רוברט פארקר בכנס CFO: "הממשל האמריקני סיים לחלץ חברות"
בצל הסערה בשווקים נפתח היום כנס פורום CFO (מנהלי הכספיים הראשיים) באילת. גונן ביבר, סמנכ"ל הכספיים הראשי של כלל תעשיות ומנהל הכספיים הראשי של קבוצת אי.די.בי, פתח את המושב הכלכלי כשאמר, "השנה אנחנו פותחים את הכנס ברקע לתקופה הסוערת ביותר בשווקים הפיננסים בשנים האחרונות".
רוברט פארקר, סגן יו"ר חטיבת ניהול הנכסים בקרדיט סוויס, פתח את נאומו בכנס במספר מילים על השנים שעברו ועל הצפוי בשנים הקרובות. "הייתה לנו צמיחה מעולה מ-2005 ועד סוף 2007, גם בכלכלות המפותחות וגם במתפתחות. היום אנחנו חווים האטה גלובלית שאנו מאמינים שתתפוגג בתקופה הקרובה. הצמיחה צפויה לחזור לקצב חיובי לקראת סוף 2009 ותחילת 2010".
פארקר סקר את מצב הכלכלות ברחבי העולם ואמר, כי "אנחנו מעניקים משקל יתר לארה"ב בעיקר בגלל פעולות הממשל, אם בחילוצו של בר סטרנס או בהצלת פאני מיי ופרדי מק". פארקר גם התייחס להצלה האחרונה של חברת הביטוח הגדולה בארה"ב AIG.
"אנחנו גם מאוד חיוביים בנוגע לדולר. האירו עשוי לרדת עד 1.25 דולר", הוא אמר.
הבוקר, קיבלה AIG הלוואה בסך 85 מיליארד דולר מהפדרל ריזרב האמריקני בתמורה לקבלת 79.9% מהשליטה בחברה. ההלוואה הועמדה לשנתיים ואמורה לעזור ל-AIG למכור חלק מנכסיה במחיר הוגן ולא במכירת חיסול.
לפני שנגע בשוק המניות התייחס פארקר לשוק האג"ח ואמר, כי "אנחנו קונים היום הרבה חובות של חברות. שוק האג"ח העולמי מאוד נפגע, אך לא כיוון שמצבן של כל החברות הורע, אלא עקב הסנטימנט השלילי שנבע ממשבר משכנתאות הסאב-פריים. אנחנו מאמינים שנראה שם התאוששות נאה בשנים הקרובות".
בנוגע למניות, ציין פארקר את המכפילים שהיו לקראת בועת הטכנולוגיה בסוף שנות התשעים - בסביבות ה-25. היום המכפילים עומדים על 12 – "אנחנו צריכים להכיר בכך ששוקי המניות זולים מאוד". בהסתכלות על הבנקים, אמר פארקר, שהבנקים נמצאים היום ברמות בהם היו ב-2002. "אנחנו הולכים לראות עוד קונסולידציה בסקטור, וכדאי להסתכל מקרוב על וושינגטון מיוצ'ול. חברת המשכנתאות עשויה להירכש בקרוב".
בתוך כך, פארקר לא מאמין שנראה עוד ליהמן ברדרס, למרות המצב בשווקים. נזכיר, כי המצב בשווקים הביא לקריסתה של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב.
"בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר רכישות של בנקים אמריקנים ואירופאים ע"י בנקים מהמזרח, שם הבנקים מחזיקים בהון גדול, לאחר שהם לא נפגעו באותו האופן מהמשברים בשווקים", אמר פארקר.
פארקר התייחס גם לשוק האנרגיה. "למרות הירידה במחירי האנרגיה אנחנו דווקא מעדיפים חברות אנרגיה, אך בעיקר אנרגיה חלופית".
"למה מחיר הנפט הגיע ל-140 דולר לחבית?" תחילה, כיוון שסין הייתה הצרכנית העיקרית לקראת האולימפיאדה. כמו כן, היו כספיים אדירים שזרמו לסחורות בשנה האחרונה מכיוון המוסדיים ומקרנות גידור רבות שהלכו שורט על הבנקים ולונג על הסוחרות", אמר פארקר.
בקרדיט סוויס שמים דגש על השווקים המתעוררים. "נתוני הצמיחה שם עדיין נראים טוב. צריך להבין שמדובר בהאטה, אך ההאטה היא עדיין לצמיחה מאוד גבוהה. סין צפוייה להאט מ-11% ל-9%. הודו תאט מ-9% ל-7.5%. ברזיל צומחת ב-6%. "העולם רואה הבדל עצום בצמיחה בין הכלכלות המתפתחות לכלכלות המפותחות".
פארקר סגר את נאומו כשציין את החדשות הטובות והרעות העומדות בפני השווקים היום. "החדשות הרעות, שארה"ב, אנגליה ויפן הולכות להתמודד עם עוד שנה קשה, על סף של מיתון. החדשות הטובות הן שבעיית האינפלציה הולכת ונגמרת. אנחנו נראה את האינפלציה מתמתנת ואת כולם מתפנים לטפל בבעיית הצמיחה. הדבר החיובי השני הוא שהצמיחה בכלכלות המתפתחות ממשיכה להיות טובה מאוד".
בשורה התחתונה, "עדיין יש סיכון בשוק המניות, אך הסיכון פחת משמעותית לאור הצעדים האחרונים של ה'פד' והוא ילך ויפחת לקראת סוף המחצית הראשונה של 2009".
עוד חילוץ ממשלתי?
פארקר נשאל לגבי מהלך ההתערבות של הממשל האמריקני בשווקים ואמר שיש להסתכל על הדבר ממספר כיוונים. "אם אנחנו מסתכלים על התערבות הממשל בארה"ב היא באה לידי ביטוי בהרבה צורות".
