אסטרטגיה זו לא מילה גסה!
ענף יחסי הציבור עבר שינוי משמעותי עם התפתחות עידן התקשורת והתרבות ערוצי המדיה. היום ברור שיחסי הציבור הם חלק מרכזי בתמהיל השיווק של כל עסק. למעשה, יחסי הציבור הם אלה המובילים את החזון, הם אלה שאמונים ליצור הסכמה וצפייה של קהל המטרה של הלקוח.
אסטרטגיה היא מושג חדש בתחום יחסי הציבור. מהי משמעות המילה אסטרטגיה?
ובכן, משמעותה: "תוכנית פעולה מחושבת ומפורטת לטווח ארוך שמטרתה להשיג יעד כלשהו, בעיקר בעסקים ובפוליטיקה" (מתוך מילון רב מילים יעקב שוויקה). המילה אסטרטגיה באה מהמילה הלטינית stratagus שמשמעותה מפקד. קיימים מספר סוגי אסטרטגיות (פירוט בהמשך) והם מכוונים לקידום הלקוח ושגשוגו.
ההגדרה של אסטרטגיה ביחסי ציבור היא תכנון מערך יעדים וצעדים של פעולות יחסי ציבור לטווח קצר וארוך המותאמות לחזון ולמטרות הלקוח.
לכל לקוח נבנית אסטרטגיה המותאמת לצרכיו. נקודת המוצא היא שהצרכים של כל לקוח שונים ולכן מותאמת לו אסטרטגיה ייחודית. האסטרטגיה נקבעת על ידי איש יחסי ציבור בכיר ובניית האסטרטגיה תתבסס על המחקר שערך איש יחסי הציבור. במקרים מסוימים ישתתף האסטרטג גם במחקר, בהתאם לשיקול דעתו.
בעידן מהפכת התקשורת הבלבול אצל הציבור גדל. חברות יחסי הציבור מתקשות "ללכוד" את תשומת הלב של קהלי המטרה בשביל ליצור הסכמה, לבנות דעת קהל וליצור רעיונות חדשים בתודעה הציבורית.
היום אין שלב טרום-שיווקי בסיסי ללא יחסי ציבור, ואין יחסי ציבור ראויים ללא תפיסה מקפת של המוצר. חברת יחסי ציבור מעודכנת מובילה את המסר ובונה את התוכן באמצעות מחקר והתוויית אסטרטגיה. לצורך זה היא מעסיקה מנהלי תיקים וקריאייטיב ומלמדת את יועציה לתת מענה ללקוח, החל מהאריזה וכלה במהות התוכן של המותג - כל אלו בלי לרכוש מדיה, אינצ'ים או זמן אויר בכסף רב. כאשר הלקוח מגיע אל בין כתלי משרד יחסי הציבור, הוא מקבל מטריית שירותים שלמה הכוללת אסטרטגיה שיווקית, תדמיתית ותקשורתית וכמובן את יישומן.
חברות יחסי ציבור גדלות בקצב מסחרר. המקצוע תופס יותר ויותר את מקומו הטבעי בראש הפירמידה השיווקית. אנשי יחסי ציבור היום הם אסטרטגים תדמיתיים, מומחים בתקשורת בינאישית ובמדיה לסוגיה, מיומנים בכתיבה עיתונאית, מפיקים אירועי תקשורת יצירתיים ויודעים לערוך מחקר וסקרים.
לאסטרטגיה יש מטרות שונות
הקריאייטיב הוא החלק העיקרי והבסיס של כל מסע יחסי ציבור. הקריאייטיב צריך להיות חדשני מעניין ופורץ גבולות. על מנת ליצור עניין במדיה ובקרב קהלי המטרה, יש ליצור היבט חדש אשר ימשוך את תשומת ליבו של הלקוח אליך ולא אל מישהו אחר.
