רוברט פארקר בכנס CFO: "הממשל האמריקני סיים לחלץ חברות"
בצל הסערה בשווקים נפתח היום כנס פורום CFO (מנהלי הכספיים הראשיים) באילת. גונן ביבר, סמנכ"ל הכספיים הראשי של כלל תעשיות ומנהל הכספיים הראשי של קבוצת אי.די.בי, פתח את המושב הכלכלי כשאמר, "השנה אנחנו פותחים את הכנס ברקע לתקופה הסוערת ביותר בשווקים הפיננסים בשנים האחרונות".
רוברט פארקר, סגן יו"ר חטיבת ניהול הנכסים בקרדיט סוויס, פתח את נאומו בכנס במספר מילים על השנים שעברו ועל הצפוי בשנים הקרובות. "הייתה לנו צמיחה מעולה מ-2005 ועד סוף 2007, גם בכלכלות המפותחות וגם במתפתחות. היום אנחנו חווים האטה גלובלית שאנו מאמינים שתתפוגג בתקופה הקרובה. הצמיחה צפויה לחזור לקצב חיובי לקראת סוף 2009 ותחילת 2010".
פארקר סקר את מצב הכלכלות ברחבי העולם ואמר, כי "אנחנו מעניקים משקל יתר לארה"ב בעיקר בגלל פעולות הממשל, אם בחילוצו של בר סטרנס או בהצלת פאני מיי ופרדי מק". פארקר גם התייחס להצלה האחרונה של חברת הביטוח הגדולה בארה"ב AIG.
"אנחנו גם מאוד חיוביים בנוגע לדולר. האירו עשוי לרדת עד 1.25 דולר", הוא אמר.
הבוקר, קיבלה AIG הלוואה בסך 85 מיליארד דולר מהפדרל ריזרב האמריקני בתמורה לקבלת 79.9% מהשליטה בחברה. ההלוואה הועמדה לשנתיים ואמורה לעזור ל-AIG למכור חלק מנכסיה במחיר הוגן ולא במכירת חיסול.
לפני שנגע בשוק המניות התייחס פארקר לשוק האג"ח ואמר, כי "אנחנו קונים היום הרבה חובות של חברות. שוק האג"ח העולמי מאוד נפגע, אך לא כיוון שמצבן של כל החברות הורע, אלא עקב הסנטימנט השלילי שנבע ממשבר משכנתאות הסאב-פריים. אנחנו מאמינים שנראה שם התאוששות נאה בשנים הקרובות".
בנוגע למניות, ציין פארקר את המכפילים שהיו לקראת בועת הטכנולוגיה בסוף שנות התשעים - בסביבות ה-25. היום המכפילים עומדים על 12 – "אנחנו צריכים להכיר בכך ששוקי המניות זולים מאוד". בהסתכלות על הבנקים, אמר פארקר, שהבנקים נמצאים היום ברמות בהם היו ב-2002. "אנחנו הולכים לראות עוד קונסולידציה בסקטור, וכדאי להסתכל מקרוב על וושינגטון מיוצ'ול. חברת המשכנתאות עשויה להירכש בקרוב".
בתוך כך, פארקר לא מאמין שנראה עוד ליהמן ברדרס, למרות המצב בשווקים. נזכיר, כי המצב בשווקים הביא לקריסתה של ליהמן ברדרס, בנק ההשקעות הרביעי בגודלו בארה"ב.
"בשנים הקרובות אנחנו נראה יותר רכישות של בנקים אמריקנים ואירופאים ע"י בנקים מהמזרח, שם הבנקים מחזיקים בהון גדול, לאחר שהם לא נפגעו באותו האופן מהמשברים בשווקים", אמר פארקר.
פארקר התייחס גם לשוק האנרגיה. "למרות הירידה במחירי האנרגיה אנחנו דווקא מעדיפים חברות אנרגיה, אך בעיקר אנרגיה חלופית".
"למה מחיר הנפט הגיע ל-140 דולר לחבית?" תחילה, כיוון שסין הייתה הצרכנית העיקרית לקראת האולימפיאדה. כמו כן, היו כספיים אדירים שזרמו לסחורות בשנה האחרונה מכיוון המוסדיים ומקרנות גידור רבות שהלכו שורט על הבנקים ולונג על הסוחרות", אמר פארקר.
בקרדיט סוויס שמים דגש על השווקים המתעוררים. "נתוני הצמיחה שם עדיין נראים טוב. צריך להבין שמדובר בהאטה, אך ההאטה היא עדיין לצמיחה מאוד גבוהה. סין צפוייה להאט מ-11% ל-9%. הודו תאט מ-9% ל-7.5%. ברזיל צומחת ב-6%. "העולם רואה הבדל עצום בצמיחה בין הכלכלות המתפתחות לכלכלות המפותחות".
