אז ממה מורכב מחיר הדלק שלנו? מהרבה רגולציה

המדריך המלא למחיר של ליטר בנזין. אז מהו המבנה הרגולטורי העמוס שמשפיע וקובע את מחיר הדלקים במשק הישראלי? יותר מדי גופים גדולים ומסורבלים שמחליטים לגביו
יניב לפן |

לפני כשבוע עלו מחירי הדלק בישראל לרמות מחירים חסרות תקדים הגבוהים מ-6 שקלים לליטר. אנחנו כמובן לא לבד במערכה, בכל העולם נרשמה מגמת עלייה חדה במחירי הדלק בשנה האחרונה כתוצאה מהעלייה במחירי הנפט הגולמי. אך עדיין, צרת רבים היא בין היתר, נחמת טיפשים.

יחד עם זאת, אפשר לציין כי יש מהלכים שאפשר לנקוט ביחס למחיר הדלק. המחירים בכל מדינה ומדינה שונים ומשתנים, וקביעת מרכיבי המחיר מהווה עניין מרכזי בכל משרד תשתיות, אוצר או אנרגיה ברחבי העולם. העלייה בשנה האחרונה גררה אחריה תגובות קיצון ברחבי העולם ובמיוחד באירופה, גם פה בארץ נשמעו קולות ארעיים הקוראים פה ושם לחרם צרכנים.

האזרח הישראלי, נכון לעכשיו, לא ממש קורא תיגר על המחירים. הוא מקבל אותם כעובדה מוגמרת ושם את גורלו בידי המחוקק, הרגולטור וכלכלני המשרדים הממשלתיים. בימים טרופים אלה של עליות מחירים ואי יציבות כללית בשווקי האנרגייה בעולם, כדאי לדעת לפחות איך נקבעים מחירי הדלק בארץ.

כיצד בנוי משק הדלק בארץ

במשק הדלק בארץ משחקים מספר קטו של גופים גדולים. הגופים הללו אחראיים על הייבוא, האחסון וההפצה של מוצרי האנרגיה. על מוצרי היבוא אחראים שלושה גופים גדולים: חברת החשמל לישראל מייבאת את המזוט והפחם, בז"ן (בתי זיקוק נפט) מייבאת את הנפט הגולמי, ואת התזקיקים מיבאות חברות הדלק למיניהן.

אחסון הנפט הגולמי נעשה על ידי חברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה) וחברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) במתקניהם באשקלון, אילת וחיפה. הנפט הגולמי עובר תהליכי זיקוק בבז"ח (בתי זיקוק חיפה) ובבז"א (בתי זיקוק אשדוד) ומאוחסן ומונפק יחד עם התזקיקים במפעלי תש"ן וקצא"א. משם מונפק הסולר לתחבורה, סולר להסקה, בנזין, ושאר התזקיקים המסחריים ליעדיהם הסופיים.

משק הדלק בארץ עובר וצפוי לעבור שינויים משמעותיים בשנים הקרובות. לא מזמן אושרה ההצעה לפצל ולהפריט את בתי הזיקוק לחברות מתחרות. מעבר לכך נעשים בשנים האחרונות נסיונות להעביר את משק הדלק בהדרגה לדלקים נקיים יותר שיפחיתו את זיהום האוויר ויפחיתו את התלות של מדינת ישראל בנפט.

שר התשתיות הנוכחי, בנימין בן אליעזר, מראה בהחלט נסיונות לדחוף את המשק לכיוונים של הפחתת התלות הזו. את רוב הנפט הגולמי (כ-91%) מייבאת מדינת ישראל ממדינות ברה"מ לשעבר, חלק הקטן משמעותית מזה המיובא ממדינות ברה"מ לשעבר מייבאת ישראל ממצריים ומקסיקו (כ-7%).

כיצד נקבע מחיר הדלק בארץ

בשנת 2002 נחתם צו מחירים על ידי שר האוצר ושר התשתיות אשר קבע 3 נושאים עיקריים. הראשון היה חובת הכניסה של השירות העצמי בתחנות הדלק, באופן מדורג על פני השנים 2002 -2006 ומחיר נפרד לתדלוק מלא ולתדלוק בשירות עצמי. השני עדכן את מרווח השיווק של חברות הדלק בתוספת של 4.9 אגורות לליטר. השלישי קבע את שיטת העדכון למרווח השיווק.

