הדסית ביו: סלקיור קיבלה אישור לפטנט בארה"ב
חברת סלקיור נוירוסאינסס, המוחזקת בידי הדסית ביו, הודיעה היום על קבלת אישור בארה"ב לאחד הפטנטים שבבסיס הטכנולוגיה שלה, המיועדת לטיפול תאי במחלת פרקינסון ומחלות נוירודגנרטיביות אחרות דוגמת אלצהיימר, טרשת נפוצה ומחלות נוספות שמקורן בהרס תאים במערכת העצבים המרכזית.
הפטנט, שאושר, עוסק בהשפעת השימוש בחומרים מעכבים של משפחת חומרי גידול בעלי השפעה על התפתחות עצם, על הפיכת תאי גזע עובריים ממקור אנושי לתאי גזע ממקור עצבי המשמשים, בין היתר, לטיפול במחלת הפרקינסון, ואשר מיוצרים, באופן טבעי אצל אנשים בריאים, במוח.
נזכיר, כי לפני כחודש, קיבלה סלקיור הודעה ממנהלת מגנ"ט (מחקר גנרי טכנולוגי) במשרד התמ"ת, על הצטרפותה לקונסורציום "בראשית" אגד חברות הפועלות בתחום התרפיה התאית. קבוצת חברות זו כוללת גם את טבע, גמידה-סל, פרוכון, וההצטרפות מאפשרת גם שיתוף פעולה טכנולוגי בין החברות, במימון חלקי של המדינה על פני כמה שנים.
סלקיור, גייסה לאחרונה לשורותיה את ד"ר נעמי זק, זאת כחלק מהתרחבות החברה והתמקדותה בתהליך המו"פ והרגולציה הפרה קליניים. לד"ר זק ניסיון עשיר בתחום המו"פ, פיתוח המוצר והכנת פניות ל-FDA טרם תחילת ניסויים קליניים. ד"ר זק מילאה תפקידי הנהלה בחברות Chiasma ו-ID Gene, וקיבלה את תואר ה Ph.D. מאונ' הרווארד שבארה"ב.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
