פתיחה שלילית לשבוע המסחר מסביב לעולם
1. שבוע המסחר בארה"ב נפתח במגמה שלילית לאחר שקרן המטבע הבינ"ל (IMF) פרסמה הערכה כי סיום משבר הנדל"ן וירידת המחירים אינו נראה באופק. עוד הוסיפו כי התדרדרות תנאי האשראי יאריכו את ההאטה הכלכלית.
2. השווקים באסיה מגיבים לאווירה השלילית מארה"ב ורובם יורדים הבוקר. הוסיפו למגמה ירידה במכירותיה של טויוטה ועליית שיעור האבטלה ביפן.
3. שיעור האבטלה ביפן לחודש יוני טיפס ל- 4.1%, שיעור שיא של שנתיים והוצאות משקי הבית ירדו. נתונים אלו הוסיפו לחשש כי יפן עומדת בפני סיום תקופת הצמיחה הארוכה ביותר שלה.
4. בניגוד להערכות בסין ביום ו' בעקבות דברי הנגיד, כי הבנק המרכזי יאט את ההידוק המוניטארי על מנת להילחם באינפלציה, הצהיר זה אתמול כי הוא ימשיך במלחמתו באינפלציה. היואן הסיני הגיב בעליה.
5. נשיא אופ"ק אמר כי המדינות היצרניות מעוניינות להבטיח אספקה יציבה של נפט ואין בכוונתה להקטין את היצור. מחיר הנפט עלה מעט אמש לאחר תקיפה בניגריה על צינורות נפט.
להלן נתוני מדדי האג"ח והמדדים המובילים נכון לבוקר זה בשעה 08:30. (בבורסות הפתוחות אחוז השינוי נכון לשעה זו ובבורסות הסגורות אחוז השינוי מתייחס ליום המסחר האחרון)
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
