רוברט פארקר בכנס CFO: "הממשל האמריקני סיים לחלץ חברות"

עדכונים שוטפים. כך אמר היום סגן יו"ר חטיבת ניהול הנכסים בקרדיט סוויס שהתייחס להצלת חברת הביטוח AIG. "אנחנו קונים היום הרבה חובות של חברות"
אריאל אטיאס |

בצל הסערה בשווקים נפתח היום כנס פורום CFO (מנהלי הכספיים הראשיים) באילת. גונן ביבר, סמנכ"ל הכספיים הראשי של כלל תעשיות ומנהל הכספיים הראשי של קבוצת אי.די.בי, פתח את המושב הכלכלי כשאמר, "השנה אנחנו פותחים את הכנס ברקע לתקופה הסוערת ביותר בשווקים הפיננסים בשנים האחרונות".

רוברט פארקר, סגן יו"ר חטיבת ניהול הנכסים בקרדיט סוויס, פתח את נאומו בכנס במספר מילים על השנים שעברו ועל הצפוי בשנים הקרובות. "הייתה לנו צמיחה מעולה מ-2005 ועד סוף 2007, גם בכלכלות המפותחות וגם במתפתחות. היום אנחנו חווים האטה גלובלית שאנו מאמינים שתתפוגג בתקופה הקרובה. הצמיחה צפויה לחזור לקצב חיובי לקראת סוף 2009 ותחילת 2010".

פארקר סקר את מצב הכלכלות ברחבי העולם ואמר, כי "אנחנו מעניקים משקל יתר לארה"ב בעיקר בגלל פעולות הממשל, אם בחילוצו של בר סטרנס או בהצלת פאני מיי ופרדי מק". פארקר גם התייחס להצלה האחרונה של חברת הביטוח הגדולה בארה"ב AIG.

"אנחנו גם מאוד חיוביים בנוגע לדולר. האירו עשוי לרדת עד 1.25 דולר", הוא אמר.

הבוקר, קיבלה AIG הלוואה בסך 85 מיליארד דולר מהפדרל ריזרב האמריקני בתמורה לקבלת 79.9% מהשליטה בחברה. ההלוואה הועמדה לשנתיים ואמורה לעזור ל-AIG למכור חלק מנכסיה במחיר הוגן ולא במכירת חיסול.

לפני שנגע בשוק המניות התייחס פארקר לשוק האג"ח ואמר, כי "אנחנו קונים היום הרבה חובות של חברות. שוק האג"ח העולמי מאוד נפגע, אך לא כיוון שמצבן של כל החברות הורע, אלא עקב הסנטימנט השלילי שנבע ממשבר משכנתאות הסאב-פריים. אנחנו מאמינים שנראה שם התאוששות נאה בשנים הקרובות".

בנוגע למניות, ציין פארקר את המכפילים שהיו לקראת בועת הטכנולוגיה בסוף שנות התשעים - בסביבות ה-25. היום המכפילים עומדים על 12 – "אנחנו צריכים להכיר בכך ששוקי המניות זולים מאוד". בהסתכלות על הבנקים, אמר פארקר, שהבנקים נמצאים היום ברמות בהם היו ב-2002. "אנחנו הולכים לראות עוד קונסולידציה בסקטור, וכדאי להסתכל מקרוב על וושינגטון מיוצ'ול. חברת המשכנתאות עשויה להירכש בקרוב".

בתוך כך, פארקר לא מאמין שנראה עוד ליהמן ברדרס, למרות המצב בשווקים. נזכיר, כי המצב בשווקים הביא לקריסתה של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב.

"בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר רכישות של בנקים אמריקנים ואירופאים ע"י בנקים מהמזרח, שם הבנקים מחזיקים בהון גדול, לאחר שהם לא נפגעו באותו האופן מהמשברים בשווקים", אמר פארקר.

פארקר התייחס גם לשוק האנרגיה. "למרות הירידה במחירי האנרגיה אנחנו דווקא מעדיפים חברות אנרגיה, אך בעיקר אנרגיה חלופית".

"למה מחיר הנפט הגיע ל-140 דולר לחבית?" תחילה, כיוון שסין הייתה הצרכנית העיקרית לקראת האולימפיאדה. כמו כן, היו כספיים אדירים שזרמו לסחורות בשנה האחרונה מכיוון המוסדיים ומקרנות גידור רבות שהלכו שורט על הבנקים ולונג על הסוחרות", אמר פארקר.

בקרדיט סוויס שמים דגש על השווקים המתעוררים. "נתוני הצמיחה שם עדיין נראים טוב. צריך להבין שמדובר בהאטה, אך ההאטה היא עדיין לצמיחה מאוד גבוהה. סין צפוייה להאט מ-11% ל-9%. הודו תאט מ-9% ל-7.5%. ברזיל צומחת ב-6%. "העולם רואה הבדל עצום בצמיחה בין הכלכלות המתפתחות לכלכלות המפותחות".

פארקר סגר את נאומו כשציין את החדשות הטובות והרעות העומדות בפני השווקים היום. "החדשות הרעות, שארה"ב, אנגליה ויפן הולכות להתמודד עם עוד שנה קשה, על סף של מיתון. החדשות הטובות הן שבעיית האינפלציה הולכת ונגמרת. אנחנו נראה את האינפלציה מתמתנת ואת כולם מתפנים לטפל בבעיית הצמיחה. הדבר החיובי השני הוא שהצמיחה בכלכלות המתפתחות ממשיכה להיות טובה מאוד".

