מכרז ת.ז. דיגיטליות - רואים כבר את הסוף
לפני כשנתיים, התראיין החשב הכללי במשרד האוצר, רו"ח ד"ר ירון זליכה ל-The People, והבטיח כי לקראת סיום הקדנציה שלו, באוקטובר 2007, תהיה למדינת ישראל תעודת זהות חכמה. מאז עברו מים רבים - נקיים יותר ופחות - בין משרד האוצר לממשלה. מכרזים קמו והסתיימו, ורק המכרז לתעודת זהות דיגיטלית - נשאר תקוע, תוך שהוא מתנהל בעצלתיים, עם לוחות זמנים לא ברורים, ומבלי שלציבור נמסר מידע אודותיו.
המכרז עצמו, עבר מאחריות האוצר למשרד הפנים - עובדה שיכולה לעמוד לזכותו של החשב, שיאמר כי אין לו ממש שליטה על הנעשה בו. אבל למרות כל ההתנהלות המוזרה הזו, יש סימנים - מבלי שאיש התכוון לכך – שבסופו של דבר, בחגים או מעט לאחר מכן, תכריז מדינת ישראל על הזוכה במכרז.
מבין כל המתמודדים שהגישו את המועמדות שלהם למכרז, נשארו שני שחקנים חדשים-ישנים. הם גם היו בסבב הקודם, הכושל של המכרז, שנפסל על ידי בית המשפט. כעת הם משחקים שוב, בבחינת "אותה הגברת בשינוי אדרת". השחקנים שמתמודדים במכרז הנוכחי הם HP ישראל, שהולכת עם חברת GEMALTO, חברה בינלאומית מובילה בתחום אבטחה של כרטיסים חכמים, שהיא בין השאר, גם שותפה עסקית של HP בפרויקטים שונים בעולם. הקבוצה השניה היא של דפוס בארי, שהולכת עם חברת ניסקו הישראלית, שיש לה פעילות בינלאומית. בין השאר היא פיתחה את מערכת ההפעלה לכרטיס החכם אפולו. שנים אלו הם הגורמים היחידים שמתמודדים במכרז.
לפני זמן לא רב, החלו לבדוק בוועדת המכרזים את הוכחת היכולת של הניגשים למכרז. כידוע, יש למכרז שני תנאי סף לא קלים, אשר בגללם החליטו חלק מהמתמודדים לרדת מהמכרז. גם כעת לא ברור כיצד יישומו תנאי סף אלו. האחד - שמערכת ההפעלה של הכרטיס החכם שהגורם הזוכה ישתמש בה, תהיה בעלת תו תקן בינלאומי ואישור של גוף תקינה מוכר. התנאי השני, הוא התעקשותה של המדינה להדפיס את הכרטיסים בישראל, במקום מאובטח - ולא בחו"ל.
ככל הידוע, רק מערכת ההפעלה של הכרטיס החכם של HP וג'מאלטו מאושרת ברמה בינלאומית, על פי דרישות המכרז. כדי לא לעכב את המכרז עוד, החליטה ועדת המכרזים לבצע בינתיים ניסוי והדפסה של 5,000 כרטיסים. אגב, אחת מהצעות הפשרה שאנשי HP הציעו - כדי לא ליפול על הנושא של הדפסה בישראל - הוא (אם וכאשר הם יזכו) להדפיס כמויות גדולות של כרטיסים בבת אחת בחו"ל, ולאחסנם בישראל. בשלב זה, לא נראה כי אנשי משרד הפנים יסכימו לכך, והדרישה להדפיס בישראל עדיין שרירה. יש לציין שספק אם יימצא בית הדפוס שיוכל להתפרנס רק מהדפסת תעודות הזהות הדיגיטליות לתושבי המדינה, מבלי שיקבל סבסוד לכך, בוודאי בהתחשב בתעריף הנמוך במיוחד שהמכרז מציע.
