רוברט פארקר בכנס CFO: "הממשל האמריקני סיים לחלץ חברות"
בצל הסערה בשווקים נפתח היום כנס פורום CFO (מנהלי הכספיים הראשיים) באילת. גונן ביבר, סמנכ"ל הכספיים הראשי של כלל תעשיות ומנהל הכספיים הראשי של קבוצת אי.די.בי, פתח את המושב הכלכלי כשאמר, "השנה אנחנו פותחים את הכנס ברקע לתקופה הסוערת ביותר בשווקים הפיננסים בשנים האחרונות".
רוברט פארקר, סגן יו"ר חטיבת ניהול הנכסים בקרדיט סוויס, פתח את נאומו בכנס במספר מילים על השנים שעברו ועל הצפוי בשנים הקרובות. "הייתה לנו צמיחה מעולה מ-2005 ועד סוף 2007, גם בכלכלות המפותחות וגם במתפתחות. היום אנחנו חווים האטה גלובלית שאנו מאמינים שתתפוגג בתקופה הקרובה. הצמיחה צפויה לחזור לקצב חיובי לקראת סוף 2009 ותחילת 2010".
פארקר סקר את מצב הכלכלות ברחבי העולם ואמר, כי "אנחנו מעניקים משקל יתר לארה"ב בעיקר בגלל פעולות הממשל, אם בחילוצו של בר סטרנס או בהצלת פאני מיי ופרדי מק". פארקר גם התייחס להצלה האחרונה של חברת הביטוח הגדולה בארה"ב AIG.
"אנחנו גם מאוד חיוביים בנוגע לדולר. האירו עשוי לרדת עד 1.25 דולר", הוא אמר.
הבוקר, קיבלה AIG הלוואה בסך 85 מיליארד דולר מהפדרל ריזרב האמריקני בתמורה לקבלת 79.9% מהשליטה בחברה. ההלוואה הועמדה לשנתיים ואמורה לעזור ל-AIG למכור חלק מנכסיה במחיר הוגן ולא במכירת חיסול.
לפני שנגע בשוק המניות התייחס פארקר לשוק האג"ח ואמר, כי "אנחנו קונים היום הרבה חובות של חברות. שוק האג"ח העולמי מאוד נפגע, אך לא כיוון שמצבן של כל החברות הורע, אלא עקב הסנטימנט השלילי שנבע ממשבר משכנתאות הסאב-פריים. אנחנו מאמינים שנראה שם התאוששות נאה בשנים הקרובות".
בנוגע למניות, ציין פארקר את המכפילים שהיו לקראת בועת הטכנולוגיה בסוף שנות התשעים - בסביבות ה-25. היום המכפילים עומדים על 12 – "אנחנו צריכים להכיר בכך ששוקי המניות זולים מאוד". בהסתכלות על הבנקים, אמר פארקר, שהבנקים נמצאים היום ברמות בהם היו ב-2002. "אנחנו הולכים לראות עוד קונסולידציה בסקטור, וכדאי להסתכל מקרוב על וושינגטון מיוצ'ול. חברת המשכנתאות עשויה להירכש בקרוב".
בתוך כך, פארקר לא מאמין שנראה עוד ליהמן ברדרס, למרות המצב בשווקים. נזכיר, כי המצב בשווקים הביא לקריסתה של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב.
"בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר רכישות של בנקים אמריקנים ואירופאים ע"י בנקים מהמזרח, שם הבנקים מחזיקים בהון גדול, לאחר שהם לא נפגעו באותו האופן מהמשברים בשווקים", אמר פארקר.
פארקר התייחס גם לשוק האנרגיה. "למרות הירידה במחירי האנרגיה אנחנו דווקא מעדיפים חברות אנרגיה, אך בעיקר אנרגיה חלופית".
"למה מחיר הנפט הגיע ל-140 דולר לחבית?" תחילה, כיוון שסין הייתה הצרכנית העיקרית לקראת האולימפיאדה. כמו כן, היו כספיים אדירים שזרמו לסחורות בשנה האחרונה מכיוון המוסדיים ומקרנות גידור רבות שהלכו שורט על הבנקים ולונג על הסוחרות", אמר פארקר.
בקרדיט סוויס שמים דגש על השווקים המתעוררים. "נתוני הצמיחה שם עדיין נראים טוב. צריך להבין שמדובר בהאטה, אך ההאטה היא עדיין לצמיחה מאוד גבוהה. סין צפוייה להאט מ-11% ל-9%. הודו תאט מ-9% ל-7.5%. ברזיל צומחת ב-6%. "העולם רואה הבדל עצום בצמיחה בין הכלכלות המתפתחות לכלכלות המפותחות".
פארקר סגר את נאומו כשציין את החדשות הטובות והרעות העומדות בפני השווקים היום. "החדשות הרעות, שארה"ב, אנגליה ויפן הולכות להתמודד עם עוד שנה קשה, על סף של מיתון. החדשות הטובות הן שבעיית האינפלציה הולכת ונגמרת. אנחנו נראה את האינפלציה מתמתנת ואת כולם מתפנים לטפל בבעיית הצמיחה. הדבר החיובי השני הוא שהצמיחה בכלכלות המתפתחות ממשיכה להיות טובה מאוד".
בשורה התחתונה, "עדיין יש סיכון בשוק המניות, אך הסיכון פחת משמעותית לאור הצעדים האחרונים של ה'פד' והוא ילך ויפחת לקראת סוף המחצית הראשונה של 2009".
עוד חילוץ ממשלתי?
פארקר נשאל לגבי מהלך ההתערבות של הממשל האמריקני בשווקים ואמר שיש להסתכל על הדבר ממספר כיוונים. "אם אנחנו מסתכלים על התערבות הממשל בארה"ב היא באה לידי ביטוי בהרבה צורות".
"תחילה, הריבית ירדה מ-5.25% ל-2%. שנית ראינו את הפדרל ריזרב מזרים כספים רבים אל תוך השוק לצורך הגדלת הנזילות. הצעד הנוסף שעשו בארה"ב, הוא ארגון רכישת בר סטרנס ע"י ג'י.פי. מורגן ע"י ה'פד', כאשר ערבו לסך 30 מיליארד דולר".
בנוגע להשתלטות על פאני מיי ופרדי מק, הוא אמר, כי "אין בעיה גדולה במשכנתאות הפריים, שזו הליבה העסקית של השתיים, רק 1% מההלוואות הללו מגיעות לחדלות פירעון. הבעיה הגדולה היא במשכנתאות הסאב-פריים. "פרדי מק ופאני מיי היו גדולות מידי כדי ליפול – מתחילת השנה הם סיפקו את רוב המשכנתאות בארה"ב, לאחר שהבנקים האחרים הפסיקו לתת הלוואות בצל מצבן".
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
