מה מספק את הדלק למחירי הנפט? עלייה של 144% בתוך שנה
אין ספור מילים נשפכו לאחרונה על מחיר הנפט בעוד העולם זועק על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים, אך מחירי הנפט לא מהססים בדרכם צפונה, כאשר הדולר האמריקני הנחלש ובעיות האספקה תומכים ברקע. החוזים העתידים על מחיר הנפט למסירה בחודש יוני זינקו היום למחיר של 122 דולר לחבית, מחיר הגבוה ב-144% בהשוואה לרמת המחירים בתחילת שנת 2007.
ואם לא די בכך, האנליסטים בגולדמן זאקס הודיעו היום כי מחירי הנפט עלולים לטפס לטווח שבין 150-200 דולר במהלך השנתיים הקרובות על רקע צמיחה לא סדירה במלאים. "הסיכויים למחיר של 150-200 דולר לחבית בטווח שבין החצי שנה הקרובה לשנתיים הקרובות עולים, למרות שתחזית מחיר הגג, כמו כן משך מגמת העלייה, נמצאים תחת אי וודאות."
"ירידת מחיר הנפט בשבוע שעבר נראה כעת כתיקון קל", כך אמר היום כריסטופר בלו, סגן נשיא בכיר בבאץ' קומודטיס. "השפעת משבר האשראי בארה"ב שוחקת את ההכנסה הפנויה של הציבור, דבר, שלכאורה, צפוי להשפיע על מחיר הנפט.
מספר פקטורים חיזקו לאחרונה ויחזקו בעתיד את מחיר הנפט. בראש ובראשונה, ירידת ערכו של הדולר אל מול סל המטבעות מחזקת בדרך כלל את מחיר הנפט, בעוד מחירו היחסי למטבעות החוץ צונח. ועל כן, מספר לא מבוטל של משקיעים נוטה להשתמש בנפט בכדי כאמצעי גידור אל מול החלשות הדולר.
מאז שהפדרל ריזרב החל להוריד את שיעור הריבית בארה"ב, באמצע אוגוסט, הבנקים המרכזים הזרימו מיליארדים של דולרים לסקטור הפיננסים בכדי להקל על משבר האשראי, ובמקביל מחירי הסחורות זינקו. השקעות החל מפנסיות וכלה בקרנות גידור החלו לזרום לשוק הסחורות, אלו תרמו לבועת שוק הסחורות, וכך גם המסחר הספקולטיבי.
סיבה נוספת להתחזקות הנפט טמונה ברמת הביקושים. בעוד מחיר הנפט זינקו בעבר כתוצאה בשיבושי אספקה, הביקושים שמייצרות ארה"ב וסין הם בין הסיבות העיקריות לראלי המחירים הנוכחי. צמיחת הביקוש הגלובלי האטה מאז הזינוק בביקושים בשנת 2004, אך לעת עתה הביקושים ממשיכים לצמוח, בעוד למחירים הגבוהים של הנפט השפעה מזערית על הצמיחה הכלכלית.
על פי רוב האנליסטים בארה"ב, העולם מתמודד עם המחירים הנומינליים הגבוהים, המתואמים אינפלציונית ולשער החליפין, מכיוון שמספר כלכלות הפכו לפחות רגישות לזעזועי האנרגיה.
בנוסף, ארגון המדינות המייצרות נפט, המספק כשליש מתצרוכת הנפט העולמית, החל לצמצם את תפוקת הנפט בשלהי שנת 2006, וזאת בכדי לרסן את ירידת מחירי הנפט. שליחת מספר מצומצם יותר של חביות נפט על ידי אופ"ק לשוק עזר להצית את הראלי, בעוד המעצמות הצרכניות העיקריות של הנפט, ביחד עם ארגוני האנרגיה הבינלאומיים, הפצירו באופ"ק להגדיל את תפוקת הנפט. בפגישה האחרונה של אופ"ק הוחלט להשאיר את רמת תפוקת הנפט ללא שינוי, בטענה כי השוק מאוזן.
היצע הנפט מנגריה, יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם, נחתך מאז פברואר 2006 על רקע התקפות של קבוצות מלטנטיות על תעשיית הנפט. חברות הנפט הודיעו כי ההתקפות ריסנו את יצור הנפט בכ-564 אלף חביות ליום.
צרכני הנפט מודאגים גם משיבושי אספקת הנפט מאירן, יצואנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, הנמצאת בסכסוך על רקע הכור הגרעיני. כמו כן, עירק נלחמת בכדי לעורר מחדש את תעשיית הנפט לאחר שנים של מלחמות, סנקציות ומחסור במקורות השקעה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
