מה מספק את הדלק למחירי הנפט? עלייה של 144% בתוך שנה
אין ספור מילים נשפכו לאחרונה על מחיר הנפט בעוד העולם זועק על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים, אך מחירי הנפט לא מהססים בדרכם צפונה, כאשר הדולר האמריקני הנחלש ובעיות האספקה תומכים ברקע. החוזים העתידים על מחיר הנפט למסירה בחודש יוני זינקו היום למחיר של 122 דולר לחבית, מחיר הגבוה ב-144% בהשוואה לרמת המחירים בתחילת שנת 2007.
ואם לא די בכך, האנליסטים בגולדמן זאקס הודיעו היום כי מחירי הנפט עלולים לטפס לטווח שבין 150-200 דולר במהלך השנתיים הקרובות על רקע צמיחה לא סדירה במלאים. "הסיכויים למחיר של 150-200 דולר לחבית בטווח שבין החצי שנה הקרובה לשנתיים הקרובות עולים, למרות שתחזית מחיר הגג, כמו כן משך מגמת העלייה, נמצאים תחת אי וודאות."
"ירידת מחיר הנפט בשבוע שעבר נראה כעת כתיקון קל", כך אמר היום כריסטופר בלו, סגן נשיא בכיר בבאץ' קומודטיס. "השפעת משבר האשראי בארה"ב שוחקת את ההכנסה הפנויה של הציבור, דבר, שלכאורה, צפוי להשפיע על מחיר הנפט.
מספר פקטורים חיזקו לאחרונה ויחזקו בעתיד את מחיר הנפט. בראש ובראשונה, ירידת ערכו של הדולר אל מול סל המטבעות מחזקת בדרך כלל את מחיר הנפט, בעוד מחירו היחסי למטבעות החוץ צונח. ועל כן, מספר לא מבוטל של משקיעים נוטה להשתמש בנפט בכדי כאמצעי גידור אל מול החלשות הדולר.
מאז שהפדרל ריזרב החל להוריד את שיעור הריבית בארה"ב, באמצע אוגוסט, הבנקים המרכזים הזרימו מיליארדים של דולרים לסקטור הפיננסים בכדי להקל על משבר האשראי, ובמקביל מחירי הסחורות זינקו. השקעות החל מפנסיות וכלה בקרנות גידור החלו לזרום לשוק הסחורות, אלו תרמו לבועת שוק הסחורות, וכך גם המסחר הספקולטיבי.
סיבה נוספת להתחזקות הנפט טמונה ברמת הביקושים. בעוד מחיר הנפט זינקו בעבר כתוצאה בשיבושי אספקה, הביקושים שמייצרות ארה"ב וסין הם בין הסיבות העיקריות לראלי המחירים הנוכחי. צמיחת הביקוש הגלובלי האטה מאז הזינוק בביקושים בשנת 2004, אך לעת עתה הביקושים ממשיכים לצמוח, בעוד למחירים הגבוהים של הנפט השפעה מזערית על הצמיחה הכלכלית.
על פי רוב האנליסטים בארה"ב, העולם מתמודד עם המחירים הנומינליים הגבוהים, המתואמים אינפלציונית ולשער החליפין, מכיוון שמספר כלכלות הפכו לפחות רגישות לזעזועי האנרגיה.
בנוסף, ארגון המדינות המייצרות נפט, המספק כשליש מתצרוכת הנפט העולמית, החל לצמצם את תפוקת הנפט בשלהי שנת 2006, וזאת בכדי לרסן את ירידת מחירי הנפט. שליחת מספר מצומצם יותר של חביות נפט על ידי אופ"ק לשוק עזר להצית את הראלי, בעוד המעצמות הצרכניות העיקריות של הנפט, ביחד עם ארגוני האנרגיה הבינלאומיים, הפצירו באופ"ק להגדיל את תפוקת הנפט. בפגישה האחרונה של אופ"ק הוחלט להשאיר את רמת תפוקת הנפט ללא שינוי, בטענה כי השוק מאוזן.
היצע הנפט מנגריה, יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם, נחתך מאז פברואר 2006 על רקע התקפות של קבוצות מלטנטיות על תעשיית הנפט. חברות הנפט הודיעו כי ההתקפות ריסנו את יצור הנפט בכ-564 אלף חביות ליום.
צרכני הנפט מודאגים גם משיבושי אספקת הנפט מאירן, יצואנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, הנמצאת בסכסוך על רקע הכור הגרעיני. כמו כן, עירק נלחמת בכדי לעורר מחדש את תעשיית הנפט לאחר שנים של מלחמות, סנקציות ומחסור במקורות השקעה.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
