טיפים לעבודה מול ספקים

ההבדל הקטן בין פראייר לבין אדם שעשה עסקה טובה נקרא ידע. ידע זה כוח ובמיוחד בעולם הביזנס, כדי להשיג עסקה במחיר טוב יש לערוך מחקר על המחירים בשוק. ספק טוב יכול לחסוך לחברה כאב ראש וכסף יקר
יעל לוטן |

בעידן התקשורת והמידע, הצורך להתמקצע מחייב חברות עסקיות לעבוד עם ספקים חיצוניים (Out sourcing). ספק טוב הוא המושיע הכי גדול שלנו ואילו ספק גרוע הוא סוג של אויב אשר גורם להמון כאבי ראש.

חשוב לזכור שאבן הבסיס לכל התנהלות, בין אם עסקית ובין אם חברתית, היא תקשורת, אבל הרבה לפי שבחרת את הספק הנכון והגעת איתו למצב של תקשורת כלשהיא חשוב שיהיה בידך הידע של איך לבחור את הספק.

ההבדל הקטן בין פראייר לבין אדם שעשה עסקה טובה נקרא ידע. ידע זה כוח ובמיוחד בעולם הביזנס, כדי להשיג עסקה במחיר טוב יש לערוך מחקר על המחירים בשוק. ולא, הכוונה היא לא לערוך מחקר של שנה וחצי לפני שלוקחים מעצב גרפי, שיטה מדעית אומרת ש-3 הצעות מחיר מ-3 ספקים שונים ייתנו בהחלט אינדיקציה לגבי המחירים בשוק ודרכי ההתנהלות בו.

עליך להגדיר בפני עצמך קודם כל מה אתה רוצה וצריך בדיוק ומהו ההיצע הקיים בשוק, לבדוק מי מקצועי ביותר ולהחליט לפני הכל מהו התקציב שאתה מייעד לפרויקט? יהיה זה לא חכם לקחת הצעות מספקים יקרים כאשר בידך תקציב בינוני, כי ראשית - זה לא ילך ושנית - תבזבז המון זמן ואנרגיה בכיוון הלא נכון.

עבודה עם ספק טוב ומקצועי מאפשרת ראש שקט וביטחון שהמוצר יגיע בזמן ויהיה טוב ואיכותי. בשביל השקט הזה מומלץ ואף חובה להכין שיעורי בית כי המהירות - אינה מובילה לשום מקום.

מצאת את הספק המיוחל? מזל טוב!

ישנו פרמטר נוסף אשר הכרחי להתייחס אליו בכובד ראש וברצינות והוא הסכם ספק. אל תתפתה לצאת לדרך רגע לפני שחתמת על הסכם ספק גם אם הספק הוא חברך הטוב ביותר. הכל צריך להיות ברור מאוד ומוגדר מראש כי אני מכירה משפט חכם שאומר: "מה שלא כתוב לא קיים" ובמיוחד בעסקים. אנחנו כבר מזמן לא בעידן של סגירת עסקאות בלחיצת יד וככל שהכל סגור מראש - כך יש פחות דאגות.

בהסכם הכתוב יש לפרט בדיוק מה יקבל הספק ומה הוא אמור לתת בתמורה ולא להשאיר דבר ליד הדמיון. ציפיות אשר אינן מתואמות מראש מביאות לאכזבה ובעיות שאינן נעימות.

בעולם העסקים הדינאמי, שבו גם 24 שעות לא מספיקות כדי להספיק את כל מה שרוצים, חובה להגדיר מול ספק לוחות זמנים. הרבה פעמים עסקים הופכים להיות תוצאה של ספקים ועסקאות יכולות להתעכב הרבה זמן בגלל שלא קיבלת את הסחורה המבוקשת בזמן.

חשוב להפנים שכל אחד מתנהל אחרת עם זמנים, ומה שדחוף לך - לא בהכרח יהיה דחוף לספק, ומכאן שוב אין מנוס מלחזור לתקשורת אשר עליה הכל מבוסס. ברגע שמראש יהיה מוגדר ה"דד ליין" לסיום העבודה ושניכם הסכמתם עליו במעמד חתימת ההסכם, לא יישאר דבר אשר לוטה בערפל או שניתן יהיה לומר אחר כך שלא היה ברור.

זוכרים את המילה שליטה?

המילה שליטה היא מתבקשת בעבודה מול ספקים. מרגע שנחתם ההסכם נראה לכם שאפשר להרים רגליים ולהירגע? תחשבו שנית.

אם לא תהיו בשליטה מלאה על כל התהליך מהתחלה ועד הסוף שזה אומר עדכונים אחת לשבועיים לפחות (במידה ומדובר בפרוייקט גדול) כדי להיות מודעים כל הזמן היכן עומדים. אחרת, אל תתפלאו אם היכן שהזמנתם קרמיקה חומה תתגלה לפתע אדומה עם נקודות.

השליטה והמעורבות בתהליך מיועדת לכך שגם אם במקרה נעשתה טעות (שכן כולנו בני אדם), ניתן יהיה לגלות אותה בזמן ולתקן.

רוצה שהספק שלך יהיה חדור מוטיבציה וירצה לעבוד איתך תמיד? הראה לו מלכתחילה את העתיד של דרככם המשותפת, תן לו לרצות להיות איתך שותף לדרך וסכם איתו מראש גם על אחוז מסוים מעבודות אשר יגיעו מתיווך שלך.

בקיצור, לא קשה לעבוד מול ספקים. פשוט נדרשת טכנולוגיה מסוימת שכאשר היא מיושמת - הכל עובד חלק והתוצאות מצוינות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.