מה מספק את הדלק למחירי הנפט? עלייה של 144% בתוך שנה
אין ספור מילים נשפכו לאחרונה על מחיר הנפט בעוד העולם זועק על רקע מחירי האנרגיה הגבוהים, אך מחירי הנפט לא מהססים בדרכם צפונה, כאשר הדולר האמריקני הנחלש ובעיות האספקה תומכים ברקע. החוזים העתידים על מחיר הנפט למסירה בחודש יוני זינקו היום למחיר של 122 דולר לחבית, מחיר הגבוה ב-144% בהשוואה לרמת המחירים בתחילת שנת 2007.
ואם לא די בכך, האנליסטים בגולדמן זאקס הודיעו היום כי מחירי הנפט עלולים לטפס לטווח שבין 150-200 דולר במהלך השנתיים הקרובות על רקע צמיחה לא סדירה במלאים. "הסיכויים למחיר של 150-200 דולר לחבית בטווח שבין החצי שנה הקרובה לשנתיים הקרובות עולים, למרות שתחזית מחיר הגג, כמו כן משך מגמת העלייה, נמצאים תחת אי וודאות."
"ירידת מחיר הנפט בשבוע שעבר נראה כעת כתיקון קל", כך אמר היום כריסטופר בלו, סגן נשיא בכיר בבאץ' קומודטיס. "השפעת משבר האשראי בארה"ב שוחקת את ההכנסה הפנויה של הציבור, דבר, שלכאורה, צפוי להשפיע על מחיר הנפט.
מספר פקטורים חיזקו לאחרונה ויחזקו בעתיד את מחיר הנפט. בראש ובראשונה, ירידת ערכו של הדולר אל מול סל המטבעות מחזקת בדרך כלל את מחיר הנפט, בעוד מחירו היחסי למטבעות החוץ צונח. ועל כן, מספר לא מבוטל של משקיעים נוטה להשתמש בנפט בכדי כאמצעי גידור אל מול החלשות הדולר.
מאז שהפדרל ריזרב החל להוריד את שיעור הריבית בארה"ב, באמצע אוגוסט, הבנקים המרכזים הזרימו מיליארדים של דולרים לסקטור הפיננסים בכדי להקל על משבר האשראי, ובמקביל מחירי הסחורות זינקו. השקעות החל מפנסיות וכלה בקרנות גידור החלו לזרום לשוק הסחורות, אלו תרמו לבועת שוק הסחורות, וכך גם המסחר הספקולטיבי.
סיבה נוספת להתחזקות הנפט טמונה ברמת הביקושים. בעוד מחיר הנפט זינקו בעבר כתוצאה בשיבושי אספקה, הביקושים שמייצרות ארה"ב וסין הם בין הסיבות העיקריות לראלי המחירים הנוכחי. צמיחת הביקוש הגלובלי האטה מאז הזינוק בביקושים בשנת 2004, אך לעת עתה הביקושים ממשיכים לצמוח, בעוד למחירים הגבוהים של הנפט השפעה מזערית על הצמיחה הכלכלית.
על פי רוב האנליסטים בארה"ב, העולם מתמודד עם המחירים הנומינליים הגבוהים, המתואמים אינפלציונית ולשער החליפין, מכיוון שמספר כלכלות הפכו לפחות רגישות לזעזועי האנרגיה.
בנוסף, ארגון המדינות המייצרות נפט, המספק כשליש מתצרוכת הנפט העולמית, החל לצמצם את תפוקת הנפט בשלהי שנת 2006, וזאת בכדי לרסן את ירידת מחירי הנפט. שליחת מספר מצומצם יותר של חביות נפט על ידי אופ"ק לשוק עזר להצית את הראלי, בעוד המעצמות הצרכניות העיקריות של הנפט, ביחד עם ארגוני האנרגיה הבינלאומיים, הפצירו באופ"ק להגדיל את תפוקת הנפט. בפגישה האחרונה של אופ"ק הוחלט להשאיר את רמת תפוקת הנפט ללא שינוי, בטענה כי השוק מאוזן.
היצע הנפט מנגריה, יצואנית הנפט השמינית בגודלה בעולם, נחתך מאז פברואר 2006 על רקע התקפות של קבוצות מלטנטיות על תעשיית הנפט. חברות הנפט הודיעו כי ההתקפות ריסנו את יצור הנפט בכ-564 אלף חביות ליום.
צרכני הנפט מודאגים גם משיבושי אספקת הנפט מאירן, יצואנית הנפט הרביעית בגודלה בעולם, הנמצאת בסכסוך על רקע הכור הגרעיני. כמו כן, עירק נלחמת בכדי לעורר מחדש את תעשיית הנפט לאחר שנים של מלחמות, סנקציות ומחסור במקורות השקעה.
מדד המחירים לצרכן CPIמדד המחירים בנובמבר ירד ב-0.5%; מחירי הדירות ירדו גם ב-0.5%
הירידה במדד בהתאם להערכות הכלכלנים, מה קרה למחירי הדירות באזורים שונים והאם תהיה למדד השלילי השפעה על הריבית? וגם - למה אנחנו מרגישים שיוקר המחייה מזנק הרבה יותר ממדד המחירים לצרכן?
מדד המחירים לצרכן מדד המחירים לצרכן ירד ב-0.5% בחודש נובמבר, בהשוואה לחודש אוקטובר - בדומה להערכות הכלכלנים. בשנים עשר החודשים האחרונים (נובמבר 2025 לעומת נובמבר 2024), עלה מדד המחירים לצרכן ב-2.4%. ירידות מחירים בולטות נרשמו בסעיפי: ירקות ופירות טריים שירדו ב-4.1%, תרבות ובידור שירד ב-2.5%, תחבורה ותקשורת שירד ב-1.6% וריהוט וציוד לבית שירד ב-1.1%. הירידה החדה במדד נבעה בעיקר מסעיף הטיסות שירד משמעותית. עליות מחירים בולטות נרשמו בסעיף המזון, שעלה ב-0.4%. מדד מחירי הדירות ירד ב-0.5%.
הנה פרוט הסעיפים שהשפיעו על מדד המחירים - הוצאות על נסיעות לחו"ל גרם לירידה של 0.266%, ירקות ופירות תרמו לירידה של 0.09%:
מחירי הדירות בירידה כבר חודש שמיני ברציפות. הפעם הם ירדו ב-0.5%. בתל אביב נרשמה ירידה של 1.1%, בירושלים עלייה של 1.4%. תל אביב רק נזכיר עמוסה במלאי של 10,700 דירות כשקצב המכירות השנתי עומד על 2,200 דירות בשנה. כלומר יש מלאי שיספיק ל-5 שנים בקצב הזה, וגם אם הקצב יעלה, מדובר במלאי של שנים.
- מדד המחירים בנובמבר - צפי לירידה של 0.5%
- מדד המחירים באוקטובר עלה ב-0.5%; מחירי הדירות ממשיכים לרדת
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בשכר הדירה עבור השוכרים אשר חידשו חוזה נרשמה עלייה של 2.8% ועבור השוכרים החדשים (דירות במדגם בהן הייתה תחלופת שוכר) נרשמה עלייה של 4.7%.
OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי
דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות.
בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות
הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.
לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור.
- פורטינט משיקה מוצר אבטחה חדש לדאטה סנטרס
- מהמחיר של חוק הגיוס ועד המחיר של ה-AI: תמונת מצב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.
