מה מספק את הדלק למחירי הנפט? עלייה של 144% בתוך שנה

ואם לא די בכך, בגולדמן זאקס צופים עלייה למחיר בטווח שבין 150-200 דולר לחבית. כל הסיבות וכל ההסברים לשבירת מחסומי המחירים של הזהב השחור
אילן קליקה |

אין ספור מילים נשפכו לאחרונה על מחיר הנפט בעוד העולם זועק על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים, אך מחירי הנפט לא מהססים בדרכם צפונה, כאשר הדולר האמריקני הנחלש ובעיות האספקה תומכים ברקע. החוזים העתידים על מחיר הנפט למסירה בחודש יוני זינקו היום למחיר של 122 דולר לחבית, מחיר הגבוה ב-144% בהשוואה לרמת המחירים בתחילת שנת 2007.

ואם לא די בכך, האנליסטים בגולדמן זאקס הודיעו היום כי מחירי הנפט עלולים לטפס לטווח שבין 150-200 דולר במהלך השנתיים הקרובות על רקע צמיחה לא סדירה במלאים. "הסיכויים למחיר של 150-200 דולר לחבית בטווח שבין החצי שנה הקרובה לשנתיים הקרובות עולים, למרות שתחזית מחיר הגג, כמו כן משך מגמת העלייה, נמצאים תחת אי וודאות."

"ירידת מחיר הנפט בשבוע שעבר נראה כעת כתיקון קל", כך אמר היום כריסטופר בלו, סגן נשיא בכיר בבאץ' קומודטיס. "השפעת משבר האשראי בארה"ב שוחקת את ההכנסה הפנויה של הציבור, דבר, שלכאורה, צפוי להשפיע על מחיר הנפט.

מספר פקטורים חיזקו לאחרונה ויחזקו בעתיד את מחיר הנפט. בראש ובראשונה, ירידת ערכו של הדולר אל מול סל המטבעות מחזקת בדרך כלל את מחיר הנפט, בעוד מחירו היחסי למטבעות החוץ צונח. ועל כן, מספר לא מבוטל של משקיעים נוטה להשתמש בנפט בכדי כאמצעי גידור אל מול החלשות הדולר.

מאז שהפדרל ריזרב החל להוריד את שיעור הריבית בארה"ב, באמצע אוגוסט, הבנקים המרכזים הזרימו מיליארדים של דולרים לסקטור הפיננסים בכדי להקל על משבר האשראי, ובמקביל מחירי הסחורות זינקו. השקעות החל מפנסיות וכלה בקרנות גידור החלו לזרום לשוק הסחורות, אלו תרמו לבועת שוק הסחורות, וכך גם המסחר הספקולטיבי.

סיבה נוספת להתחזקות הנפט טמונה ברמת הביקושים. בעוד מחיר הנפט זינקו בעבר כתוצאה בשיבושי אספקה, הביקושים שמייצרות ארה"ב וסין הם בין הסיבות העיקריות לראלי המחירים הנוכחי. צמיחת הביקוש הגלובלי האטה מאז הזינוק בביקושים בשנת 2004, אך לעת עתה הביקושים ממשיכים לצמוח, בעוד למחירים הגבוהים של הנפט השפעה מזערית על הצמיחה הכלכלית.

על פי רוב האנליסטים בארה"ב, העולם מתמודד עם המחירים הנומינליים הגבוהים, המתואמים אינפלציונית ולשער החליפין, מכיוון שמספר כלכלות הפכו לפחות רגישות לזעזועי האנרגיה.

בנוסף, ארגון המדינות המייצרות נפט, המספק כשליש מתצרוכת הנפט העולמית, החל לצמצם את תפוקת הנפט בשלהי שנת 2006, וזאת בכדי לרסן את ירידת מחירי הנפט. שליחת מספר מצומצם יותר של חביות נפט על ידי אופ"ק לשוק עזר להצית את הראלי, בעוד המעצמות הצרכניות העיקריות של הנפט, ביחד עם ארגוני האנרגיה הבינלאומיים, הפצירו באופ"ק להגדיל את תפוקת הנפט. בפגישה האחרונה של אופ"ק הוחלט להשאיר את רמת תפוקת הנפט ללא שינוי, בטענה כי השוק מאוזן.

היצע הנפט מנגריה, יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם, נחתך מאז פברואר 2006 על רקע התקפות של קבוצות מלטנטיות על תעשיית הנפט. חברות הנפט הודיעו כי ההתקפות ריסנו את יצור הנפט בכ-564 אלף חביות ליום.

צרכני הנפט מודאגים גם משיבושי אספקת הנפט מאירן, יצואנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, הנמצאת בסכסוך על רקע הכור הגרעיני. כמו כן, עירק נלחמת בכדי לעורר מחדש את תעשיית הנפט לאחר שנים של מלחמות, סנקציות ומחסור במקורות השקעה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.