מדד מנהלי הרכש בארה"ב מצביע על האטה? הכלכלנים משיבים
אתמול, פורסם מדד מנהלי הרכש האמריקני, או בשמו הלועזי ISM Mfg Index, והצביע על רמות הנמוכות מ-50 הנקודות. המדדים בוול סטריט הגיבו בירידות חדות היות הקריאה הנוכחית היתה הנמוכה ביותר מאז ההתרחבות הכלכלית הנוכחית.
קונסנזוס הציפיות בשוק היה לקריאה של 50.5 נקודות, לעומת 47.7 נקודות בפועל. מכאן שנשאלת השאלה האם באמת יש מקום לפאניקה והאינדיקטורים הנוכחיים הם שחר המיתון?
כאשר בוחנים את התמונה לאשורה, המצב נראה מעט חמור יותר. זאת מאחר ואינדקס ההזמנות החדשות, שמהווה אינדיקאטור מקדים לפעילות העתידית עמד על קריאה של 45.7 נקודות. יחד עם זאת, עדנה מסוימת מספק אינדקס הייצוא שרשם קריאה של 52.5 נקודות. לפיכך נראה שיכולתה של ארה"ב להימנע ממיתון או האטה חריפה תלויה שלא במעט מהביקושים בחו"ל ופחות מהביקושים המקומיים.
רונן מנחם מנהל יחידת האסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות
נתונים מאכזבים, במיוחד כאשר הם מופיעים בתקופה של חששות כלכליים, נוטים לקבל תהודה גבוהה, לפעמים גבוהה מדי. במקרים רבים מתייחסים אליהם בחומרת יתר והשווקים הרגישים ממילא מגיבים בעוצמה. כך קרה אתמול בשוקי המניות בארה"ב, שכפי שניתן היה לשער, עם פרסום נתון מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר בתעשייה (ב-17:00), הביא לירידות שערים חדות. גם העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי, נתון בעייתי ותנודתי נוסף, שאף חלפה זמנית על פני 100 דולרים לחבית, לא תרמה להרגעת הרוחות.
כעת, עם שוך הסערה, ראוי להירגע ולהביא בחשבון נקודה מהותית, המודגשת על ידי עורכי המדד עצמם: המדד אמנם נפל ל- 47.7% וכל קריאה מתחת ל-50% מאותתת על התכווצות במגזר התעשייה, אבל כאשר בוחנים את ההשלכות על ביצועי כלל המשק מסתבר, כי לפי ניסיון העבר נתון זה בחישוב שנתי מתאים לעלייה בת 1.8% בתוצר!
כלומר, הוא מבשר על התמתנות כלכלית, כפי שגם אנו מעריכים שלא יהיה ניתן להימנע ממנה בשני הרביעים הבאים, אך בפירוש לא על מיתון ואפילו לא על האטה חריפה! זאת ועוד, אם מתבוננים על הנתון ב-12 החודשים האחרונים, מגלים כי הוא נע בין 47.7% ל- 56.0% והממוצע עמד על 52.2%. התנהגות זו מתאימה לעלייה בת 3.2% בתוצר, נתון שקרוב מאוד לתוצר של תעסוקה מלאה בארה"ב. כלומר, ראייה מעט ארוכה יותר מעבר לשני הרביעים הקרובים מראה בברור כי גם לאחר הנתון המאכזב של דצמבר, עדיין יכולה להירשם היחלצות מהירה של המשק מהחולשה הנקודתית.
חשוב לדעת כי התעשייה מהווה רק כ-15% מהכלכלה האמריקאית והשאר – שירותים. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים יפורסם מחר, יחד עם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, ואז נוכל לקבל תמונה רחבה יותר על המשק. על רקע האמור לעיל, לא נופתע אם ירידות השערים החדות (אמש בארה"ב והבוקר במזרח) תתוקנה בימי המסחר הקרובים. במהלך המסחר היום יתפרסם דוח ה-ADP על התעסוקה במגזר הפרטי בארה"ב והוא ייתן מושג לגבי הנתון הממשלתי החשוב שיתפרסם מחר.
מחלקת המאקרו והאסטרטגיה של פריזמה
מדד מנהלי הרכש ירד לרמה של 47.7 המצביעה על התכווצות הפעילות היצרנית. הנתון עקבי עם החולשה במדדי מנהלי הרכש האזוריים ועם החולשה בהזמנות בני קיימא. כלכלני פריזמה מצפים להמשך חולשה בפעילות במהלך הרביע הקרוב, שתתמוך בהמשך הורדת ריבית הפד ל-3.5%.
