אג"ח של טאואר בתשואה של 12%: סמי עופר לא ישלם?

מניית טאואר נסחרת בשפל ואיבדה כ-21% רק מתחילת 2008. האם דווקא כאן האג"ח זו הזדמנות? Bizportal ממשיך לחפש אג"חים עם גב
ישראל הס |

מניית טאואר, יצרנית השבבים ממגדל העמק, נסחרת כעת בשפל של כל הזמנים, כאשר המניה איבדה כ-21% רק מתחילת 2008. אם נתבונן על נתוני המסחר של טאואר אגח ד נגלה כי התשואה ברוטו על אג"ח זה היא 12.15%. נציין, כי האג"ח צפוי להיפדות עוד 9 שנים. האם יש כאן הזדמנות להשקעה או סיכון לא מחושב?

על פי האנליסט ניר זוננברג ממיטב, "החברה הקימה 2 מפעלים לייצור שבבים אבל בדיעבד ההשקעה לא היתה כדאית". בנוסף, ציין זוננברג, כי "ייצור השבבים הוא עסק מסוכן. בתקופה האחרונה, מרחפת 'עננה' מעל תחום הסמיקונדקטור, כאשר הצפי לשנת 2008 איננו חיובי. טאואר נמצאת ב'קצה' של התחום המסוכן וזאת מכיוון שטאואר מספקת שירותי מיקור חוץ לחברות הסמיקונדקטור".

"בתחום ייצור השבבים רב החברות עברו למיקור חוץ. טאואר מתמחה במוצרי נישה ועובדת עם לקוחות ספציפיים ולאוו דווקא עם המתחרים המובילים בשוק" אמר זוננברג.

זוננברג מוסר עוד כי "אם נסתכל על הרווח הגולמי של החברה נמצא כי הוא שלילי וזאת בשל פחת על ההשקעה במפעל. עם זאת, נראה כי החל משנת 2007, מייצרת החברה תזרים מזומנים חיובי בכל הרבעונים". בעניין האג"ח ד' של החברה אמר זוננברג, כי "אם החברה לא תתאושש נראה כי מסתמנת בעיה, אך הגישה הכללית מצביע על כך כי החברה במגמת שיפור".

אג"ח ד' לא לבד, האג"ח ג' (טאואר אגח ג) של טאואר שהוא אג"ח להמרה, נסחר בתשואה גבוהה יותר, של 12.9%. אם כך, מדוע שהמשקיע לא ישקיע את כספו באג"ח שמספק גם אפשרות להמרה למניות וגם אפשרות להינות מיתרונות האג"ח?

זוננברג מסביר: "ההסבר נעוץ בעובדה כי אג"ח ג' הוא אג"ח bullet. אג"ח שלא מחלק קופונים כלל, זה ההסבר לתשואה הגבוהה בה הוא נסחר. זאת בניגוד לאג"ח ד' שמחלק קופון של 8%".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.