מסמנים מניה: דיסקאונט של 30% על שווי אחזקות כלל תעשיות

אורי כהן מסביר כי מדוע לאנליסטים קשה לקבוע מחיר יעד לכלל תעשיות ובכל זאת נשמע נלהב
אורי כהן |

כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי. הינה חברת אחזקות בעלת אופי שונה ממרבית חברות האחזקה הגדולות בבורסה של תל-אביב. למעלה ממחצית משוויה של כלל תעשיות נגזר מחברות פרטיות, להבדיל מחברותיה לסקטור חברות האחזקה כגון: אפריקה ישראל, החברה לישראל, כור, גזית אינק, דיסקונט השקעות, אי.די.בי. אחזקות, אי.די.בי. פיתוח ועוד, אשר עיקר שווי השוק שלהן נובע מאחזקותיהן הציבוריות.

החברה פרסמה דוחות מצוינים לרבעון השני של השנה, כשתרומת מגזרי הפעילות השונים של החברה בחציון הראשון של השנה לרווח השוטף של החברה, הייתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000.

החברה נהנית ממאזן חזק ויציב ומרמת נזילות גבוהה, המאפשרים לה לתור אחר השקעות אטרקטיביות, עובדה לה חשיבות רבה בתקופה עצבנית זו של השווקים, מאחר והמצב הנוכחי עשוי לייצר לחברה הזדמנויות השקעה מעניינות.

היא נהנית גם משיפור ניכר לכל אורך פרוטפוליו האחזקות שלה. תחום המלט נמצא בתקופת שיא של ביקושים עולמיים, גולף ממשיכה לקצור את פירות הגידול בצריכה הפרטית, חברות הטכנולוגיה ECI ופאנדטק ממשיכות לצעוד קדימה ובתחום הביוטכנולוגיה, אשר הונפק לאחרונה, תולה החברה תקוות רבות להצפת ערך עתידית.

כלל תעשיות צפויה לממש את אחזקתה בחברת ECI לקראת סוף השנה. דיווחים שונים בתקשורת פקפקו בסגירת העסקה לאור המימון הרב שיהיה על המשקיעים לגייס בתנאי שוק לא פשוטים, אולם לאור הקנס הגבוה שטמון בביטול העסקה (תשלום של 45 מיליון דולר ל- ECI), קשה לי שלא לראות אותה מתקיימת, כשלדברי הנהלת כלל תעשיות, העסקה מתקדמת בכיוון הנכון. מימוש האחזקה צפוי להזרים לקופת כלל תעשיות למעלה מ-600 מיליון שקל, אשר סביר שישולמו כדיבידנד לבעלי מניות החברה.

כשליש משוויה של כלל תעשיות נגזר מאחזקתה (75%) בחברת המלט נשר, אשר נהנית מתקופה של שיאים עולמים בביקוש למלט, המתורגמים לשיפור הולך וגובר בתוצאות הכספיות שלה ובתרומתה לרווחי כלל תעשיות.

שאר חברות הפרוטפוליו ממשיכות להראות שיפור עקבי בתוצאותיהן. גולף נהנית מהמשך הגידול בצריכה הפרטית בישראל. מפעלי נייר מציגה שיפור משמעותי ברווח התפעולי, מגמה הצפויה להמשיך לאור המעבר לשימוש בגז טבעי, הצפוי לחסוך למפעלי נייר כ-25 מיליון שקל ברמה שנתית במחירי מזוט וגז נוכחיים. נובה עברה לרווחיות לראשונה מזה שבע שנים, תעבורה (יבואנית רכבי DAF) צומחת בקצבים מרשימים, פאנדטק מציגה תוצאות מצוינות ומטמיעה בהצלחה את רכישותיה האחרונות ועוד.

השקעה מעניינת נוספת אליה נכנסה החברה לאחרונה הינה קרן אינפיניטי-סין, אשר השלימה במאי האחרון גיוס של כ-165 מיליון דולר, חציו ממשקיעים זרים והודיעה לאחרונה על הגדלת הקרן לכ-250 מיליון דולר. הקרן, בה מחזיקה כלל תעשיות 25% בחברת הניהול, מבוססת על השקעה ישראלית וסינית בחברות ישראליות המרחיבות את פעילותן לסין ובחברות סיניות המאמצות טכנולוגיה ישראלית.

עובדתית - כלל תעשיות נסחרת בדיסקאונט עמוק של למעלה מ-30% על שווי אחזקותיה. לחברה פרוטפוליו אחזקות רחב, המשופע באחזקות פרטיות, כך שלאנליסטים השונים קשה להעריך את שווי החברה, לאור רמת השקיפות הנמוכה של המרכיב הפרטי בתיק האחזקות.

הנהלת כלל תעשיות פועלת בנמרצות, הן לצמצום הפרוטפוליו והן בשיפור שקיפות המידע הנוגע לאחזקותיה, ולכן אני סבור כי אין הצדקה לדיסקאונט העמוק בו נסחרת החברה. חשוב לומר כי מדובר בחברת אחזקות על טהרת הכחול לבן, המקנה חשיפה נאה לתחום התעשייה הישראלית, אשר נהנה מנתוני הצמיחה המרשימים של המשק המקומי, המתורגמים לצמיחה מרשימה מתמשכת של רווחי חברות הפרוטפוליו ומאפשרים לכלל תעשיות לחלק דיבידנדים נאים לבעלי מניותיה באופן עקבי.

*הכותב - אורי כהן, הוא אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.


צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.