הדולר נכנס לסחרור על רקע דברי ברננקי

בן ברננקי אותת אמש לאפשרות של מהלך אגרסיבי בפגישת הפדרל ריזרב בסוף החודש אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדה של כ 0.5% בשיעור הריבית

בן ברננקי אותת אמש לאפשרות של מהלך אגרסיבי בפגישת הפדרל ריזרב בסוף החודש אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדה של כ-0.5% בשיעור הריבית.

ברננקי ציין כי "אנו מוכנים לקחת צעדים נוספים בכדי לשמר את הצמיחה ולספק ביטחון ראוי מפני המשך האטה" כמו כן הוסיף כי התחזיות לשנת 2008 החמירו. הפד לא חוזה מיתון ברגע זה אך קיים סיכון כזה, ציין ברננקי. החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מצביעים על הסתברות של 86% לקיצוץ של 0.5% בשיעור הריבית בסוף החודש. הדולר לא איחר להגיב ונכנס לסחרור של מכירות אל מול האירו. הקושי בקבלת הלוואות והעלאת הסטנדרטים, ממשיכים להכביד על שוק האשראי וכלכלת ארה"ב, הורדת הריבית עשויה שלו להספיק בפתרון בעיה זו, כלכלנים רבים מעריכים כי ידרשו גם צעדים פיסקלים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4795 אל מול האירו, 109.50 כנגד היין ו 1.9625 אל מול הסטרלינג ב 20:58 (GMT).

הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי מהלך אשר לא הפתיע את הסוחרים בשוק אך דברי טרישה במסיבת העיתונאים הזניקו את האירו מעלה. טרישה אותת כי לא רק שאין בכוונת הבנק המרכזי האירופי להוריד את הריבית אלה שיתכן ויעלה אותה בכדי למגר את האינפלציה על אף האטה הכלכלית. האירו התחזק כנגד העיקריים כשהוא מגיע לפסגות חדשות אל מול הסטרלינג. האירו נסחר סביב הרמות של 1.4800 אל מול הדולר, 162.00 אל מול היין ו-0.7545 אל מול הסטרלינג ב-21:05 (GMT).

המשקיעים יתרכזו היום בפירסום המאזן המסחרי בארה"ב ב-13:30 (GMT) אשר צפוי להראות על גידול בגירעון על אף חולשתו של הדולר וחוזקו של ענף היצוא בארה"ב. הגידול בגירעון צפוי להמשיך ולהכביד על השטר הירוק. קנדה תרכז גם היא את תשומת לב המשקיעים עם פירסום נתוני העבודה ב-12:00 (GMT) והמאזן המסחרי ב-13:30 (GMT). החלשותו של הדולר הקנדי לאחר נתונים כלכליים שלילים בימים האחרונים עשויה לתפוס תאוצה במידה והנתונים הנוכחים ימשיכו להצביע על האטה כלכלית.

דולר/שקל: השקל ניחלש מעט אל מול הדולר כששערו היציג סגר על 3.8050. השקל התחזק כ 2% מתחילת השנה, סוחרים בצעו מימושים קלים משכשל בפריצה של רמת התמיכה 3.78. הירידות באחד העם זה היום השני ברציפות הביאו להתחזקות מגמת המכירות כשהשקל ניחלש עד לכדי 3.8130 אל מול הדולר. אולם, דברי ברננקי אשר אותתו על אפשרות לקיצוץ של 0.5% בפגישתו הקרובה של הפד הביאו להחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית נקודה אשר תבוא לידי ביטוי גם אל מול השטר הישראלי. בעוד הציפיות בארה"ב מכוונות להמשך הורדות ריבית ההערכות בארץ מצביעות כי הריבית צפויה לעלות לפחות פעם נוספת בשנה הקרובה, נקודה המעניקה תמיכה משמעותית לשקל. במסחר הבין בנקאי התחזק השקל עד לכדי רמה של 3.77 אל מול הדולר ב 19:23 (GMT).

נפט: החששות מפני מיתון בארה"ב הביאו את מחירי הנפט לירידה של מעל לשני דולר. ארה"ב מהווה את צרכנית הנפט הגדולה ביותר בעולם וחלקה עומד על כ-25% מסה"כ התצרוכת העולמית. החששות מפני ירידה בביקושים העולמיים לנפט הביאה לגל המכירות על הזהב השחור. "טכנית יצר הנפט פסגה כפולה לאחר שכשל להמשיך את מסעו אל מעל לרמת ה-100$ פריצה של רמת ה-90$ עשויה לחזק את מגמת המכירות כשתמיכה קריטית מגיעה ב 85$ לחבית. מבחינה פונדמנטאלית כישלונו לסיים בעליות לאחר ירידה חדה במלאים ותקיפת מכלית נפט בניגריה מאותת על חולשה מסויימת בשוק" נמסר מחדר המסחר של פינוטק.חוזה עתידי לחודש ינואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 94.225$ לחבית ב-20:42 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.