הבורסה בת"א סגרה בירידות שערים: למרות גלגל ההצלה של ברננקי

מחזור המסחר הסתכם ב-4.47 מיליארד שקל כאשר המעו"ף סגר בירידה של1.36%. כיל קרסה 5%. אירופה דווקא עברה לעליות לאור המהלך הדרמטי של ברננקי
ישראל הס |

דרמה בבורסה של ת"א: לאחר שהמדדים המובילים נסחרו בירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, בעקבות המפולת בשוקי העולם, התמתנו הירידות, זאת לאחר שיו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, נקט בצעד דרמטי וחתך את הריבית במשק האמריקני ב-0.75% לרמה של 3.5%. ברננקי למעשה הקדים את החלטת הריבית שהייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא (30 בינואר). בכך, אותת יו"ר ה'פד' לשווקים כי בכוונתו לעשות את שיידרש על מנת להילחם במשבר הכלכלי ולמנוע מכלכלת ארה"ב להידרדר למיתון.

יום המסחר נפתח דווקא בירידות חדות, וזאת על רקע הנפילות בשווקי אסיה, המסחר התנודתי באירופה, והציפיות לירידות חדות בארה"ב. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט הראו כי ארה"ב עומדת בפני יום קשה, שכן החוזים הצביעו על נפילה של עד 4.7%. עם זאת, ברננקי החליט לטרוף את הקלפים ולחתוך את הריבית במפתיע - מה שממתן את הירידות בארה"ב.

שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, הגיב על הורדת הריבית של ברננקי באומרו כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".

המשבר העולמי בשווקים הפיננסיים לא פסח על אף מדינה. באסיה נסחרו המניות גם הבוקר בירידות חדות, אשר סיפקו כותרות לא מעטות. הודו התרסקה בלמעלה מ-11%, ואז החליטה רשות ני"ע לסגור את המסחר לשעה. בזמן ההפסקה, יצא שר האוצר ההודי למשקיעים בקריאה להירגע, ולאחר שחודש המסחר התמתנו הירידות אך עדיין מדובר בנפילה חדה של למעלה מ-5%. גם מדדים אחרים באסיה, ובכללם יפן, הונג קונג ושנחאי - נחתכו בלמעלה מ-5%. ()

הנפילות ברחבי העולם הביאו 38 מדדים מובילים ברחבי העולם להיכנס באופן רשמי לשוק דובי (שוק שהשלים ירידה של למעלה מ-20%). ()

הפחד האוחז כעת בשווקים נוגע לשאלה האם כלכלת ארה"ב תידרדר למיתון ותגרור עימה את כלכלות העולם. אם עד כה סברו כלכלנים רבים כי הכלכלה הגלובלית חזקה ולא תושפע לרעה מההאטה בארה"ב, הרי שהמציאות טופחת בימים האחרונים בפניהם. באסיה, למשל, אותת הבוקר הבנק המרכזי כי הוא עשוי להפחית את הריבית השנה בשל ההאטה הצפויה בצמיחה. גם באירופה הביעו שרי האוצר של האיחוד האירופי דאגה מההידרדרות בשווקים, והזהירו כי ההאטה בארה"ב תפגע באירופה ותגרום להורדת תחזית הצמיחה.

המעו"ף מאבד 1.36% ל-1,101 נקודות, ת"א 100 יורד ב-1.61% ל-1,029 נקודות והתל-טק נחתך ב-2.22% ל-282 נקודות.

מניות במרכז

טבע הודיעה היום כי היא רוכשת את CoGenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה. ()

בנוסף, נסחרה המניה על רקע ההתפתחות עליה דיווחה בפרשת הפרוטוניקס: החברה הגיעה להסכם עם Wyeth לפיו טבע לא תחדש את המשלוחים של התרופה עד לסוף החודש. נזכיר כי טבע הייתה אמורה לחדש היום את המשלוחים. ()

כיל ממשיכה לסבול מחולשה על רקע הירידות בתקופה האחרונה במניות ענף הדשנים. אתמול, למשל, המשיכה מניית פוטאש לאבד גובה בבורסת קנדה, כאשר המשקיעים ממתינים לפרסום דוחותיה הרבעוניים מחרתיים (ה'), מה שעשוי לספק תמיכה למניות הענף, או לחלופין להחריף את הירידות.

חיים כצמן ודורי סגל המשיכו לרכוש את מניות אורמת בשוק דרך גזית שבשליטתם. היום נודע כי אתמול רכשו השניים מניות ב-2.8 מיליון שקל בשער של 52 שקל למניה. בכך, גדלה החזקותיה של גזית באורמת 19.2%.

מניות הבנקים, ובראשן פועלים ולאומי, המשיכו לרכז עניין על רקע חולשת מניות הפיננסים ברחבי העולם בתגובה למשבר הסאב-פריים. היום פרסם בית ההשקעות מריל לינץ' סקירה עדכנית על בנק מזרחי-טפחות, בה הוא ציין כי מניית הבנק מועדפת עליו שכן היא מהווה חוף מבטחים בימים אלו, מפני שהבנק הינו דפנסיבי ואינו חשוף לשוק האמריקני או לעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.