הבורסה בת"א סגרה בירידות שערים: למרות גלגל ההצלה של ברננקי

מחזור המסחר הסתכם ב-4.47 מיליארד שקל כאשר המעו"ף סגר בירידה של1.36%. כיל קרסה 5%. אירופה דווקא עברה לעליות לאור המהלך הדרמטי של ברננקי
ישראל הס |

דרמה בבורסה של ת"א: לאחר שהמדדים המובילים נסחרו בירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, בעקבות המפולת בשוקי העולם, התמתנו הירידות, זאת לאחר שיו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, נקט בצעד דרמטי וחתך את הריבית במשק האמריקני ב-0.75% לרמה של 3.5%. ברננקי למעשה הקדים את החלטת הריבית שהייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא (30 בינואר). בכך, אותת יו"ר ה'פד' לשווקים כי בכוונתו לעשות את שיידרש על מנת להילחם במשבר הכלכלי ולמנוע מכלכלת ארה"ב להידרדר למיתון.

יום המסחר נפתח דווקא בירידות חדות, וזאת על רקע הנפילות בשווקי אסיה, המסחר התנודתי באירופה, והציפיות לירידות חדות בארה"ב. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט הראו כי ארה"ב עומדת בפני יום קשה, שכן החוזים הצביעו על נפילה של עד 4.7%. עם זאת, ברננקי החליט לטרוף את הקלפים ולחתוך את הריבית במפתיע - מה שממתן את הירידות בארה"ב.

שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, הגיב על הורדת הריבית של ברננקי באומרו כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".

המשבר העולמי בשווקים הפיננסיים לא פסח על אף מדינה. באסיה נסחרו המניות גם הבוקר בירידות חדות, אשר סיפקו כותרות לא מעטות. הודו התרסקה בלמעלה מ-11%, ואז החליטה רשות ני"ע לסגור את המסחר לשעה. בזמן ההפסקה, יצא שר האוצר ההודי למשקיעים בקריאה להירגע, ולאחר שחודש המסחר התמתנו הירידות אך עדיין מדובר בנפילה חדה של למעלה מ-5%. גם מדדים אחרים באסיה, ובכללם יפן, הונג קונג ושנחאי - נחתכו בלמעלה מ-5%. ()

הנפילות ברחבי העולם הביאו 38 מדדים מובילים ברחבי העולם להיכנס באופן רשמי לשוק דובי (שוק שהשלים ירידה של למעלה מ-20%). ()

הפחד האוחז כעת בשווקים נוגע לשאלה האם כלכלת ארה"ב תידרדר למיתון ותגרור עימה את כלכלות העולם. אם עד כה סברו כלכלנים רבים כי הכלכלה הגלובלית חזקה ולא תושפע לרעה מההאטה בארה"ב, הרי שהמציאות טופחת בימים האחרונים בפניהם. באסיה, למשל, אותת הבוקר הבנק המרכזי כי הוא עשוי להפחית את הריבית השנה בשל ההאטה הצפויה בצמיחה. גם באירופה הביעו שרי האוצר של האיחוד האירופי דאגה מההידרדרות בשווקים, והזהירו כי ההאטה בארה"ב תפגע באירופה ותגרום להורדת תחזית הצמיחה.

המעו"ף מאבד 1.36% ל-1,101 נקודות, ת"א 100 יורד ב-1.61% ל-1,029 נקודות והתל-טק נחתך ב-2.22% ל-282 נקודות.

מניות במרכז

טבע הודיעה היום כי היא רוכשת את CoGenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה. ()

בנוסף, נסחרה המניה על רקע ההתפתחות עליה דיווחה בפרשת הפרוטוניקס: החברה הגיעה להסכם עם Wyeth לפיו טבע לא תחדש את המשלוחים של התרופה עד לסוף החודש. נזכיר כי טבע הייתה אמורה לחדש היום את המשלוחים. ()

כיל ממשיכה לסבול מחולשה על רקע הירידות בתקופה האחרונה במניות ענף הדשנים. אתמול, למשל, המשיכה מניית פוטאש לאבד גובה בבורסת קנדה, כאשר המשקיעים ממתינים לפרסום דוחותיה הרבעוניים מחרתיים (ה'), מה שעשוי לספק תמיכה למניות הענף, או לחלופין להחריף את הירידות.

חיים כצמן ודורי סגל המשיכו לרכוש את מניות אורמת בשוק דרך גזית שבשליטתם. היום נודע כי אתמול רכשו השניים מניות ב-2.8 מיליון שקל בשער של 52 שקל למניה. בכך, גדלה החזקותיה של גזית באורמת 19.2%.

