"המשקיעים הזרים אוהבים את דיסקונט, כיל ומכתשים"
בנק ההשקעות להמן ברודרס משחרר היום המלצות על מספר מניות ישראליות. הסקירה של להמן, באה בהמשך לפגישתם בשבוע שעבר עם מספר משקיעים בינלאומיים המשקיעים בישראל. מהנתונים שאספו, עולה כי התעניינות המשקיעים בישראל כיום גבוה יותר מאשר היו מאז אביב 2007. הנתונים שנאספו באו בהתאם לנתוני בנק ישראל לחודש ספטמבר אשר הצביעו על כך שהזרים רכשו בת"א, ניירות ערך, בסך 300 מיליון דולר.
בלהמן אומרים, שלמרות שמדד המעוף נמצא בשיא כל הזמנים, כמו במקרה בו נמצאים רוב השווקים המתפתחים, הם מאמינים שהמגמות המאקרו כלכליות מצביעות על המשך מגמה חיובית ולכן תומכות בהמשך השקעה והערכה של שוק ההון המקומי מצד הזרים.
בבנק ההשקעות, מציינים 3 מניות עיקריות שנמצאות בראש מעניינם של הזרים: בנק דיסקונט, מכתשים אגן וכימיקלים לישראל (כיל), ומוסיפים, כי הם מסכימים עם המשקיעים בנוגע להחלטת ההשקעה ומציינים בנוסף את מניית בנק לאומי שנשארה אהובה על ידם, למרות שהיא מחזיקה רק בנתח קטן יותר בתיק הזרים.
"יש 4 גורמים מרכזיים שהמשקיעים בבנק דיסקונט צריכים לקחת בחשבון"
1.מאמצי יחסי הציבור של הבנק נגעו בתחתית בסוף חודש מארס, כאשר בבנק הציגו את התוצאות השנתיות של 2006. באותה ההודעה, ההנהלה שמה לה יעד צמיחה של 13% לשנת 2010, יעד שאכזב את המשקיעים, כיוון שהיה נמוך בהרבה מציפיותם. אך מאז, החליפו בבנק את סמנכ"ל השיווק וכמו כן ערכו מספר נסיעות לחו"ל כדי להיפגש עם משקיעים. היום, אומרים בלהמן, ניתן לומר כי הבנק מסונכרן עם דרישות וציפיות המשקיעים.
2.המשקיעים מתחילים לשים לב לסימנים, שכל הבעיות ששררו בזרוע הבנק בניו יורק דסיפק כ-50% מהרווחים בשנת 2005, הסתיימו. "אנחנו צופים ששנת 2008 תהיה שנת שיפור נוספת בסניף", אומרים בלהמן ומציינים לטובה שבבנק דיסקונט מתרכזים כרגע יותר בצמיחה בישראל, בזמן שהבנקים הגדולים מתרכזים בהתרחבות בחו"ל.
3. שורת ההוצאות. "יחס ההכנסות הוצאות של הבנק הינו גבוה מידי - עומד על 70%, והמשקיעים צריכים להסתכל בהמשך מקרוב על השורה הזאת, שלדעתנו הבנק עושה מאמצים לשנות אותה, דבר שלדעתנו צפוי לקחת הרבה זמן", אמרו בלהמן.
4. אסטרטגיית הבנק. "התרכזות דיסקונט בהעלאת שביעות הרצון של הלקוחות, הינה יחודית כרגע בישראל", אומרים בלהמן ומציינים, כי סניפי דיסקונט עובדים שעות נוספות בעוד אחרים מצמצמים שעות. כמו כן, הבנק פונה כיום יותר ללקוחות בעלי פוטנצייאל ייצור הכנסה גבוה, כמו מהגרים מצפון אמריקה וזוגות צעירים.
לסיכום אומרים בבנק ההשקעות, "שלוקחים בחשבון, את כל הגורמים הללו יחד, אנחנו רואים משוואה משכנעת, וזה למרות שהמנייה הצליחה כבר לרשום עלייה דו-ספרתית מאז תחילת ספטמבר".
בנוגע לבנקים נוספים, הם חוזרים על המלצתם לבנק לאומי ומציינים שהפידבק שהם קיבלו הוא בהתאם לסקירה האחרונה שלהם. ומציינים באיחוד את הדאגה שהבנקים הישראלים מהווים פעמים רבות "מלכודת ערך", למרות שהם "נראים זולים יחסית".
2 הבדלים עיקריים בין מכתשים לכיל
בנוגע למכתשים אגן וכימיקלים לישראל, אומרים בלהמן, שסקטור האגרו-כימיקלים שומר על חזות אוניברסאלית. "הביקוש לאוכל ממשיך לגדול בהמשך לצמיחת כלכלות השווקים המתפתחים ובאותו הזמן, ששטחים הראויים לעיבוד ממשיכים להצטמצם". בנוסף, תורם כם הצורך בהקצאת שטחים לפיתוחי ביו-דיזל / אתנול אשר עברו מפוטנציאלים לממשיים בשנת 2007.
