מסמנים מניה: דיסקאונט של 30% על שווי אחזקות כלל תעשיות
כלל תעשיות מקבוצת אי.די.בי. הינה חברת אחזקות בעלת אופי שונה ממרבית חברות האחזקה הגדולות בבורסה של תל-אביב. למעלה ממחצית משוויה של כלל תעשיות נגזר מחברות פרטיות, להבדיל מחברותיה לסקטור חברות האחזקה כגון: אפריקה ישראל, החברה לישראל, כור, גזית אינק, דיסקונט השקעות, אי.די.בי. אחזקות, אי.די.בי. פיתוח ועוד, אשר עיקר שווי השוק שלהן נובע מאחזקותיהן הציבוריות.
החברה פרסמה דוחות מצוינים לרבעון השני של השנה, כשתרומת מגזרי הפעילות השונים של החברה בחציון הראשון של השנה לרווח השוטף של החברה, הייתה הגבוהה ביותר מאז שנת 2000.
החברה נהנית ממאזן חזק ויציב ומרמת נזילות גבוהה, המאפשרים לה לתור אחר השקעות אטרקטיביות, עובדה לה חשיבות רבה בתקופה עצבנית זו של השווקים, מאחר והמצב הנוכחי עשוי לייצר לחברה הזדמנויות השקעה מעניינות.
היא נהנית גם משיפור ניכר לכל אורך פרוטפוליו האחזקות שלה. תחום המלט נמצא בתקופת שיא של ביקושים עולמיים, גולף ממשיכה לקצור את פירות הגידול בצריכה הפרטית, חברות הטכנולוגיה ECI ופאנדטק ממשיכות לצעוד קדימה ובתחום הביוטכנולוגיה, אשר הונפק לאחרונה, תולה החברה תקוות רבות להצפת ערך עתידית.
כלל תעשיות צפויה לממש את אחזקתה בחברת ECI לקראת סוף השנה. דיווחים שונים בתקשורת פקפקו בסגירת העסקה לאור המימון הרב שיהיה על המשקיעים לגייס בתנאי שוק לא פשוטים, אולם לאור הקנס הגבוה שטמון בביטול העסקה (תשלום של 45 מיליון דולר ל- ECI), קשה לי שלא לראות אותה מתקיימת, כשלדברי הנהלת כלל תעשיות, העסקה מתקדמת בכיוון הנכון. מימוש האחזקה צפוי להזרים לקופת כלל תעשיות למעלה מ-600 מיליון שקל, אשר סביר שישולמו כדיבידנד לבעלי מניות החברה.
כשליש משוויה של כלל תעשיות נגזר מאחזקתה (75%) בחברת המלט נשר, אשר נהנית מתקופה של שיאים עולמים בביקוש למלט, המתורגמים לשיפור הולך וגובר בתוצאות הכספיות שלה ובתרומתה לרווחי כלל תעשיות.
שאר חברות הפרוטפוליו ממשיכות להראות שיפור עקבי בתוצאותיהן. גולף נהנית מהמשך הגידול בצריכה הפרטית בישראל. מפעלי נייר מציגה שיפור משמעותי ברווח התפעולי, מגמה הצפויה להמשיך לאור המעבר לשימוש בגז טבעי, הצפוי לחסוך למפעלי נייר כ-25 מיליון שקל ברמה שנתית במחירי מזוט וגז נוכחיים. נובה עברה לרווחיות לראשונה מזה שבע שנים, תעבורה (יבואנית רכבי DAF) צומחת בקצבים מרשימים, פאנדטק מציגה תוצאות מצוינות ומטמיעה בהצלחה את רכישותיה האחרונות ועוד.
השקעה מעניינת נוספת אליה נכנסה החברה לאחרונה הינה קרן אינפיניטי-סין, אשר השלימה במאי האחרון גיוס של כ-165 מיליון דולר, חציו ממשקיעים זרים והודיעה לאחרונה על הגדלת הקרן לכ-250 מיליון דולר. הקרן, בה מחזיקה כלל תעשיות 25% בחברת הניהול, מבוססת על השקעה ישראלית וסינית בחברות ישראליות המרחיבות את פעילותן לסין ובחברות סיניות המאמצות טכנולוגיה ישראלית.
עובדתית - כלל תעשיות נסחרת בדיסקאונט עמוק של למעלה מ-30% על שווי אחזקותיה. לחברה פרוטפוליו אחזקות רחב, המשופע באחזקות פרטיות, כך שלאנליסטים השונים קשה להעריך את שווי החברה, לאור רמת השקיפות הנמוכה של המרכיב הפרטי בתיק האחזקות.