מניות הבנקים, ובראשן פועלים ולאומי, המשיכו לרכז עניין על רקע חולשת מניות הפיננסים ברחבי העולם בתגובה למשבר הסאב-פריים. היום פרסם בית ההשקעות מריל לינץ' סקירה עדכנית על בנק מזרחי-טפחות, בה הוא ציין כי מניית הבנק מועדפת עליו שכן היא מהווה חוף מבטחים בימים אלו, מפני שהבנק הינו דפנסיבי ואינו חשוף לשוק האמריקני או לעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דוח דו"ח דוחות מסמכים מחשבון מספרים נתונים טבלה חשבון עמלות שורה ניהול דמי כסף חסכון פנסיה מס העלמות העלמת
צילום: Pixabay

החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל

וגם - הון שחור והעלמות מס,  שאלות ותשובות

מנדי הניג |

רשות המסים, באמצעות משרד פקיד שומה חקירות ירושלים והדרום ובשיתוף אגף החקירות של ביטוח לאומי, מנהלת חקירה גלויה בחשד להעלמת הכנסות בהיקף של כ-1.5 מיליון ש"ח על ידי חאתם תמימי, תושב העיר העתיקה בירושלים העוסק בשיפוצים ובנייה. החשוד, בן 45, נלקח לחקירה באוקטובר 2025 ושוחרר בתנאים מגבילים על ידי בית משפט השלום בירושלים, הכוללים איסור יציאה מהארץ, דיווח תקופתי על פעילותו העסקית והתייצבות קבועה בפיקוח.

מבקשת המעצר, שפורסמה לאחרונה, חושפת דפוס התנהלות שיטתי. בשנת 2020, בעקבות ביקורת ניהול ספרים, נפתח תיק נגד תמימי, אך הוא לא הגיש דו"חות מס לשנים 2020–2024, כולל הצהרת הון שנדרשה ממנו. בשנת 2022, פתח תיק על שם בת זוגו כמנגנון הסוואה, ובמסגרתו ביצע עבודות שיפוצים ובנייה ברחבי הארץ – בעיקר בירושלים, תל אביב ובאזור המרכז – ללקוחות פרטיים ומסחריים. עם זאת, דיווח רק על חלק קטן מההכנסות, בעוד ששארן נשמרו במזומן או בצ'קים שפודו אצל נותני שירותי מטבע כדי להימנע מתיעוד בנקאי. עדויות מלקוחות, שנגבו במסגרת החקירה, מאשרות תשלומים ישירים בסכומים של עשרות אלפי שקלים לעבודות כמו שיפוץ מטבחים, התקנת ריצופים והרחבות דירות, ללא חשבוניות.

החקירה חשפה כי תמימי לא ניהל ספרי חשבונות כנדרש בחוק, ולא הגיש דו"חות שנתיים מלבד דו"ח חלקי לשנת 2022 על שם בת זוגו. חיפושים שנערכו בביתה של בת הזוג תפסו מסמכים, מחשבים ורישומים ידניים המעידים על הכנסות נוספות של כ-300 אלף ש"ח בשנה. ממצאים אלה מצביעים על העלמה רטרואקטיבית בין 2020 ל-2023, עם פוטנציאל להרחבת החקירה ל-2024. רשות המסים מעריכה כי הסכום הכולל עשוי לגדול בעקבות ריבית וקנסות, והיא שוקלת העמדה לדין פלילי בעבירות של העלמת מס והלבנת הון.

מקרה זה אינו מבודד בענף השיפוצים והבנייה, הנחשב לאחד האזורים הרגישים להעלמות מס בישראל. על פי דוחות רשות המסים לשנת 2025, הענף מהווה כ-15% מכלל החקירות הפליליות בתחום המס, בעיקר בשל תשלומים במזומן, חוסר חובה להוצאת חשבוניות ללקוחות פרטיים וקושי באימות נתונים. בחודשים האחרונים דווחו מקרים דומים: במאי 2025, קבלן שיפוצים מדרום הארץ, יוסף פרץ, נחשד בהעלמת כ-2 מיליון ש"ח על פני חמש שנים, באמצעות פדיון צ'קים בצ'יינג'ים והעברות ישירות לספקים, כפי שפורסם בהחשד: העלמת הכנסות של כ-2 מיליון שקל בידי קבלן שיפוצים. באוגוסט 2025, חקירה משותפת של רשות המסים וביטוח לאומי חשפה רשת קבלנים במרכז שדיווחו רק 40% מההכנסות, בהיקף כולל של 4 מיליון ש"ח, עם תפיסת מסמכים וקנסות ראשוניים של 1.2 מיליון ש"ח. בנובמבר 2025, קבלן בנייה בתל אביב נעצר זמנית בחשד להעלמת 800 אלף ש"ח, לאחר תלונה של ספק חומרים שחשד בפעילות לא מדווחת.

האכיפה הממוקדת בענף משקפת מגמה של רשות המסים להגברת שיתופי פעולה עם גופים כמו משרד הבינוי והשיכון ומאגרי נתונים בנקאיים. ב-2025, נפתחו כ-450 חקירות חדשות בתחום, לעומת 380 ב-2024, עם דגש על קבלנים עצמאיים שאינם רשומים בפנקס הקבלנים. מצד אחד, זו תגובה לגירעון התקציבי ולצורך בגביית מסים נוספים, כפי שמעידים תיקוני החקיקה האחרונים שהעלו את שיעור המע"מ ל-18%. מצד שני, מבקרים בענף טוענים כי האכיפה יוצרת עומס על קבלנים קטנים לגיטימיים, שמתקשים להתמודד עם דרישות דיווח מורכבות, וממליצים על פישוט הליכים דיגיטליים להוצאת חשבוניות.

בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".