חדשות מעודדות מארה"ב: שוק האג"ח מאותת על יציאה ממיתון
בימים בהם החששות ממיתון בארה"ב מעיבות על וול סטריט ובורסות העולם, שוק אגרות החוב מעיד דווקא על התאוששות כלכלית וחזרה לצמיחה מהירה בארה"ב - כבר לקראת סוף השנה.
לפי נתוני סוכנות בלומברג, אגרות החוב הממשלתיות ל-5 שנים החלו לעלות מרמתן הנמוכה יחסית לאג"ח לשנתיים ול-10 שנים - לראשונה מאז 2001. בשתי הפעמים האחרונות בהן קרה הדבר, ב-1990 וב-2001, הכלכלה יצאה מתקופת מיתון והחלה בגל של צמיחה בתוך 9 חודשים.
"אנחנו מתחילים לראות סימנים לכך שהכלכלה בדרך להתאוששות כבר בתוך 6-9 חודשים", מסביר ג'יימס קרון, אסטרטג בכיר בבית ההשקעות מורגן סטנלי. קרון הוסיף, כי אגרות החוב ל-5 שנים נוטות לחזות קדימה בצורה הכי מדויקת את עקום התשואה.
אם העבר אכן מעיד על העתיד, הרי שתשואת האג"ח ל-5 שנים מאותתת כי הכלכלה האמריקנית תתגבר על הצרות עוד לפני הבחירות לבית הלבן שייערכו ב-4 בנובמבר. התפנית בשוק האג"ח עשויה להעיד על כך שחבילות התמרוץ של הבית הלבן לכלכלה, ובעיקר הורדות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב, הצילו ככל הנראה את הכלכלה האמריקנית.
לפי סקר שערכה סוכנות בלומברג בקרב 62 כלכלנים, הכלכלה האמריקנית צפויה לצמוח בקצב שנתי של 2.5% ברבעון הרביעי של 2008, וזאת לעומת 0.6% ברבעון החולף. "אין ספק שהכלכלה תקבל דחיפה מהתכנית הפיסקלית ומהורדות ריבית ה'פד'", אמר סטיוארט ספודק, כלכלן ב-BlackRock.
התשואה על אגרות החוב הממשלתיות ל-5 שנים בארה"ב עומדת כיום על 2.69%. התשואה על האג"ח לשנתיים ירדה ל-1.94%. האנליסטים נוהגים להשוות בין התשואה על האג"ח ל-5 שנים לבים התשואה הממוצעת של האג"ח לשנתיים ו-10 שנים. תשואת האג"ח ל-5 שנים נפלה מתחת לממוצע האמור ב-22 בינואר - לראשונה מאז ינואר 2001 - אז נפלה ארה"ב למיתון שנמשך בחודשים מרץ-נובמבר 2001. אולם הורדות הריבית האגרסיביות אז הביאו לסיום המיתון הקצר, והכלכלה התאוששה.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
