Zetes תספק פתרונות מבוססי טכנ' לזיהוי קול לנירלט
חברת Zetes ישראל, חברת הבת של Industries Zetes(Euronext: ZTS) חברה פאן-אירופית, המפתחת ומספקת פתרונות לזיהוי סחורות ואנשים, הודיעה כי חתמה על חוזה עם חברת נירלט, לפיו תספק ליצרנית הצבעים את פתרון 3iVoice שפיתחה, כמו גם מסופונים ניידים, מסופוני מלגזה ותשתית אלחוטית.
נירלט, יצרנית הצבעים לעיצוב הבית, במהלך שנועד להביא לשיפור נוסף ברמת השירות ללקוחותיה, רכשה נירלט מחברת Zetes את הפתרון 3iVoice, המבוסס על טכנולוגיה לזיהוי קול של חברת Vocollect, לשיפור היעילות והדיוק בתהליך ליקוט ההזמנות. נוסף על כך התקינה Zetes עבור נירלט תשתית אלחוטית וסדרה של מסופונים ניידים ומסופוני מלגזה, לתמיכה במגוון יישומים בשרשרת האספקה.
אלי הראל, מנכ"ל Zetes ישראל: "אנו שמחים ביותר על כך שבנירלט מזהים את הערך המוסף שאנו מביאים לשוק הישראלי כיום. כבר שנים רבות שחברת Zetes היא המובילה הבלתי מעורערת באירופה בתחום פתרונות המוסיפים ערך מוסף לשרשרת האספקה ולתהליכי הייצור, ובזכות הפעילות של חברת הבת הצעירה בישראל- הפכו הפתרונות המובילים ומתודולוגיית ניהול הפרוייקטים של Zetes לזמינים גם עבור השוק המקומי."
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
