פסגות אופק צופה עלייה של 42% במניית נכסים ובנין: "אם הפרויקט בלאס וגאס יצליח - הוא ישנה את פני החברה"
בבית ההשקעות פסגות אופק חוזרים היום על המלצת "תשואת יתר" עם מחיר יעד של 523 שקל למניית נכסים ובנין, כאשר האנליסטים מדגישים את הפוטנציאל הטמון בפרויקט הדגל של החברה בארה"ב ובפרויקט בהודו, תוך שהם מציינים כי הפוטנציאל אינו מגולם במחיר המניה בשל אי הוודאות בשווקים הפיננסיים.
"מנוע הצמיחה העיקרי של החברה הינו פרויקט הפלאזה בלאס וגאס, בו מחזיקה החברה 25%", אומרים האנליסטים. "הפרויקט צפוי לכלול 1.5 מיליון מ"ר שטח בנוי. אנו מאמינים כי הפרויקט יוכל להציף ערך לשותפים בו, אם כי בנייתו תחל בעוד כשנה השלמת שלביו הראשונים מתוכננת רק בעוד 4 שנים".
האנליסטים מאמינים כי "במידה והפרויקט יצליח - הוא ישנה את פניה של נכסים ובנין". עם זאת, בשלב זה מעדיפים האנליסטים לא להעניק שווי עודף לפרויקט, בשל רמת הסיכון הנובעת מהטלטלה בשווקים הפיננסיים וממצוקת שוק הנדל"ן בארה"ב
לדברי האנליסטים, "פוטנציאל צמיחה נוסף טמון בכניסה לפעילות יזמית בהודו, במסגרתה רכשה החברה בשיתוף עם אלקטרה נדל"ן קרקעות לבניית פרויקטים למגורים ונדל"ן מניב בהיקף השקעות כולל של 720 מיליון דולר. אנו מאמינים כי לפרויקטים הללו פוטנציאל יצירת ערך, אך גם פעילות זו מאופיינת בפרופיל סיכון גבוה יותר מפעילות הליבה של החברה".
נכסים ובנין נסחרת בדיסקאונט של כ-40% בהילקח שווי הפעילות בחו"ל לפי
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
