יוסי מנור: הפיקוח על הביטוח עושה צחוק מחקיקת הכנסת
יוסי מנור, נשיא לשכת סוכני ביטוח, הגיב בחריפות להודעה של המפקח על הביטוח בדבר כוונתו לשנות את חוק בכר ולהכניס את הבנקים לייעוץ בביטוח חיים לפני תקופת המינימום בשנת 2010, אשר קבועה בחוק. הצהרה בנושא הכוונה לפעול להקדמת כניסת הבנקים לתחום ביטוח חיים פורסמה אתמול על ידי המפקח על הביטוח במשרד האוצר, ידין ענתבי, בעקבות לחץ המופעל עליו מכיוון הבנקים ויועציהם.
לדברי יוסי מנור, נשיא לשכת סוכני ביטוח: "הפיקוח על הביטוח במשרד האוצר עושה צחוק מחקיקה ראשית של הכנסת. חברי הכנסת החליטו על מהלך מרכזי בשוק ההון, אחרי מאות שעות דיונים במליאה ובועדת הכספים. לא יכול להיות שפקיד ציבור, בכיר ככל שיהיה, יפעל להפוך את החלטות הכנסת לבדיחה".
לשכת סוכני ביטוח תקיים בימים הקרובים ישיבה דחופה בהשתתפות יועציה המשפטיים והמקצועיים, על מנת לגבש תוכנית פעילות למניעת שינוי החקיקה וריסוקה של רפורמת בכר. לשכת סוכני ביטוח תפעל בכל האמצעים על מנת למנוע את שינוי החקיקה וכניסת הבנקים לתחום הביטוח לפני תקופת המינימום בשנת 2010.
מנור הוסיף: "אני לא מצליח להבין את חלק ממנהלי חברות הביטוח ששכחו כי סוכני הביטוח הם המשווקים המרכזיים בעבורם. חברות אלה, ששמחות על כניסת הבנקים לתחום הייעוץ בביטוח חיים, יגלו עד מהרה שהם נפרדות מערוץ הפצה מרכזי. חברות אלה לא צריכות להתפלא שלא ימכרו באמצעות הסוכנים גם מוצרים אחרים. זה הזמן לחזק את החברות האחרות, אשר יתגברו את ערוצי ההפצה של סוכני הביטוח".
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
