קרן המטבע הבינ"ל: ביצועי המשק הישראלי טובים מאוד

"ביצועיו של המשק הישראלי טובים מאוד בהתחשב באי הודאות הנלווית לטלטלות המשמעותיות שפקדו את הזירה הפוליטית ואת הזירה הביטחונית מוקדם יותר השנה", כך נפתח היום (ב') דו"ח הביניים על מצב המשק הישראלי שהגישה משלחת קרן המטבע הבינלאומית בראשות יורג דרקסין לשר האוצר, אברהם הירשזון ולנגיד בנק ישראל פרופ' סטנלי פישר.

במשלחת מעריכים, כי בשנת 2006 התוצר המקומי הגולמי יצמח בשיעור של 4.5%, ובחשבון השוטף יהיה עודף הנמוך במקצת מ-5% תוצר. הלחצים האינפלציוניים פחתו, והמדינה מושכת אליה השקעות זרות בשיעורי שיא. שיפור ניכר במדיניות הכלכלית ובאמינותה הגבירו את התמיכה בהתפתחויות אלו.

עוד עולה מהדו"ח, כי הביקוש החיצוני ממשיך לשמור על רמתו הגבוהה והמצב בשווקים הפיננסיים הגלובליים שפיר במיוחד. זוהי הזדמנות לקדם את המשמעת התקציבית ורפורמות מבניות. יתרה מזאת, בלא התקדמות, תישאר הממשלה מוגבלת מאוד ביכולתה להגיב לשינויים פתאומיים ובלתי צפויים בתנאים הכלכליים והחברתיים.

ומה חושבים במשלחת על גובה הריבית בארץ? קיימת הצדקה להורדת שיעורי הריבית, לאור התחזיות המורות על ירידת האינפלציה לרמה הנמוכה מטווח היעד למשך זמן מה. לחצי השכר עדיין בשליטה, וקיימים סיכונים לצמיחה איטית מהצפוי. עם זאת, התרחיש המרכזי מצביע על צמיחה כלכלית גבוהה מן הפוטנציאל בשנה הקרובה, ולפיכך דומה כי תמריצים מוניטריים נוספים לעידוד הצמיחה אינם הכרחיים.

המדיניות הפיסקלית חייבת להתמיד במסלול צפוי ואמין על מנת להגיע ליחס חוב לתמ"ג נמוך משמעותית

חרף המלחמה, צפוי גירעון הממשלה ב-2006 לרדת ל-1.5% מהתמ"ג, כלומר ביצועים טובים. באשר לעתיד, הפחתת יחס החוב לתמ"ג, העומד כיום על 90%, הכרחי להפחתת הוצאות הריבית, השוות לכמעט מחצית מהוצאות הממשלה על תשלומי העברה ורווחה. תהליך זה יפנה מקום בהדרגה לפעולתם החופשית של מייצבים אוטומטיים מבלי להסתכן בדינמיקה שלילית של החוב במהלך תקופות מיתון, ויאפשר את הגדלת ההוצאות החברתיות כמענה לצורכי האוכלוסייה המתבגרת בעתיד.

הצעת התקציב ל-2007 מקדמת משמעת תקציבית, אולם אין לחסוך מאמצים כדי לקבע את הגירעון התקציבי מתחת לתקרה הקבועה בחוק הפחתת הגירעון - במשלחת תומכים בעיקרון שלפיו יש להגדיל את ההוצאות הריאליות שאינן קשורות למלחמה ב-1.7% בקירוב. אולם, גירעון הסקטור הציבורי העומד על 2.9% תוצר משקף כנראה גירעון ממשלתי המתקרב ל-4% תוצר, שאיננו נמוך לפי הסטנדרטים של כלכלות מתקדמות, בפרט בסביבת הפעילות המקרו-כלכלית בעת הנוכחית.