ארה"ב - מתגברים הסימנים להאטה חזקה

צבר גדול של נתונים ואירועים הוביל לשבוע תנודתי בשוקי הכספים, ועם זאת, הדבר הסתכם בשינויים קלים במדדים בהשוואה לשבוע קודם.
רן בן חמו |

המשך הידרדרות המצב בשוק הסאב-פריים למשכנתאות, נאומו של נגיד הבנק הפדראלי בארה"ב, ומדדי המחירים היו מבין הגורמים המשפעים על השווקים. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ירד ב-0.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ירד ב-1% ועליות מתונות נרשמו במדד הניקיי ובשווקים המתעוררים 0.3% ו-0.2% בהתאמה. מחירה של חבית נפט עלה לרמה של 75$ לחבית וכנראה שזו הרמה שתלווה אותנו בקיץ הקרוב. הדולר ממשיך להיחלש מול המטבעות העיקריים בעולם.

הודעתה של חברת הגידור בר-סטרנס כי שוויון של שני חברות הבת שלה, שהתמחו במינוף ההלוואות שניתנו בשוק הסאבריים, התאפס הוביל לסנטימנט שלילי בענף הפיננסים. בר-סטרנס הודיעה למשקיעים בחברות הללו כי לא ברור מתי יקבלו המשקיעים את כספם חזרה אם בכלל. הדבר הוביל להורדת המלצות השקעה למספר בתי השקעות מובילים המחזיקים חלק בנכסים דומים או בחברות אלו. מדובר באובדן של כמה מיליארדי דולרים וקרוב לוודאי שעם קריסתן של חברות דומות נראה עוד מספר מיליארדים נשטפים החוצה מן המערכת. רשימת הנפגעים מתחילה עם אותם משקיעים בקרנות גידור, במשקיעים בבנקים הגדולים ומתגלגלת לענפי אשראי אחרים. למעשה הסיכון המרכזי שמציב המשבר הפיננסי בשוק הסאב-פריים הוא לא בקריסת החברות שעוסקות או מושקעות בתחום אלא בסכנת ה"הידבקות", כלומר, שהמשבר יגלוש אל ענפים אחרים עקב הפגיעה האנושה שתיווצר במערכת מתן האשראי - בנקים וחברות למתן אשראי שיפגעו מהמשבר האמור יהדקו את דרישות הסף למתן הלוואות למגזרים אחרים והדבר עשוי לפגוע קשות בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי.

בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדראלי, הופיע בפני הועדה המוניטרית של הסאנט אתמול והתייחס לנעשה בשוק הסאבפריים. ברננקי הודה כי התנאים הידרדרו בשוק זה באופן משמעותי וכי נדרשת עליה בבקרה על הנעשה בשוק הסאב-פריים. עד כה ברננקי העריך בחסר את השפעת המשבר על ענפים אחרים וכעת, אף על פי שלא התייחס לכך מפורשות השאיר פתח לאפשרות כזו. אפשרות זו נתמכת במיתון הנוכחי בשוק הדיור ואכן משתקפת בעדכון כלפי מטה – השני במספר השנה - של תחזיות הצמיחה החדשה של ברננקי: צמיחה של 2.25%-2.5% בשנת 2007 לעומת 2.5%-3% עד כה. היו"ר התייחס גם לאינפלציה כגורם המרכזי שמטריד חברי הפד כעת וזאת חרף התמתנותה בחודשים האחרונים.

עד כה לא חלה עליה בסביבת האינפלציה כתוצאה מזליגה של העליה במחירי מוצרי האנרגיה אל מדד הליבה אולם לשם בדיוק מכוון ברננקי. האחרון אף מודאג מהאפשרות כי הדולר החלש עשוי להוביל לזליגה של אינפלציה דרך מחירי היבוא. כמו כן, העליה בייצור התעשייתי (בעיקר עקב ביקושים חיצוניים), בשכר הממוצע לשעה ושיעור האבטלה הנמוך (4.5%) תומכים אף האם בלחצי לעליות מחירים בעתיד. התוצאה המתקבלת באשר לתוואי הריבית הנוכחי של הפד נותרה בעינה – הריבית תישאר על כנה במהלך השנה הנוכחית.

בשבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתוני המכירות של בתים קיימים וספר הב'ז ובאירופה יתפרסמו הנתון על הזמנות חדשות ממפעלים ומדד המחירים לצרכן הגרמני.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שלמה קרעי הליכוד
צילום: הגר כהן

משרד התקשורת ביטל את עמלות הוראת הקבע בחברות התקשורת

החל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית; במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה

רן קידר |

מזה כ-10 ימים, והחל מה-8 בנובמבר, נכנסו לתוקף תקנות חדשות שיזם וחתם שר התקשורת, ד״ר שלמה קרעי, אשר אוסרות על חברות התקשורת לגבות עמלות בגין תשלום באמצעות הוראת קבע בנקאית. במשרד התקשורת מציינים כי המהלך מבטל עיוות רווח שפגע במשך שנים בעיקר בלקוחות מוחלשים, היות וכ-10% מהמנויים בישראל שאינם מחזיקים בכרטיס אשראי, ונאלצו לשלם עד היום עמלות הקמה ועמלות חודשיות שהצטברו לעשרות שקלים בשנה. 

לפי התקנות, חברות התקשורת עדיין יוכלו, במקרים מוצדקים, לדרוש תשלום מראש עבור חבילת השירות כדי לצמצם סיכוני גבייה, אך ללא גביית עמלה נוספת. במקביל, השר קרעי מוביל כעת מהלך משלים להרחבת האיסור גם על חברות הטלוויזיה הרב-ערוצית, במטרה להבטיח שוק הוגן ושוויוני לכלל הצרכנים.

