סכום התביעה הייצוגית נגד הטוטו - 50 מיליון שקל
תביעה ייצוגית הוגשה היום (ב') בביהמ"ש המחוזי בתל אביב באמצעות עו"ד זיו איזנר כנגד המועצה להסדר הימורים בספורט וכן כנגד ההתאחדות לכדורגל בסך של 50 מליון שקל.
התובעים, אורן צרפתי וארז ברננקה מבקשים מביהמ"ש באמצעות בא כוחם עו"ד איזנר להורות לנתבעות להשיב לכל המשתתפים את הסכומים עליהם הימרו במחזור הספורטוטו האחרון בו היה אמור הפרס הגדול להיות 40 מליון שקל אולם הופחת לבסוף לכ-10
מליון שקל בלבד.
בתביעה, טוענים השניים כי אילו היו יודעים כי סכום הפרס הגדול יופחת ב-75% לא היו טורחים להשתתף כלל בטוטו באותו השבוע. לחילופין מבקשים התובעים כי הטוטו יערוך בכל מקרה מחזור חדש בו יהיה הפרס הגדול בסך 40 מליון שקל לפחות ומי ששלח טופס בהגרלת השבוע שעבר יוכל להשתתף בהגרלה זו ללא עלות נוספת.
עו"ד איזנר מסר "לכאורה יש כאן מהלך של הטעיית הציבור, על ידי הטוטו, מתוך מטרה ברורה לגרוף רווחים. התובעים טוענים בכתב התביעה כי העמידה הדווקנית לכאורה של הטוטו על הוראות הדין, סותרת את תכלית הדין המסדיר את פעולת הטוטו ונעשתה בחוסר תום לב והכול מתוך מטרה להגדיל את ההכנסות".
על פי עו"ד איזנר, כתב התביעה שהוגש מפרט עילות תביעה רבות כנגד הנתבעות וכי מספיק כי ביהמ"ש יחליט לבסוף לאמץ אחת מהן, על מנת שתקום לתובעים ולציבור הרחב הזכות לקבל את הסעדים המבוקשים בכתב התביעה. "אין בידינו ספק כי הכנסות הטוטו בשבוע החולף היו גבוהות במיוחד לנוכח הפרס שהובטח, אך לא חולק. מן הראוי להחזיר למשתתפים את דמי ההשתתפות".
ארז ברננקה, אחד התובעים, מסר כי "אנחנו בסך הכול מבקשים בשם כל אלו שהשתתפו בהגרלת הטוטו שיחזירו לנו את הכסף או שיתנו לנו את האפשרות לזכות בפרס גדול דומה במחזור אחר וללא תשלום נוסף. הטוטו הטעה ולכן הטוטו צריך לשלם לנו חזרה את הכסף".
יחד עם התביעה הוגשה בקשה לחייב את הנתבעות לפרסם על חשבונן בכלי התקשורת הודעה הקוראת לציבור שלא לזרוק את טפסי ההשתתפות שברשותו עד לסיום ההליך המשפטי.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- בקרוב? ההחלטה שעלולה לעלות למדינה מאות מיליונים
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.81% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
