רוברט פארקר בכנס CFO: "הממשל האמריקני סיים לחלץ חברות"
בצל הסערה בשווקים נפתח היום כנס פורום CFO (מנהלי הכספיים הראשיים) באילת. גונן ביבר, סמנכ"ל הכספיים הראשי של כלל תעשיות ומנהל הכספיים הראשי של קבוצת אי.די.בי, פתח את המושב הכלכלי כשאמר, "השנה אנחנו פותחים את הכנס ברקע לתקופה הסוערת ביותר בשווקים הפיננסים בשנים האחרונות".
רוברט פארקר, סגן יו"ר חטיבת ניהול הנכסים בקרדיט סוויס, פתח את נאומו בכנס במספר מילים על השנים שעברו ועל הצפוי בשנים הקרובות. "הייתה לנו צמיחה מעולה מ-2005 ועד סוף 2007, גם בכלכלות המפותחות וגם במתפתחות. היום אנחנו חווים האטה גלובלית שאנו מאמינים שתתפוגג בתקופה הקרובה. הצמיחה צפויה לחזור לקצב חיובי לקראת סוף 2009 ותחילת 2010".
פארקר סקר את מצב הכלכלות ברחבי העולם ואמר, כי "אנחנו מעניקים משקל יתר לארה"ב בעיקר בגלל פעולות הממשל, אם בחילוצו של בר סטרנס או בהצלת פאני מיי ופרדי מק". פארקר גם התייחס להצלה האחרונה של חברת הביטוח הגדולה בארה"ב AIG.
"אנחנו גם מאוד חיוביים בנוגע לדולר. האירו עשוי לרדת עד 1.25 דולר", הוא אמר.
הבוקר, קיבלה AIG הלוואה בסך 85 מיליארד דולר מהפדרל ריזרב האמריקני בתמורה לקבלת 79.9% מהשליטה בחברה. ההלוואה הועמדה לשנתיים ואמורה לעזור ל-AIG למכור חלק מנכסיה במחיר הוגן ולא במכירת חיסול.
לפני שנגע בשוק המניות התייחס פארקר לשוק האג"ח ואמר, כי "אנחנו קונים היום הרבה חובות של חברות. שוק האג"ח העולמי מאוד נפגע, אך לא כיוון שמצבן של כל החברות הורע, אלא עקב הסנטימנט השלילי שנבע ממשבר משכנתאות הסאב-פריים. אנחנו מאמינים שנראה שם התאוששות נאה בשנים הקרובות".
בנוגע למניות, ציין פארקר את המכפילים שהיו לקראת בועת הטכנולוגיה בסוף שנות התשעים - בסביבות ה-25. היום המכפילים עומדים על 12 – "אנחנו צריכים להכיר בכך ששוקי המניות זולים מאוד". בהסתכלות על הבנקים, אמר פארקר, שהבנקים נמצאים היום ברמות בהם היו ב-2002. "אנחנו הולכים לראות עוד קונסולידציה בסקטור, וכדאי להסתכל מקרוב על וושינגטון מיוצ'ול. חברת המשכנתאות עשויה להירכש בקרוב".
בתוך כך, פארקר לא מאמין שנראה עוד ליהמן ברדרס, למרות המצב בשווקים. נזכיר, כי המצב בשווקים הביא לקריסתה של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב.
"בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר רכישות של בנקים אמריקנים ואירופאים ע"י בנקים מהמזרח, שם הבנקים מחזיקים בהון גדול, לאחר שהם לא נפגעו באותו האופן מהמשברים בשווקים", אמר פארקר.
פארקר התייחס גם לשוק האנרגיה. "למרות הירידה במחירי האנרגיה אנחנו דווקא מעדיפים חברות אנרגיה, אך בעיקר אנרגיה חלופית".
"למה מחיר הנפט הגיע ל-140 דולר לחבית?" תחילה, כיוון שסין הייתה הצרכנית העיקרית לקראת האולימפיאדה. כמו כן, היו כספיים אדירים שזרמו לסחורות בשנה האחרונה מכיוון המוסדיים ומקרנות גידור רבות שהלכו שורט על הבנקים ולונג על הסוחרות", אמר פארקר.
בקרדיט סוויס שמים דגש על השווקים המתעוררים. "נתוני הצמיחה שם עדיין נראים טוב. צריך להבין שמדובר בהאטה, אך ההאטה היא עדיין לצמיחה מאוד גבוהה. סין צפוייה להאט מ-11% ל-9%. הודו תאט מ-9% ל-7.5%. ברזיל צומחת ב-6%. "העולם רואה הבדל עצום בצמיחה בין הכלכלות המתפתחות לכלכלות המפותחות".
פארקר סגר את נאומו כשציין את החדשות הטובות והרעות העומדות בפני השווקים היום. "החדשות הרעות, שארה"ב, אנגליה ויפן הולכות להתמודד עם עוד שנה קשה, על סף של מיתון. החדשות הטובות הן שבעיית האינפלציה הולכת ונגמרת. אנחנו נראה את האינפלציה מתמתנת ואת כולם מתפנים לטפל בבעיית הצמיחה. הדבר החיובי השני הוא שהצמיחה בכלכלות המתפתחות ממשיכה להיות טובה מאוד".
בשורה התחתונה, "עדיין יש סיכון בשוק המניות, אך הסיכון פחת משמעותית לאור הצעדים האחרונים של ה'פד' והוא ילך ויפחת לקראת סוף המחצית הראשונה של 2009".
עוד חילוץ ממשלתי?