ישנן סיבות שונות לבנות אסטרטגיה וישנן אסטרטגיות שונות המותאמות למטרות אלה. כך למשל, ברוב הארגונים העסקיים נבנית אסטרטגיה שיווקית במטרה לכוון במדויק את יעדי המכירות, לעומתם ישנם ארגונים הנוקטים ביעדים אחרים. חברת חשמל לדוגמא נוקטת באסטרטגיה שיווקית המכוונת ליעדי תדמית, אין היא זקוקה לאסטרטגיית מכירות.
מטרות אסטרטגיה נחלקות ל:
1. בנייה או ביסוס של חזון העסק בהתאם למטרות הלקוח.
2. מיצוב תדמיתי וציבורי של הלקוח.
3. בניה או ביסוס המותג.
4. מיצוב תקשורתי של הלקוח.
5. גדילה ושגשוג של הלקוח.
במקרה ומדובר בחברה חדשה יש לבחור לה תדמית ולבנות לה אסטרטגיה שתעזור לה לפרוץ לשוק ולמצב את עצמה בתוך השוק בהתאם לתדמית ולקהלי היעד הנבחרים.
ארגונים גדולים כמו חברת עלית, בבואם להשיק מוצר חדש, יבנו אסטרטגיה שמטרתה היא גם שיווקית (הגדלת המכירות של המוצרים) וגם תדמיתית (תשמור על תדמית החברה וערכיה). פוליטיקאים, אמנים או אנשים פרטיים יתמקדו באסטרטגיה תדמיתית שתמצב אותם בצורה החיובית ביותר מול קהלי היעד שלהם.
לצד מטרות אסטרטגיות שונות קיימים גם סוגים שונים של אסטרטגיה:
1. אסטרטגיה שיווקית. מדגישה נושאים של מחקר ואיסוף מידע לבחינת העסק מבחינה ארגונית, פיננסית, שיווקית. המטרות מתמקדות בעלייה במכירות, טקטיקות של קידום מכירות ושיטות מכירה.
2. אסטרטגיה תדמיתית. מדגישה מחקר הבוחן את העסק מבחינת תדמית / מותג ומיצוב הלקוח. האסטרטגיה מתמקדת בפעילות יצירתית המכוונת למיצוב וביסוס התדמית או מותג.
3. אסטרטגיה תקשורתית. מדגישה מחקר הבוחן את קשרי המדיה של הלקוח. המטרות מתמקדות בבנייה וביסוס של קשרי מדיה איתנים בהתאם למטרות הלקוח.
על מנת להגיע לתוצאה הטובה ביותר ולשגשוג של הלקוח יש לשלב בין שלוש האסטרטגיות בהתאם לצרכים ולמטרות הלקוח.
זה הבסיס לכל מערך יחסי ציבור של חברה. לפני מחקר על חברה ובניית אסטרטגיה הייחודית לאופי החברה ולחזונה, כל פעילות תהיה לא אפקטיבית ולא יעילה מכיוון שללא תכנית מסודרת נוצר מצב של יריות באפילה שלפעמים גם מכוונות למקומות הלא נכונים.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.

גז ישראלי - רווח מצרי; כך א-סיסי מרוויח מיליארדי דולרים בשנה על חשבון ישראל
כחלק ממערכת היחסים הסבוכה עם מצרים, ישראל דרך מאגר לוויתן מספקת גז למצרים שמשמש גם לייצוא. הרוו ח עליו הוא סביב 80% - ב-15 שנים הבאות תספק ישראל גז למצרים ב-130 מיליארד דולר, חלקו יעבור לאירופה וישאיר סכומי עתק במצרים - מחיר השלום
מצרים מתכננת להגדיל את יצוא ה-LNG לאירופה החל מנובמבר הקרוב. ידיעה לקונית שפורסמה בתקשורת האמריקאית והמצרית, מסתירה סיפור גדול. מצרים שלה מאגרי גז משל עצמה לא יכולה לשרת את האנרגיה שלה היא נזקקת והיא מייבאת גז מישראל בכמויות שהולכות וגדלות. אלא שחלק מגז הזה לא משמש לצרכים פנימיים כי הממשל עושה חשבון פשוט ורואה שכדאי לייצא את הגז הזה לאירופה ולהרוויח סכומי עתק.