ירידת מדד מנהלי הרכש לרמה של 47.7 הפתיעה את השוק, אשר ציפה לרמה של 50.5. החולשה באה לידי ביטוי במרבית רכיבי המדד (יצור, הזמנות חדשות, צבר ההזמנות והתעסוקה). סעיף ההזמנות ליצוא אמנם ירד, אך עדיין נמצא ברמה הגבוהה מ-50, מה שמעיד על המשך צמיחה בעולם ועשוי למנוע התכווצות חדה בפעילות היצרנית בעתיד.
נקודת אור נוספת הינה הפעילות של הפד. ניתן לראות, כי בניגוד למחזורי העסקים הקודמים, במחזור הנוכחי הפד החל להוריד ריבית כאשר מדד מנהלי הרכש נמצא עדיין ברמה הגבוהה מ-50:
בגרף המצורף ניתן לראות כי רמת מדד מנהלי הרכש גבוהה ביחס לרמתו בתקופות מקבילות בעבר. על כן, בדומה לתרחישים בעבר, בפריזמה מצפים לחולשה בסקטור היצרני בתקופה הקרובה, דבר שיעודד את המשך הורדת הריבית בחודשים הקרובים לכיוון של 3.5%. הירידה בריבית בשילוב של צמיחה בשווקים המתעוררים צפויים לאושש את הסקטור היצרני במחצית השנייה של 2008.
נזכיר כי למעט תקופת המיתון של שנת 2001, תהליך הורדות הריבית היה דומיננטי בהשפעתו ביחס להאטה בפעילות והוביל לעליות בשוק המניות.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.

הג'ובניקים רכבו על הלוחמים וקיבלו תנאי שכר ופנסיה מצוינים - האוצר מציע רפורמה
האוצר מנסה להילחם בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות למערך הלא לוחם, במטרה להעלות את השכר למערך הלוחם
הם השתחררו מהצבא בגיל 43-45, עם פנסיה ששווה כמה מיליוני שקלים. הם קיבלו מהצבא שכר חודשי גובה וחזרו לשוק העבודה והרוויחו בעצם 2 משכורות. למנגנון הזה קוראים פנסיה תקציבית וזה מנגנון שקיים בשירות הציבורי, כשלפני כ-2 שנים שינו את המודל וסיפקו לשירות הציבורי פנסיה "רגילה", כמו של כל העם. ועדיין יש עוד קרוב לעשור של יוצאים לפנסיה שיקבלו פנסיה תקציבית, ויש גם פנסיונרים רבים שזכאים לפנסיה תקציבית. וגם - יש בני גנץ, ויוצאי מערכת הביטחון בכנסת שדואגים כל פעם מחדש שאנשי הצבא יזכו להטבות רבות ושונות.
בשטח - יש הבדל גדול בין קצין בקריה בת"א שמשרת בקבע לקצין בשריון שיוצא פעם בשבועיים הביתה. צריך לשים את הדברים על השולחן. לאחרון מגיע הטבות מרחיקות לכת, לג'ובניק לא מגיע. הג'ובניק רכב על הלוחם וקיבל שכר והטבות חלומי, אבל בדיוק בגלל זה ללוחם לא נשאר. רוצים לוחמים טובים בקבע, רוצים צבא טוב, תרימו את השכר לקרביים, תקצצו אצל הג'ובניקים. כולם מבינים את זה, אף אחד לא באמת פעל לעשות זאת, עד עכשיו. באוצר רוצים להפחית את הוצאות הפנסיה התקציבית והוצאות נוספות כדי להגדיל הטבות ושכר למערך הלוחם.
קריאה קשורה: החמאס לא ינצח אותנו, אבל הפנסיה התקציבית עלולה לעשות לו את העבודה
בדיקת
ביזפורטל - פנסיה של 4.5 מיליון שקל לפורש מצה"ל
- כמה עולה רובה סער? ואיך העלייה בתקציב הביטחון תשפיע על כולנו?
- התוכנית הצודקת של האוצר - פגיעה בפנסיה התקציבית; ההפרשה החודשית תגדל מ-2% ל-7%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
באוצר מתכננים לגעת בפנסיה התקציבית ובהטבות נוספות לאנשי הקבע כדי שיהיה תקציב גדול יותר ללוחמים שישמש גם להעלאת שכרם. באוצר מסבירים שהנחת הבסיס של הפנסיה התקציבית לא נכונה ודורשים במסגרת תקציב 2026 לקצצה. הטענה הבסיסית היא שהפנסיה התקציבית נועדה לפצות על פרישה בגיל מוקדם יחסית ולספק יכולת להתקיים לאחר הקריירה הצבאית או הביטחונית. עם זאת, חלק ניכר מהגמלאים חוזרים לשוק העבודה. לעיתים בשירות הציבורי ולעיתים בשוק הפרטי. אין באמת פגיעה בשכר בפרישה - אלא ההיפך. לכן, הצעת חוק של האוצר מבקשת לקצץ את הקצבה במקרים שבהם ההכנסה הכוללת גבוהה ממשכורת השירות הקבע.
