הכרה בהפסד מעסקאות עתידיות בשערי מטבע חוץ
שאלה:
--------
1. מה הם התנאים להכרה בהפסד מעסקאות עתידיות בשיעורי מטבע חוץ כהפסד שוטף ?
2. אם אין עסקת הגנה מדויקת מול ההתחייבות - האם אפשר לטעון, בהקשר זה, כי זו עסקת הגנה ?
3. אם ההפסד אינו מוכר - ממה אפשר לקזז ?
תשובה:
--------
תיקון 132 לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש), התשכ"א-1961 [להלן - "התיקון" ו"הפקודה" בהתאמה] קבע, כי החל מיום 1 בינואר 2003 ימוסו רווחי הון מעסקאות עתידיות הנסחרות בבורסה גם בידי מי שאין עיסוקו מסחר בניירות ערך ובעסקאות עתידיות.
שיעור המס שנקבע בתחילה היה 15%, אם הרווח לא נבע מפעילות עסקית ולא נתבעו הוצאות מימון על פעילות זו [כיום - שיעור המס הוא 20%; ושיעור 25% - לבעל מניות מהותי כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה].
כיוון ששיעורי המס דלעיל נמוכים באורח ניכר משיעורי המס החלים על הכנסה מעסק, הוציאה רשות המסים בישראל [להלן - "רשות המסים"] את חוזר מס הכנסה, מס' 13/2004, אשר נושאו: "סיווג הכנסות ממכירת ניירות ערך ומעסקאות עתידיות הנסחרים בבורסה כהכנסה פירותית או הונית".
בחוזר דלעיל פורטו מבחני עזר, אשר לדעת רשות המסים, בהתקיימם, יעידו על אופי ההכנסה: פירותית או הונית. בין היתר, נקבעו המבחנים האלה: התדירות, תקופת ההחזקה בנכס, הבקיאות והמומחיות, היקף ההשקעה, המימון, הארגון, ההבשלה וההשבחה, טיב הנכס והנסיבות המיוחדות.
לגופו של עניין:
א
כדי לראות בהפסד מפעילות בעסקאות עתידיות בבחינת הפסד שוטף - יש להוכיח, כי פעילות זו הגיעה לכדי עסק. פעילות שיטתית, מחזורית, הכוללת מנגנון בתדירות גבוהה תעיד על פעילות עסקית.
ב
עמדת רשות המסים, כפי שנתקלתי בה בעבר בדיוני שומות, רואה בעסקה עתידית שאינה "BACK TO BACK" לעסקת הבסיס, בבחינת עסקה שאינה עסקת הגנה; קרי: עסקה ספקולטיבית. לטעמי, קביעה זו מופשטת מאוד, ואינה תואמת תמיד את המציאות הכלכלית, שבה אנו חיים.
עם זאת - ברור, כי צריך להיות מתאם בין העסקה העתידית לבין עסקת הבסיס, כדי לטעון לקיזוז בין תוצאות העסקה העתידית לתוצאות עסקת הבסיס (אין דין עסקה עתידית על היין היפני, כשמדובר ברכישת מלאי מארה"ב, כאשר אין חפיפה בין תאריכי העסקה העתידית לבין עסקת הבסיס; אם כי גם על זה יימצא כלכלן, שיוכל להסביר את ההיגיון הכלכלי של עסקה זו, אך לטעמי הנקודה הובהרה די צורכה).
ג
אם עמדת רשות המסים תתקבל, וייקבע כי אין מדובר בעסקת הגנה - נשאלת השאלה: מה דינו של ההפסד.
ברור, כי אם הוכח שהפעילות היא עסקית - הרי תוצאות העסקה יהוו הפסד עסקי לקיזוז מהכנסות אותו גוף. אם אין מדובר בפעילות עסקית - יש לבחון, אם הפסד זה אפשר שיוגדר כהפסד הוני לקיזוז מרווחי הון של אותו גוף. או, החלופה הכי לא רצויה - מדובר בהפסד מכוח סעיף 2(4) לפקודה; ולכן אי אפשר לעשות בו דבר. מכיוון שלא ניתנו פרטים מספיקים - אין לי אלא להציע את התשובה דלעיל.
המשיב - מנהל מחלקת פרט ואופציות במשרד BDO זיו האפט.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.

רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
רשות המסים יצאה לדרך עם ההליך, אשר יעמוד בתוקף עד אוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס - ממס הכנסה ועד מיסוי מקרקעין; במסלול המקוצר (הירוק) ניתן להסדיר גם הכנסות משכר דירה ונכסים דיגיטליים בהיקפים מוגבלים
רשות המסים, באישור היועצת המשפטית לממשלה, הודיעה על הפעלתו מחדש של נוהל הגילוי מרצון - הליך ייחודי המאפשר לנישומים לדווח על נכסים או הכנסות שלא דווחו בעבר, לשלם את המס המתחייב. ובתמורה לקבל חסינות מהליך פלילי.
הנוהל, שנפתח כעת מחדש, יעמוד בתוקפו עד ל-31 באוגוסט 2026, ויחול על כלל עבירות המס: מס הכנסה, מע"מ, מיסוי מקרקעין ומכס. הגשת הבקשות תתבצע באופן מקוון בלבד, באמצעות טופס ייעודי שיועלה לאתר רשות המסים בימים הקרובים.
תנאי מרכזי להשתתפות בהליך הוא שהפנייה נעשית בתום-לב ובכנות, ושבמועד הפנייה לא מתנהלת בעניינו של המבקש בדיקה או חקירה.
איך זה יתבצע?
הטיפול בבקשות יתבצע בשני מסלולים: במסלול הרגיל - לאחר בדיקה פרטנית של המקרה וחתימה על הסכם שומה מול פקיד השומה הרלוונטי; ובמסלול "הירוק" - מסלול מקוצר שנועד להסדרת דיווחים בהיקפים נמוכים יחסית.
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- מורווחים בקריפטו? נוהל גילוי מרצון זו הזדמנות להכניס את הכסף לארץ
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במסלול זה ניתן להסדיר בין היתר הכנסות משכר דירה למגורים עד 250 אלף שקל לשנה, הכנסות מנכסים פיננסיים בחו"ל אם יתרת החשבון ל-31 בדצמבר 2014 נמוכה מ-4 מיליון שקל ולא בוצעו בו הפקדות חדשות מאז, וכן הכנסות מנכסים דיגיטליים בהיקף של עד 500 אלף שקל לכל תקופת הגילוי, כאשר שווי כלל ההחזקות הדיגיטליות ל-31 בדצמבר 2024 אינו עולה על 1.5 מיליון שקל.