אופציית Knock-In
משקיעים רבים הסוחרים באופציות נחשפים למסחר באופציות רק בצורתם הבסיסית ולא חוקרים עולם זה לעומק.עולם המסחר באופציות הוא למעשה אין סופי, בזכות השימושים הרבים שניתן לעשות ע"י שילובים של אופציות (אסטרטגיות), ובשל האופציות הפחות מוכרות למשקיעים- אופציות אקזוטיות.
האופציות האקזוטיות אומנם מורכבות יותר, אך מאפשרות למשקיע אפשרויות השקעה חדישות, שונות ומיוחדות שלא ניתן להשיג באמצעות אף מכשיר פיננסי אחר.
שם המשחק באופציות זה מחיר הפרמיה שמשקיע ישלם במידה ויקנה אופציה, או עלות הפרמיה שיקבל במידה ויחליט למכור. באופציות אקזוטיות נהוג להוסיף אלמנט נוסף לאופציות הערומות (PUT,CALL), ובכך מוזילים את עלות הפרמיה.
כמו בסוגי אסטרטגיות, ישנם מספר סוגי אופציות אקזוטיות, אחת מהן היא אופצייתKnock In.
אופציה זו דומה בהגדרתה ל-ORDER בו אנו משתמשים במסחר במניות או במט"ח. לדוגמה, אם ברצונו של משקיע לבצע קנייה של אופציית CALL דולר/שקל, ושער זוג מטבעות בעת הכנסת האופציה היה 4.3000, אותו משקיע יהיה מעוניין שהאופציה תפתח כששער השוק ירד לרמה של 4.2500 (לדוגמא) ולכן יבצע אופציית Knock In בשער STRIKE (מחיר מימוש) של 4.2800.
למה?
אם המשקיע יפתח אופציית קניית CALL ערומה בSTRIKE- 4.2800 והשער בשוק הינו 4.3000, אזיי האופציה תהיה בתוך הכסף ומחיר הפרמיה יהיה גבוה.
בחור במכולת, נוצר באמצעות AIהפתעה - "צעירים בארץ עם ידע פיננסי טוב משל המבוגרים"
בניגוד למדינות ה-OECD שבהן המבוגרים בעלי אוריינות פיננסית שעולה על הצעירים, בישראל זה הפוך - כך קובע מחקר של בנק ישראל
מחקר חדש של בנק ישראל מגלה כי למרות שהממוצע הארצי של אוריינות פיננסית בישראל דומה למדינות ה-OECD, הפערים הפנימיים בין קבוצות האוכלוסייה גדולים משמעותית. בחברה הערבית קיימת בעיה חריפה במיוחד, עם ציון של 54 נקודות בלבד לעומת 67 נקודות בקרב יהודים לא-חרדים - פער של כמעט 13 נקודות שמעיד על חסמים מבניים.
מחקר מקיף שנערך אשתקד במסגרת הסקר החברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, בשיתוף עם בנק ישראל, בחן את רמת האוריינות הפיננסית בקרב 4,586 אזרחים בוגרים. התוצאות מצביעות על כך שבעוד המדד הכללי של אוריינות פיננסית בישראל הסתכם ב-64 נקודות - זהה לממוצע מדינות ה-OECD - קיימים פערים מובהקים בתוך החברה הישראלית.
"רמת האוריינות הפיננסית בישראל דומה לממוצע מדינות ה-OECD, ולא נמצאו פערים בין ישראל לממוצע ה-OECD במדד הכולל והן ברכיביו השונים", כותבים החוקרים ספי בכר, מאיה הרן רוזן ורמסיס גרא. עם זאת, הם מזהירים כי "קיימים פערים מובהקים באוריינות הפיננסית בין קבוצות האוכלוסייה בישראל: יהודים לא-חרדים זוכים לציונים הגבוהים ביותר, ואילו בחברה הערבית הציונים נמוכים גם לאחר פיקוח על משתנים שונים".
החברה הערבית: פער שלא נעלם גם אחרי התחשבות בגורמים דמוגרפיים
במדד הכללי של אוריינות פיננסית, האוכלוסייה הערבית קיבלה ציון של 54 נקודות בלבד, לעומת 67 נקודות ביהודים לא-חרדים ו-62 נקודות בחרדים. "בהשוואה בין קבוצות אוכלוסייה נמצא, כי בחברה הערבית קיים פער שלילי ומובהק בשני משתני התוצאה, גם לאחר שליטה על מאפיינים דמוגרפיים ורמת ידיעת השפה העברית", מציין המחקר. "ממצא זה מצביע על קיומם של חסמים נוספים בחברה הערבית, בדומה לממצאים של הצוות הבין-משרדי לגיבוש תוכנית לאומית להגברת ההכלה הפיננסית".
- הישראלים משלמים בזמן, אך חשים חוסר ידע פיננסי
- תוכנית חיסכון לכל ילד - יותר מניות, פחות אג"ח
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנתונים מראים כי רק 13% מהאוכלוסייה הערבית עוברים את סף המינימום של 70 נקודות שנקבע על-ידי ה-OECD כציון הנדרש להתנהלות פיננסית מיטבית, לעומת 53% ביהודים לא-חרדים. בידע הפיננסי - הבנת מושגים כמו אינפלציה, ריבית ופיזור סיכונים - הציון של הערבים עמד על 20 נקודות בלבד, לעומת 31 נקודות ביהודים לא-חרדים.
