ארה"ב - מתגברים הסימנים להאטה חזקה
המשך הידרדרות המצב בשוק הסאב-פריים למשכנתאות, נאומו של נגיד הבנק הפדראלי בארה"ב, ומדדי המחירים היו מבין הגורמים המשפעים על השווקים. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ירד ב-0.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ירד ב-1% ועליות מתונות נרשמו במדד הניקיי ובשווקים המתעוררים 0.3% ו-0.2% בהתאמה. מחירה של חבית נפט עלה לרמה של 75$ לחבית וכנראה שזו הרמה שתלווה אותנו בקיץ הקרוב. הדולר ממשיך להיחלש מול המטבעות העיקריים בעולם.
הודעתה של חברת הגידור בר-סטרנס כי שוויון של שני חברות הבת שלה, שהתמחו במינוף ההלוואות שניתנו בשוק הסאבריים, התאפס הוביל לסנטימנט שלילי בענף הפיננסים. בר-סטרנס הודיעה למשקיעים בחברות הללו כי לא ברור מתי יקבלו המשקיעים את כספם חזרה אם בכלל. הדבר הוביל להורדת המלצות השקעה למספר בתי השקעות מובילים המחזיקים חלק בנכסים דומים או בחברות אלו. מדובר באובדן של כמה מיליארדי דולרים וקרוב לוודאי שעם קריסתן של חברות דומות נראה עוד מספר מיליארדים נשטפים החוצה מן המערכת. רשימת הנפגעים מתחילה עם אותם משקיעים בקרנות גידור, במשקיעים בבנקים הגדולים ומתגלגלת לענפי אשראי אחרים. למעשה הסיכון המרכזי שמציב המשבר הפיננסי בשוק הסאב-פריים הוא לא בקריסת החברות שעוסקות או מושקעות בתחום אלא בסכנת ה"הידבקות", כלומר, שהמשבר יגלוש אל ענפים אחרים עקב הפגיעה האנושה שתיווצר במערכת מתן האשראי - בנקים וחברות למתן אשראי שיפגעו מהמשבר האמור יהדקו את דרישות הסף למתן הלוואות למגזרים אחרים והדבר עשוי לפגוע קשות בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי.
בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדראלי, הופיע בפני הועדה המוניטרית של הסאנט אתמול והתייחס לנעשה בשוק הסאבפריים. ברננקי הודה כי התנאים הידרדרו בשוק זה באופן משמעותי וכי נדרשת עליה בבקרה על הנעשה בשוק הסאב-פריים. עד כה ברננקי העריך בחסר את השפעת המשבר על ענפים אחרים וכעת, אף על פי שלא התייחס לכך מפורשות השאיר פתח לאפשרות כזו. אפשרות זו נתמכת במיתון הנוכחי בשוק הדיור ואכן משתקפת בעדכון כלפי מטה – השני במספר השנה - של תחזיות הצמיחה החדשה של ברננקי: צמיחה של 2.25%-2.5% בשנת 2007 לעומת 2.5%-3% עד כה. היו"ר התייחס גם לאינפלציה כגורם המרכזי שמטריד חברי הפד כעת וזאת חרף התמתנותה בחודשים האחרונים.
עד כה לא חלה עליה בסביבת האינפלציה כתוצאה מזליגה של העליה במחירי מוצרי האנרגיה אל מדד הליבה אולם לשם בדיוק מכוון ברננקי. האחרון אף מודאג מהאפשרות כי הדולר החלש עשוי להוביל לזליגה של אינפלציה דרך מחירי היבוא. כמו כן, העליה בייצור התעשייתי (בעיקר עקב ביקושים חיצוניים), בשכר הממוצע לשעה ושיעור האבטלה הנמוך (4.5%) תומכים אף האם בלחצי לעליות מחירים בעתיד. התוצאה המתקבלת באשר לתוואי הריבית הנוכחי של הפד נותרה בעינה – הריבית תישאר על כנה במהלך השנה הנוכחית.
בשבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתוני המכירות של בתים קיימים וספר הב'ז ובאירופה יתפרסמו הנתון על הזמנות חדשות ממפעלים ומדד המחירים לצרכן הגרמני.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.

הריבית תרד מחר ל-4.25% - איך זה ישפיע עליכם?
הסיכויים להורדת ריבית מאוד גבוהים, איך זה ישפיע על השווקים הפיננסיים ועל הכסף שלכם? וגם - 10 דברים שצריך לדעת על ריבית בנק ישראל
הנגיד, פרופ' אמיר ירון הוא שחקן הגנתי. סוג של בונקר. העיקר לא לספוג שער. לא צריך לנצח, צריך לא להפסיד. היו לו הרבה הזדמנויות לצאת למתפרצת, לכבוש ולהלהיב את הקהל. הוא יכול היה להוריד ריבית במספר הזדמנויות בעבר והיו לכך את כמעט כל התנאים הכלכליים, אבל למה לקחת סיכון ואולי להפקיר את ההגנה. הוא הולך על הכי בטוח שיש. אבל גם הוא יודע שנגמרו התירוצים למשחק הגנתי. השוק דורש כבר מזמן הורדת ריבית ורואים את זה בתמחורים של אגרות החוב והנכסים הסולידים. התנאים במשק ונתוני המאקרו תומכים בהפחתת ריבית. חוץ מזה, אצלנו יש ריבית ריאלית של 2% - אינפלציה של 2.5% וריבית של 4.5% מובילה לריבית ריאלית של 2% - זה גבוה מאוד בראייה עולמית.
ועדיין, הכל פתוח - עד שלא מורידים, הכל לכאורה פתוח, אבל הסיכויים להפחתה מחר של הריבית מאוד מאוד גבוהים. האינפלציה ירדה לתוואי ונשארת בו כבר מספר חודשים, שער הדולר נמוך, אחרי ירידה של 10% מתחילת השנה והוא בולם ומדכא עליות של מחירי יבוא. אנחנו אולי לא סיימנו את המלחמה, אבל יש סוג של הפסקת אש. גם נתוני הכנסות והוצאות המדינה עומדים בתקציב ועוד שורה של נתונים כלכליים והכי חשוב לנגיד - האינפלציה במסלול יורד. הריבית הגבוהה נועדה לדכא את האינפלציה שהיא האיום הגדול לכלכלה. הנגיד השאיר את הריבית גבוהה כי היא גורמת לירידה בהלוואות ובצריכה וגורמת לירידה בביקושים. כל זה כדי למנוע ביקושים שיעלו את המדד.
האינפלציה ירדה ל-2.5% התחזית קדימה היא לכ-2.2% ב-12 החודשים הקרובים, אז אפשר לשחרר מעט. וזו מילת המפתח - מעט. אל תצפו שירידה של רבע אחוז בריבית מ-4.5% ל-4.25% תשנה משמעותית את החזרי המשכנתא, את התשלום בגין הלוואות. זה יהיה בשוליים.
איך הפחתת הריבית תשפיע על הכסף שלכם?
ההורדה הצפויה מגיעה לאחר 14 החלטות רצופות שבהן הריבית נותרה ללא שינוי והנה ההשפעות שצפויות להיות לה:
- בנק ישראל רומז שהריבית תרד כבר בהחלטה הקרובה?
- הנגיד מודאג מחרם על תוצרת ישראלית, סיום המלחמה לא מבטיח הורדת ריבית
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
נתחיל במשכנתאות: השינוי הצפוי ישפיע ישירות על נוטלי משכנתאות והלוואות בריבית משתנה. במשכנתא ממוצעת של מיליון שקל ל-25 שנה, הורדה של 0.25% תוביל להפחתה של כ-70 שקל בהחזר החודשי. גם ההלוואות שלכם במסלול משתנה יוזלו בשיעור של 0.25%.
