ארה"ב - מתגברים הסימנים להאטה חזקה

צבר גדול של נתונים ואירועים הוביל לשבוע תנודתי בשוקי הכספים, ועם זאת, הדבר הסתכם בשינויים קלים במדדים בהשוואה לשבוע קודם.
רן בן חמו |

המשך הידרדרות המצב בשוק הסאב-פריים למשכנתאות, נאומו של נגיד הבנק הפדראלי בארה"ב, ומדדי המחירים היו מבין הגורמים המשפעים על השווקים. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ירד ב-0.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ירד ב-1% ועליות מתונות נרשמו במדד הניקיי ובשווקים המתעוררים 0.3% ו-0.2% בהתאמה. מחירה של חבית נפט עלה לרמה של 75$ לחבית וכנראה שזו הרמה שתלווה אותנו בקיץ הקרוב. הדולר ממשיך להיחלש מול המטבעות העיקריים בעולם.

הודעתה של חברת הגידור בר-סטרנס כי שוויון של שני חברות הבת שלה, שהתמחו במינוף ההלוואות שניתנו בשוק הסאבריים, התאפס הוביל לסנטימנט שלילי בענף הפיננסים. בר-סטרנס הודיעה למשקיעים בחברות הללו כי לא ברור מתי יקבלו המשקיעים את כספם חזרה אם בכלל. הדבר הוביל להורדת המלצות השקעה למספר בתי השקעות מובילים המחזיקים חלק בנכסים דומים או בחברות אלו. מדובר באובדן של כמה מיליארדי דולרים וקרוב לוודאי שעם קריסתן של חברות דומות נראה עוד מספר מיליארדים נשטפים החוצה מן המערכת. רשימת הנפגעים מתחילה עם אותם משקיעים בקרנות גידור, במשקיעים בבנקים הגדולים ומתגלגלת לענפי אשראי אחרים. למעשה הסיכון המרכזי שמציב המשבר הפיננסי בשוק הסאב-פריים הוא לא בקריסת החברות שעוסקות או מושקעות בתחום אלא בסכנת ה"הידבקות", כלומר, שהמשבר יגלוש אל ענפים אחרים עקב הפגיעה האנושה שתיווצר במערכת מתן האשראי - בנקים וחברות למתן אשראי שיפגעו מהמשבר האמור יהדקו את דרישות הסף למתן הלוואות למגזרים אחרים והדבר עשוי לפגוע קשות בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי.

בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדראלי, הופיע בפני הועדה המוניטרית של הסאנט אתמול והתייחס לנעשה בשוק הסאבפריים. ברננקי הודה כי התנאים הידרדרו בשוק זה באופן משמעותי וכי נדרשת עליה בבקרה על הנעשה בשוק הסאב-פריים. עד כה ברננקי העריך בחסר את השפעת המשבר על ענפים אחרים וכעת, אף על פי שלא התייחס לכך מפורשות השאיר פתח לאפשרות כזו. אפשרות זו נתמכת במיתון הנוכחי בשוק הדיור ואכן משתקפת בעדכון כלפי מטה – השני במספר השנה - של תחזיות הצמיחה החדשה של ברננקי: צמיחה של 2.25%-2.5% בשנת 2007 לעומת 2.5%-3% עד כה. היו"ר התייחס גם לאינפלציה כגורם המרכזי שמטריד חברי הפד כעת וזאת חרף התמתנותה בחודשים האחרונים.

עד כה לא חלה עליה בסביבת האינפלציה כתוצאה מזליגה של העליה במחירי מוצרי האנרגיה אל מדד הליבה אולם לשם בדיוק מכוון ברננקי. האחרון אף מודאג מהאפשרות כי הדולר החלש עשוי להוביל לזליגה של אינפלציה דרך מחירי היבוא. כמו כן, העליה בייצור התעשייתי (בעיקר עקב ביקושים חיצוניים), בשכר הממוצע לשעה ושיעור האבטלה הנמוך (4.5%) תומכים אף האם בלחצי לעליות מחירים בעתיד. התוצאה המתקבלת באשר לתוואי הריבית הנוכחי של הפד נותרה בעינה – הריבית תישאר על כנה במהלך השנה הנוכחית.

בשבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתוני המכירות של בתים קיימים וספר הב'ז ובאירופה יתפרסמו הנתון על הזמנות חדשות ממפעלים ומדד המחירים לצרכן הגרמני.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףמשה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסף

הממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים

התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף

ליאור דנקנר |

הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.

בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.


הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים

עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.

התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.

המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.


עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: