הדולר נכנס לסחרור על רקע דברי ברננקי

בן ברננקי אותת אמש לאפשרות של מהלך אגרסיבי בפגישת הפדרל ריזרב בסוף החודש אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדה של כ 0.5% בשיעור הריבית

בן ברננקי אותת אמש לאפשרות של מהלך אגרסיבי בפגישת הפדרל ריזרב בסוף החודש אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדה של כ-0.5% בשיעור הריבית.

ברננקי ציין כי "אנו מוכנים לקחת צעדים נוספים בכדי לשמר את הצמיחה ולספק ביטחון ראוי מפני המשך האטה" כמו כן הוסיף כי התחזיות לשנת 2008 החמירו. הפד לא חוזה מיתון ברגע זה אך קיים סיכון כזה, ציין ברננקי. החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מצביעים על הסתברות של 86% לקיצוץ של 0.5% בשיעור הריבית בסוף החודש. הדולר לא איחר להגיב ונכנס לסחרור של מכירות אל מול האירו. הקושי בקבלת הלוואות והעלאת הסטנדרטים, ממשיכים להכביד על שוק האשראי וכלכלת ארה"ב, הורדת הריבית עשויה שלו להספיק בפתרון בעיה זו, כלכלנים רבים מעריכים כי ידרשו גם צעדים פיסקלים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4795 אל מול האירו, 109.50 כנגד היין ו 1.9625 אל מול הסטרלינג ב 20:58 (GMT).

הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי מהלך אשר לא הפתיע את הסוחרים בשוק אך דברי טרישה במסיבת העיתונאים הזניקו את האירו מעלה. טרישה אותת כי לא רק שאין בכוונת הבנק המרכזי האירופי להוריד את הריבית אלה שיתכן ויעלה אותה בכדי למגר את האינפלציה על אף האטה הכלכלית. האירו התחזק כנגד העיקריים כשהוא מגיע לפסגות חדשות אל מול הסטרלינג. האירו נסחר סביב הרמות של 1.4800 אל מול הדולר, 162.00 אל מול היין ו-0.7545 אל מול הסטרלינג ב-21:05 (GMT).

המשקיעים יתרכזו היום בפירסום המאזן המסחרי בארה"ב ב-13:30 (GMT) אשר צפוי להראות על גידול בגירעון על אף חולשתו של הדולר וחוזקו של ענף היצוא בארה"ב. הגידול בגירעון צפוי להמשיך ולהכביד על השטר הירוק. קנדה תרכז גם היא את תשומת לב המשקיעים עם פירסום נתוני העבודה ב-12:00 (GMT) והמאזן המסחרי ב-13:30 (GMT). החלשותו של הדולר הקנדי לאחר נתונים כלכליים שלילים בימים האחרונים עשויה לתפוס תאוצה במידה והנתונים הנוכחים ימשיכו להצביע על האטה כלכלית.

דולר/שקל: השקל ניחלש מעט אל מול הדולר כששערו היציג סגר על 3.8050. השקל התחזק כ 2% מתחילת השנה, סוחרים בצעו מימושים קלים משכשל בפריצה של רמת התמיכה 3.78. הירידות באחד העם זה היום השני ברציפות הביאו להתחזקות מגמת המכירות כשהשקל ניחלש עד לכדי 3.8130 אל מול הדולר. אולם, דברי ברננקי אשר אותתו על אפשרות לקיצוץ של 0.5% בפגישתו הקרובה של הפד הביאו להחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית נקודה אשר תבוא לידי ביטוי גם אל מול השטר הישראלי. בעוד הציפיות בארה"ב מכוונות להמשך הורדות ריבית ההערכות בארץ מצביעות כי הריבית צפויה לעלות לפחות פעם נוספת בשנה הקרובה, נקודה המעניקה תמיכה משמעותית לשקל. במסחר הבין בנקאי התחזק השקל עד לכדי רמה של 3.77 אל מול הדולר ב 19:23 (GMT).

נפט: החששות מפני מיתון בארה"ב הביאו את מחירי הנפט לירידה של מעל לשני דולר. ארה"ב מהווה את צרכנית הנפט הגדולה ביותר בעולם וחלקה עומד על כ-25% מסה"כ התצרוכת העולמית. החששות מפני ירידה בביקושים העולמיים לנפט הביאה לגל המכירות על הזהב השחור. "טכנית יצר הנפט פסגה כפולה לאחר שכשל להמשיך את מסעו אל מעל לרמת ה-100$ פריצה של רמת ה-90$ עשויה לחזק את מגמת המכירות כשתמיכה קריטית מגיעה ב 85$ לחבית. מבחינה פונדמנטאלית כישלונו לסיים בעליות לאחר ירידה חדה במלאים ותקיפת מכלית נפט בניגריה מאותת על חולשה מסויימת בשוק" נמסר מחדר המסחר של פינוטק.חוזה עתידי לחודש ינואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 94.225$ לחבית ב-20:42 (GMT).

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותלוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשות

יד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס

מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR

ליאור דנקנר |

מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.


יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט

2005 - ההתחלה הצנועה

שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.

2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

רובה ארבל  נשק
צילום: אנצו גוש IWI מקבוצת SK

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל

דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות

רן קידר |
נושאים בכתבה תעשייה ביטחונית

דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.

לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.

המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.

המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.

החשש: פתח לשחיתות

ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.