בשורה התחתונה, "עדיין יש סיכון בשוק המניות, אך הסיכון פחת משמעותית לאור הצעדים האחרונים של ה'פד' והוא ילך ויפחת לקראת סוף המחצית הראשונה של 2009".

עוד חילוץ ממשלתי?

פארקר נשאל לגבי מהלך ההתערבות של הממשל האמריקני בשווקים ואמר שיש להסתכל על הדבר ממספר כיוונים. "אם אנחנו מסתכלים על התערבות הממשל בארה"ב היא באה לידי ביטוי בהרבה צורות".

"תחילה, הריבית ירדה מ-5.25% ל-2%. שנית ראינו את הפדרל ריזרב מזרים כספים רבים אל תוך השוק לצורך הגדלת הנזילות. הצעד הנוסף שעשו בארה"ב, הוא ארגון רכישת בר סטרנס ע"י ג'י.פי. מורגן ע"י ה'פד', כאשר ערבו לסך 30 מיליארד דולר".

בנוגע להשתלטות על פאני מיי ופרדי מק, הוא אמר, כי "אין בעיה גדולה במשכנתאות הפריים, שזו הליבה העסקית של השתיים, רק 1% מההלוואות הללו מגיעות לחדלות פירעון. הבעיה הגדולה היא במשכנתאות הסאב-פריים. "פרדי מק ופאני מיי היו גדולות מידי כדי ליפול – מתחילת השנה הם סיפקו את רוב המשכנתאות בארה"ב, לאחר שהבנקים האחרים הפסיקו לתת הלוואות בצל מצבן".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מותגי השנה - 2025מותגי השנה - 2025
המותגים של השנה

מסכמים שנה: 6 המותגים שנסקו ב-2025

שישה מותגים, שישה תחומי פעילות, ומכנה משותף אחד: 2025 הייתה השנה שבה מי שהצליח לחבר בין מוצר נכון, קמפיינים מדוייקים ולבסס קשר עם הצרכנים, השיג הרבה יותר משורת הרווח - מי המותגים שהובילו השנה ומה האתגרים שעומדים להם בדרך?

רונן קרסו |
נושאים בכתבה דירוג

כבכל שנה, יש מותגים שהשנה האירה להם פנים ושמה אותם במקום אחר לגמרי מנקודת הפתיחה. זה יכול להיות גורל הנסיבות וזה בפעמים אחרות תלוי יוזמה ותעוזה של המותגים עצמם. חלק עשו פריצת דרך של ממש וחלק פשוט בלטו יותר מהאחרים, בזכות רצף של מהלכים שיצרו עקביות ושיח ציבורי חיובי לאורך השנה. 

זה לא תמיד מתבטא בתוצאות הכספיות, "מותג השנה" זה מכלול של פעולות שהארגון עשה שהצליחו למקם אותו בתודעה הצרכנית. מפעילויות שיווק, מהלכי קד"מ מדויקים וגם ובעיקר החלטות אסטרטגיות שהקפיצו את המותג

השנה היו עשרות מותגים שניסו לתפוס מקום מרכזי, אבל בסופו של דבר צריכים להכתיר מנצחים. ורק שישה מהם - כל אחד מתחום אחר - הצליחו להתברג בקטגוריית "מותגי-העל" מבחינתנו ב-2025.

אלו השישה ששיחקו בליגה של הגדולים:



לאומי

השנה שבה הבנק עבר את רף מאה מיליארד השקלים והפך למותג הדומיננטי בשוק הבנקאות.

2025 הייתה בראש ובראשונה השנה של בנק לאומי. הבנק נהיה לחברה הציבורית הגדולה בישראל וחצה לראשונה שווי שוק של 100 מיליארד שקל. התוצאות שלו בתשעת החודשים הראשונים של מציגות רווח של 7.7 מיליארד שקל ותשואה על ההון של 17%, נתון גבוה גם בהשוואה בינלאומית. בנוסף, חילק לאומי דיבידנד רבעוני של 2 מיליארד שקל, הגבוה שנרשם אי פעם בבנק בישראל.

אלא שמעבר למספרים, המותג לאומי עצמו גם הוא המריא. המנכ"ל חנן פרידמן והסמנכ"לית מיטל שירן הראל בנו אסטרטגיית שיווק רחבה שהציבה את הבנק בנקודת פתיחה ברורה מול המתחרים. גל תורן הפך לדמות כמעט משפחתית בפרסומות, עומר אדם העביר את המסרים, ולאומי היה פשוט בכל מקום. הבנק גם הציב את השירות בקדמת הבמה, בפרט מול מזרחי טפחות, עם פתיחת מוקדים 24 שעות ביממה וחשיפת הטלפונים הישירים של מנהלי הסניפים.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

בנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות

מה העלות של חודש מילואים? ומה הנזק הכלכלי באי גיוס חרדים? ולמה בנק ישראל מבקר את הצעת החוק? על התמריצים (הקטנים), על הסנקציות (המעטות) ועל היקפי יעדי הגיוס (הנמוכים)
רן קידר |

בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.

על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים,  תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול. 

"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.

"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.

"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.