אג"ח של טאואר בתשואה של 12%: סמי עופר לא ישלם?
מניית טאואר, יצרנית השבבים ממגדל העמק, נסחרת כעת בשפל של כל הזמנים, כאשר המניה איבדה כ-21% רק מתחילת 2008. אם נתבונן על נתוני המסחר של טאואר אגח ד נגלה כי התשואה ברוטו על אג"ח זה היא 12.15%. נציין, כי האג"ח צפוי להיפדות עוד 9 שנים. האם יש כאן הזדמנות להשקעה או סיכון לא מחושב?
על פי האנליסט ניר זוננברג ממיטב, "החברה הקימה 2 מפעלים לייצור שבבים אבל בדיעבד ההשקעה לא היתה כדאית". בנוסף, ציין זוננברג, כי "ייצור השבבים הוא עסק מסוכן. בתקופה האחרונה, מרחפת 'עננה' מעל תחום הסמיקונדקטור, כאשר הצפי לשנת 2008 איננו חיובי. טאואר נמצאת ב'קצה' של התחום המסוכן וזאת מכיוון שטאואר מספקת שירותי מיקור חוץ לחברות הסמיקונדקטור".
"בתחום ייצור השבבים רב החברות עברו למיקור חוץ. טאואר מתמחה במוצרי נישה ועובדת עם לקוחות ספציפיים ולאוו דווקא עם המתחרים המובילים בשוק" אמר זוננברג.
זוננברג מוסר עוד כי "אם נסתכל על הרווח הגולמי של החברה נמצא כי הוא שלילי וזאת בשל פחת על ההשקעה במפעל. עם זאת, נראה כי החל משנת 2007, מייצרת החברה תזרים מזומנים חיובי בכל הרבעונים". בעניין האג"ח ד' של החברה אמר זוננברג, כי "אם החברה לא תתאושש נראה כי מסתמנת בעיה, אך הגישה הכללית מצביע על כך כי החברה במגמת שיפור".
אג"ח ד' לא לבד, האג"ח ג' (טאואר אגח ג) של טאואר שהוא אג"ח להמרה, נסחר בתשואה גבוהה יותר, של 12.9%. אם כך, מדוע שהמשקיע לא ישקיע את כספו באג"ח שמספק גם אפשרות להמרה למניות וגם אפשרות להינות מיתרונות האג"ח?
זוננברג מסביר: "ההסבר נעוץ בעובדה כי אג"ח ג' הוא אג"ח bullet. אג"ח שלא מחלק קופונים כלל, זה ההסבר לתשואה הגבוהה בה הוא נסחר. זאת בניגוד לאג"ח ד' שמחלק קופון של 8%".

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״
מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?
השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02% אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.
אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה.
לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים.
הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.
- הדולר בשפל של יותר מ-3 שנים, עד לאן הוא ירד?
- מה קרה היום בבורסה: הבנקים עלו 1.5%, הביטוח ירד 1.5%; מניות הסלולר זינקו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנפגעים
מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות
דוח חניה מזויף (רשתות חברתיות)זהירות - הפצת דוחות חניה מזויפים עם קישור לתשלום באתר מתחזה
נעצר חשוד בן 35 מנתניה; נתפסו ציוד מחשוב ומזומן. החשוד הפיץ דוחות חניה מזויפים שבהן תשלום פיקטיבי לחשבון החשוד
תושב נתניה בן 35 נעצר השבוע בחשד לעבירות הונאה מתוחכמות, אחרי שלפי החשד הפיץ עשרות דוחות חניה מזויפים על רכבים בעיר הרצליה, שכללו קוד QR שהפנה את האזרחים לדף תשלום פיקטיבי. מדובר במהלך שמערב שימוש בטכנולוגיה וניצול אמון הציבור בשלטון המקומי, תוך התחזות לרשויות העיר.
התחזות חכמה, נזק ממשי
מהחקירה עולה כי במשך תקופה הופצו דוחות חניה על שמשות רכבים ברחבי הרצליה, שנראו כלפי חוץ כמו דוחות רשמיים מטעם העירייה. הדוחות כללו קוד QR שהפנה לדף אינטרנט שנראה לגיטימי – אך בפועל לא היה שייך לעיריית הרצליה או לגוף מוסמך אחר. לפי החשד, אזרחים ששילמו דרך הקישור העבירו בפועל את כספם לחשבון פרטי של החשוד.
החקירה נפתחה לפני מספר חודשים בעקבות פניות שהתקבלו במשטרת מרחב ירקון, ולאחר עבודת איסוף מודיעיני שקטה בשיתוף מחלקת הפשיעה המקוונת של מחוז תל אביב, הפכה גלויה. בלשי תחנת גלילות פשטו על ביתו של החשוד עם צו חיפוש של בית משפט. במהלך הפעולה נתפס ציוד מחשוב רב וכן מזומן בסכום של כ־14,000 שקל.
המימד הדיגיטלי של ההונאות – אתגר גובר
הפרשה הזו מדגישה תופעה רחבה יותר: המעבר של ההונאות מהמרחב הציבורי אל המרחב הדיגיטלי וההיברידי. השימוש בקוד QR – שנחשב לאמצעי נוח ובטוח יחסית – הופך לכלי להונאה, בעיקר כאשר העיצוב הגרפי ותצוגת האתרים מצליחים לדמות אתרים רשמיים. הציבור מתקשה להבחין בין מקור אמיתי למתחזה, במיוחד כשמדובר בתשלום סמלי יחסית.
- הונאה של 2 מיליארד דולר - עונש של 11 אלף שנות מאסר - ומוות בכלא הטורקי
- המשיך להונות אנשים תוך כדי משפט על הונאה - אמיר ברמלי גנב משקיעים בעוד 18.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נראה כי החשוד לא פעל לבד, אלא ייתכן כי קיבל סיוע טכנולוגי או לוגיסטי – אם כי המשטרה טרם פרסמה מידע בנושא. החקירה נמשכת וצפויים מעצרים או צעדים נוספים, ככל שיאותרו חשודים נוספים.