"תחילה, הריבית ירדה מ-5.25% ל-2%. שנית ראינו את הפדרל ריזרב מזרים כספים רבים אל תוך השוק לצורך הגדלת הנזילות. הצעד הנוסף שעשו בארה"ב, הוא ארגון רכישת בר סטרנס ע"י ג'י.פי. מורגן ע"י ה'פד', כאשר ערבו לסך 30 מיליארד דולר".
בנוגע להשתלטות על פאני מיי ופרדי מק, הוא אמר, כי "אין בעיה גדולה במשכנתאות הפריים, שזו הליבה העסקית של השתיים, רק 1% מההלוואות הללו מגיעות לחדלות פירעון. הבעיה הגדולה היא במשכנתאות הסאב-פריים. "פרדי מק ופאני מיי היו גדולות מידי כדי ליפול – מתחילת השנה הם סיפקו את רוב המשכנתאות בארה"ב, לאחר שהבנקים האחרים הפסיקו לתת הלוואות בצל מצבן".
טראמפ בישראל CHATGPTארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%
לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים
ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה
לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.
ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת
מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.
מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד
במהלך המגעים ביקשה
ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת
תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.
למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא
טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.
- הכטב"מים הכי טובים: ארה"ב מאבדת גובה וסין סוגרת פערים
- מי שולט בשוק הגז העולמי - קטאר פותחת פער מול ארה"ב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס
לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

בית המשפט: ארנון בר-דוד יורחק מההסתדרות 90 יום נוספים
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה וקבע כי חזרתו של ארנון בר-דוד לכהונת יו״ר ההסתדרות בשלב זה עלולה לאפשר השפעה על עדים ולשבש את החקירה; הורה על המשך הרחקתו מהארגון ועל איסור יצירת קשר עם עשרות מעורבים בפרשה
בית משפט השלום בראשון לציון קיבל את עמדת המשטרה והורה על הארכת הרחקתו של יו״ר ההסתדרות, ארנון בר-דוד, מתפקידו ומהארגון לתקופה של 90 ימים נוספים. בהחלטה קבעה השופטת דורית סבן-נוי כי בשלב הנוכחי של החקירה קיימת סכנה ממשית לפגיעה בה ולשיבושה, אם בר-דוד ישוב לכהן בתפקידו. לדבריה, השבתו לכהונה, "בשים לב לעוצמת הראיות שהונחה לעיוני בשלב כה מוקדם של החקירה", עלולה "לאפשר השפעה על עדים וסיכון ממשי לפגיעה בחקירה ושיבושה".
בהתאם להחלטה, נאסר על בר-דוד להתקרב למשרדי ההסתדרות ולגופים הקשורים אליה למרחק של לפחות 500 מטר, וכן ליצור קשר ישיר או עקיף עם כ-30 גורמים המעורבים בפרשה, בהם חשודים ועדים. בית המשפט קבע כי חזרתו לתפקיד בשלב זה עלולה לא רק להשפיע על עדים, אלא גם להקל על ביצוע עבירות דומות לאלו המיוחסות לו. השופטת הדגישה כי מדובר ב"תפקיד בעל השפעה רבה על הציבור והמשק בכללותו", ולכן כל החלטה הנוגעת לחזרה לתפקיד מחייבת זהירות יתרה.
בהחלטה ניתנה התייחסות נרחבת גם למצב הראייתי בתיק. השופטת ציינה כי החומר שהוצג בפניה מצביע על תשתית ראייתית משמעותית כבר בשלב מוקדם יחסית של ההליך. לדבריה, לאחר שעיינה בחקירותיו של בר-דוד, הן במהלך ימי מעצרו והן לאחר שחרורו, לא נמצא בהן דבר שיש בו כדי להחליש את החשד. להפך, "ביצוע פעולות החקירה מאז שחרורו של המשיב הוביל דווקא להתעצמות והתעבות החשד הסביר בעניינו". עוד צוין כי החקירה נמצאת בעיצומה, עם מאות עדויות שנגבו ועשרות חשודים ועדים שנחקרו, והיא ממשיכה להסתעף לכיוונים נוספים.
בית המשפט דחה גם את טענת ההגנה שלפיה מדובר בפרשנות שגויה של סמכויות יו״ר ההסתדרות. בהחלטה נקבע כי קיים חשד סביר לכך שבר-דוד פעל לכאורה "בכובעו כיו״ר ההסתדרות וניצל את מעמדו הרם שלא כדין", תוך שימוש בכוח ובסמכויות הנלווים לתפקיד. השופטת הבהירה כי מארג הראיות אינו נשען על מקור אחד בלבד, אלא מבוסס על מצבור רחב של ראיות הקושרות את בר-דוד באופן ישיר לחשדות.
- כל השמות בפרשת "יד לוחצת יד"
- אף אחד לא הופתע כשסוכן הביטוח המוכר נחשד בשוחד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, בר-דוד ובכירים נוספים בהסתדרות פעלו לקדם אינטרסים כלכליים של סוכנות ביטוח מסוימת בקרב ועדי עובדים המאוגדים בהסתדרות, ללא קיום הליכי מכרז, ובתמורה לטובות הנאה שונות. המשטרה טוענת כי מדובר במנגנון שיטתי שנועד לעשות שימוש במשאבי ההסתדרות לצרכים פרטיים. בהקשר זה דחה בית המשפט את הצעתו של בר-דוד לשוב לתפקידו תחת מגבלות ופיקוח, לאחר שנקבע כי העבירות בוצעו לכאורה "בחדרי-חדרים ובדלתיים סגורות", וכי גם מנגנוני פיקוח פורמליים אינם מפחיתים את החשש לביצוען.
