ארה"ב - מתגברים הסימנים להאטה חזקה
המשך הידרדרות המצב בשוק הסאב-פריים למשכנתאות, נאומו של נגיד הבנק הפדראלי בארה"ב, ומדדי המחירים היו מבין הגורמים המשפעים על השווקים. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ירד ב-0.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ירד ב-1% ועליות מתונות נרשמו במדד הניקיי ובשווקים המתעוררים 0.3% ו-0.2% בהתאמה. מחירה של חבית נפט עלה לרמה של 75$ לחבית וכנראה שזו הרמה שתלווה אותנו בקיץ הקרוב. הדולר ממשיך להיחלש מול המטבעות העיקריים בעולם.
הודעתה של חברת הגידור בר-סטרנס כי שוויון של שני חברות הבת שלה, שהתמחו במינוף ההלוואות שניתנו בשוק הסאבריים, התאפס הוביל לסנטימנט שלילי בענף הפיננסים. בר-סטרנס הודיעה למשקיעים בחברות הללו כי לא ברור מתי יקבלו המשקיעים את כספם חזרה אם בכלל. הדבר הוביל להורדת המלצות השקעה למספר בתי השקעות מובילים המחזיקים חלק בנכסים דומים או בחברות אלו. מדובר באובדן של כמה מיליארדי דולרים וקרוב לוודאי שעם קריסתן של חברות דומות נראה עוד מספר מיליארדים נשטפים החוצה מן המערכת. רשימת הנפגעים מתחילה עם אותם משקיעים בקרנות גידור, במשקיעים בבנקים הגדולים ומתגלגלת לענפי אשראי אחרים. למעשה הסיכון המרכזי שמציב המשבר הפיננסי בשוק הסאב-פריים הוא לא בקריסת החברות שעוסקות או מושקעות בתחום אלא בסכנת ה"הידבקות", כלומר, שהמשבר יגלוש אל ענפים אחרים עקב הפגיעה האנושה שתיווצר במערכת מתן האשראי - בנקים וחברות למתן אשראי שיפגעו מהמשבר האמור יהדקו את דרישות הסף למתן הלוואות למגזרים אחרים והדבר עשוי לפגוע קשות בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי.
בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדראלי, הופיע בפני הועדה המוניטרית של הסאנט אתמול והתייחס לנעשה בשוק הסאבפריים. ברננקי הודה כי התנאים הידרדרו בשוק זה באופן משמעותי וכי נדרשת עליה בבקרה על הנעשה בשוק הסאב-פריים. עד כה ברננקי העריך בחסר את השפעת המשבר על ענפים אחרים וכעת, אף על פי שלא התייחס לכך מפורשות השאיר פתח לאפשרות כזו. אפשרות זו נתמכת במיתון הנוכחי בשוק הדיור ואכן משתקפת בעדכון כלפי מטה – השני במספר השנה - של תחזיות הצמיחה החדשה של ברננקי: צמיחה של 2.25%-2.5% בשנת 2007 לעומת 2.5%-3% עד כה. היו"ר התייחס גם לאינפלציה כגורם המרכזי שמטריד חברי הפד כעת וזאת חרף התמתנותה בחודשים האחרונים.
עד כה לא חלה עליה בסביבת האינפלציה כתוצאה מזליגה של העליה במחירי מוצרי האנרגיה אל מדד הליבה אולם לשם בדיוק מכוון ברננקי. האחרון אף מודאג מהאפשרות כי הדולר החלש עשוי להוביל לזליגה של אינפלציה דרך מחירי היבוא. כמו כן, העליה בייצור התעשייתי (בעיקר עקב ביקושים חיצוניים), בשכר הממוצע לשעה ושיעור האבטלה הנמוך (4.5%) תומכים אף האם בלחצי לעליות מחירים בעתיד. התוצאה המתקבלת באשר לתוואי הריבית הנוכחי של הפד נותרה בעינה – הריבית תישאר על כנה במהלך השנה הנוכחית.
בשבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתוני המכירות של בתים קיימים וספר הב'ז ובאירופה יתפרסמו הנתון על הזמנות חדשות ממפעלים ומדד המחירים לצרכן הגרמני.
