מדד מנהלי הרכש בארה"ב מצביע על האטה? הכלכלנים משיבים
אתמול, פורסם מדד מנהלי הרכש האמריקני, או בשמו הלועזי ISM Mfg Index, והצביע על רמות הנמוכות מ-50 הנקודות. המדדים בוול סטריט הגיבו בירידות חדות היות הקריאה הנוכחית היתה הנמוכה ביותר מאז ההתרחבות הכלכלית הנוכחית.
קונסנזוס הציפיות בשוק היה לקריאה של 50.5 נקודות, לעומת 47.7 נקודות בפועל. מכאן שנשאלת השאלה האם באמת יש מקום לפאניקה והאינדיקטורים הנוכחיים הם שחר המיתון?
כאשר בוחנים את התמונה לאשורה, המצב נראה מעט חמור יותר. זאת מאחר ואינדקס ההזמנות החדשות, שמהווה אינדיקאטור מקדים לפעילות העתידית עמד על קריאה של 45.7 נקודות. יחד עם זאת, עדנה מסוימת מספק אינדקס הייצוא שרשם קריאה של 52.5 נקודות. לפיכך נראה שיכולתה של ארה"ב להימנע ממיתון או האטה חריפה תלויה שלא במעט מהביקושים בחו"ל ופחות מהביקושים המקומיים.
רונן מנחם מנהל יחידת האסטרטגיה בבנק מזרחי-טפחות
נתונים מאכזבים, במיוחד כאשר הם מופיעים בתקופה של חששות כלכליים, נוטים לקבל תהודה גבוהה, לפעמים גבוהה מדי. במקרים רבים מתייחסים אליהם בחומרת יתר והשווקים הרגישים ממילא מגיבים בעוצמה. כך קרה אתמול בשוקי המניות בארה"ב, שכפי שניתן היה לשער, עם פרסום נתון מדד מנהלי הרכש לחודש דצמבר בתעשייה (ב-17:00), הביא לירידות שערים חדות. גם העלייה החדה במחירי הנפט הגולמי, נתון בעייתי ותנודתי נוסף, שאף חלפה זמנית על פני 100 דולרים לחבית, לא תרמה להרגעת הרוחות.
כעת, עם שוך הסערה, ראוי להירגע ולהביא בחשבון נקודה מהותית, המודגשת על ידי עורכי המדד עצמם: המדד אמנם נפל ל- 47.7% וכל קריאה מתחת ל-50% מאותתת על התכווצות במגזר התעשייה, אבל כאשר בוחנים את ההשלכות על ביצועי כלל המשק מסתבר, כי לפי ניסיון העבר נתון זה בחישוב שנתי מתאים לעלייה בת 1.8% בתוצר!
כלומר, הוא מבשר על התמתנות כלכלית, כפי שגם אנו מעריכים שלא יהיה ניתן להימנע ממנה בשני הרביעים הבאים, אך בפירוש לא על מיתון ואפילו לא על האטה חריפה! זאת ועוד, אם מתבוננים על הנתון ב-12 החודשים האחרונים, מגלים כי הוא נע בין 47.7% ל- 56.0% והממוצע עמד על 52.2%. התנהגות זו מתאימה לעלייה בת 3.2% בתוצר, נתון שקרוב מאוד לתוצר של תעסוקה מלאה בארה"ב. כלומר, ראייה מעט ארוכה יותר מעבר לשני הרביעים הקרובים מראה בברור כי גם לאחר הנתון המאכזב של דצמבר, עדיין יכולה להירשם היחלצות מהירה של המשק מהחולשה הנקודתית.
חשוב לדעת כי התעשייה מהווה רק כ-15% מהכלכלה האמריקאית והשאר – שירותים. מדד מנהלי הרכש למגזר השירותים יפורסם מחר, יחד עם דוח התעסוקה לחודש דצמבר, ואז נוכל לקבל תמונה רחבה יותר על המשק. על רקע האמור לעיל, לא נופתע אם ירידות השערים החדות (אמש בארה"ב והבוקר במזרח) תתוקנה בימי המסחר הקרובים. במהלך המסחר היום יתפרסם דוח ה-ADP על התעסוקה במגזר הפרטי בארה"ב והוא ייתן מושג לגבי הנתון הממשלתי החשוב שיתפרסם מחר.
מחלקת המאקרו והאסטרטגיה של פריזמה
מדד מנהלי הרכש ירד לרמה של 47.7 המצביעה על התכווצות הפעילות היצרנית. הנתון עקבי עם החולשה במדדי מנהלי הרכש האזוריים ועם החולשה בהזמנות בני קיימא. כלכלני פריזמה מצפים להמשך חולשה בפעילות במהלך הרביע הקרוב, שתתמוך בהמשך הורדת ריבית הפד ל-3.5%.
ירידת מדד מנהלי הרכש לרמה של 47.7 הפתיעה את השוק, אשר ציפה לרמה של 50.5. החולשה באה לידי ביטוי במרבית רכיבי המדד (יצור, הזמנות חדשות, צבר ההזמנות והתעסוקה). סעיף ההזמנות ליצוא אמנם ירד, אך עדיין נמצא ברמה הגבוהה מ-50, מה שמעיד על המשך צמיחה בעולם ועשוי למנוע התכווצות חדה בפעילות היצרנית בעתיד.
נקודת אור נוספת הינה הפעילות של הפד. ניתן לראות, כי בניגוד למחזורי העסקים הקודמים, במחזור הנוכחי הפד החל להוריד ריבית כאשר מדד מנהלי הרכש נמצא עדיין ברמה הגבוהה מ-50:
בגרף המצורף ניתן לראות כי רמת מדד מנהלי הרכש גבוהה ביחס לרמתו בתקופות מקבילות בעבר. על כן, בדומה לתרחישים בעבר, בפריזמה מצפים לחולשה בסקטור היצרני בתקופה הקרובה, דבר שיעודד את המשך הורדת הריבית בחודשים הקרובים לכיוון של 3.5%. הירידה בריבית בשילוב של צמיחה בשווקים המתעוררים צפויים לאושש את הסקטור היצרני במחצית השנייה של 2008.
נזכיר כי למעט תקופת המיתון של שנת 2001, תהליך הורדות הריבית היה דומיננטי בהשפעתו ביחס להאטה בפעילות והוביל לעליות בשוק המניות.
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- בקרוב: מוקד הונאות טלפוני 24/7 בכל הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")