מה מספק את הדלק למחירי הנפט? עלייה של 144% בתוך שנה

ואם לא די בכך, בגולדמן זאקס צופים עלייה למחיר בטווח שבין 150-200 דולר לחבית. כל הסיבות וכל ההסברים לשבירת מחסומי המחירים של הזהב השחור
אילן קליקה |

אין ספור מילים נשפכו לאחרונה על מחיר הנפט בעוד העולם זועק על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים, אך מחירי הנפט לא מהססים בדרכם צפונה, כאשר הדולר האמריקני הנחלש ובעיות האספקה תומכים ברקע. החוזים העתידים על מחיר הנפט למסירה בחודש יוני זינקו היום למחיר של 122 דולר לחבית, מחיר הגבוה ב-144% בהשוואה לרמת המחירים בתחילת שנת 2007.

ואם לא די בכך, האנליסטים בגולדמן זאקס הודיעו היום כי מחירי הנפט עלולים לטפס לטווח שבין 150-200 דולר במהלך השנתיים הקרובות על רקע צמיחה לא סדירה במלאים. "הסיכויים למחיר של 150-200 דולר לחבית בטווח שבין החצי שנה הקרובה לשנתיים הקרובות עולים, למרות שתחזית מחיר הגג, כמו כן משך מגמת העלייה, נמצאים תחת אי וודאות."

"ירידת מחיר הנפט בשבוע שעבר נראה כעת כתיקון קל", כך אמר היום כריסטופר בלו, סגן נשיא בכיר בבאץ' קומודטיס. "השפעת משבר האשראי בארה"ב שוחקת את ההכנסה הפנויה של הציבור, דבר, שלכאורה, צפוי להשפיע על מחיר הנפט.

מספר פקטורים חיזקו לאחרונה ויחזקו בעתיד את מחיר הנפט. בראש ובראשונה, ירידת ערכו של הדולר אל מול סל המטבעות מחזקת בדרך כלל את מחיר הנפט, בעוד מחירו היחסי למטבעות החוץ צונח. ועל כן, מספר לא מבוטל של משקיעים נוטה להשתמש בנפט בכדי כאמצעי גידור אל מול החלשות הדולר.

מאז שהפדרל ריזרב החל להוריד את שיעור הריבית בארה"ב, באמצע אוגוסט, הבנקים המרכזים הזרימו מיליארדים של דולרים לסקטור הפיננסים בכדי להקל על משבר האשראי, ובמקביל מחירי הסחורות זינקו. השקעות החל מפנסיות וכלה בקרנות גידור החלו לזרום לשוק הסחורות, אלו תרמו לבועת שוק הסחורות, וכך גם המסחר הספקולטיבי.

סיבה נוספת להתחזקות הנפט טמונה ברמת הביקושים. בעוד מחיר הנפט זינקו בעבר כתוצאה בשיבושי אספקה, הביקושים שמייצרות ארה"ב וסין הם בין הסיבות העיקריות לראלי המחירים הנוכחי. צמיחת הביקוש הגלובלי האטה מאז הזינוק בביקושים בשנת 2004, אך לעת עתה הביקושים ממשיכים לצמוח, בעוד למחירים הגבוהים של הנפט השפעה מזערית על הצמיחה הכלכלית.

על פי רוב האנליסטים בארה"ב, העולם מתמודד עם המחירים הנומינליים הגבוהים, המתואמים אינפלציונית ולשער החליפין, מכיוון שמספר כלכלות הפכו לפחות רגישות לזעזועי האנרגיה.

בנוסף, ארגון המדינות המייצרות נפט, המספק כשליש מתצרוכת הנפט העולמית, החל לצמצם את תפוקת הנפט בשלהי שנת 2006, וזאת בכדי לרסן את ירידת מחירי הנפט. שליחת מספר מצומצם יותר של חביות נפט על ידי אופ"ק לשוק עזר להצית את הראלי, בעוד המעצמות הצרכניות העיקריות של הנפט, ביחד עם ארגוני האנרגיה הבינלאומיים, הפצירו באופ"ק להגדיל את תפוקת הנפט. בפגישה האחרונה של אופ"ק הוחלט להשאיר את רמת תפוקת הנפט ללא שינוי, בטענה כי השוק מאוזן.

היצע הנפט מנגריה, יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם, נחתך מאז פברואר 2006 על רקע התקפות של קבוצות מלטנטיות על תעשיית הנפט. חברות הנפט הודיעו כי ההתקפות ריסנו את יצור הנפט בכ-564 אלף חביות ליום.

צרכני הנפט מודאגים גם משיבושי אספקת הנפט מאירן, יצואנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, הנמצאת בסכסוך על רקע הכור הגרעיני. כמו כן, עירק נלחמת בכדי לעורר מחדש את תעשיית הנפט לאחר שנים של מלחמות, סנקציות ומחסור במקורות השקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.

פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון (רשתות)
דבר הנגיד

פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"

אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?

אבישי עובדיה |

בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית". 

"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא  זהירה שקולה ופתוחה".

אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.

"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת  ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".

בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.  

"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה". 


הביקושים גבוהים 

פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.    

לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.