לאחרונה, משרד התקשורת נמצא במוקד של דיון ציבורי אודות הרפורמה באופן חישוב הרייטינג. להבדיל מהקונצנזוס של ביטולי עמלות, במקרה של ועדת המדרוג, יש מחלוקת גדולה. המניע של המשרד הוא לערוך רפורמה בשיטה שקיימת כבר עשורים רבים, מבלי שעודכנה, ואילו הביקורת מגיע על רקע העברת מוקדי הכח הקיימים וביזורם. 

עוד נושא שבו משרד התקשורת נמצא בכותרות הוא רכישת הוט מובייל על ידי פלאפון, שהעלתה לפני שבוע את ההצעה להוט מובייל ל-2.1 מיליארד שקל. ההצעה הקודמת עמדה על 2 מיליארד שקל והעלאה הנוכחית היא מסר למתמודדים האחרים שפלאפון נחושה לרכוש את הוט מובייל.  שוק התקשורת השתנה מאוד ב-13 השנה האחרונות, מאז הרפורמה שהורידה את המחירים בכ-80% והתחרות בו כיום היא גדולה מאוד עם מספר חברות חזקות משמעותי. כלומר, למרות ששר התקשורת הביע התנגדות עסקה, לא נראה שיש לו באמת גושפנקא אמיתית וריאלית להתנגדות הזו.

הדבר מגיע גם לאחר מהלך נוסף של המשרד, שפרסם קול קורא לפני כחודש, שבמהותו בוחן מחדש את חובת ההפרדה המבנית החלה על קבוצות בזק והוט. במידה וההפרדה תבוטל, חברת התקשורת תוכל סוף-סוף למזג לתוכה את פעילות yes ולהכיר בהפסדים הצבורים שלה מה שיכול ליצור לה מגן מס ולחסוך לה מסים בהיקף של מאות מיליוני שקלים. הקול הקורא שפרסם משרד התקשורת מבקש לשמוע עמדות מהציבור ומהחברות לקראת שינוי כולל במודל הרגולציה של שוק התקשורת. זה צעד בתהליך ארוך, שבמסגרתו נבחנת השאלה האם יש עדיין הצדקה להחזיק את בזק כמבנה מפוצל - בין פעילות התשתיות הקוויות, בזק בינלאומי ו-yes - או שהגיע הזמן לשחרר את החברות לפעול תחת קורת גג אחת כמו בשאר החברות.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל
ועדת נגל

כמה מרוויחים בצבא קבע ובכמה זה צפוי להשתנות?

ועדת נגל רוצה לעשות שינויים בשכר אנשי הקבע כדי למשוך צעירים. הבעיה שהמבוגרים לקחו את כל הקופה; וגם - איך יתמודדו בצבא עם הקושי להשאיר הייטקיסטים?

אביחי טדסה |


השכר החודשי הממוצע בצבא הקבע תלוי כמובן בדרגה ובוותק. השכר הזה עבר טלטלות בעשורים האחרונים, ונזכיר כי עד לפני כ-20 שנה היתה לאנשי הקבע פנסיה צוברת, שמשמעותה פרישה עד גיל 45 עם פיצויים, ושכר גבוה לכל החיים. הטבה של מיליונים רבים ניתנה לאנשי הקבע וגרמה בעצם לביקוש גדול. 

הפנסיה הזו היא מושחתת כי היא מבטאת בעצם הטבות למגזר מסוים שפורש בגיל יחסית צעיר והוא מסודר לכל החיים. הפנסיה הזו בוטלה במגר הציבורי בכלל, אלא שבצבא יש עוד המונים שמקבלים אותה, כי אי אפשר לבטל רטרואקטיבית. זאת ועוד - הצבא פיתח דרכים עוקפות לשלם כספים לאנשי הקבע: תוספות רמטכ"ל, פנסיות גישור ועוד.


אלא נוצר מצב אבסורדי שהוא תקף לכל המגזר הציבורי - הוותיקים לקחו את כל הקופה, הצעירים לא רוצים לבוא כי השכר נמוך. יצרו דור א' ודור ב'. דור א' שמן ועשיר, דור ב' צעיר ועני. וככה בהדרגה, השירות הציבורי והצבא מאבד מאיכותו, מאבד כוח אדם חשוב ואיכותי.


ועדת נגל מתכוונת לפתור את הבעיה ולעודד צעירים להישאר בצבא קבע. זה בראש וראשונה כסף. לא צריך לתת כמובן פנסיות תקציביות, אבל צריך לתת מענקים ותנאים שיתחרו במגזר הפרטי. במקביל מציעה ועדת נגל גם לשפר את איכות היחידות דרך מילואימניקים שיגיעו פעם בשבוע ויספקו יכולות וניסיון שלא נמצאים בצבא - זה רלבנטי מאוד ביחידות טכנולוגיות.

המסקנות של ועדת נגל צפויות להתפרסם בתחילת שבוע הבא, אך נראה שהכוונה היא לתת מענקים תוך כדי תנועה (תוך כדי השירות), לאפשר גמישות בצבא קבע ויכולת עזיבה מהירה, להבדיל ממה שקיים היום, כשמי שיישאר למשך תקופות מסוימות ויגיע גם לשלב הפרישה ייהנה ממענקים כאלו שיצדיקו כלכלית את הבחירה במסלול הקבע לעומת שירות אזרחי כשצריך לקחת בחשבון גם את החשיבות, הסיפוק והאתגר ששירות קבע נותן לאנשים.