הבורסה בת"א סגרה בירידות שערים: למרות גלגל ההצלה של ברננקי

מחזור המסחר הסתכם ב-4.47 מיליארד שקל כאשר המעו"ף סגר בירידה של1.36%. כיל קרסה 5%. אירופה דווקא עברה לעליות לאור המהלך הדרמטי של ברננקי
ישראל הס |

דרמה בבורסה של ת"א: לאחר שהמדדים המובילים נסחרו בירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, בעקבות המפולת בשוקי העולם, התמתנו הירידות, זאת לאחר שיו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, נקט בצעד דרמטי וחתך את הריבית במשק האמריקני ב-0.75% לרמה של 3.5%. ברננקי למעשה הקדים את החלטת הריבית שהייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא (30 בינואר). בכך, אותת יו"ר ה'פד' לשווקים כי בכוונתו לעשות את שיידרש על מנת להילחם במשבר הכלכלי ולמנוע מכלכלת ארה"ב להידרדר למיתון.

יום המסחר נפתח דווקא בירידות חדות, וזאת על רקע הנפילות בשווקי אסיה, המסחר התנודתי באירופה, והציפיות לירידות חדות בארה"ב. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט הראו כי ארה"ב עומדת בפני יום קשה, שכן החוזים הצביעו על נפילה של עד 4.7%. עם זאת, ברננקי החליט לטרוף את הקלפים ולחתוך את הריבית במפתיע - מה שממתן את הירידות בארה"ב.

שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, הגיב על הורדת הריבית של ברננקי באומרו כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".

המשבר העולמי בשווקים הפיננסיים לא פסח על אף מדינה. באסיה נסחרו המניות גם הבוקר בירידות חדות, אשר סיפקו כותרות לא מעטות. הודו התרסקה בלמעלה מ-11%, ואז החליטה רשות ני"ע לסגור את המסחר לשעה. בזמן ההפסקה, יצא שר האוצר ההודי למשקיעים בקריאה להירגע, ולאחר שחודש המסחר התמתנו הירידות אך עדיין מדובר בנפילה חדה של למעלה מ-5%. גם מדדים אחרים באסיה, ובכללם יפן, הונג קונג ושנחאי - נחתכו בלמעלה מ-5%. ()

הנפילות ברחבי העולם הביאו 38 מדדים מובילים ברחבי העולם להיכנס באופן רשמי לשוק דובי (שוק שהשלים ירידה של למעלה מ-20%). ()

הפחד האוחז כעת בשווקים נוגע לשאלה האם כלכלת ארה"ב תידרדר למיתון ותגרור עימה את כלכלות העולם. אם עד כה סברו כלכלנים רבים כי הכלכלה הגלובלית חזקה ולא תושפע לרעה מההאטה בארה"ב, הרי שהמציאות טופחת בימים האחרונים בפניהם. באסיה, למשל, אותת הבוקר הבנק המרכזי כי הוא עשוי להפחית את הריבית השנה בשל ההאטה הצפויה בצמיחה. גם באירופה הביעו שרי האוצר של האיחוד האירופי דאגה מההידרדרות בשווקים, והזהירו כי ההאטה בארה"ב תפגע באירופה ותגרום להורדת תחזית הצמיחה.

המעו"ף מאבד 1.36% ל-1,101 נקודות, ת"א 100 יורד ב-1.61% ל-1,029 נקודות והתל-טק נחתך ב-2.22% ל-282 נקודות.

מניות במרכז

טבע הודיעה היום כי היא רוכשת את CoGenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה. ()

בנוסף, נסחרה המניה על רקע ההתפתחות עליה דיווחה בפרשת הפרוטוניקס: החברה הגיעה להסכם עם Wyeth לפיו טבע לא תחדש את המשלוחים של התרופה עד לסוף החודש. נזכיר כי טבע הייתה אמורה לחדש היום את המשלוחים. ()

כיל ממשיכה לסבול מחולשה על רקע הירידות בתקופה האחרונה במניות ענף הדשנים. אתמול, למשל, המשיכה מניית פוטאש לאבד גובה בבורסת קנדה, כאשר המשקיעים ממתינים לפרסום דוחותיה הרבעוניים מחרתיים (ה'), מה שעשוי לספק תמיכה למניות הענף, או לחלופין להחריף את הירידות.

