פרופ' אומן: "תוכנית ההצלה תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחב' הביטוח"
"ההתערבות של המוסדות הפיננסיים בהצלת הכלכלה האמריקנית תביא לפשיטת רגל מחודשת של הבנקים וחברות הביטוח", כך אומר פרופסור ישראל(רוברט) אומן, זוכה פרס נובל לכלכלה על עבודתו בתחום תורת המשחקים.
לדברי אומן, ההתערבות של ברננקי ופולסון לצורך הצלת מוסדות פיננסיים לא הייתה חכמה, שכן הם בסך הכול מתמרצים את המוסדות לקחת שוב סיכונים לא מחושבים ולפשוט שוב את הרגל.
"המשבר הפיננסי נובע מתמריצים לא נכונים שאפיינו את המוסדות הפיננסים בתקופה האחרונה. עובדי המוסדות והמנהלים לא היו מעוניינים בטובת הבנק אלא בטובת עצמם בלבד. היו תמריצים לא שפויים בצורה של בונוסים על מכירות מאסיביות מבלי להסתכל מי הלווה. הם לא ראו את טובת המוסדות אלא רק את טובת עצמם, זה יצר את המנגנון שהביא לקריסה". הוסיף אומן.
לדבריו, המטרה הייתה למכור כמה שיותר סחורה בנקאית לרבות הלוואות," חילקו הלוואות תמורת בונוסים בריבית נאותה אך לא חשבו שהלווים יחזירו או לא את הכסף כי לא יהיה להם".
ומה לגבי רמת המחירים הנוכחית בשוק? אומן רומז כי רמת המחירים נוחה: "ישנה כעת בועה שלילית. אני לא ממליץ שום דבר, אך אני אומר כי כעת, אני לא נותן הוראות לברוקר שלי-לא קונה אך גם לא מוכר."
עוד מסביר אומן כי אלה שהשקיעו במשך עשרות שנים גם באג''ח וגם במניות לטווח ארוך, עדיין, גם היום אחרי נפילה של 50%, מורווחים בטווח ארוך. "השקעה במניות היא עדיין ההשקעה המביאה לתשואה המקסימאלית." לגבי השאלה באיזה שלב של המשבר אנו נמצאים, טוען אומן : "אני לא מוכן להבטיח שאנו בתחתית. יחד עם זאת בישראל אין משבר פיננסי".
לדבריו, אין בישראל בנקים קורסים ומצבנו שונה מזה של ארצות הברית. בניגוד לביקורת שמשמיע אומן להנהגה הכלכלית בארה"ב, הרי שהוא מחלק מחמאות להנהגה הכלכלית בירושלים, שלדבריו התנהגה נכון כאשר החליטה שלא להתערב.
לגבי האיום האיראני, אומר אומן כי "עם ישראל מאוד מודאג מהתקפה גרעינית של איראן. אני לא. אחמדינאג'אד עושה כעת שרירים כי הוא רוצה למנוע מה שקרה לשכנתה עיראק. אני מודאג מהאויב האמיתי שנמצא בפנים, בתוך עמנו. הסכנה מגיעה מאלו ש"מחפשים שלום".
לדבריו, הדרך להשיג שלום היא להגיד: "אתה רוצה להילחם, אז נילחם, זו הדרך. זה מה שעשינו עם האיראנים וזו הסיבה שאני לא מודאג מתוכנית הגרעין שלהם. כשאתה מוכן להילחם 100 שנה, תקבל שלום עכשיו, אך אם תצעק שלום עכשיו, תקבל 100 שנות מלחמה", הסביר אומן.
הדברים נאמרו בכנס השנתי של מועצת הרבנים הצעירים בישראל, שהתקיים בסוף השבוע בירושלים, בו הוענק אות הוקרה למנהל העסקים יעקב מורשת, המנהל את חברת השקעות הילת שהם על פי חוקי ההלכה.
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
