חדשות מעודדות מארה"ב: שוק האג"ח מאותת על יציאה ממיתון
בימים בהם החששות ממיתון בארה"ב מעיבות על וול סטריט ובורסות העולם, שוק אגרות החוב מעיד דווקא על התאוששות כלכלית וחזרה לצמיחה מהירה בארה"ב - כבר לקראת סוף השנה.
לפי נתוני סוכנות בלומברג, אגרות החוב הממשלתיות ל-5 שנים החלו לעלות מרמתן הנמוכה יחסית לאג"ח לשנתיים ול-10 שנים - לראשונה מאז 2001. בשתי הפעמים האחרונות בהן קרה הדבר, ב-1990 וב-2001, הכלכלה יצאה מתקופת מיתון והחלה בגל של צמיחה בתוך 9 חודשים.
"אנחנו מתחילים לראות סימנים לכך שהכלכלה בדרך להתאוששות כבר בתוך 6-9 חודשים", מסביר ג'יימס קרון, אסטרטג בכיר בבית ההשקעות מורגן סטנלי. קרון הוסיף, כי אגרות החוב ל-5 שנים נוטות לחזות קדימה בצורה הכי מדויקת את עקום התשואה.
אם העבר אכן מעיד על העתיד, הרי שתשואת האג"ח ל-5 שנים מאותתת כי הכלכלה האמריקנית תתגבר על הצרות עוד לפני הבחירות לבית הלבן שייערכו ב-4 בנובמבר. התפנית בשוק האג"ח עשויה להעיד על כך שחבילות התמרוץ של הבית הלבן לכלכלה, ובעיקר הורדות הריבית האגרסיביות של הפדרל ריזרב, הצילו ככל הנראה את הכלכלה האמריקנית.
לפי סקר שערכה סוכנות בלומברג בקרב 62 כלכלנים, הכלכלה האמריקנית צפויה לצמוח בקצב שנתי של 2.5% ברבעון הרביעי של 2008, וזאת לעומת 0.6% ברבעון החולף. "אין ספק שהכלכלה תקבל דחיפה מהתכנית הפיסקלית ומהורדות ריבית ה'פד'", אמר סטיוארט ספודק, כלכלן ב-BlackRock.
התשואה על אגרות החוב הממשלתיות ל-5 שנים בארה"ב עומדת כיום על 2.69%. התשואה על האג"ח לשנתיים ירדה ל-1.94%. האנליסטים נוהגים להשוות בין התשואה על האג"ח ל-5 שנים לבים התשואה הממוצעת של האג"ח לשנתיים ו-10 שנים. תשואת האג"ח ל-5 שנים נפלה מתחת לממוצע האמור ב-22 בינואר - לראשונה מאז ינואר 2001 - אז נפלה ארה"ב למיתון שנמשך בחודשים מרץ-נובמבר 2001. אולם הורדות הריבית האגרסיביות אז הביאו לסיום המיתון הקצר, והכלכלה התאוששה.
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