בכללית, אומרים בלהמן שהעקרונות המנחים לסקטור, משפיעים על מכתשים ועל כיל באותו האופן, אך המניות הם שונות. הם מאמינים שישנם 2 הבדלים עיקריים בין המניות:
1. סקטור ההגנה על יבולים בו קיימת רגולציה גבוהה ומוצרים אשר מתאימים לאזור גיאוגרפי מסוים ולא בהכרח מתאימים לאזור אחר, משפיעים על מכתשים. בדשנים (כיל) המוצר הינו תחליפי ולכן שינויים בביקושים יכולים להעשות די במהירות.
2. עלויות ההובלה נמצאות ברמה גבוהה ובמגמת עלייה. עבור כיל, הוצאות ההובלה מהוות 70% מעלויות המכירה לחברה. בעוד שלמכתשים, הדבר מהווה פחות דאגה.
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר
השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד
סטיב ויטקוף סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר
ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.
הצצה לנכסים של ויטקוף
לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.
המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.
World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ
ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.
לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.
העלייה בירידה: פחות עולים ב-2024, רובם מרוסיה
הלמ״ס פרסמה היום נתונים חדשים על העלייה לישראל בשנה החולפת: ירידה של כשליש נרשמה במספר העולים לעומת 2023, ובהמשך למגמת הירידה מאז 2022 - שנת השיא. מרבית העולים הגיעו מרוסיה וממדינות חבר העמים לשעבר, ורובם השתקעו במרכז הארץ. העולים מבוגרים יותר מהממוצע
באוכלוסייה הכללית בארץ, והם משכילים במיוחד
מספר העולים לישראל ב-2024 הסתכם ב-31,068 בלבד - ירידה של 32.6% לעומת השנה הקודמת, שבה הגיעו 46,069 עולים. מדובר בשנה השנייה ברציפות שבה מספר העולים יורד, אחרי שנת השיא 2022 שבה הגיעו 74,807 עולים, רובם בעקבות המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. מנתוני הלמ״ס שפורסמו היום עולה כי גם במחצית הראשונה של 2025 נמשכת מגמת הירידה: עד יולי עלו לישראל 11.3 אלף איש בלבד - ירידה חדה של 42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד.
כ-70.6% מכלל העולים ב-2024 הגיעו ממדינות חבר העמים לשעבר. רוסיה בלטה במיוחד עם 19,091 עולים - יותר מ-60% מכלל העלייה בשנה הזו. מספר העולים מאוקראינה ירד לשפל של שני עשורים עם 948 בלבד, ומבלארוס הגיעו 713. עוד נרשמו 2,864 עולים מארה"ב, 2,004 מצרפת ו-600 מבריטניה. בפילוח לפי יבשות, מרבית העולים הגיעו מאירופה (80.4%), אך נרשמה עלייה קלה בשיעור העולים ממדינות אמריקה ואוקיאניה - 14.1%, לעומת 8.9% ב-2023.
העולים החדשים מבוגרים יותר מהאוכלוסייה הכללית בישראל: הגיל החציוני שלהם הוא 36.4 שנה - גבוה בשש שנים מהממוצע באוכלוסייה (30.4). בקרב העולים רק 16.7% היו ילדים עד גיל 14, לעומת 27.5% בכלל האוכלוסייה. שיעור גילאי העבודה (64-15) הגיע ל-71.8%, לעומת 59.5% באוכלוסייה. יותר משלושה רבעים מהעולים בני 15 ומעלה הגיעו עם 13 שנות לימוד ומעלה, ו-37.9% מתוכם בעלי השכלה של 16 שנות לימוד לפחות. שני שלישים מן העולים עסקו במשלח יד אקדמי לפני עלייתם, בעיקר בתחומי המשפט, החברה והתרבות (28.6%), מדע והנדסה (24.6%) וטכנולוגיות מידע (12.2%).
נשים מהוות את רוב העולים – 52.2% לעומת 47.8% גברים. הגיל החציוני של הנשים גבוה מעט מזה של הגברים - 36.9 לעומת 35.8. רוב העולים בגילאי 15 ויותר הם נשואים - 63.6% מהגברים ו-57.8% מהנשים.
- האנטישמיות דוחפת - עלייה בביקושים לדירות מיהודים בחו"ל
- הנתונים שמוכיחים - הכלכלה הישראלית מתמודדת מצויין עם המלחמה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המרכז ותל אביב היו אזורי הקליטה העיקריים של העולים שהגיעו לארץ: ביחד הם משכו יותר ממחצית מהעולים – 17,040 איש (28.2% למחוז המרכז ו-26.7% לתל אביב). אחריהם נמצאים מחוז חיפה (17.3%), ירושלים (10.9%) והדרום (8.9%). בפילוח לפי ערים, בולטת נתניה עם מספר העולים הגבוה ביותר - 4,943 (15.9%), אחריה תל אביב-יפו עם 4,829 (15.5%), חיפה (3,817), ירושלים (2,615) ובת ים (1,940). בנתניה כ-80% מהעולים הגיעו מרוסיה, ואילו בירושלים ובבית שמש בולט שיעור העולים מארה"ב - 37% ו-64%, בהתאמה.