בשלב זה עוסקים בוועדת המכרזים, בבדיקת הכרטיסים שהודפסו על ידי HP - כרגע היחידה שעומדת בשני תנאי הסף. גורם המקורב למכרז, אמר ל-The People כי HP לא תפסיד את המכרז בגלל התנאי של ההדפסה בישראל, והיא תתחייב על זמן מוגדר להעברת הכרטיסים המודפסים מחו"ל לישראל.
יש להניח שהקבוצה השנייה, של דפוס בארי וניסקו, לא תוותר בקלות, ותעשה כל מאמץ לשכנע את ועדת המכרזים בתקניות של מערכת ההפעלה שהם פיתחו. ניסקו, או בשמה המוכר יותר – SCO, היא חברה ישראלית ציבורית שנסחרת בבורסה תחת חברת האם ניסקו-ארדן. שוויה מוערך ביותר מ-313 מיליון שקלים. עיקר התמחותה הוא בתחום האלקטרוניקה ורכיבי חשמל, ולה פעילות בינלאומית עניפה. האתגר ליישם את מערכת ההפעלה שלהם – אפולו, כשבב שילווה את תעודות הזהות הדיגיטליות, הוא חשוב, אולם ככל ששעון החול אוזל, לא יוכלו במשרד הפנים להמשיך ולמשוך את המכרז. אז עשויה HP להיות הזוכה במכרז – בשנית.
ג'מאלטו, השותפה של HP, היא מובילה עולמית בתחום של כרטיסים חכמים. מחזור המכירות שלה בשנת 2006 עמד על 1.7 מיליארד יורו, היא מעסיקה יותר מ-10,000 עובדים ב-90 מדינות. בישראל אין לה נציגות ישירה, והיא פועלת עם שותפים עסקיים, כגון HP. יש לה מיליארד שבבים חכמים שמוטמעים בכרטיסים חכמים ברחבי העולם. אגב, חברה זו שיתפה פעולה עם הממשלה - בפרויקט הכרטיסים החכמים "תמוז", שמשמש בינתיים רק את עובדי המדינה.
אם אכן הכל יילך כשורה, יתכן ולקראת החגים יוכרזו סוף סוף הזוכים במכרז. כך יגיע לסיומו השקט והמוזר, אחד המכרזים היותר שערורייתיים שמדינת ישראל ידעה. מכרז שנועד במקורו להציל חיי אדם, כדי להילחם במכת הזיופים של תעודות זהות ישראליות, כאלו ששימשו את המחבלים המתאבדים בשנות האינתיפאדה.
כעת, כאשר יש רגיעה במעשי הפיגועים, למעשה, לאיש לא אכפת מהמכרז והמשמעויות הביטחוניות שלו. זאת, בנוסף לניהול הכושל של המכרז הקודם, עם הבטחה להפיק לקחים ולהסיק מסקנות. כל אלו הביאו לכך, שרק שני גופים גדולים מתמודדים על המכרז. זאת למרות שהמדובר במכרז חשוב. מסתבר כי יש יותר מדי אנשים בשוק, שלא מאמינים באמת, שיום אחד גם מדינת ישראל תיתן לאזרחיה תעודות חכמות.
סירבו לדבר
כל הגורמים המוזכרים בכתבה לא הגיבו לפניות The Peopleבנושא. ממשרד הפנים נמסר מלשכת הדוברת, בצורה לקונית, כי "המכרז ממשיך להתנהל כסדרו". מחברת HP נמסר כי "המכרז נמצא בתהליך בדיקה, ולכן החברה מנועה מלשוחח עם התקשורת". נציגי החברה לא הכחישו את הפרטים הקשורים להשתתפות HP במכרז עם ג'מאלטו, כפי שהועברו אליהם במייל. גם מדפוס בארי לא הגיבו לפנייתנו.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.
הדמיה של קריית הסייבר דימונה, קרדיט: מנספלד קהת אדריכליםקריית סייבר תוקם בדימונה - ההייטק ינוע דרומה?
