טיפים לעבודה מול ספקים
בעידן התקשורת והמידע, הצורך להתמקצע מחייב חברות עסקיות לעבוד עם ספקים חיצוניים (Out sourcing). ספק טוב הוא המושיע הכי גדול שלנו ואילו ספק גרוע הוא סוג של אויב אשר גורם להמון כאבי ראש.
חשוב לזכור שאבן הבסיס לכל התנהלות, בין אם עסקית ובין אם חברתית, היא תקשורת, אבל הרבה לפי שבחרת את הספק הנכון והגעת איתו למצב של תקשורת כלשהיא חשוב שיהיה בידך הידע של איך לבחור את הספק.
ההבדל הקטן בין פראייר לבין אדם שעשה עסקה טובה נקרא ידע. ידע זה כוח ובמיוחד בעולם הביזנס, כדי להשיג עסקה במחיר טוב יש לערוך מחקר על המחירים בשוק. ולא, הכוונה היא לא לערוך מחקר של שנה וחצי לפני שלוקחים מעצב גרפי, שיטה מדעית אומרת ש-3 הצעות מחיר מ-3 ספקים שונים ייתנו בהחלט אינדיקציה לגבי המחירים בשוק ודרכי ההתנהלות בו.
עליך להגדיר בפני עצמך קודם כל מה אתה רוצה וצריך בדיוק ומהו ההיצע הקיים בשוק, לבדוק מי מקצועי ביותר ולהחליט לפני הכל מהו התקציב שאתה מייעד לפרויקט? יהיה זה לא חכם לקחת הצעות מספקים יקרים כאשר בידך תקציב בינוני, כי ראשית - זה לא ילך ושנית - תבזבז המון זמן ואנרגיה בכיוון הלא נכון.
עבודה עם ספק טוב ומקצועי מאפשרת ראש שקט וביטחון שהמוצר יגיע בזמן ויהיה טוב ואיכותי. בשביל השקט הזה מומלץ ואף חובה להכין שיעורי בית כי המהירות - אינה מובילה לשום מקום.
מצאת את הספק המיוחל? מזל טוב!
ישנו פרמטר נוסף אשר הכרחי להתייחס אליו בכובד ראש וברצינות והוא הסכם ספק. אל תתפתה לצאת לדרך רגע לפני שחתמת על הסכם ספק גם אם הספק הוא חברך הטוב ביותר. הכל צריך להיות ברור מאוד ומוגדר מראש כי אני מכירה משפט חכם שאומר: "מה שלא כתוב לא קיים" ובמיוחד בעסקים. אנחנו כבר מזמן לא בעידן של סגירת עסקאות בלחיצת יד וככל שהכל סגור מראש - כך יש פחות דאגות.
בהסכם הכתוב יש לפרט בדיוק מה יקבל הספק ומה הוא אמור לתת בתמורה ולא להשאיר דבר ליד הדמיון. ציפיות אשר אינן מתואמות מראש מביאות לאכזבה ובעיות שאינן נעימות.
בעולם העסקים הדינאמי, שבו גם 24 שעות לא מספיקות כדי להספיק את כל מה שרוצים, חובה להגדיר מול ספק לוחות זמנים. הרבה פעמים עסקים הופכים להיות תוצאה של ספקים ועסקאות יכולות להתעכב הרבה זמן בגלל שלא קיבלת את הסחורה המבוקשת בזמן.
חשוב להפנים שכל אחד מתנהל אחרת עם זמנים, ומה שדחוף לך - לא בהכרח יהיה דחוף לספק, ומכאן שוב אין מנוס מלחזור לתקשורת אשר עליה הכל מבוסס. ברגע שמראש יהיה מוגדר ה"דד ליין" לסיום העבודה ושניכם הסכמתם עליו במעמד חתימת ההסכם, לא יישאר דבר אשר לוטה בערפל או שניתן יהיה לומר אחר כך שלא היה ברור.
זוכרים את המילה שליטה?
המילה שליטה היא מתבקשת בעבודה מול ספקים. מרגע שנחתם ההסכם נראה לכם שאפשר להרים רגליים ולהירגע? תחשבו שנית.
אם לא תהיו בשליטה מלאה על כל התהליך מהתחלה ועד הסוף שזה אומר עדכונים אחת לשבועיים לפחות (במידה ומדובר בפרוייקט גדול) כדי להיות מודעים כל הזמן היכן עומדים. אחרת, אל תתפלאו אם היכן שהזמנתם קרמיקה חומה תתגלה לפתע אדומה עם נקודות.
השליטה והמעורבות בתהליך מיועדת לכך שגם אם במקרה נעשתה טעות (שכן כולנו בני אדם), ניתן יהיה לגלות אותה בזמן ולתקן.
רוצה שהספק שלך יהיה חדור מוטיבציה וירצה לעבוד איתך תמיד? הראה לו מלכתחילה את העתיד של דרככם המשותפת, תן לו לרצות להיות איתך שותף לדרך וסכם איתו מראש גם על אחוז מסוים מעבודות אשר יגיעו מתיווך שלך.
בקיצור, לא קשה לעבוד מול ספקים. פשוט נדרשת טכנולוגיה מסוימת שכאשר היא מיושמת - הכל עובד חלק והתוצאות מצוינות.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)"אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?"
