הבורסה בת"א סגרה בירידות שערים: למרות גלגל ההצלה של ברננקי
דרמה בבורסה של ת"א: לאחר שהמדדים המובילים נסחרו בירידות חדות לאורך רוב יום המסחר, בעקבות המפולת בשוקי העולם, התמתנו הירידות, זאת לאחר שיו"ר הפדרל ריזרב, בן ברננקי, נקט בצעד דרמטי וחתך את הריבית במשק האמריקני ב-0.75% לרמה של 3.5%. ברננקי למעשה הקדים את החלטת הריבית שהייתה אמורה להתקיים בשבוע הבא (30 בינואר). בכך, אותת יו"ר ה'פד' לשווקים כי בכוונתו לעשות את שיידרש על מנת להילחם במשבר הכלכלי ולמנוע מכלכלת ארה"ב להידרדר למיתון.
יום המסחר נפתח דווקא בירידות חדות, וזאת על רקע הנפילות בשווקי אסיה, המסחר התנודתי באירופה, והציפיות לירידות חדות בארה"ב. החוזים העתידיים על המדדים המובילים בוול סטריט הראו כי ארה"ב עומדת בפני יום קשה, שכן החוזים הצביעו על נפילה של עד 4.7%. עם זאת, ברננקי החליט לטרוף את הקלפים ולחתוך את הריבית במפתיע - מה שממתן את הירידות בארה"ב.
שלמה מעוז, האסטרטג הראשי של אסקסלנס, הגיב על הורדת הריבית של ברננקי באומרו כי "ה'פד' מודה - אנחנו במיתון". עוד מוסיף מעוז, כי "המהלך הזה מצביע על פאניקה בארה"ב. אנחנו רואים כי הפחתת הריבית הביאה לעלייה בחוזים על הוול סטריט: מצניחה של 5% לירידה של 2.5%". עוד מציין מעוז, כי "אנחנו צפויים לראות תיקון באירופה; עם זאת, אירופה צפויה לחזור לירידות שערים וזאת בשל העובדה כי נוצר כעת הפרש ריביות לטובת ארה"ב".
המשבר העולמי בשווקים הפיננסיים לא פסח על אף מדינה. באסיה נסחרו המניות גם הבוקר בירידות חדות, אשר סיפקו כותרות לא מעטות. הודו התרסקה בלמעלה מ-11%, ואז החליטה רשות ני"ע לסגור את המסחר לשעה. בזמן ההפסקה, יצא שר האוצר ההודי למשקיעים בקריאה להירגע, ולאחר שחודש המסחר התמתנו הירידות אך עדיין מדובר בנפילה חדה של למעלה מ-5%. גם מדדים אחרים באסיה, ובכללם יפן, הונג קונג ושנחאי - נחתכו בלמעלה מ-5%. (
הנפילות ברחבי העולם הביאו 38 מדדים מובילים ברחבי העולם להיכנס באופן רשמי לשוק דובי (שוק שהשלים ירידה של למעלה מ-20%). (
הפחד האוחז כעת בשווקים נוגע לשאלה האם כלכלת ארה"ב תידרדר למיתון ותגרור עימה את כלכלות העולם. אם עד כה סברו כלכלנים רבים כי הכלכלה הגלובלית חזקה ולא תושפע לרעה מההאטה בארה"ב, הרי שהמציאות טופחת בימים האחרונים בפניהם. באסיה, למשל, אותת הבוקר הבנק המרכזי כי הוא עשוי להפחית את הריבית השנה בשל ההאטה הצפויה בצמיחה. גם באירופה הביעו שרי האוצר של האיחוד האירופי דאגה מההידרדרות בשווקים, והזהירו כי ההאטה בארה"ב תפגע באירופה ותגרום להורדת תחזית הצמיחה.
המעו"ף מאבד 1.36% ל-1,101 נקודות, ת"א 100 יורד ב-1.61% ל-1,029 נקודות והתל-טק נחתך ב-2.22% ל-282 נקודות.
מניות במרכז
טבע הודיעה היום כי היא רוכשת את CoGenesys תמורת 400 מיליון דולר במזומן. טבע תממן את הרכישה מקופת המזומנים שלה, והעסקה צפויה להיסגר סופית במחצית הראשונה של השנה. (
בנוסף, נסחרה המניה על רקע ההתפתחות עליה דיווחה בפרשת הפרוטוניקס: החברה הגיעה להסכם עם Wyeth לפיו טבע לא תחדש את המשלוחים של התרופה עד לסוף החודש. נזכיר כי טבע הייתה אמורה לחדש היום את המשלוחים. (
כיל ממשיכה לסבול מחולשה על רקע הירידות בתקופה האחרונה במניות ענף הדשנים. אתמול, למשל, המשיכה מניית פוטאש לאבד גובה בבורסת קנדה, כאשר המשקיעים ממתינים לפרסום דוחותיה הרבעוניים מחרתיים (ה'), מה שעשוי לספק תמיכה למניות הענף, או לחלופין להחריף את הירידות.
חיים כצמן ודורי סגל המשיכו לרכוש את מניות אורמת בשוק דרך גזית שבשליטתם. היום נודע כי אתמול רכשו השניים מניות ב-2.8 מיליון שקל בשער של 52 שקל למניה. בכך, גדלה החזקותיה של גזית באורמת 19.2%.
מניות הבנקים, ובראשן פועלים ולאומי, המשיכו לרכז עניין על רקע חולשת מניות הפיננסים ברחבי העולם בתגובה למשבר הסאב-פריים. היום פרסם בית ההשקעות מריל לינץ' סקירה עדכנית על בנק מזרחי-טפחות, בה הוא ציין כי מניית הבנק מועדפת עליו שכן היא מהווה חוף מבטחים בימים אלו, מפני שהבנק הינו דפנסיבי ואינו חשוף לשוק האמריקני או לעולם.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
