מדד מנהלי הרכש בארה"ב מצביע על האטה? הכלכלנים משיבים
אתמול, פורסם מדד מנהלי הרכש האמריקני, או בשמו הלועזי ISM Mfg Index, והצביע על רמות הנמוכות מ-50 הנקודות. המדדים בוול סטריט הגיבו בירידות חדות היות הקריאה הנוכחית היתה הנמוכה ביותר מאז ההתרחבות הכלכלית הנוכחית.
קונסנזוס הציפיות בשוק היה לקריאה של 50.5 נקודות, לעומת 47.7 נקודות בפועל. מכאן שנשאלת השאלה האם באמת יש מקום לפאניקה והאינדיקטורים הנוכחיים הם שחר המיתון?
כאשר בוחנים את התמונה לאשורה, המצב נראה מעט חמור יותר. זאת מאחר ואינדקס ההזמנות החדשות, שמהווה אינדיקאטור מקדים לפעילות העתידית עמד על קריאה של 45.7 נקודות. יחד עם זאת, עדנה מסוימת מספק אינדקס הייצוא שרשם קריאה של 52.5 נקודות. לפיכך נראה שיכולתה של ארה"ב להימנע ממיתון או האטה חריפה תלויה שלא במעט מהביקושים בחו"ל ופחות מהביקושים המקומיים.
רונן מנחם מנהל יחידת האסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות
נתונים מאכזבים, במיוחד כאשר הם מופיעים בתקופה של חששות כלכליים, נוטים לקבל תהודה גבוהה, לפעמים גבוהה מדי. במקרים רבים מתייחסים אליהם בחומרת יתר והשווקים הרגישים ממילא מגיבים בעוצמה. כך קרה אתמול בשוקי המניות בארה"ב, שכפי שניתן היה לשער, עם פרסום נתון מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר בתעשייה (ב-17:00), הביא לירידות שערים חדות. גם העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי, נתון בעייתי ותנודתי נוסף, שאף חלפה זמנית על פני 100 דולרים לחבית, לא תרמה להרגעת הרוחות.
כעת, עם שוך הסערה, ראוי להירגע ולהביא בחשבון נקודה מהותית, המודגשת על ידי עורכי המדד עצמם: המדד אמנם נפל ל- 47.7% וכל קריאה מתחת ל-50% מאותתת על התכווצות במגזר התעשייה, אבל כאשר בוחנים את ההשלכות על ביצועי כלל המשק מסתבר, כי לפי ניסיון העבר נתון זה בחישוב שנתי מתאים לעלייה בת 1.8% בתוצר!
כלומר, הוא מבשר על התמתנות כלכלית, כפי שגם אנו מעריכים שלא יהיה ניתן להימנע ממנה בשני הרביעים הבאים, אך בפירוש לא על מיתון ואפילו לא על האטה חריפה! זאת ועוד, אם מתבוננים על הנתון ב-12 החודשים האחרונים, מגלים כי הוא נע בין 47.7% ל- 56.0% והממוצע עמד על 52.2%. התנהגות זו מתאימה לעלייה בת 3.2% בתוצר, נתון שקרוב מאוד לתוצר של תעסוקה מלאה בארה"ב. כלומר, ראייה מעט ארוכה יותר מעבר לשני הרביעים הקרובים מראה בברור כי גם לאחר הנתון המאכזב של דצמבר, עדיין יכולה להירשם היחלצות מהירה של המשק מהחולשה הנקודתית.
חשוב לדעת כי התעשייה מהווה רק כ-15% מהכלכלה האמריקאית והשאר – שירותים. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים יפורסם מחר, יחד עם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, ואז נוכל לקבל תמונה רחבה יותר על המשק. על רקע האמור לעיל, לא נופתע אם ירידות השערים החדות (אמש בארה"ב והבוקר במזרח) תתוקנה בימי המסחר הקרובים. במהלך המסחר היום יתפרסם דוח ה-ADP על התעסוקה במגזר הפרטי בארה"ב והוא ייתן מושג לגבי הנתון הממשלתי החשוב שיתפרסם מחר.
מחלקת המאקרו והאסטרטגיה של פריזמה
מדד מנהלי הרכש ירד לרמה של 47.7 המצביעה על התכווצות הפעילות היצרנית. הנתון עקבי עם החולשה במדדי מנהלי הרכש האזוריים ועם החולשה בהזמנות בני קיימא. כלכלני פריזמה מצפים להמשך חולשה בפעילות במהלך הרביע הקרוב, שתתמוך בהמשך הורדת ריבית הפד ל-3.5%.
ירידת מדד מנהלי הרכש לרמה של 47.7 הפתיעה את השוק, אשר ציפה לרמה של 50.5. החולשה באה לידי ביטוי במרבית רכיבי המדד (יצור, הזמנות חדשות, צבר ההזמנות והתעסוקה). סעיף ההזמנות ליצוא אמנם ירד, אך עדיין נמצא ברמה הגבוהה מ-50, מה שמעיד על המשך צמיחה בעולם ועשוי למנוע התכווצות חדה בפעילות היצרנית בעתיד.
נקודת אור נוספת הינה הפעילות של הפד. ניתן לראות, כי בניגוד למחזורי העסקים הקודמים, במחזור הנוכחי הפד החל להוריד ריבית כאשר מדד מנהלי הרכש נמצא עדיין ברמה הגבוהה מ-50:
בגרף המצורף ניתן לראות כי רמת מדד מנהלי הרכש גבוהה ביחס לרמתו בתקופות מקבילות בעבר. על כן, בדומה לתרחישים בעבר, בפריזמה מצפים לחולשה בסקטור היצרני בתקופה הקרובה, דבר שיעודד את המשך הורדת הריבית בחודשים הקרובים לכיוון של 3.5%. הירידה בריבית בשילוב של צמיחה בשווקים המתעוררים צפויים לאושש את הסקטור היצרני במחצית השנייה של 2008.
נזכיר כי למעט תקופת המיתון של שנת 2001, תהליך הורדות הריבית היה דומיננטי בהשפעתו ביחס להאטה בפעילות והוביל לעליות בשוק המניות.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