הגירעון ב-2025 יהיה נמוך ממה שמעריכים, גביית מסים גדולה בדצמבר בעיקר בזכות חוק הרווחים הכלואים - חברות יחלקו דיבידנדים ענקיים; מנהל רשות המסים מעריך גבייה שנתית של 100 מיליארד שקל מעל היעד בתחילת השנה - האם גביית המסים הזו מעידה על שיפור במשק, ועל המלחמה בהון השחור
מסים הם החלק הכי מרכזי בהכנסות המדינה. זה רוב רובו של המקור התקציבי. מסים אמורים לבטא את מצב הכלכלה. כשהכלכלה חזקה, הרווחים של הפירמות בעלייה, השכר עולה והמסים עולים, וההיפך. בשנה האחרונה יש עלייה חריגה מאוד במסים. אבל אל תטעו, למרות שהיא חשובה, והיא עוזרת לנתונים להיראות טובים מאוד, היא לא בהכרח מבטאת את מצב הכלכלה, היא מזכירה "הכנסות חד פעמיות" בדוחות של חברות - האם להתייחס להכנסות האלו או לא?
שי אהרונוביץ, מנהל רשות המסים מדבר על גבייה שעולה על 100 מיליארד שקל מהיעד המקורי. ב-11 חודשים נקבו 466 מיליארד שקל, וכנראה שבדצמבר תהיה גביית שיא שתביא את הגבייה הכוללת למעל 530 מיליארד שקל מיליארד שקל. הגבייה הזו, וכן הגבייה בסוף שנת 2024 מיוחסת לשני מהלכים של רשות המסים.
הראשון הוא מיסוי רווחים כלואים. זה עובד כך. רואה החשבון מתקשר לבעלים של חברה קטנה ואומר לו - "תראה, יש חוק חדש, לא כל כך ברור היישום שלו, אבל המשמעות שלו שצריך לשלם מס על רווחים היסטוריים".
אתה רציני?
"כן צריך לשלם מס-קנס של 2% או לחלק אותם. אפשר לחלק בהדרגה 5% בשנה ומשנה הבאה 6% מהיקף הרווחים. המדינה לא רוצה שיחזיקו רווחים אלא שיחלקו כדי לקבל את המס על הדיבידנד".
- רשות המיסים: ״נסיים את 2025 עם יותר מ-40 מיליארד שקל מעל היעד״
- מס על שכר דירה - "הגבייה שלנו עלתה ב-10%"; והאם מס רכוש יחזור?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מס?
"זה 30%, ויש גם מס יסף של 3% ועל רווחים מסוימים עוד 2%".
המון. אין משהו לעשות?
"חילקנו בסוף 2024 כדי להימנע מעליית מס יסף, זוכר. פעלנו נכון, אבל עדיין יש רווחים לצרכי מס לפי המבחן של החוק שמחויבים במס. אני לא חושב שכדאי לשלם קנס של 2%, צריך לחלק דיבידנד של 5% מהרווחים".
מילואימניקים. קרדיט: Xבנק ישראל מסביר שחוק הגיוס הוא חוק השתמטות
בנק ישראל מתייחס לחוק הגיוס. הדברים ברורים וידועים, אבל הבנק נותן לזה תוקף, שם מספרים ומסביר בלשון פשוטה שזה "חוק השתמטות" ולא חוק גיוס. גיוס חרדים יוריד את העלויות למשק. בבנק מסבירים כי העלות הכלכלית המשקית של חודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הנה כ-38 אלף שקל. הרחבת הגיוס של גברים חרדים באופן משמעותי יכולה להפחית במידה רבה את הנטל הכלכלי המשקי והאישי הנובע מהשימוש הנרחב של הצבא באנשי מילואים.
על פי בנק ישראל, הגדלת מחזורי הגיוס השנתיים בכ-7,500 גברים חרדים, למשל, (שתתבטא בהוספת כ-20,000 חיילי חובה לאחר הבשלת התהליך), אשר תאפשר חיסכון ניכר בהיקף המילואים, תקטין את העלות המשקית השנתית בלפחות 9 מיליארדי ש"ח (0.4 אחוז תוצר). זה מאוד משמעותי, וצריך לזכור שפוטנציאל הגיוס הרבה יותר גדול.
"הצעת החוק שתכליתה להסדיר את נושא גיוסם של צעירים חרדים לצה"ל לוקה בחסר", מדגישה הנהלת בנק ישראל, "יעדי הגיוס שהיא קובעת נמוכים והתמריצים הכלכליים לגיוס שכלולים בה הם בעלי אפקטיביות נמוכה. חשוב לתקן את נוסח החוק באופן שיענה על צרכי הצבא ולשם כך יקבע תמריצים חיוביים ושליליים אפקטיביים.
"סוגיית גיוס הציבור החרדי מלווה את החברה הישראלית מזה עשורים רבים. במהלך עשורים אלה משקלה של החברה החרדית גדל מאוד, מאחוזים בודדים ליותר מעשרה אחוזים היום, ועל בסיס התפלגות האוכלוסייה בגילים 15-0 הוא צפוי לשלש את עצמו בעשורים הבאים. לאור העליה החדה בהיקף הנדרש של שירות במילואים מאז ה-7 באוקטובר 2023, הפכה סוגיית גיוס הגברים החרדים לנושא ביטחוני עם השלכות מקרו-כלכליות משמעותיות. על כן, אנו מוצאים לנכון להביא את התייחסותנו לסוגיה בעת הזאת.
- הרוויח במילואים מעל 40 אלף שקל בחודש והוא פושט רגל; האם תגמולי המילואים יעברו לנושים?
- סמוטריץ' מבטיח - אבל לא בטוח שיכול לקיים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"על פי אומדנים שגובשו בבנק ישראל, העלות הכלכלית המשקית המהוונת הנובעת מחודש גיוס של איש מילואים (בן כ-30) הינה כאמור כ-38 אלף ש"ח. 80% מסכום זה מבטאים את העלות הישירה והמיידית מאובדן התפוקה בעת שירות המילואים והיתרה את הפגיעה העתידית בגידול הפריון כתוצאה מהפסד ניסיון ו/או קידום בעבודה.
