משרד התיירות מתקצב גישה לתיירים נכים ב-12 מ' ש'
משרד התיירות והביטוח הלאומי יקצו 12 מיליון שקלים בשלוש השנים הבאות לצורך הנגשת אתרי התיירות בישראל לציבור הנכים. כך סוכם בפגישה שנערכה אתמול בין מנכ"ל משרד התיירות, נחום איצקוביץ, לבין מנכ"ל הביטוח הלאומי, יגאל בן שלום. הפגישה התקיימה על רקע מדיניות שר התיירות, יצחק הרצוג, להעצים את שיתוף הפעולה בין משרד התיירות והמוסד לביטוח לאומי.
בסיום הפגישה החליטו הצדדים על הקמת ועדת היגוי לאומית לנושא הנגשת אתרי ביקור תיירותיים, בשיתוף פעולה מלא בין משרד התיירות לביטוח הלאומי. תפקיד הוועדה יהיה ליצור סדרי עדיפות לאומית תלת-שנתיים בנושא הנגשת אתרי תיירות, והיא תגיש את המלצותיה בנוגע לאופן השקעת התקציב בתוך שלושה חודשים. בראשה יעמוד סמנכ"ל בכיר לכלכלה, תכנון ותשתיות במשרד התיירות, שי וינר. המשרד והמוסד לביטוח לאומי יקצו כל אחד 2 מיליון שקל בשנה למשך 3 השנים הבאות (סך הכל: 12 מיליון שקלים).
מי שיוציא לפועל את הקצאת התקציב מטעם משרד התיירות יהיה החברה הממשלתית לתיירות (חמ"ת).
שר התיירות, יצחק הרצוג: "מדיניות משרדי היא לקדם הנגשת אתרי תיירות לאוכלוסיות בעלות צרכים מיוחדים. אני מקווה שהתוכנית החדשה תגביר הן את תנועת התיירים הנכנסת והן את תיירות הפנים. הכסף ישמש בעיקר להנגשת אתרי תיירות קיימים, שכן התשתיות באתרים חדשים שנבנים כבר מותאמות לנכים כחלק בלתי נפרד מתוכניות ההקמה. במקביל מקדם המשרד את תקנות ההנגשה העוסקות בהנגשת נכים באכסון המלונאי במבנים קיימים וחדשים יחד עם תעשיית המלונות והתיירות, יחד עם ועדת העבודה והרווחה של הכנסת".
מנכ"ל משרד התיירות, נחום איצקוביץ: "התיירות העולמית כיום מחפשת פתרונות לנגישות נכים, והמצב הקיים כיום בישראל מהווה חסם לכניסת תיירים המשתייכים לאוכלוסיות אלו. התקציב עליו הוחלט ישמש להשגת מטרה זו באתרי התיירות השונים, ובקו התפר שבין המלונות למרחבים הציבוריים".
מנכ"ל המוסד לביטוח לאומי, יגאל בן שלום: "המהלך החשוב עליו החלטנו הוא אחד היעדים שלנו, במסגרת הקרן המיוחדת של הביטוח הלאומי בנושא הנגשת נכים. אני שמח מאוד על שיתוף הפעולה עם משרד התיירות".
במהלך הפגישה הוחלט, כי משרד התיירות יפנה בכתב לכל הארגונים, הרשויות המקומיות, הגופים והמשרדים שלהם עניין לנושא הנגשת אתרים כדי להודיע על הקמת הוועדה. בפנייתו יציין המשרד כי כל בקשה בנושא תועבר דרך ועדת ההיגוי החדשה, על מנת לפעול על-פי סדרי עדיפויות לאומיים שייקבעו על ידי הוועדה לעניין זה. הוועדה תמליץ גם בכל הנוגע לאופן יישום חוק הנגישות לבתי המלון.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
