הבורסה בת"א סגרה בירידות שערים: למרות גלגל ההצלה של ברננקי
דרמה בבורסה של ת"א: לאחר שהמדדים המובילים נסחרו בירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, בעקבות המפולת בשוקי העולם, התמתנו הירידות, זאת לאחר שיו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, נקט בצעד דרמטי וחתך את הריבית במשק האמריקני ב-0.75% לרמה של 3.5%. ברננקי למעשה הקדים את החלטת הריבית שהייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא (30 בינואר). בכך, אותת יו"ר ה'פד' לשווקים כי בכוונתו לעשות את שיידרש על מנת להילחם במשבר הכלכלי ולמנוע מכלכלת ארה"ב להידרדר למיתון.
יום המסחר נפתח דווקא בירידות חדות, וזאת על רקע הנפילות בשווקי אסיה, המסחר התנודתי באירופה, והציפיות לירידות חדות בארה"ב. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט הראו כי ארה"ב עומדת בפני יום קשה, שכן החוזים הצביעו על נפילה של עד 4.7%. עם זאת, ברננקי החליט לטרוף את הקלפים ולחתוך את הריבית במפתיע - מה שממתן את הירידות בארה"ב.
שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, הגיב על הורדת הריבית של ברננקי באומרו כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".
המשבר העולמי בשווקים הפיננסיים לא פסח על אף מדינה. באסיה נסחרו המניות גם הבוקר בירידות חדות, אשר סיפקו כותרות לא מעטות. הודו התרסקה בלמעלה מ-11%, ואז החליטה רשות ני"ע לסגור את המסחר לשעה. בזמן ההפסקה, יצא שר האוצר ההודי למשקיעים בקריאה להירגע, ולאחר שחודש המסחר התמתנו הירידות אך עדיין מדובר בנפילה חדה של למעלה מ-5%. גם מדדים אחרים באסיה, ובכללם יפן, הונג קונג ושנחאי - נחתכו בלמעלה מ-5%. (
הנפילות ברחבי העולם הביאו 38 מדדים מובילים ברחבי העולם להיכנס באופן רשמי לשוק דובי (שוק שהשלים ירידה של למעלה מ-20%). (
הפחד האוחז כעת בשווקים נוגע לשאלה האם כלכלת ארה"ב תידרדר למיתון ותגרור עימה את כלכלות העולם. אם עד כה סברו כלכלנים רבים כי הכלכלה הגלובלית חזקה ולא תושפע לרעה מההאטה בארה"ב, הרי שהמציאות טופחת בימים האחרונים בפניהם. באסיה, למשל, אותת הבוקר הבנק המרכזי כי הוא עשוי להפחית את הריבית השנה בשל ההאטה הצפויה בצמיחה. גם באירופה הביעו שרי האוצר של האיחוד האירופי דאגה מההידרדרות בשווקים, והזהירו כי ההאטה בארה"ב תפגע באירופה ותגרום להורדת תחזית הצמיחה.
המעו"ף מאבד 1.36% ל-1,101 נקודות, ת"א 100 יורד ב-1.61% ל-1,029 נקודות והתל-טק נחתך ב-2.22% ל-282 נקודות.
מניות במרכז
טבע הודיעה היום כי היא רוכשת את CoGenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה. (
בנוסף, נסחרה המניה על רקע ההתפתחות עליה דיווחה בפרשת הפרוטוניקס: החברה הגיעה להסכם עם Wyeth לפיו טבע לא תחדש את המשלוחים של התרופה עד לסוף החודש. נזכיר כי טבע הייתה אמורה לחדש היום את המשלוחים. (
כיל ממשיכה לסבול מחולשה על רקע הירידות בתקופה האחרונה במניות ענף הדשנים. אתמול, למשל, המשיכה מניית פוטאש לאבד גובה בבורסת קנדה, כאשר המשקיעים ממתינים לפרסום דוחותיה הרבעוניים מחרתיים (ה'), מה שעשוי לספק תמיכה למניות הענף, או לחלופין להחריף את הירידות.
חיים כצמן ודורי סגל המשיכו לרכוש את מניות אורמת בשוק דרך גזית שבשליטתם. היום נודע כי אתמול רכשו השניים מניות ב-2.8 מיליון שקל בשער של 52 שקל למניה. בכך, גדלה החזקותיה של גזית באורמת 19.2%.
מניות הבנקים, ובראשן פועלים ולאומי, המשיכו לרכז עניין על רקע חולשת מניות הפיננסים ברחבי העולם בתגובה למשבר הסאב-פריים. היום פרסם בית ההשקעות מריל לינץ' סקירה עדכנית על בנק מזרחי-טפחות, בה הוא ציין כי מניית הבנק מועדפת עליו שכן היא מהווה חוף מבטחים בימים אלו, מפני שהבנק הינו דפנסיבי ואינו חשוף לשוק האמריקני או לעולם.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- פועלים: רווח נקי של 2.8 מיליארד שקל; התשואה להון 17.6%
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
אנבידיהקריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור
רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון. הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?
הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים. יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום. ועדיין זה כמובן יכול להיות משמעותי, במיוחד, אגב התקופה שהיא "החלום". ההבנה שהולך לקום דבר גדול מאוד בקריית טבעון של המובילה העולמית בתחום הטכנולוגיה, מוסיפה כבר ביום הראשון כמה אחוזים טובים למחירי הדירות.
מחירי הדירות בקריית טבעון
מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.
בינתיים, הדיווחים על כך שאנבידיה תקים את הקמפוס כמובן מעודדים את האזור. השיח על כך כבר משפיע על שוק הנדל"ן המקומי כי אלו שרצו למכור חושבים פעמיים או מעלים מחיר והקונים כנראה יסכימו להוסיף סכום מסוים כי תהיה השבחה עתידית. ביישוב כבר יש תחושת ציפייה, בעלי בתים מקווים לעליית ערך הנכסים, תושבים מדברים על האפשרות לשדרוג תשתיות וחיזוק השירותים העירוניים. על פניו, מדובר בהזדמנות נדירה ליישוב קטן להפוך לחלק משמעותי ממפת ההייטק הצפונית.
- קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון
- השאלה שעולה מדוח המבקר בנושא הארנונה: לאן נעלמו 10 מיליארד שקל?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לא כולם בטוחים שזה יביא רק בשורות. אין עדיין תחנת רכבת, דרכי הגישה עמוסות, והרחוב הראשי כבר פקוק ברוב שעות היום. גם ההשפעה על מחירי הדיור אינה חד-משמעית, מצד אחד צפוי ביקוש מצד עובדים פוטנציאליים, מצד שני ההיצע מוגבל מאוד ואין תוכניות בנייה משמעותיות באופק.