התוכנית שאושרה ע"י הועדה המחוזית-דרום כוללת הקמת קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר, שלושה מגדלי מגורים, מעונות סטודנטים, פארק עירוני, קריית ממשלה ואצטדיון חדש ומבקשת להפוך את דימונה למוקד ידע ותעסוקה בנגב - הפרסום מגיע במקביל לתכנית אנבידיה להכפלת מרכז המו"פ
בבאר שבע
הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום אישרה להפקדה את התוכנית להקמת קריית הסייבר בדימונה - מהלך רחב היקף שמטרתו לחזק את מעמדה של העיר כמרכז חינוך, חדשנות ותעסוקה. התוכנית, המשתרעת על פני כ-180 דונם בלב העיר, תכלול קמפוס אקדמי בן שמונה קומות ללימודי סייבר, שלושה מגדלי מגורים בני 15 קומות הכוללים 150 יחידות דיור מעל חזית מסחרית, ומעונות סטודנטים בני שמונה קומות ובהם 180 חדרים. לצדם יוקמו פארק עירוני רחב ידיים בשטח של כ-12 דונם, קריית ממשלה הפונה לרחוב בן גוריון, ואצטדיון עירוני חדש לאירועי ספורט ותרבות.
אישור התוכנית מגיע במקביל להודעת אנבידיה על הרחבת מרכז המו"פ בבאר שבע פי שלושה מהלך הכולל הקמת אתר חדש בפארק ההייטק גב-ים וגיוס מאות עובדים נוספים בדרום. שני המהלכים יחד עשויים לעצב מציאות חדשה במפת ההייטק במדינה שבה הדרום מתבסס כמוקד פעילות משמעותי של תעשיות ידע, השכלה ותעסוקה, וליצור רצף גיאוגרפי-כלכלי חדש שיחזק את אזור הנגב ויתרום לפיזור התעשייה בישראל אנבידיה משלשת את מרכז הפיתוח בבאר שבע: מאות משרות חדשות בדרום.
התוכנית כוללת גם הסדרה של מוסדות חינוך וציבור קיימים בתחומה - ארבעה בתי ספר, בתי כנסת, מרכז רפואי, בית משפט שלום ותחנת מד"א. המתחם גובל ברחובות המעפיל, הרצל, בן גוריון ובר לב, וממוקם בסמוך למרכז העיר. על פי החזון העירוני, קמפוס הסייבר ישמש מוקד ידע שיקשור בין מערכת החינוך המקומית, ההשכלה הגבוהה והתעשייה, ויהווה נדבך משלים לפארק ההייטק בבאר שבע - כך שבוגרי הקמפוס יוכלו להשתלב בתעשיות הסייבר והטכנולוגיה באזור.
"צעד מחולל שינוי לעיר דימונה ולנגב כולו"
עודד פלוס, יו"ר הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה דרום, אמר כי "תוכנית קמפוס הסייבר בדימונה היא תוכנית מחוללת שינוי. ברמה המקומית, זהו צעד חשוב לעיר דימונה שנמצאת בתקופת פיתוח, וברמה האזורית, התוכנית תיתן מענה משמעותי לצורך שקיים בכל המרחב, וכן תתרום ליצירת הזדמנויות חדשות להשכלה, תעסוקה, דיור, מסחר ושירותים ציבוריים, תוך חיזוק מעמדה של דימונה כעיר מתפתחת ומרכזית בנגב".
- דלק נכסים רכשה קרקע למרכז מסחרי בדימונה ב-20 מיליון שקל
- המדינה חילקה 49 קרקעות לבניית צמוד קרקע בדימונה. כמה זה עלה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מתכננת מחוז דרום במינהל התכנון, מיכל מריל, התייחסה לחשיבות הפרויקט וציינה כי "מדובר בתוכנית משמעותית וחשובה לעיר דימונה ולנגב כולו. לראשונה יוקם בדימונה קמפוס אקדמי למקצועות הסייבר שיהיה חלק מבנייה של אקו-סיסטם שלם בנגב - יחד עם מוסדות חינוך וציבור נוספים ועם פארק ההייטק בבאר שבע שיהווה מוקד תעסוקה לבוגרי הקמפוס".
