אחרי 60 שנה: משרד הפנים מכיר במעמד המנמ"ר
מזל טוב למשרד הפנים ולשר החדש, מאיר שיטרית. מזל טוב למנהלים לממונים ולפקידים. מברוק לד"ר עדי קפליוק, יו"ר פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות. הסיבה לחגיגה: אם הכל יילך כשורה ולא יהיו הפתעות של הרגע האחרון, בעוד כמה שבועות, אחרי 60 שנה, משרד הפנים (המינהל לשלטון מקומי) עומד לפרסם שורה של תקנים חדשים ברשויות המקומיות, לרבות מנמ"ר (CIO), מנהל טכנולוגיות (CTO), מנהל אבטחת מידע (CISO) ומנהל תפעול (COO).
צריך לקרוא כמה פעמים כדי להאמין. עד היום, 60 שנה אחרי קום המדינה, המנמ"רים, מנהלי האבטחה, מנהלי התפעול ומנהלי הטכנולוגיה ב-200 רשויות, ובמיוחד ב-30 הגדולות, עבדו ללא תקן רשמי. הסיבה: המקצועות שלהם פשוט לא היו רשומים בספר התפקידים והתקנים של משרד פנים והשלטון המקומי. זו הסיבה שבמרבית הרשויות לא תמצא בעל תפקיד רשמי כזה, אלא כל מיני קומבינות והמצאות של תקנים ותפקידים לא רשמיים.
הכללת תפקידי מנהלי המיחשוב בספר המקצועות הרשמיים, היה אחד ממאבקי הדגל של פורום המנמ"רים ברשויות המקומיות, אותו מוביל מזה כמה שנים ד"ר עדי קפליוק. במשך שנים נמנעו ראשי המשרד והשלטון המקומי להכיר במקצוע זה, זאת למרות שבשירות הממשלתי, כידוע, מעמד המנמ"ר מושרש וקיים. האמת היא שהסיבות לא משנות - טוב מאוחר מאשר אף פעם.
לגבי הרשויות זהו שינוי משמעותי. בעזרת מומחים ויועצים ארגוניים ניסחו אנשי המשרד מסמכי אפיון מפורטים ביותר לגבי כל תפקיד ותפקיד, תיאור מדוייק של תפקיד המנמ"ר ולמי הוא כפוף. מובן מאליו שלא יכולה להיות אחידות בין כל הרשויות בגלל הגודל של הרשות ומעמדה כעירייה או מועצה. אבל עורכי המסמך חשבו על כל פרט ופרט ועל רשות גדולה כקטנה. כך, למשל, בהגדרת אפיון תפקידו של המנמ"ר, נאמר כי ברשות מקומית מטרופוליטנית, הוא יהיה כפוף לראש הרשות, למנכ"ל העיריה ועיקרי תפקידו יהיו גיבוש והטמעה של מדיניות בנושא המיחשוב, ניתוח צרכי המערכת, גיבוש תקציבים, ניהול שוטף של מערך המיחשוב, הטעמת נושא איכות השירות ועבודה שוטפת, כמובן. כמו כן, מוגדר אופי העיסוק (עבודה עצמית, מתן שירות) עבודה בשטח ועוד. סעיף חשוב ביותר שנכלל ברשימה: על מנת להתקבל לתפקיד מנמ"ר, המועמד חייב להיות בעל השכלה אקדמית מלאה - תואר ראשון במחשבים, מערכות מידע ואו מנהל עסקים ורצוי גם תואר שני, ותכונות אחרות הנדרשות ממנהל. דרישות דומות קיימות גם בפירוט התפקידים האחרים.
בפורום המנמ"רים של הרשויות המקומיות מצפים בכיליון עיניים לאישור הסופי. לגביהם זו תהיה סיבה טובה לפתוח בקבוק שמפניה - מדינת ישראל מכירה סוף סוף במעמד המנמ"ר כמקצוע רשמי.
מזל טוב.
מילואימניקים. קרדיט: Xהרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
יש בסיפור הזה כמה תובנות מעניינות - כולנו עם המילואימניקים, מגיע להם הרבה על השמירה, הגנה ועל הניצחונות. אין לאף אחד ספק בכך. הם ראויים לכל תשלום שיקבלו. חלק מהם גם בזכות כל המענקים מסביב הגיעו למספרים מאוד גבוהים. ההכנסות שלהם היו מעל השכר באזרחות, ושוב - זה מוצדק. אבל מה קורה אם באזרחות הם חייבים הרבה כסף - האם השכר במילואים יכסה את החוב כפי שלכאורה צריך להיות? אחרי הכל, דמיינו שמילואימניק הקים עסק ונפל ובדרך אנשים שילמו ולא קיבלו את השירות, האם בזכות העובדה שהוא מילואימניק הוא יקבל הקלה בהחזרת החוב לאזרחים התמימים האלו? זו שאלה קשה. התשובה היא כן.
בית המשפט הכריע והקל על מילואימניק שהעסק שלו נפל חודשים לפני המלחמה כי הוא מילואימניק - בית המשפט השלום בירושלים, בשבתו כבית משפט לענייני חדלות פירעון, קבע בימים אלה כי תגמולי ימי מילואים המשולמים לחייבים המשרתים שירות מילואים ממושך, מוגנים, ולא יועברו לקופת הנשייה. ההחלטה ניתנה בימים אלה על ידי השופט עופר יובל, בעקבות מחלוקת ממושכת בין מילואימניק לבין הנאמן שמונה לו, שבמהלכה ייחס הנאמן למילואימניק ולבא כוחו חוסר תום לב והסתרת הכנסות.
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- רמ"י דורשת מיליונים ממשרתי מילואים שזכו במגרשים בהאון - אך המועצה מונעת בנייה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בעקבות כישלון החופשה, האיצה החשיפה השלילית ברשתות החברתיות את קריסת חברת התיירות וגררה את החייב לחובות כבדים. במסגרת הבקשה לפתיחת הליך חדלות פירעון נאמדו חובותיו לנושיו בכ-3.42 מיליון שקלים. ימים ספורים לאחר שהוגשה הבקשה, פרצה מלחמת "חרבות ברזל". כבר ב-7 באוקטובר גויס החייב בצו 8 לשירות מילואים פעיל, ומאז הוא משרת ברציפות כרס״פ פלוגה בגדוד מילואים, כבר יותר מ-630 ימים ברציפות, לרבות שבתות וחגים.

מיכל כהן ומלחמתה בקרטל הבנקים
רשות התחרות עשויה להשיג לכם מה שאף אחד לא עשה למענכם בעבר - להתמודד עם הבנקים החזקים ולהכריח אותם לתת לכם ריבית בעו"ש, לספק עמלות סבירות, ופשוט - לעודד את התחרות על אמת, ולא כמו שבנק ישראל מתנהל - כמפקח שדואג דווקא להגדלת רווחי הבנקים
מיכל כהן, הממונה על רשות התחרות יכולה "לקנות את עולמה". היא נתפסת כיבשה, חלשה, אבל המהלך שהיא מניעה עכשיו יכול למחוק לה שנים של בינוניות ולהציב אותה בצמרת הרגולטורים שהשפיעו על הצרכן הישראלי. כולם יודעים שהבנקים עושקים אותנו. כמעט כולם יודעם שזה בחסות בנק ישראל שמדבר על יציבות הבנקים, אך בעצם דואג לרווחים שלהם. הרווחים האלו לא נורמליים וכשבנקים מרוויחים ככה זה על חשבונכם - אתם לא מקבלים ריבית בעו"ש, אתם מקבלים ריבית נמוכה על פיקדונות, אתם משלמים ריבית גבוהה על הלוואות ואתם משלמים עמלות מאוד גבוהות.
בנק ישראל עוצם עיניים, אבל משקיע המון ביח"צ שמנסה לדברר כמה הוא עוזר לנו - הציבור, מול הבנקים וכמה הוא מצליח לכופף את הבנקים לתת לנו הטבות ומענקים. זה לא נכון, כל תרגילי היח"צ וההשקעה העצומה בהם רק מוכיחה את זה. אם מראש הבנקים היו דואגים פחות לרווחים שלהם ויותר לרווחה של הציבור, הם הרי לא היו צריכים יח"צ. יח"צ צריך בעיקר כדי להשפיע ולסובב את דעת הקהל. בפועל, הבנקים אכן מעבירים לכם עכשיו תשלומים, החזרי עמלות וכו', אבל זה כסף קטן. אם הם היו מספקים לכם את מה שמגיע לכם בעולם הגון והוגן - ריבית על העו"ש, זה היה מיליארדים רבים שנכנסים לחשבון שלכם; אם הם היו לוקחים עמלות סבירות בפעילות בניירות ערך, זה היה מוסיף לכם פי כמה וכמה מכל ההטבות לכאורה שהם נותנים.
זו נתינה לשם יחסי ציבור, בפועל מדובר בזאב שמנסה להתחפש לכבש. כולם יודעים זאת, גם מיכל כהן, אלא שהיא מנסה ללכת עד הסוף. רשות התחרות לקראת הכרעה דרמטית ראשונה מסוגה במגזר הפיננסי, שתעניק לה סמכויות התערבות בפעילות חמשת הבנקים הגדולים - לצד בנק ישראל. זה לא עניין של מה בכך.
השאלה הגדולה היא האם חמשת הבנקים הגדולים יוגדרו כקבוצת ריכוז? רשות התחרות הזמינה אותם לשימוע נוסף, ומתגבש תרחיש שבו הרגולטור עשוי לקבל סמכויות חדשות להתערב בפעילותם. ההכרזה, אם תתבצע, תייצג צעד חסר תקדים במגזר הפיננסי, ותעניק לממונה על התחרות את היכולת להנחות בפועל את הבנקים, במקביל לפיקוח הקיים של בנק ישראל.
- ממשיך בתוכניות: ניר ברקת מקדם את הדחת הממונה על התחרות
- בנק ישראל מכחיש: לא סוכם עם רשות התחרות על בדיקת ריכוזיות הבנקים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתרחש על רקע מבנה שוק מרוכז במיוחד - חמשת הבנקים מחזיקים כמעט את כל נכסי המערכת הבנקאית הקמעונאית ומשקי הבית מתמודדים עם חסמי מעבר וכניסה. רשות התחרות טוענת כי התחרות בענף נמוכה והחסמים קיימים, וההכרזה עשויה להיות צעד מפתח בהגדלת כושר המיקוח של הצרכנים וחיזוק התחרות הפיננסית. זה יהיה מאבק. לא ברור ולא ידוע עד כמה מיכל כהן נחושה וחזקה. הבנקים יגיעו, יאיימו, יזיזו את בנק ישראל לטובתם, יהיו לוביסטים, פוליטקאיים שיתנגדו. תזכרו שלא משנה מה אומרים ומי אומר, השורה התחתונה שידועה - אין תחרות אמיתית בין הבנקים. ואם כך - אז בטח שרשות התחרות צריכה להתערב.
