הדולר נכנס לסחרור על רקע דברי ברננקי
בן ברננקי אותת אמש לאפשרות של מהלך אגרסיבי בפגישת הפדרל ריזרב בסוף החודש אשר עשוי לבוא לידי ביטוי בהורדה של כ-0.5% בשיעור הריבית.
ברננקי ציין כי "אנו מוכנים לקחת צעדים נוספים בכדי לשמר את הצמיחה ולספק ביטחון ראוי מפני המשך האטה" כמו כן הוסיף כי התחזיות לשנת 2008 החמירו. הפד לא חוזה מיתון ברגע זה אך קיים סיכון כזה, ציין ברננקי. החוזים העתידיים על הריבית בארה"ב מצביעים על הסתברות של 86% לקיצוץ של 0.5% בשיעור הריבית בסוף החודש. הדולר לא איחר להגיב ונכנס לסחרור של מכירות אל מול האירו. הקושי בקבלת הלוואות והעלאת הסטנדרטים, ממשיכים להכביד על שוק האשראי וכלכלת ארה"ב, הורדת הריבית עשויה שלו להספיק בפתרון בעיה זו, כלכלנים רבים מעריכים כי ידרשו גם צעדים פיסקלים. הדולר נסחר סביב הרמות של 1.4795 אל מול האירו, 109.50 כנגד היין ו 1.9625 אל מול הסטרלינג ב 20:58 (GMT).
הבנק המרכזי האירופי הותיר את הריבית ללא שינוי מהלך אשר לא הפתיע את הסוחרים בשוק אך דברי טרישה במסיבת העיתונאים הזניקו את האירו מעלה. טרישה אותת כי לא רק שאין בכוונת הבנק המרכזי האירופי להוריד את הריבית אלה שיתכן ויעלה אותה בכדי למגר את האינפלציה על אף האטה הכלכלית. האירו התחזק כנגד העיקריים כשהוא מגיע לפסגות חדשות אל מול הסטרלינג. האירו נסחר סביב הרמות של 1.4800 אל מול הדולר, 162.00 אל מול היין ו-0.7545 אל מול הסטרלינג ב-21:05 (GMT).
המשקיעים יתרכזו היום בפירסום המאזן המסחרי בארה"ב ב-13:30 (GMT) אשר צפוי להראות על גידול בגירעון על אף חולשתו של הדולר וחוזקו של ענף היצוא בארה"ב. הגידול בגירעון צפוי להמשיך ולהכביד על השטר הירוק. קנדה תרכז גם היא את תשומת לב המשקיעים עם פירסום נתוני העבודה ב-12:00 (GMT) והמאזן המסחרי ב-13:30 (GMT). החלשותו של הדולר הקנדי לאחר נתונים כלכליים שלילים בימים האחרונים עשויה לתפוס תאוצה במידה והנתונים הנוכחים ימשיכו להצביע על האטה כלכלית.
דולר/שקל: השקל ניחלש מעט אל מול הדולר כששערו היציג סגר על 3.8050. השקל התחזק כ 2% מתחילת השנה, סוחרים בצעו מימושים קלים משכשל בפריצה של רמת התמיכה 3.78. הירידות באחד העם זה היום השני ברציפות הביאו להתחזקות מגמת המכירות כשהשקל ניחלש עד לכדי 3.8130 אל מול הדולר. אולם, דברי ברננקי אשר אותתו על אפשרות לקיצוץ של 0.5% בפגישתו הקרובה של הפד הביאו להחלשותו של הדולר בזירה הגלובלית נקודה אשר תבוא לידי ביטוי גם אל מול השטר הישראלי. בעוד הציפיות בארה"ב מכוונות להמשך הורדות ריבית ההערכות בארץ מצביעות כי הריבית צפויה לעלות לפחות פעם נוספת בשנה הקרובה, נקודה המעניקה תמיכה משמעותית לשקל. במסחר הבין בנקאי התחזק השקל עד לכדי רמה של 3.77 אל מול הדולר ב 19:23 (GMT).
נפט: החששות מפני מיתון בארה"ב הביאו את מחירי הנפט לירידה של מעל לשני דולר. ארה"ב מהווה את צרכנית הנפט הגדולה ביותר בעולם וחלקה עומד על כ-25% מסה"כ התצרוכת העולמית. החששות מפני ירידה בביקושים העולמיים לנפט הביאה לגל המכירות על הזהב השחור. "טכנית יצר הנפט פסגה כפולה לאחר שכשל להמשיך את מסעו אל מעל לרמת ה-100$ פריצה של רמת ה-90$ עשויה לחזק את מגמת המכירות כשתמיכה קריטית מגיעה ב 85$ לחבית. מבחינה פונדמנטאלית כישלונו לסיים בעליות לאחר ירידה חדה במלאים ותקיפת מכלית נפט בניגריה מאותת על חולשה מסויימת בשוק" נמסר מחדר המסחר של פינוטק.חוזה עתידי לחודש ינואר על הנפט נסחר סביב הרמות של 94.225$ לחבית ב-20:42 (GMT).
מפתיע: האינפלציה בישראל נמוכה בהרבה מהמדינות המפותחות
אם חשבתם שישראל הרבה יותר יקרה מהעולם, המספרים מוכיחים אחרת: עשור של אינפלציה נמוכה מציב את ישראל בפער של יותר מפי 2.5 מול ה-OECD
מסתבר שקצב האינפלציה בישראל נמוך בהרבה מאשר ברוב המדינות המפותחות, ה-OECD. זאת בניגוד ל"תחושות בטן" שיש לנו. מסתבר גם שמדד מפתיע מראה שאפילו מחירי השירותים העירוניים בתל אביב, כבר אינם בראש רשימת הערים המרכזיות היקרות בעולם המערבי, כפי שהיה בעבר. המסקנות הללו מספקות ללא כל ספק עוד תחמושת לאלו הדורשים מבנק ישראל להוריד את הריבית במיידי וכמה שיותר.
בממוצע שנתי קצב האינפלציה בישראל ב-10 השנים האחרונות היה 1.4% לשנה מול ממוצע של 3.8% ב-OECD. משמע בחו"ל, ברבות מהמדינות המערביות, קצב האינפלציה הממוצע גבוה ביותר מפי 2.5 מאשר אצלנו!
המקור: עיבודי חיסונים פיננסים לפרסום של ה-OECD
www.oecd.org/content/dam/oecd/en/data/insights/statistical-releases/2025/7/consumer-prices-oecd-07-2025.pdf- למה השוק מריע לאינפלציה של 3%?
- מהאינפלציה לצמיחה: מלחמת הסחר חוזרת למרכז הבמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תל אביב (מבחינת יוקר המחייה) זה לא מה שהיה פעם
כדי להבין עד כמה תמונת האינפלציה מורכבת וכוללת הרבה מאד אלמנטים שהמדיה הכלכלית פעמים רבות מתעלמת מהם, להלן טבלה ובה בדיקה שפרסמו Visual Capitalist על בסיס נתונים שבדק דויטשה בנק, בנוגע לעלות החודשית שמשקי הבית ועסקים בערים שונות בעולם משלמים על שירותים עירוניים דוגמת חשמל, מים, פינוי אשפה וכו':
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
