מדד מנהלי הרכש בארה"ב מצביע על האטה? הכלכלנים משיבים
אתמול, פורסם מדד מנהלי הרכש האמריקני, או בשמו הלועזי ISM Mfg Index, והצביע על רמות הנמוכות מ-50 הנקודות. המדדים בוול סטריט הגיבו בירידות חדות היות הקריאה הנוכחית היתה הנמוכה ביותר מאז ההתרחבות הכלכלית הנוכחית.
קונסנזוס הציפיות בשוק היה לקריאה של 50.5 נקודות, לעומת 47.7 נקודות בפועל. מכאן שנשאלת השאלה האם באמת יש מקום לפאניקה והאינדיקטורים הנוכחיים הם שחר המיתון?
כאשר בוחנים את התמונה לאשורה, המצב נראה מעט חמור יותר. זאת מאחר ואינדקס ההזמנות החדשות, שמהווה אינדיקאטור מקדים לפעילות העתידית עמד על קריאה של 45.7 נקודות. יחד עם זאת, עדנה מסוימת מספק אינדקס הייצוא שרשם קריאה של 52.5 נקודות. לפיכך נראה שיכולתה של ארה"ב להימנע ממיתון או האטה חריפה תלויה שלא במעט מהביקושים בחו"ל ופחות מהביקושים המקומיים.
רונן מנחם מנהל יחידת האסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות
נתונים מאכזבים, במיוחד כאשר הם מופיעים בתקופה של חששות כלכליים, נוטים לקבל תהודה גבוהה, לפעמים גבוהה מדי. במקרים רבים מתייחסים אליהם בחומרת יתר והשווקים הרגישים ממילא מגיבים בעוצמה. כך קרה אתמול בשוקי המניות בארה"ב, שכפי שניתן היה לשער, עם פרסום נתון מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר בתעשייה (ב-17:00), הביא לירידות שערים חדות. גם העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי, נתון בעייתי ותנודתי נוסף, שאף חלפה זמנית על פני 100 דולרים לחבית, לא תרמה להרגעת הרוחות.
כעת, עם שוך הסערה, ראוי להירגע ולהביא בחשבון נקודה מהותית, המודגשת על ידי עורכי המדד עצמם: המדד אמנם נפל ל- 47.7% וכל קריאה מתחת ל-50% מאותתת על התכווצות במגזר התעשייה, אבל כאשר בוחנים את ההשלכות על ביצועי כלל המשק מסתבר, כי לפי ניסיון העבר נתון זה בחישוב שנתי מתאים לעלייה בת 1.8% בתוצר!
כלומר, הוא מבשר על התמתנות כלכלית, כפי שגם אנו מעריכים שלא יהיה ניתן להימנע ממנה בשני הרביעים הבאים, אך בפירוש לא על מיתון ואפילו לא על האטה חריפה! זאת ועוד, אם מתבוננים על הנתון ב-12 החודשים האחרונים, מגלים כי הוא נע בין 47.7% ל- 56.0% והממוצע עמד על 52.2%. התנהגות זו מתאימה לעלייה בת 3.2% בתוצר, נתון שקרוב מאוד לתוצר של תעסוקה מלאה בארה"ב. כלומר, ראייה מעט ארוכה יותר מעבר לשני הרביעים הקרובים מראה בברור כי גם לאחר הנתון המאכזב של דצמבר, עדיין יכולה להירשם היחלצות מהירה של המשק מהחולשה הנקודתית.
חשוב לדעת כי התעשייה מהווה רק כ-15% מהכלכלה האמריקאית והשאר – שירותים. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים יפורסם מחר, יחד עם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, ואז נוכל לקבל תמונה רחבה יותר על המשק. על רקע האמור לעיל, לא נופתע אם ירידות השערים החדות (אמש בארה"ב והבוקר במזרח) תתוקנה בימי המסחר הקרובים. במהלך המסחר היום יתפרסם דוח ה-ADP על התעסוקה במגזר הפרטי בארה"ב והוא ייתן מושג לגבי הנתון הממשלתי החשוב שיתפרסם מחר.
מחלקת המאקרו והאסטרטגיה של פריזמה
מדד מנהלי הרכש ירד לרמה של 47.7 המצביעה על התכווצות הפעילות היצרנית. הנתון עקבי עם החולשה במדדי מנהלי הרכש האזוריים ועם החולשה בהזמנות בני קיימא. כלכלני פריזמה מצפים להמשך חולשה בפעילות במהלך הרביע הקרוב, שתתמוך בהמשך הורדת ריבית הפד ל-3.5%.
ירידת מדד מנהלי הרכש לרמה של 47.7 הפתיעה את השוק, אשר ציפה לרמה של 50.5. החולשה באה לידי ביטוי במרבית רכיבי המדד (יצור, הזמנות חדשות, צבר ההזמנות והתעסוקה). סעיף ההזמנות ליצוא אמנם ירד, אך עדיין נמצא ברמה הגבוהה מ-50, מה שמעיד על המשך צמיחה בעולם ועשוי למנוע התכווצות חדה בפעילות היצרנית בעתיד.
נקודת אור נוספת הינה הפעילות של הפד. ניתן לראות, כי בניגוד למחזורי העסקים הקודמים, במחזור הנוכחי הפד החל להוריד ריבית כאשר מדד מנהלי הרכש נמצא עדיין ברמה הגבוהה מ-50:
בגרף המצורף ניתן לראות כי רמת מדד מנהלי הרכש גבוהה ביחס לרמתו בתקופות מקבילות בעבר. על כן, בדומה לתרחישים בעבר, בפריזמה מצפים לחולשה בסקטור היצרני בתקופה הקרובה, דבר שיעודד את המשך הורדת הריבית בחודשים הקרובים לכיוון של 3.5%. הירידה בריבית בשילוב של צמיחה בשווקים המתעוררים צפויים לאושש את הסקטור היצרני במחצית השנייה של 2008.
נזכיר כי למעט תקופת המיתון של שנת 2001, תהליך הורדות הריבית היה דומיננטי בהשפעתו ביחס להאטה בפעילות והוביל לעליות בשוק המניות.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
