מסמנים מניה: דיסקאונט של 30% על שווי אחזקות כלל תעשיות

אורי כהן מסביר כי מדוע לאנליסטים קשה לקבוע מחיר יעד לכלל תעשיות ובכל זאת נשמע נלהב
אורי כהן |

כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי. הינה חברת אחזקות בעלת אופי שונה ממרבית חברות האחזקה הגדולות בבורסה של תל-אביב. למעלה ממחצית משוויה של כלל תעשיות נגזר מחברות פרטיות, להבדיל מחברותיה לסקטור חברות האחזקה כגון: אפריקה ישראל, החברה לישראל, כור, גזית אינק, דיסקונט השקעות, אי.די.בי. אחזקות, אי.די.בי. פיתוח ועוד, אשר עיקר שווי השוק שלהן נובע מאחזקותיהן הציבוריות.

החברה פרסמה דוחות מצוינים לרבעון השני של השנה, כשתרומת מגזרי הפעילות השונים של החברה בחציון הראשון של השנה לרווח השוטף של החברה, הייתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000.

החברה נהנית ממאזן חזק ויציב ומרמת נזילות גבוהה, המאפשרים לה לתור אחר השקעות אטרקטיביות, עובדה לה חשיבות רבה בתקופה עצבנית זו של השווקים, מאחר והמצב הנוכחי עשוי לייצר לחברה הזדמנויות השקעה מעניינות.

היא נהנית גם משיפור ניכר לכל אורך פרוטפוליו האחזקות שלה. תחום המלט נמצא בתקופת שיא של ביקושים עולמיים, גולף ממשיכה לקצור את פירות הגידול בצריכה הפרטית, חברות הטכנולוגיה ECI ופאנדטק ממשיכות לצעוד קדימה ובתחום הביוטכנולוגיה, אשר הונפק לאחרונה, תולה החברה תקוות רבות להצפת ערך עתידית.

כלל תעשיות צפויה לממש את אחזקתה בחברת ECI לקראת סוף השנה. דיווחים שונים בתקשורת פקפקו בסגירת העסקה לאור המימון הרב שיהיה על המשקיעים לגייס בתנאי שוק לא פשוטים, אולם לאור הקנס הגבוה שטמון בביטול העסקה (תשלום של 45 מיליון דולר ל- ECI), קשה לי שלא לראות אותה מתקיימת, כשלדברי הנהלת כלל תעשיות, העסקה מתקדמת בכיוון הנכון. מימוש האחזקה צפוי להזרים לקופת כלל תעשיות למעלה מ-600 מיליון שקל, אשר סביר שישולמו כדיבידנד לבעלי מניות החברה.

כשליש משוויה של כלל תעשיות נגזר מאחזקתה (75%) בחברת המלט נשר, אשר נהנית מתקופה של שיאים עולמים בביקוש למלט, המתורגמים לשיפור הולך וגובר בתוצאות הכספיות שלה ובתרומתה לרווחי כלל תעשיות.

שאר חברות הפרוטפוליו ממשיכות להראות שיפור עקבי בתוצאותיהן. גולף נהנית מהמשך הגידול בצריכה הפרטית בישראל. מפעלי נייר מציגה שיפור משמעותי ברווח התפעולי, מגמה הצפויה להמשיך לאור המעבר לשימוש בגז טבעי, הצפוי לחסוך למפעלי נייר כ-25 מיליון שקל ברמה שנתית במחירי מזוט וגז נוכחיים. נובה עברה לרווחיות לראשונה מזה שבע שנים, תעבורה (יבואנית רכבי DAF) צומחת בקצבים מרשימים, פאנדטק מציגה תוצאות מצוינות ומטמיעה בהצלחה את רכישותיה האחרונות ועוד.

השקעה מעניינת נוספת אליה נכנסה החברה לאחרונה הינה קרן אינפיניטי-סין, אשר השלימה במאי האחרון גיוס של כ-165 מיליון דולר, חציו ממשקיעים זרים והודיעה לאחרונה על הגדלת הקרן לכ-250 מיליון דולר. הקרן, בה מחזיקה כלל תעשיות 25% בחברת הניהול, מבוססת על השקעה ישראלית וסינית בחברות ישראליות המרחיבות את פעילותן לסין ובחברות סיניות המאמצות טכנולוגיה ישראלית.

עובדתית - כלל תעשיות נסחרת בדיסקאונט עמוק של למעלה מ-30% על שווי אחזקותיה. לחברה פרוטפוליו אחזקות רחב, המשופע באחזקות פרטיות, כך שלאנליסטים השונים קשה להעריך את שווי החברה, לאור רמת השקיפות הנמוכה של המרכיב הפרטי בתיק האחזקות.

הנהלת כלל תעשיות פועלת בנמרצות, הן לצמצום הפרוטפוליו והן בשיפור שקיפות המידע הנוגע לאחזקותיה, ולכן אני סבור כי אין הצדקה לדיסקאונט העמוק בו נסחרת החברה. חשוב לומר כי מדובר בחברת אחזקות על טהרת הכחול לבן, המקנה חשיפה נאה לתחום התעשייה הישראלית, אשר נהנה מנתוני הצמיחה המרשימים של המשק המקומי, המתורגמים לצמיחה מרשימה מתמשכת של רווחי חברות הפרוטפוליו ומאפשרים לכלל תעשיות לחלק דיבידנדים נאים לבעלי מניותיה באופן עקבי.

*הכותב - אורי כהן, הוא אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.