הנהלת כלל תעשיות פועלת בנמרצות, הן לצמצום הפרוטפוליו והן בשיפור שקיפות המידע הנוגע לאחזקותיה, ולכן אני סבור כי אין הצדקה לדיסקאונט העמוק בו נסחרת החברה. חשוב לומר כי מדובר בחברת אחזקות על טהרת הכחול לבן, המקנה חשיפה נאה לתחום התעשייה הישראלית, אשר נהנה מנתוני הצמיחה המרשימים של המשק המקומי, המתורגמים לצמיחה מרשימה מתמשכת של רווחי חברות הפרוטפוליו ומאפשרים לכלל תעשיות לחלק דיבידנדים נאים לבעלי מניותיה באופן עקבי.
*הכותב - אורי כהן, הוא אנליסט ראשי ב"תכלית בית השקעות".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.
בוקר טוב למבקר המדינה שחשף ש"מלחמה עולה כסף": הדוח הלא רלוונטי של מתניהו אנגלמן
דוח המבקר חושף כשלים בהיערכות הכלכלית למלחמה, התנהלות בעייתית של הקבינט החברתי-כלכלי והיעדר מענה מערכתי ליישובי הצפון ומאשים בנזקים כלכליים חמורים, אבל זה לא דוח עמוק, מלא ואובייקטיבי; והכי חשוב: המצב האמיתי הוא לא "התרסקות כלכלית", הכלכלה הישראלית ניצחה - התועלת מהמלחמה ומהחזרת החטופים החיים עולה על כל פיפס בגירעון
מעמד של מבקר הוא מעמד על. אתה נמצא למעלה, שולט, מסתכל למטה ומחליט מה לבקר, איך לבקר, כמה לבקר. אין כנראה גוף ציבורי אחד שתיפקד באופן מושלם מה-7 באוקטובר הארור. גם משרד האוצר וכל ההתנהלות הכלכלית שלו היתה מחדל, אם כי הדרג המקצועי התעשת שם יחסית מהר. הראש - לא. מה לעשות? שר האוצר במלחמה, ויש לו אג'נדה ברורה. הכלכלה מבחינתו בעדיפות שנייה, שלישית. ברור שזה מחדל, זה היה כך מהיום הראשון, כנראה שכל אזרח כאן ראה ורואה את זה. אגב, באופן יחסי, חייבים להגיד וגם לשבח - הכלכלה מצוינת. המבקר מבקר, אבל צריך להגיד מילה טובה לעם, לעסקים, לממשלה, לאוצר. רוב המדינות אחרי שנתיים של מלחמה היו מגדילות את הגירעון במספרים מטורפים ואפילו קורסות אצלנו העלות יחסית נמוכה.
המבקר טועה שהוא כותב על נזק-עלות ענקית לדורות הבאים ומבליט את זה בדוח שלו. זו תמונה חלקית, ולא אובייקטיבית. הוא כנראה צריך לחזור ולהתרענן בקורסים בכלכלה. אף אחד לא חושב שמלחמה לא עולה כסף, אבל מול העלות הזו יש גם תועלת. שיבדוק המבקר מה באמת העלות לעומת התועלת בהישגים במלחמות בכמה חזיתות ויבין שהעלות ששילמנו באופן יחסי היא נמוכה - כמה שווה להוריד את האיום האיראני? יש לזה בכלל מחיר?
כמה שווה להחזיר את החטופים החיים ורוב החללים? יש לזה מחיר?
בכלכלה יש מונחים מאוד ברורים - מדברים שם על תועל ועלות וזה לא חייב להיות בכסף, זה במשאבים, במקורות ועוד. התועלת שבהחזרת כוח ההרתעה שווה הרבה. המבקר צריך לתת לנו גם את ההתייחסות לזה. אחרת, מה עשה בעצם - אמר לנו שמלחמה עולה כסף?
ובכן, בוקר טוב, אדוני המבקר, מתניהו אנגלמן. אומרים עלייך ועל תפקידך שבסוף אלו אנשים והאנשים מוטים. אנחנו לא חשבנו שאתה מוטה, אבל הדוח שלך הוא לא רציני. אתה צודק לחלוטין לגבי סמוטריץ', לגבי הקבינט הכלכלי שלא תיפקד, לגבי ההפקרה של התושבים בצפון. אבל דוח צריך להאיר גם על המקומות שהיו תקינים ולתת תמונה מלאה. הדוח הזה יצא לא מאוזן, לא אובייקטיבי ולא רלבנטי.
- נגמרה הביקורת: אנגלמן מבקש חצי מיליון לדרך - השכר לא הספיק?
- מבקר המדינה באיום לרמטכ"ל: "אם לא תהיה ברירה - אפעיל סמכויות חקירה"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתמונה הגדולה, הכלכלה היא המקום שתיפקד הכי טוב בשנתיים האחרונות.
ונביא כאן את ריכוז עיקרי הממצאים של הדוח שמשתרע על פני מאות עמודים וחושף תמונה מדאיגה ומורכבת של כשלים מערכתיים בהיערכות הכלכלית לשעת חירום, התנהלות בעייתית ואף מחדלים בתפקוד הקבינט החברתי-כלכלי, והיעדר מענה מערכתי ראוי לתושבי הצפון שספגו את נזקי המלחמה הממושכת.