כעת, בהמשך לפיתוח והרחבת ההפקה של מאגר לוויתן היקף העברת הגז למצרים יעלה. דיווח על כך ניתן לפני חודשיים ובמקביל מתברר מצרים תיערך להגדלת הייצוא. זה מהלך עסקי לכאורה, אבל יש כאן הרבה מאוד פוליטיקה וקשר עסקי שתומך בעצם בשלום. אחרי הכל, למה בעצם ישראל נותנת מתנה כזו גדולה לשכנה שלה ולא מוכרת בעצמה לאירופה? נכון, יש להקים תשתיות, אבל מלכתחילה הכוונה היתה לספק גז לשכנות (גם ירדן מקבלת גז מישראל) כסוג של עוגן להסכמי השלום והרחבת האינטרסים המשותפים. זה כנראה בחשבון הכולל משתלם - ירדן היתה שותפה שקטה בהגנה על ישראל בעת הטילים, מצרים דחפה להסכם. אבל זה החשבון המדיני, מה עם החשבון של השותפויות - ניו מד ורציו, ושל שברון המחזיקות במאגר?
האם יכול להיות שייצוא כבר לפני שנים לאירופה היה מגדיל את הרווחים שלהם? בטח. אבל, ייצוא הגז לצד שאלות כמה גז להשאיר לדורות הבאים ולאן לייצא הן שאלות פוליטיות. תחום הגז והנפט בעולם בכלל מעורב בפוליטיקה. המחזיקים בלוויתן התיישרו לפוליטיקה.
על פי הדיווחים האחרונים, הממשלה המצרית מנהלת מגעים למשלוח של גז נוזלי נוסף מדי חודש ממתקן ההנזלה באידקו, החל מחודש נובמבר ועד סוף מרץ. המהלך מתבצע על רקע מאמצים לחזק את שיתופי הפעולה עם חברות זרות ולהבטיח להן חלק מייצוא התפוקה המשותפת. לא מדובר כאן בשימוש בתוספת הייצוא של הגז הישראלי, זו תקפוץ מדרגה רק בהמשך. אבל, לא צריך להיות חכם גדול כדי להבין שלמצרים תהיה האפשרות להגדיל את הייצוא ולהגדיל רווחים, כשאירופה עדיין זקוקה מאוד לגז בהינתן המשבר הגדול מול רוסיה. עם זאת, מצרים עצמה מתנדנדת עם ייצוא הגז בהתאם לצרכים המקומיים. בשנה האחרונה היא הורידה את היקף הייצוא, על רקע דרישות הכרחיות של התעשייה המקומית.
- הבונוס של מצרים מסיום המלחמה ולמה היא קיבלה העלאת דירוג אשראי?
- פדיונות של 144 מיליארד דולר ביום אחד ותנועת המחאה שקמה בארה"ב וסחפה את העולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הסכם הענק - 35 מיליארד דולר ל-130 BCM
באוגוסט האחרון נחתם הסכם ייצוא חדש בין שותפי לווייתן למצרים בהיקף של 35 מיליארד דולר, הגדול ביותר שנחתם אי פעם בתחום. ההסכם כולל ייצוא של כ-130 BCM עד לשנת 2040, בשני שלבים: כ-20 BCM בשלב הראשון החל מ-2026, ו-110 BCM נוספים לאחר הקמת צינור גז חדש. צינור זה, שייקרא "ניצנה", צפוי לחבר ישירות את מאגר לווייתן למצרים ולהכפיל את קיבולת ההולכה, עם תוספת של כ-600 מיליון רגל מעוקבת ליום. פרויקט זה, שהובילו שברון והחברות הישראליות, נועד לשדרג את תשתיות ההולכה ולהתאים את הייצוא לגידול העתידי.