טיפים לעבודה מול ספקים

ההבדל הקטן בין פראייר לבין אדם שעשה עסקה טובה נקרא ידע. ידע זה כוח ובמיוחד בעולם הביזנס, כדי להשיג עסקה במחיר טוב יש לערוך מחקר על המחירים בשוק. ספק טוב יכול לחסוך לחברה כאב ראש וכסף יקר
יעל לוטן |

בעידן התקשורת והמידע, הצורך להתמקצע מחייב חברות עסקיות לעבוד עם ספקים חיצוניים (Out sourcing). ספק טוב הוא המושיע הכי גדול שלנו ואילו ספק גרוע הוא סוג של אויב אשר גורם להמון כאבי ראש.

חשוב לזכור שאבן הבסיס לכל התנהלות, בין אם עסקית ובין אם חברתית, היא תקשורת, אבל הרבה לפי שבחרת את הספק הנכון והגעת איתו למצב של תקשורת כלשהיא חשוב שיהיה בידך הידע של איך לבחור את הספק.

ההבדל הקטן בין פראייר לבין אדם שעשה עסקה טובה נקרא ידע. ידע זה כוח ובמיוחד בעולם הביזנס, כדי להשיג עסקה במחיר טוב יש לערוך מחקר על המחירים בשוק. ולא, הכוונה היא לא לערוך מחקר של שנה וחצי לפני שלוקחים מעצב גרפי, שיטה מדעית אומרת ש-3 הצעות מחיר מ-3 ספקים שונים ייתנו בהחלט אינדיקציה לגבי המחירים בשוק ודרכי ההתנהלות בו.

עליך להגדיר בפני עצמך קודם כל מה אתה רוצה וצריך בדיוק ומהו ההיצע הקיים בשוק, לבדוק מי מקצועי ביותר ולהחליט לפני הכל מהו התקציב שאתה מייעד לפרויקט? יהיה זה לא חכם לקחת הצעות מספקים יקרים כאשר בידך תקציב בינוני, כי ראשית - זה לא ילך ושנית - תבזבז המון זמן ואנרגיה בכיוון הלא נכון.

עבודה עם ספק טוב ומקצועי מאפשרת ראש שקט וביטחון שהמוצר יגיע בזמן ויהיה טוב ואיכותי. בשביל השקט הזה מומלץ ואף חובה להכין שיעורי בית כי המהירות - אינה מובילה לשום מקום.

מצאת את הספק המיוחל? מזל טוב!

ישנו פרמטר נוסף אשר הכרחי להתייחס אליו בכובד ראש וברצינות והוא הסכם ספק. אל תתפתה לצאת לדרך רגע לפני שחתמת על הסכם ספק גם אם הספק הוא חברך הטוב ביותר. הכל צריך להיות ברור מאוד ומוגדר מראש כי אני מכירה משפט חכם שאומר: "מה שלא כתוב לא קיים" ובמיוחד בעסקים. אנחנו כבר מזמן לא בעידן של סגירת עסקאות בלחיצת יד וככל שהכל סגור מראש - כך יש פחות דאגות.

בהסכם הכתוב יש לפרט בדיוק מה יקבל הספק ומה הוא אמור לתת בתמורה ולא להשאיר דבר ליד הדמיון. ציפיות אשר אינן מתואמות מראש מביאות לאכזבה ובעיות שאינן נעימות.

בעולם העסקים הדינאמי, שבו גם 24 שעות לא מספיקות כדי להספיק את כל מה שרוצים, חובה להגדיר מול ספק לוחות זמנים. הרבה פעמים עסקים הופכים להיות תוצאה של ספקים ועסקאות יכולות להתעכב הרבה זמן בגלל שלא קיבלת את הסחורה המבוקשת בזמן.

חשוב להפנים שכל אחד מתנהל אחרת עם זמנים, ומה שדחוף לך - לא בהכרח יהיה דחוף לספק, ומכאן שוב אין מנוס מלחזור לתקשורת אשר עליה הכל מבוסס. ברגע שמראש יהיה מוגדר ה"דד ליין" לסיום העבודה ושניכם הסכמתם עליו במעמד חתימת ההסכם, לא יישאר דבר אשר לוטה בערפל או שניתן יהיה לומר אחר כך שלא היה ברור.

זוכרים את המילה שליטה?

המילה שליטה היא מתבקשת בעבודה מול ספקים. מרגע שנחתם ההסכם נראה לכם שאפשר להרים רגליים ולהירגע? תחשבו שנית.

אם לא תהיו בשליטה מלאה על כל התהליך מהתחלה ועד הסוף שזה אומר עדכונים אחת לשבועיים לפחות (במידה ומדובר בפרוייקט גדול) כדי להיות מודעים כל הזמן היכן עומדים. אחרת, אל תתפלאו אם היכן שהזמנתם קרמיקה חומה תתגלה לפתע אדומה עם נקודות.

השליטה והמעורבות בתהליך מיועדת לכך שגם אם במקרה נעשתה טעות (שכן כולנו בני אדם), ניתן יהיה לגלות אותה בזמן ולתקן.

רוצה שהספק שלך יהיה חדור מוטיבציה וירצה לעבוד איתך תמיד? הראה לו מלכתחילה את העתיד של דרככם המשותפת, תן לו לרצות להיות איתך שותף לדרך וסכם איתו מראש גם על אחוז מסוים מעבודות אשר יגיעו מתיווך שלך.

בקיצור, לא קשה לעבוד מול ספקים. פשוט נדרשת טכנולוגיה מסוימת שכאשר היא מיושמת - הכל עובד חלק והתוצאות מצוינות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

זוג מבוגרים פנסיה
צילום: pvproductions@freepik

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?

תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים

ענת גלעד |

איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.

העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.

ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים

תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.

מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.

הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי

מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.