פארקר סגר את נאומו כשציין את החדשות הטובות והרעות העומדות בפני השווקים היום. "החדשות הרעות, שארה"ב, אנגליה ויפן הולכות להתמודד עם עוד שנה קשה, על סף של מיתון. החדשות הטובות הן שבעיית האינפלציה הולכת ונגמרת. אנחנו נראה את האינפלציה מתמתנת ואת כולם מתפנים לטפל בבעיית הצמיחה. הדבר החיובי השני הוא שהצמיחה בכלכלות המתפתחות ממשיכה להיות טובה מאוד".
בשורה התחתונה, "עדיין יש סיכון בשוק המניות, אך הסיכון פחת משמעותית לאור הצעדים האחרונים של ה'פד' והוא ילך ויפחת לקראת סוף המחצית הראשונה של 2009".
עוד חילוץ ממשלתי?
פארקר נשאל לגבי מהלך ההתערבות של הממשל האמריקני בשווקים ואמר שיש להסתכל על הדבר ממספר כיוונים. "אם אנחנו מסתכלים על התערבות הממשל בארה"ב היא באה לידי ביטוי בהרבה צורות".
"תחילה, הריבית ירדה מ-5.25% ל-2%. שנית ראינו את הפדרל ריזרב מזרים כספים רבים אל תוך השוק לצורך הגדלת הנזילות. הצעד הנוסף שעשו בארה"ב, הוא ארגון רכישת בר סטרנס ע"י ג'י.פי. מורגן ע"י ה'פד', כאשר ערבו לסך 30 מיליארד דולר".
בנוגע להשתלטות על פאני מיי ופרדי מק, הוא אמר, כי "אין בעיה גדולה במשכנתאות הפריים, שזו הליבה העסקית של השתיים, רק 1% מההלוואות הללו מגיעות לחדלות פירעון. הבעיה הגדולה היא במשכנתאות הסאב-פריים. "פרדי מק ופאני מיי היו גדולות מידי כדי ליפול – מתחילת השנה הם סיפקו את רוב המשכנתאות בארה"ב, לאחר שהבנקים האחרים הפסיקו לתת הלוואות בצל מצבן".
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
מדד המחירים לצרכן היה בהתאם לתחזיות. בכמה עלה שכר הדירה, כמה עולה דירה ממוצעת, מה קרה במדד תשומות הבנייה והאם הריבית תרד? ביזפורטל עושה לכם סדר
מדד המחירים לצרכן בחודש אוקטובר עלה ב-0.5% - בהתאם להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (ספטמבר 2025 לעומת ספטמבר 2024) עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.5%. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות שעלו ב-3.9%, הלבשה והנעלה שעלה ב-3.0%, מזון שעלה ב-1.4%, תחבורה ותקשורת שעלה ב-0.9%, בריאות שעלה ב-0.5%, תחזוקת הדירה שעלה ב-0.4% ושכר דירה שעלה ב-0.3%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: תרבות ובידור שירד ב-1.7% ושירותי דיור בבעלות הדיירים שירד ב-0.9%.
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה, נרשמה עלייה של 2.5% ועבור השוכרים החדשים נרשמה עלייה של 5.5%.
מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים, שחשוב לרוכשי הדירות שההתחייבות שלהם לקבלנים צמודה למדד זה, עלה ב-0.1%. בשנים עשר החודשים האחרונים (אוקטובר 2025 לעומת אוקטובר 2024) עלה מדד מחירי תשומה בבנייה למגורים ב-5% בשל העלייה במחירי שכר העבודה ב-9.2%.
- בכמה יעלה מדד המחירים מחר? והאם מחירי הדירות ימשיכו לרדת?
- המשק מתאושש בהדרגה - ענף הבינוי עדיין מדשדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מה קרה למחירי הדירות?
מחירי הדירות על פי הלמ"ס ירדו ב-0.3%. הלמ"ס נזכיר בודקת את המחירים בעיכוב של חודשיים וחצי. מדובר על ירידת המחירים בחודשים אוגוסט-ספטמבר (אמצע הטווח - 1 בספטמבר). בדיווח הקודם מחירי הדירות ירדו ב-0.6%, וכשבוחנים את כל ששת החודשים אחרונה למדים שעל פי הלמ"ס המחיירם ירדו בממוצע של 0.4% בחודש, כלומר סדר גודל של 5% בשנה. אלא שבפועל, הלמ"ס לא מודדת את ההנחות והמבצעים. רק לצורך הדוגמה - יש עכשיו עסקאות של מכירת דירות ללא תשלום של 1 מיליון שקל שניתן בפועל כהלוואה לרוכשים ללא הצמדה וריבית. חישבנו מה העלות של המבצע הזה והיא סדר גודל של 500 אלף שקל, זה יכול להגיע לכ-105 ממחיר הדירה, אבל הלמ"ס לא סופרת את ההנחה הזו.

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף -0.25% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- שער הדולר מזנק ב-0.8% - המשך לנפילות בוול סטריט; ומה קורה בחוזים?
- "שער הדולר יירד ל-3.06 שקלים" - מעריך האסטרטג הראשי של דיסקונט
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