חיים כצמן ודורי סגל המשיכו לרכוש את מניות אורמת בשוק דרך גזית שבשליטתם. היום נודע כי אתמול רכשו השניים מניות ב-2.8 מיליון שקל בשער של 52 שקל למניה. בכך, גדלה החזקותיה של גזית באורמת 19.2%.

מניות הבנקים, ובראשן פועלים ולאומי, המשיכו לרכז עניין על רקע חולשת מניות הפיננסים ברחבי העולם בתגובה למשבר הסאב-פריים. היום פרסם בית ההשקעות מריל לינץ' סקירה עדכנית על בנק מזרחי-טפחות, בה הוא ציין כי מניית הבנק מועדפת עליו שכן היא מהווה חוף מבטחים בימים אלו, מפני שהבנק הינו דפנסיבי ואינו חשוף לשוק האמריקני או לעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


דגל ישראל עצמאות
צילום: Istock

גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים

אוכלוסיית ישראל גדלה ב-1.1%, בדומה לגידול ב-2024 כאשר לפי הלמ"ס הירידה בקצב גידול האוכלוסייה נובע מעלייה במספר המהגרים מישראל לחו"ל


הדס ברטל |

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, אוכלוסיית ישראל נאמדת כיום בכ-10.178 מיליון תושבים כאשר 7.771 מהתושבים הם יהודים, המהווים 76.3% מהאוכלוסייה בעוד האוכלוסיה הערבית מונה כ-2.147 מיליון איש המהווים כ-21.1% מהאוכלוסייה ו-260 אלף איש הם זרים, נוצרים שאינם ערבים, המהווים כ-2.6% מהאוכלוסייה.


עוד לפי הדוח, בסוף שנת 2025 אוכלוסיית הישראלים גדלה בכ-112 אלף נפש, אחוז גידול של 1.1% בלבד. האוכלוסייה גדלה בכ-132 אלף תושבים מגידול טבעי (לידות פחות פטירות), כאשר במהלך השנה נולדו כ-182 אלף תינוקות (כ-76% לאימהות יהודיות ואחרות וכ-24% לאימהות ערביות). כמו כן, במהלך שנת 2025 נפטרו כ-50 אלף תושבים, מספר הנמוך בכ-2,000 ממספר הנפטרים בשנת 2024. מספר הפטירות כולל כ-510 חיילי צה"ל שנהרגו במלחמה, כאשר עיקרם נפל במהלך שנת 2024. עם זאת, בשיעור הפטירות ב-2025 חל שינוי קטן לעומת 2024, 5.3 ל-1,000 תושבים ב-2024 לעומת 5.2 ל-1,000 תושבים השנה.


תינוק במחלקת ילודים, קרדיט: גרוק
תינוק במחלקת ילודים - קרדיט: גרוק


יותר ישראלים עוזבים מאשר חוזרים

ב-2025 עזבו את ישראל כ-69.3 אלף איש בעוד ש-19 אלף ישראלים בלבד חזרו לישראל, כך לפי נתוני הלמ"ס. נתונים אלו הופכים את מאזן ההגירה הבין-לאומית לשלילי ועומד על כ-20 אלף. מאזן הישראלים המהגרים מישראל בסוף 2025 הוא שלילי ועומד על 50.3- אלף. מספר העולים החדשים עומד על 24.6 אלף, מספר הנמוך בכ-8 אלף מהשנה הקודמת ומספר המגיעים באיחוד משפחות עומד על 5.5 אלף , שגם הוא מספר הנמוך מהשנה הקודמת בכ-2500 איש.