חפציבה ג'רוזלם גולד מקב' חפציבה גייסה 196 מ' ש'
לאחר שהנפיקה בהצלחה את פרויקט חופים, קבוצת חפציבה מנפיקה גם את חברת "חפציבה ג'רוזלם גולד" חברת הנכסים המניבים של הקבוצה.
חברת חפציבה ג'רוזלם גולד מחזיקה בנכסים מניבים ועתודות קרקע במיקומים אטרקטיביים בכל רחבי הארץ. הנכסים העיקריים כוללים את בניין משרדים שממוקם בכניסה לירושלים המושכר לחברת בזק עד שנת 2017 והמניב NOI של 11 מיליון שקל, 2 מקבצי דיור בראשל"צ שבנייתם ואכלוסם הסתיימו בשנת 2006 הכוללים 200 יח"ד כ"א (50% בכל מקבץ) וכן זכויות בנייה למקבץ דיור נוסף בירושלים.
החברה סיימה אתמול (שני, 4 בדצמבר ) בהצלחה את שלב המכרז הציבורי ובכך השלימה את ההנפקה לציבור וגייסה 196 מיליון שקל. מבנה ההנפקה כלל: 3 מיליון מניות רגילות במחיר של 6.7 שקל כל אחת, כלומר, 20.1 מיליון שקל במניות, 90 מיליון שקל אג"ח סדרה א' המגובות בשעבוד מדרגה ראשונה על בניין בזק, 36 מיליון שקל אג"ח להמרה סדרה ב', 50 מיליון שקל אג"ח סדרה ג' המגובה בשעבוד מדרגה שנייה על בניין בזק ו- 700,000 כתבי אופציה סדרה 1 הניתנות למימוש לאג"ח סדרה ב'.
יו"ר הקבוצה, בועז יונה, ציין היום עם היוודע תוצאות ההנפקה כי הוא מרוצה מאוד מתוצאות ההנפקה הנחשבת לאחת מההנפקות הגדולות ביותר שבוצעו השנה. כמו-כן הוא הוסיף ואמר כי בכוונת החברה להשתמש בתמורת הגיוס להרחבה משמעותית של היקפי הפעילות בתחום הנכסים המניבים בארץ ובחו"ל.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
