חופשה שנתית מפוצלת - זקיפת מספר ימי היעדרות

חוק חופשה שנתית קובע כי אורך החופשה השנתית לעובד ב-4 שנות עבודתו הראשונות יהיה 14 יום לכל שנת עבודה. החוק נוקט במונח "ימים" ולא "ימי עבודה", וקובע כי בימי חופשה לא תיכלל אלא מנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה. סעיף 8 לחוק חופשה שנתית קובע כי על החופשה להיות רצופה, אך בהסכמת העובד והמעביד (ובאישור ועד העובדים - אם ישנו) - ניתן לחלק חופשה ובלבד שפרק אחד ממנה יהיה לפחות 7 ימים.

בקשר לכך, נפסק בדב"ע שם/20-4, מעבדות טרבינול בע"מ נ. מועצת פועלי אשדוד כי:

עובד היוצא לחופשה שנתית רצופה - וזכאי לחופשה שנתית של 14 יום:

א. אם אותו עובד עובד במפעל בו שבוע העבודה הוא של 6 ימים - ייעדר מהעבודה 12 ימי עבודה וחשבון חופשתו יחויב ב-14 יום.

ב. אם עובד עובד 5 ימים בשבוע - היעדרותו תהיה 10 ימי עבודה, אך גם כאן חשבון חופשתו השנתית יחויב ב-14 יום.

מספר ימי החופשה השנתית אינו מושפע מאורך המנוחה השבועית - אם היא של יום אחד או יומיים (היינו - אם מדובר במקום עבודה בן 6 ימים או 5 ימים).

בשני המקרים מובאת המנוחה השבועית בחשבון ימי החופשה, ובלבד שלא תובא בחשבון יותר ממנוחה שבועית אחת לכל שבעה ימי חופשה.

עובד שבוחר לפצל את חופשתו - וזכאי לחופשה שנתית של 14 יום:

א. הפרק הראשון של חופשה מפוצלת חייב להיות של 7 ימים רצופים לפחות (עפ"י סעיף 8 לחוק חופשה שנתית). בגין פרק זה יחויב חשבון החופשה השנתית של העובד ב-7 ימים.

לזכותו של אותו עובד תעמוד יתרה של 7 ימים.

ב. אם אותו עובד יצא לחופשה במשך השנה, פעם אחת למשך 4 ימים מיום א' עד יום ד', ופעם שניה ל-3 ימים מיום א' עד יום ג', לדוגמא, יחויב חשבונו ב-7 ימים, ובכך ייסגר חשבון החופשה השנתית שלו.

למעשה, יצא העובד לחופשה בת 14 יום - אך הוא ייעדר מעבודתו במשך 12 ימי עבודה (כשמדובר בשבוע עבודה בן 5 ימים). 5 ימי עבודה במסגרת הפרק הראשון ו-7 ימי עבודה במסגרת הפרק השני והשלישי.