מסמנים מניה: דיסקאונט של 30% על שווי אחזקות כלל תעשיות
כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי. הינה חברת אחזקות בעלת אופי שונה ממרבית חברות האחזקה הגדולות בבורסה של תל-אביב. למעלה ממחצית משוויה של כלל תעשיות נגזר מחברות פרטיות, להבדיל מחברותיה לסקטור חברות האחזקה כגון: אפריקה ישראל, החברה לישראל, כור, גזית אינק, דיסקונט השקעות, אי.די.בי. אחזקות, אי.די.בי. פיתוח ועוד, אשר עיקר שווי השוק שלהן נובע מאחזקותיהן הציבוריות.
החברה פרסמה דוחות מצוינים לרבעון השני של השנה, כשתרומת מגזרי הפעילות השונים של החברה בחציון הראשון של השנה לרווח השוטף של החברה, הייתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000.
החברה נהנית ממאזן חזק ויציב ומרמת נזילות גבוהה, המאפשרים לה לתור אחר השקעות אטרקטיביות, עובדה לה חשיבות רבה בתקופה עצבנית זו של השווקים, מאחר והמצב הנוכחי עשוי לייצר לחברה הזדמנויות השקעה מעניינות.
היא נהנית גם משיפור ניכר לכל אורך פרוטפוליו האחזקות שלה. תחום המלט נמצא בתקופת שיא של ביקושים עולמיים, גולף ממשיכה לקצור את פירות הגידול בצריכה הפרטית, חברות הטכנולוגיה ECI ופאנדטק ממשיכות לצעוד קדימה ובתחום הביוטכנולוגיה, אשר הונפק לאחרונה, תולה החברה תקוות רבות להצפת ערך עתידית.
כלל תעשיות צפויה לממש את אחזקתה בחברת ECI לקראת סוף השנה. דיווחים שונים בתקשורת פקפקו בסגירת העסקה לאור המימון הרב שיהיה על המשקיעים לגייס בתנאי שוק לא פשוטים, אולם לאור הקנס הגבוה שטמון בביטול העסקה (תשלום של 45 מיליון דולר ל- ECI), קשה לי שלא לראות אותה מתקיימת, כשלדברי הנהלת כלל תעשיות, העסקה מתקדמת בכיוון הנכון. מימוש האחזקה צפוי להזרים לקופת כלל תעשיות למעלה מ-600 מיליון שקל, אשר סביר שישולמו כדיבידנד לבעלי מניות החברה.
כשליש משוויה של כלל תעשיות נגזר מאחזקתה (75%) בחברת המלט נשר, אשר נהנית מתקופה של שיאים עולמים בביקוש למלט, המתורגמים לשיפור הולך וגובר בתוצאות הכספיות שלה ובתרומתה לרווחי כלל תעשיות.
שאר חברות הפרוטפוליו ממשיכות להראות שיפור עקבי בתוצאותיהן. גולף נהנית מהמשך הגידול בצריכה הפרטית בישראל. מפעלי נייר מציגה שיפור משמעותי ברווח התפעולי, מגמה הצפויה להמשיך לאור המעבר לשימוש בגז טבעי, הצפוי לחסוך למפעלי נייר כ-25 מיליון שקל ברמה שנתית במחירי מזוט וגז נוכחיים. נובה עברה לרווחיות לראשונה מזה שבע שנים, תעבורה (יבואנית רכבי DAF) צומחת בקצבים מרשימים, פאנדטק מציגה תוצאות מצוינות ומטמיעה בהצלחה את רכישותיה האחרונות ועוד.
השקעה מעניינת נוספת אליה נכנסה החברה לאחרונה הינה קרן אינפיניטי-סין, אשר השלימה במאי האחרון גיוס של כ-165 מיליון דולר, חציו ממשקיעים זרים והודיעה לאחרונה על הגדלת הקרן לכ-250 מיליון דולר. הקרן, בה מחזיקה כלל תעשיות 25% בחברת הניהול, מבוססת על השקעה ישראלית וסינית בחברות ישראליות המרחיבות את פעילותן לסין ובחברות סיניות המאמצות טכנולוגיה ישראלית.
עובדתית - כלל תעשיות נסחרת בדיסקאונט עמוק של למעלה מ-30% על שווי אחזקותיה. לחברה פרוטפוליו אחזקות רחב, המשופע באחזקות פרטיות, כך שלאנליסטים השונים קשה להעריך את שווי החברה, לאור רמת השקיפות הנמוכה של המרכיב הפרטי בתיק האחזקות.
הנהלת כלל תעשיות פועלת בנמרצות, הן לצמצום הפרוטפוליו והן בשיפור שקיפות המידע הנוגע לאחזקותיה, ולכן אני סבור כי אין הצדקה לדיסקאונט העמוק בו נסחרת החברה. חשוב לומר כי מדובר בחברת אחזקות על טהרת הכחול לבן, המקנה חשיפה נאה לתחום התעשייה הישראלית, אשר נהנה מנתוני הצמיחה המרשימים של המשק המקומי, המתורגמים לצמיחה מרשימה מתמשכת של רווחי חברות הפרוטפוליו ומאפשרים לכלל תעשיות לחלק דיבידנדים נאים לבעלי מניותיה באופן עקבי.
*הכותב - אורי כהן, הוא אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות".
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
