ארה"ב - מתגברים הסימנים להאטה חזקה

צבר גדול של נתונים ואירועים הוביל לשבוע תנודתי בשוקי הכספים, ועם זאת, הדבר הסתכם בשינויים קלים במדדים בהשוואה לשבוע קודם.
רן בן חמו |

המשך הידרדרות המצב בשוק הסאב-פריים למשכנתאות, נאומו של נגיד הבנק הפדראלי בארה"ב, ומדדי המחירים היו מבין הגורמים המשפעים על השווקים. בסיכומו של השבוע נרשמו ירידות במדדי המניות: ה- S&P500 ירד ב-0.1% מדד היורוסטוקס האירופאי ירד ב-1% ועליות מתונות נרשמו במדד הניקיי ובשווקים המתעוררים 0.3% ו-0.2% בהתאמה. מחירה של חבית נפט עלה לרמה של 75$ לחבית וכנראה שזו הרמה שתלווה אותנו בקיץ הקרוב. הדולר ממשיך להיחלש מול המטבעות העיקריים בעולם.

הודעתה של חברת הגידור בר-סטרנס כי שוויון של שני חברות הבת שלה, שהתמחו במינוף ההלוואות שניתנו בשוק הסאבריים, התאפס הוביל לסנטימנט שלילי בענף הפיננסים. בר-סטרנס הודיעה למשקיעים בחברות הללו כי לא ברור מתי יקבלו המשקיעים את כספם חזרה אם בכלל. הדבר הוביל להורדת המלצות השקעה למספר בתי השקעות מובילים המחזיקים חלק בנכסים דומים או בחברות אלו. מדובר באובדן של כמה מיליארדי דולרים וקרוב לוודאי שעם קריסתן של חברות דומות נראה עוד מספר מיליארדים נשטפים החוצה מן המערכת. רשימת הנפגעים מתחילה עם אותם משקיעים בקרנות גידור, במשקיעים בבנקים הגדולים ומתגלגלת לענפי אשראי אחרים. למעשה הסיכון המרכזי שמציב המשבר הפיננסי בשוק הסאב-פריים הוא לא בקריסת החברות שעוסקות או מושקעות בתחום אלא בסכנת ה"הידבקות", כלומר, שהמשבר יגלוש אל ענפים אחרים עקב הפגיעה האנושה שתיווצר במערכת מתן האשראי - בנקים וחברות למתן אשראי שיפגעו מהמשבר האמור יהדקו את דרישות הסף למתן הלוואות למגזרים אחרים והדבר עשוי לפגוע קשות בפעילות הכלכלית במשק האמריקאי.

בן ברננקי, יו"ר הבנק הפדראלי, הופיע בפני הועדה המוניטרית של הסאנט אתמול והתייחס לנעשה בשוק הסאבפריים. ברננקי הודה כי התנאים הידרדרו בשוק זה באופן משמעותי וכי נדרשת עליה בבקרה על הנעשה בשוק הסאב-פריים. עד כה ברננקי העריך בחסר את השפעת המשבר על ענפים אחרים וכעת, אף על פי שלא התייחס לכך מפורשות השאיר פתח לאפשרות כזו. אפשרות זו נתמכת במיתון הנוכחי בשוק הדיור ואכן משתקפת בעדכון כלפי מטה – השני במספר השנה - של תחזיות הצמיחה החדשה של ברננקי: צמיחה של 2.25%-2.5% בשנת 2007 לעומת 2.5%-3% עד כה. היו"ר התייחס גם לאינפלציה כגורם המרכזי שמטריד חברי הפד כעת וזאת חרף התמתנותה בחודשים האחרונים.

עד כה לא חלה עליה בסביבת האינפלציה כתוצאה מזליגה של העליה במחירי מוצרי האנרגיה אל מדד הליבה אולם לשם בדיוק מכוון ברננקי. האחרון אף מודאג מהאפשרות כי הדולר החלש עשוי להוביל לזליגה של אינפלציה דרך מחירי היבוא. כמו כן, העליה בייצור התעשייתי (בעיקר עקב ביקושים חיצוניים), בשכר הממוצע לשעה ושיעור האבטלה הנמוך (4.5%) תומכים אף האם בלחצי לעליות מחירים בעתיד. התוצאה המתקבלת באשר לתוואי הריבית הנוכחי של הפד נותרה בעינה – הריבית תישאר על כנה במהלך השנה הנוכחית.

בשבוע הקרוב צפוי יבול דל של נתונים כלכליים: בארה"ב יתפרסמו נתוני המכירות של בתים קיימים וספר הב'ז ובאירופה יתפרסמו הנתון על הזמנות חדשות ממפעלים ומדד המחירים לצרכן הגרמני.

*אין לראות באמור לעיל משום המלצה לביצוע פעולות ו/או ייעוץ השקעות ו/או שיווק השקעות ו/או ייעוץ מכל סוג שהוא. המידע המוצג הינו לידיעה בלבד ואינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם. כל העושה במידע הנ"ל שימוש כלשהו - עושה זאת על דעתו בלבד ועל אחריותו הבלעדית. החברה ו/או הכותבים מחזיקים ו/או עלולים להחזיק חלק מן הניירות המוזכרים לעיל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
מטרו (נת"ע)מטרו (נת"ע)

אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן

מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של הפרויקט מתרבות

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה מטרו גוש דן

פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר  והיא צפויה לגבות אותו כלכלית. 

נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.


מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.


במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.


הפתרון התחבורתי של העתיד?

עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.