כנסי itBitchoni, שהפכו כבר למסורת בשנים האחרונות, נפתחו עד כה בהרצאה מרכזית של נציג בכיר של אגף התיקשוב. זהו האגף שמזוהה יותר מכל עם תפיסות המיחשוב וה-IT המיושמות בכל צה"ל לאורכו ולרוחבו. בשנים קודמות היה זה ראש אגף התיקשוב, שנהג לעמוד על הבמה ולדווח לקהל המאזינים - נציגי החברות הספקיות העובדות עם צה"ל וקצינים ונציגי החילות השונים, שבאו לשמוע איך התיקשוב הולך ומחלחל תוך הצבא.

אתמול (ג'), בנוכחות שיא של מאות משתתפים לובשי מדים ואזרחים, התייצב לראשונה בכנס זה, תת-אלוף גלעד רז, ראש החטיבה הטכנולוגית ליבשה במפקדת זרוע היבשה. ראש אגף התיקשוב הנוכחי, אלוף עמי שפרן, בחר שלא להופיע באירוע - מסיבותיו הוא. שפרן נמנע מהופעות פומביות הקשורות בכנסים מקצועיים. הפעם הראשונה ובינתיים האחרונה, בה שבר את השתיקה, היתה בכנס רעננה למדיניות היי-טק לאומית, שנערך לפני כמה שבועות בעיר מגוריו. את השתיקה הזו מחקים בצייתנות גם שני קציניו הבכירים בכפופים לו ביחידות האגף.

שפרן מאגף התיקשוב פינה איפוא את הזירה למפקדת זרוע היבשה. מי שמכיר את הפוליטיקות הפנימיות הבין-זרועיות, יודע שזה אינו עניין של מה בכך. מן הסתם עוד יתקיימו על כך אינסוף דיונים.

אבל האגף לא נותר יתום חלילה. את האגף בכנס אתמול ייצגה בכבוד, מפקדת ממר"ם, אל"מ איילה חכים, שדיברה על האתגרים שעומדים בפני גוף כמו ממר"ם, בדרישות שהצבא מעמיד בפניו - דרישות שמלוות בגידול מואץ בעוצמות מיחשוב, ברוחבי פס, ומצד שני, דרישות שאינן מגובות בהוספת משאבים בהתאם. אגב, חכים לא היתה ממש לבד מהתיקשוב. בשורה הראשונה, בבגדים אזרחיים, חמוש במשקפי שמש, ישב והאזין בקשב רב, האלוף (מיל.) אודי שני, מפקדה לשעבר של חכים. שני גם האזין בדריכות לדבריו של תא"ל גלעד רז.

תורת התיקשוב בצה"ל הייתה נחלת אגף התיקשוב, אחד מאגפי המטה הכללי בצה"ל. כיום, במיוחד לאחר מלחמת לבנון השניה, התיקשוב הפך להיות חלק בלתי נפרד מבניית הכוח בצה"ל. כאשר נכנס הרמטכ"ל הנוכחי, רב-אלוף גבי אשכנזי לתפקידו, היו באזור הקריה מי שחששו מאוד כי תם עידן, וכי תנופת התיקשוב בצה"ל תואט משהו. זאת, בעיקר בשל הצרכים הדחופים המיידיים של צה"ל, המרוסק אחרי מלחמת לבנון. הגולנצ'יקים לא ממש מתרגשים מפלזמות - הם רוצים אימונים.

אולם למשמע דברי תא"ל רז, ניתן להבין כי החששות אינם במקומם, לפחות לא לגבי ה-IT בזרוע היבשה. תוכנית צי"ד, צבא היבשה הדיגיטלי, מגה-פרויקט השו"ב הגדול ביותר שמיושם אי פעם בצה"ל - חיה, נושמת ומיושמת. יש לה לוחות זמנים, ואפילו סיפורי הצלחות. התמצית של תורה זו מסמלת את אחד השינויים שהתיקשוב מכניס לצה"ל: שבירה מוחלטת של תזות ומוסכמות לגבי דרך זרימת המידע - מהשטח אל הפיקוד ומהפיקוד אל השטח. זאת, לצד פתיחת אינסוף אפשרויות, לקישוריות, תקשורת וקבלת מידע אמין וזמין למפקדים. בלעדי מידע זה, הסביר תא"ל רז, אף מפקד, ואף מפקדה לא יכולים לתפקד.

הוכחת אפקטיביות מבצעית

התיקשוב המגיע לכוחות היבשה בדמות פרויקט צי"ד - נוגע לכל היבט בעבודת זרוע היבשה. תיקשוב שמוכיח שכבר לא צריך לשאול אם ה-IT יורה. צה"ל מצוי כיום בנקודת זמן, בה עוד מעט יהיה ברור לכל מ"מ ומעלה, שבלי IT אי אפשר כלל לירות. וזהו החזון בהתגלמותו של צבא יבשה דיגיטלי, שהוא חלק בלתי נפרד משדה הקרב העתידי עליו מדברים כבר שנים. צה"ל, בהיבט התפיסה - כבר שם, והתפיסה כבר החלה להיות מיושמת. התפיסה, התודעה – קיימות, והן אינן תלויות במפקד, שר, או ממשלה כלשהם.

שאלת היישום והביצוע היא שאלת המיליון דולר. אסור לשכוח שמדובר במערכת ענקית: צה"ל הוא ארגון רב זרועי, הגדול ביותר בישראל. הוא פועל בתנאי שטח שלא מאפשרים לו לעצור, ללמוד, לנסות ולטעות. כל מערכת שמופעלת בכל יחידה, כל תפיסה חדשה - צריכה להיעשות "על רטוב" מבלי שהמערכות האחרות, הישנות, תפסקנה להיות כשירות ולו לחצי שניה. זאת, כי האויב, כידוע, לא ממתין לנו.

בסוף הרצאתו, קישר תא"ל רז את תפיסת צי"ד לאחד הסמלים היותר מתוקשרים של מלחמת לבנון: הפלזמה. תא"ל רז לא הסתיר את עמדתו החד משמעית, לפיו יש מקום לפלזמה, ויש מקום לעוד הרבה פריטי מיחשוב, "גאד'טיים", יותר מהפלזמה. אבל הבעיה במלחמה, היתה אחרת. מדובר במפקדים ותיקים, קצינים שהורגלו כל חייהם לקבל את המידע במקום אחד: במפקדות הקדמיות. כלומר, במהלך הקרב, או התרגיל, הם הלכו למקום מסויים, או היו צריכים להיות על כלי מסויים - כדי לקבל את המידע. תמצית מהפכת התיקשוב, שתא"ל רז מנסה להנחיל להם, היא שמעתה - לא משנה היכן הם יהיו, המידע יהיה איתם בכל רגע. אף מפקד לא צריך לשנות לשניה את לוח הזמנים שלו, או להעדיף שלא להיות ליד חייליו, כשהוא צריך להיות שם - בגלל שהוא צריך ללכת לראות מידע על גבי הפלזמה. המידע יגיע אליו. אנחנו עוד לא שם, אמר תא"ל רז, וזה מובן, אבל צה"ל ימשיך ביישום תפיסת התיקשוב המרכזית, במימוש תוכנית צי"ד. או-אז, יש סיכוי טוב שאת המלחמה הבאה ננהל טוב יותר. גם זו בשורה טובה בימים אלו.