פארקר נשאל לגבי מהלך ההתערבות של הממשל האמריקני בשווקים ואמר שיש להסתכל על הדבר ממספר כיוונים. "אם אנחנו מסתכלים על התערבות הממשל בארה"ב היא באה לידי ביטוי בהרבה צורות".
"תחילה, הריבית ירדה מ-5.25% ל-2%. שנית ראינו את הפדרל ריזרב מזרים כספים רבים אל תוך השוק לצורך הגדלת הנזילות. הצעד הנוסף שעשו בארה"ב, הוא ארגון רכישת בר סטרנס ע"י ג'י.פי. מורגן ע"י ה'פד', כאשר ערבו לסך 30 מיליארד דולר".
בנוגע להשתלטות על פאני מיי ופרדי מק, הוא אמר, כי "אין בעיה גדולה במשכנתאות הפריים, שזו הליבה העסקית של השתיים, רק 1% מההלוואות הללו מגיעות לחדלות פירעון. הבעיה הגדולה היא במשכנתאות הסאב-פריים. "פרדי מק ופאני מיי היו גדולות מידי כדי ליפול – מתחילת השנה הם סיפקו את רוב המשכנתאות בארה"ב, לאחר שהבנקים האחרים הפסיקו לתת הלוואות בצל מצבן".
פטריק דרהי (יוטיוב)התרגיל של פטריק דרהי - טייקון בישראל, פושט רגל בצרפת
העברת נכסים, להטוטים פיננסים, הסדר חוב, פשיטת רגל כלכלית וניצול של כספי אג"ח במיליארדים - דרהי שלא הכרתם
קבוצת אלטיס של פטריק דרהי בצרות - השווי הנכסי שלה מוערך בסכום שלילי. זה אומר שהנכסים שווים פחות מההתחייבויות. גירעון בהון הכלכלי, זו בעצם פשיטת רגל. אבל פשיטת רגל מתרחשת רק כשיש טריגר. כלומר, אם יש גירעון בהון, אבל החוב הוא לתשלום בעוד 3 שנים, אז לכאורה החברה יכולה לתפקד. יש לה עוד זמן להציל את עצמה.
זו סוגיה מורכבת והיא תלויה בחוקים בכל מדינה, אבל המצב הזה של גירעון בהון הכלכלי ויכולת לתפקד בזכות חובות לרוב מהציבור הוא כשל שוק שאנשי עסקים יכולים לנצל אותו לטובתם - הם נשארים בעמדת מפתח, הם גם מוכרים סיפור שאם הם לא יהיו החברה תקרוס כי הם מחזיקים בידע. במקרים רבים זה נכון והם באמ מנסים להציל את המצב במקביל לסוג של הסדר חוב. במקרים רבים אחרים הם מגיעים להסכמות עם קרנות גידור שמחזיקות בחוב שנסחר נמוך במטרה להשביח את הפעילות. יש מקרים שזה מצליח, יש מקרים שזה כישלון טוטאלי. אין הרבה מקרים שבתקופת "החסד" הזו, הבעלים זורק כסף.
הרי זה לא הכסף שלהם, זה הכסף של מחזיקי החוב, הם הנושים הראשונים של החברה. פטריק דרהי החזיק צעצוע בשם i24news - חברת חדשות שבשנתיים האחרונות גם הרחיבה מאוד את הפעילות בארץ בהשקעה של מאות מיליונים וכל זה על חשבון המשקיעים הצרפתים. דרהי רצה להיות טייקון תקשורת בארץ, אבל הוא פושט רגל בצרפת. זה לא מסתדר. אם אתה רוצה להשקיע כספים שסיכוי מאוד גבוה שהולכים לפח, תעשה את זה בכסף שלך, לא בכסף של מחזיקי אג"ח צרפתים. אם אתה רוצה תדמית נקייה בישראל כי אתה יהודי אוהב המדינה, תעשה זאת בכסף שלך - הצרפתים לא צריכים לשלם על זה.
אבל דרהי הצליח למשוך כמה שנים טובות, עד שהשבוע באופן פתאומי אלטיס החליטה לסגור-להעביר את הפעילות ההפסדית של i24news ולהישאר רק עם הפעילות באנגלית. דרהי אמר שהוא ייקח על עצמו את הפעילות בארץ, כשהפעילות תעבור תוכנית הבראה.
- פטריק דרהי פושט רגל בצרפת – וטייקון בישראל; איך זה מסתדר?
- דרהי מתכוון להיכנס לתקשורת הדתית; שת"פ עם "כיכר השבת" ו"סרוגים"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
איזו חוסר הגינות. כשזה לא הכסף שלך, אתה מתפרע בבזבוזים, העיקר שתהיה טייקון תקשורת. כאשר זה הכסף שלך, אתה עושה תוכנית הבראה ורה ארגון. אבל יש פה עוד שאלה - למה בכלל להעביר את הפעילות לדרהי. למה אלטיס לא עושה מכרז ומוכרת לכל המרבה במחיר, אפילו כמה מיליונים בודדים? דרהי בעצם לוקח את הערוץ אחרי השקעה של מאות מיליונים בחינם. זה תרגיל בריבוע - גם גרמת לחברה פושטת רגל בבעלותך שיש לה כסף של אחרים (חובות ואג"ח) להשקיע כספים במקום שטוב לך ולא לחברה, וגם אחר כך קיבלת את זה כנראה באפס. כך לפחות על פי הידוע מהדיווחים.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"
בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש,
באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"
ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.
המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.
לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.
שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.
- אושר: בנקים יציעו פקדונות ללא חשבון עו"ש
- איגוד הבנקים במכתב חריף: "המס מעמיד את ישראל בשורה אחת עם הונגריה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.