*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
בנקים קרדיט מערכתהמס החדש על הבנקים - 9% על "רווח חריג"
שיעור המס עדיין בדיון, אך הדוח מדגים אפשרויות ותרחישים לפי 9%; ההצעה של הצוות הביו-משרדי - מס מדורג על רווחים גבוהים ב-50% מהממוצע בשנים 2018-2022 (רווחי הבנקים גבוהים פי 2 ויותר מהרווחים ב-2018-2022 ). הבנקים ילחמו. כל מיסוי גבוה על הרווח העודף הוא נכון; הבעיה הגדולה שהמיסוי הזה יתגלגל על הציבור וקיימת חלופה הרבה יותר פשוטה - לחייב את הבנקים לתת ריבית על העו"ש ולהגביר תחרות
בנקים דוח הצוות הבין-משרדי לבחינת מיסוי הבנקים, שפורסם להערות הציבור, ממליץ על הטלת מס רווח דיפרנציאלי שיחול רק כאשר רווחי הבנקים יעלו ב-50% מעל הממוצע שלהם בשנים 2018-2022. המס הנוסף, שגובהו טרם נקבע סופית מוערך בכ-9% מעל מס הרווח הקיים וזה גם השיעור שמודגם בהצעות של הצוות שדן בסוגייה. המס הזה נועד לתפוס את הרווחיות החריגה שנובעת מסביבת הריבית הגבוהה. חשוב להדגיש - רווחי הבנקים ב-2025 כפולים ויותר מהרווח הממוצע ב-2018-2022, כלומר מדובר על רווח שייכנס כבר מהיום הראשון ויהיה משמעותי.
חשוב להבהיר עוד נקודה חשובה - מיסים על הבנקים עשויים לחלחל ללקוחות כי אין תחרות בין הבנקים. האוצר יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה הקשה שנוגעת לכל בעל חשבון בנק. הוא יכול בקלות להעביר מהרווחים של הבנקים לרווחה של הציבור. המהלך הראשון שהוא יכול וחייב לעשות הוא לחייב בריבית על פיקדונות העו"ש ויש מקומות בעולם שבהם זו חובה. הפעולה הפשוטה הזו תוריד כ-20% מרווחי הבנקים ותחזיר לציבור את העושק הגדול.
עוד כמה פעולות נוספות ובעיקר הגברת התחרות, ולא צריך חוק מיוחד על מיסוי הבנקים, מה גם שהסיכוי שהוא יעזור לא גבוה.
בכל מקרה, הצוות, בראשות יוראי מצלאוי, סגן מנכ"ל משרד האוצר, הוקם בעקבות החלטת ממשלה מאוקטובר 2024 והתכנס במהלך תשעה חודשים. הדוח חושף את עומק הרווחיות החריגה: הבנקים הרוויחו 46 מיליארד שקל ב-2024 לעומת ממוצע של 9.8 מיליארד בעשור הקודם – עלייה של כמעט 400%. במחצית הראשונה של 2025 נרשם רווח נקי של 17 מיליארד, המבשר על שנת שיא נוספת. נעדכן שבינתיים דוחות רבעון שלישי פורסמו, הבנקים בקצב רווחים שנתי של קרוב ל-40 מיליארד שקל.
המנגנון: מיסוי חכם שמותאם לסביבת הריבית
- מזרחי טפחות: רווח של 1.48 מיליארד שקל וחלוקת דיבידנד של 50%
- לאומי מסכם רבעון חיובי, התשואה להון 16.3%
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד למס החד-פעמי שהוטל ב-2024-2025, ההצעה החדשה מציעה מנגנון דינמי. המס יחול רק כאשר רווחי הבנק יעלו ב-50% מעל הרווח הממוצע שלו בתקופת הבסיס (2018-2022), כאשר הרף יוצמד לתוצר או לגידול בנכסי הבנק. המשמעות: בשנים של ריבית נמוכה ורווחיות רגילה, הבנקים לא ישלמו מס נוסף כלל.
