך עמנו. הסכנה מגיעה מאלו ש"מחפשים שלום".
לדבריו, הדרך להשיג שלום היא להגיד: "אתה רוצה להילחם, אז נילחם, זו הדרך. זה מה שעשינו עם האיראנים וזו הסיבה שאני לא מודאג מתוכנית הגרעין שלהם. כשאתה מוכן להילחם 100 שנה, תקבל שלום עכשיו, אך אם תצעק שלום עכשיו, תקבל 100 שנות מלחמה", הסביר אומן.
הדברים נאמרו בכנס השנתי של מועצת הרבנים הצעירים בישראל, שהתקיים בסוף השבוע בירושלים, בו הוענק אות הוקרה למנהל העסקים יעקב מורשת, המנהל את חברת השקעות הילת שהם על פי חוקי ההלכה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
