טיפים לעבודה מול ספקים
בעידן התקשורת והמידע, הצורך להתמקצע מחייב חברות עסקיות לעבוד עם ספקים חיצוניים (Out sourcing). ספק טוב הוא המושיע הכי גדול שלנו ואילו ספק גרוע הוא סוג של אויב אשר גורם להמון כאבי ראש.
חשוב לזכור שאבן הבסיס לכל התנהלות, בין אם עסקית ובין אם חברתית, היא תקשורת, אבל הרבה לפי שבחרת את הספק הנכון והגעת איתו למצב של תקשורת כלשהיא חשוב שיהיה בידך הידע של איך לבחור את הספק.
ההבדל הקטן בין פראייר לבין אדם שעשה עסקה טובה נקרא ידע. ידע זה כוח ובמיוחד בעולם הביזנס, כדי להשיג עסקה במחיר טוב יש לערוך מחקר על המחירים בשוק. ולא, הכוונה היא לא לערוך מחקר של שנה וחצי לפני שלוקחים מעצב גרפי, שיטה מדעית אומרת ש-3 הצעות מחיר מ-3 ספקים שונים ייתנו בהחלט אינדיקציה לגבי המחירים בשוק ודרכי ההתנהלות בו.
עליך להגדיר בפני עצמך קודם כל מה אתה רוצה וצריך בדיוק ומהו ההיצע הקיים בשוק, לבדוק מי מקצועי ביותר ולהחליט לפני הכל מהו התקציב שאתה מייעד לפרויקט? יהיה זה לא חכם לקחת הצעות מספקים יקרים כאשר בידך תקציב בינוני, כי ראשית - זה לא ילך ושנית - תבזבז המון זמן ואנרגיה בכיוון הלא נכון.
עבודה עם ספק טוב ומקצועי מאפשרת ראש שקט וביטחון שהמוצר יגיע בזמן ויהיה טוב ואיכותי. בשביל השקט הזה מומלץ ואף חובה להכין שיעורי בית כי המהירות - אינה מובילה לשום מקום.
מצאת את הספק המיוחל? מזל טוב!
ישנו פרמטר נוסף אשר הכרחי להתייחס אליו בכובד ראש וברצינות והוא הסכם ספק. אל תתפתה לצאת לדרך רגע לפני שחתמת על הסכם ספק גם אם הספק הוא חברך הטוב ביותר. הכל צריך להיות ברור מאוד ומוגדר מראש כי אני מכירה משפט חכם שאומר: "מה שלא כתוב לא קיים" ובמיוחד בעסקים. אנחנו כבר מזמן לא בעידן של סגירת עסקאות בלחיצת יד וככל שהכל סגור מראש - כך יש פחות דאגות.
בהסכם הכתוב יש לפרט בדיוק מה יקבל הספק ומה הוא אמור לתת בתמורה ולא להשאיר דבר ליד הדמיון. ציפיות אשר אינן מתואמות מראש מביאות לאכזבה ובעיות שאינן נעימות.
בעולם העסקים הדינאמי, שבו גם 24 שעות לא מספיקות כדי להספיק את כל מה שרוצים, חובה להגדיר מול ספק לוחות זמנים. הרבה פעמים עסקים הופכים להיות תוצאה של ספקים ועסקאות יכולות להתעכב הרבה זמן בגלל שלא קיבלת את הסחורה המבוקשת בזמן.
חשוב להפנים שכל אחד מתנהל אחרת עם זמנים, ומה שדחוף לך - לא בהכרח יהיה דחוף לספק, ומכאן שוב אין מנוס מלחזור לתקשורת אשר עליה הכל מבוסס. ברגע שמראש יהיה מוגדר ה"דד ליין" לסיום העבודה ושניכם הסכמתם עליו במעמד חתימת ההסכם, לא יישאר דבר אשר לוטה בערפל או שניתן יהיה לומר אחר כך שלא היה ברור.
זוכרים את המילה שליטה?
המילה שליטה היא מתבקשת בעבודה מול ספקים. מרגע שנחתם ההסכם נראה לכם שאפשר להרים רגליים ולהירגע? תחשבו שנית.
אם לא תהיו בשליטה מלאה על כל התהליך מהתחלה ועד הסוף שזה אומר עדכונים אחת לשבועיים לפחות (במידה ומדובר בפרוייקט גדול) כדי להיות מודעים כל הזמן היכן עומדים. אחרת, אל תתפלאו אם היכן שהזמנתם קרמיקה חומה תתגלה לפתע אדומה עם נקודות.
השליטה והמעורבות בתהליך מיועדת לכך שגם אם במקרה נעשתה טעות (שכן כולנו בני אדם), ניתן יהיה לגלות אותה בזמן ולתקן.
רוצה שהספק שלך יהיה חדור מוטיבציה וירצה לעבוד איתך תמיד? הראה לו מלכתחילה את העתיד של דרככם המשותפת, תן לו לרצות להיות איתך שותף לדרך וסכם איתו מראש גם על אחוז מסוים מעבודות אשר יגיעו מתיווך שלך.
בקיצור, לא קשה לעבוד מול ספקים. פשוט נדרשת טכנולוגיה מסוימת שכאשר היא מיושמת - הכל עובד חלק והתוצאות מצוינות.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
.jpg "קנאביס")
קנאביס - האם מותר לכם להשתמש, כמה מותר להחזיק, מהם העונשים?
שאלות ותשובות על קנאביס בישראל
קנאביס מדברים בלי הפסקה על קנאביס, אבל אל תחשבו שהשימוש כבר חוקי. זה עוד רחוק. החזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם נחשבת לשימוש עצמי, אך עדיין אסורה על פי חוק. במקרים כאלה, רשויות האכיפה לרוב יטילו קנס או יציעו הליך חלופי במקום כתב אישום, במיוחד אם מדובר בעבירה ראשונה.
בפועל, קנאביס מותר בארץ רק לשימושים רפואיים ורק למי שיש לו אישור. היו ניסיונות להרחיב את האישור גם לפנאי, בינתיים אין אישור כזה. הנה שאלות ותשובות על קנאביס בישראל:
האם אפשר לקנות
קנאביס באופן חוקי בישראל?
כן, אבל רק עם רישיון רפואי ממשרד הבריאות. מי שקיבל את האישור יכול לרכוש קנאביס בבתי מרקחת מורשים בלבד. אין אפשרות חוקית לרכוש קנאביס לשימוש אישי ללא אישור רפואי.
מה נחשב לשימוש עצמי לפי החוק?
שימוש עצמי מוגדר כהחזקת קנאביס בכמות של עד 15 גרם. מעבר לכך, העבירה עלולה להיחשב לסחר או החזקה שלא לשימוש עצמי, ועונשה חמור יותר.
- שיח מגדילה רווחים למרות ירידה בהכנסות
- רודפים אחרי חלום ה-AI? כדאי שתחשבו שוב
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קריאה מעניינת: מהפכה בשוק הקנאביס? טראמפ שוקל להוריד את הסיווג הפדרלי - מה המשמעות?
