מדד מנהלי הרכש בארה"ב מצביע על האטה? הכלכלנים משיבים

אתמול, פורסם מדד מנהלי הרכש האמריקני ויצר מעט זעזוע בוול סטריט. לראשונה מאז 2003, הצביע מדד ה-ISM Mfg Index על האטה בפעילות הכלכלית, קריאה הנמוכה מ-50 נקודות. הכלכלנים מסבירים את הנתונים ומעניקים
שהם לוי |

אתמול, פורסם מדד מנהלי הרכש האמריקני, או בשמו הלועזי ISM Mfg Index, והצביע על רמות הנמוכות מ-50 הנקודות. המדדים בוול סטריט הגיבו בירידות חדות היות הקריאה הנוכחית היתה הנמוכה ביותר מאז ההתרחבות הכלכלית הנוכחית.

קונסנזוס הציפיות בשוק היה לקריאה של 50.5 נקודות, לעומת 47.7 נקודות בפועל. מכאן שנשאלת השאלה האם באמת יש מקום לפאניקה והאינדיקטורים הנוכחיים הם שחר המיתון?

כאשר בוחנים את התמונה לאשורה, המצב נראה מעט חמור יותר. זאת מאחר ואינדקס ההזמנות החדשות, שמהווה אינדיקאטור מקדים לפעילות העתידית עמד על קריאה של 45.7 נקודות. יחד עם זאת, עדנה מסוימת מספק אינדקס הייצוא שרשם קריאה של 52.5 נקודות. לפיכך נראה שיכולתה של ארה"ב להימנע ממיתון או האטה חריפה תלויה שלא במעט מהביקושים בחו"ל ופחות מהביקושים המקומיים.

רונן מנחם מנהל יחידת האסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות

נתונים מאכזבים, במיוחד כאשר הם מופיעים בתקופה של חששות כלכליים, נוטים לקבל תהודה גבוהה, לפעמים גבוהה מדי. במקרים רבים מתייחסים אליהם בחומרת יתר והשווקים הרגישים ממילא מגיבים בעוצמה. כך קרה אתמול בשוקי המניות בארה"ב, שכפי שניתן היה לשער, עם פרסום נתון מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר בתעשייה (ב-17:00), הביא לירידות שערים חדות. גם העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי, נתון בעייתי ותנודתי נוסף, שאף חלפה זמנית על פני 100 דולרים לחבית, לא תרמה להרגעת הרוחות.

כעת, עם שוך הסערה, ראוי להירגע ולהביא בחשבון נקודה מהותית, המודגשת על ידי עורכי המדד עצמם: המדד אמנם נפל ל- 47.7% וכל קריאה מתחת ל-50% מאותתת על התכווצות במגזר התעשייה, אבל כאשר בוחנים את ההשלכות על ביצועי כלל המשק מסתבר, כי לפי ניסיון העבר נתון זה בחישוב שנתי מתאים לעלייה בת 1.8% בתוצר!

כלומר, הוא מבשר על התמתנות כלכלית, כפי שגם אנו מעריכים שלא יהיה ניתן להימנע ממנה בשני הרביעים הבאים, אך בפירוש לא על מיתון ואפילו לא על האטה חריפה! זאת ועוד, אם מתבוננים על הנתון ב-12 החודשים האחרונים, מגלים כי הוא נע בין 47.7% ל- 56.0% והממוצע עמד על 52.2%. התנהגות זו מתאימה לעלייה בת 3.2% בתוצר, נתון שקרוב מאוד לתוצר של תעסוקה מלאה בארה"ב. כלומר, ראייה מעט ארוכה יותר מעבר לשני הרביעים הקרובים מראה בברור כי גם לאחר הנתון המאכזב של דצמבר, עדיין יכולה להירשם היחלצות מהירה של המשק מהחולשה הנקודתית.

חשוב לדעת כי התעשייה מהווה רק כ-15% מהכלכלה האמריקאית והשאר –‏ שירותים. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים יפורסם מחר, יחד עם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, ואז נוכל לקבל תמונה רחבה יותר על המשק. על רקע האמור לעיל, לא נופתע אם ירידות השערים החדות (אמש בארה"ב והבוקר במזרח) תתוקנה בימי המסחר הקרובים. במהלך המסחר היום יתפרסם דוח ה-ADP‏ על התעסוקה במגזר הפרטי בארה"ב והוא ייתן מושג לגבי הנתון הממשלתי החשוב שיתפרסם מחר.

מחלקת המאקרו והאסטרטגיה של פריזמה

מדד מנהלי הרכש ירד לרמה של 47.7 המצביעה על התכווצות הפעילות היצרנית. הנתון עקבי עם החולשה במדדי מנהלי הרכש האזוריים ועם החולשה בהזמנות בני קיימא. כלכלני פריזמה מצפים להמשך חולשה בפעילות במהלך הרביע הקרוב, שתתמוך בהמשך הורדת ריבית הפד ל-3.5%.

ירידת מדד מנהלי הרכש לרמה של 47.7 הפתיעה את השוק, אשר ציפה לרמה של 50.5. החולשה באה לידי ביטוי במרבית רכיבי המדד (יצור, הזמנות חדשות, צבר ההזמנות והתעסוקה). סעיף ההזמנות ליצוא אמנם ירד, אך עדיין נמצא ברמה הגבוהה מ-50, מה שמעיד על המשך צמיחה בעולם ועשוי למנוע התכווצות חדה בפעילות היצרנית בעתיד.

נקודת אור נוספת הינה הפעילות של הפד. ניתן לראות, כי בניגוד למחזורי העסקים הקודמים, במחזור הנוכחי הפד החל להוריד ריבית כאשר מדד מנהלי הרכש נמצא עדיין ברמה הגבוהה מ-50:

בגרף המצורף ניתן לראות כי רמת מדד מנהלי הרכש גבוהה ביחס לרמתו בתקופות מקבילות בעבר. על כן, בדומה לתרחישים בעבר, בפריזמה מצפים לחולשה בסקטור היצרני בתקופה הקרובה, דבר שיעודד את המשך הורדת הריבית בחודשים הקרובים לכיוון של 3.5%. הירידה בריבית בשילוב של צמיחה בשווקים המתעוררים צפויים לאושש את הסקטור היצרני במחצית השנייה של 2008.

נזכיר כי למעט תקופת המיתון של שנת 2001, תהליך הורדות הריבית היה דומיננטי בהשפעתו ביחס להאטה בפעילות והוביל לעליות בשוק המניות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.