חלק מהשינוי שחל החודש במחיר נובע מהסעיף לצו הקובע את שיטת העידכון בו נאמר כי המרווח יתעדכן אחת לחצי שנה לפי מדד מחירים המתייחס למרווח השיווק באירופה. על מנת להבין מהו בכלל מרווח השיווק יש להבין ראשית ממה מורכב מחיר הדלק.

מחיר הדלק מורכב מארבעה גורמים עיקריים: שער בז"ן, מרווח השיווק, מס הבלו ומע"מ. הבסיס לשער מחירי הדלק הינו שער הנקרא שער בז"ן. שער בז"ן הינו החלק הארי של מחיר הדלק הוא נקבע על ידי בז"ן תחת פיקוח ממשלתי ומביא בחשבון את מחירי הדלק באיזור הים התיכון כולל ביטוח והובלה.

עוד כולל השער את חישוב ממוצע מחירים בחמשת ימי המסחר האחרונים של כל חודש. לבסוף גוזרים את המחיר ישירות מרמת המחירים המצוטטת על פי מערכת מחירון הדלקים הבינ"ל ה-platts. מחירי בז"ן הם אלה המושפעים בצורה המשמעותית ביותר על ידי זעזועים בשווקי הנפט העולמיים. מחירי בז"ן עלו בחודש האחרון ב-23 אגורת והסבירו את חלקה העיקרי של העלייה ברמת המחירים.

מרווח השיווק הינו מחיר אותו גובים חברות הדלק ומפוקח על ידי וועדת מחירים משותפת למשרד האוצר ולמשרד התשתיות. כיוון שמחיר הבנזין (95,96) בתחנות הדלק הינו מפוקח, גורמי הממשלה הם אלו שקובעים את מרווח השיווק אותו יגבו חברות הדלק.

משמעות המרווח הינה כיסוי הוצאות חברות השיווק עבור כל תהליך ניפוק הדלק מבית הזיקוק, הובלתו לתחנות, הוצאות תפעוליות בתחנות, הוצאות החזקת המלאי התפעולי והוצאות המכירה והשיווק.

מרווח השיווק נקבע על בסיס עבודה שנעשתה בשנת 2002 עבור משרד התשתיות ואשר בדקה את מבנה הוצאות השיווק של חברות הדלק. באותו מעמד נקבע כי המרווח ייקבע לפי מרווח השיווק האירופי המחושב לפי ממוצע מחירי בנזין לצרכן במשאבה בארצות הולנד, דנמרק, לוקסמבורג ובלגיה המתפרסמים ב-oil bulletin petrolier.

לפי הצו מ-2002 מרווח השיווק לא יעודכנו בשיעור מצטבר העולה על 2.5% ביחס לערכם ערב העדכון. בראשית אוקטובר עלה מרווח השיווק ב-2.5%.

מס הבלו והמע"מ הינם מסים המבטאים את הכנסות הממשלה על מחירי הדלק. המע"מ הינו המס היחסי בגודל של 16.5% והבלו הינו מס קבוע העומד על 2.2 שקלים לליטר. הבלו והמע"מ נקבעים על ידי הרשות למיסים של משרד האוצר. הבלו, יש לציין צמוד למדד, והעדכון הראשון למחירי הדלק נבא מעדכון שער מס הבלו למדד.

ניתן לראות כי משק הדלק בארץ בעייתי. הוא מתחיל במונופולים מסויימים על שווקי האנרגיה ונגמר במס יחסי הנלקח מהצרכן עבור רמות מחירים עולמיות. לכן אפשר לתאר זאת גם כמין סוג של ייבוא של צרות בשווקי האנרגיה העולמיים ישירות לכיס הצרכן על ידי הגדלת רווח הממשלה ממסים. בעקבות העלייה במחירי הדלק והרעש התקשורתי יזם השבוע שר התשתיות בנימין בן אליעזר הצעה מבורכת להורדת המס על הדלק.

בעיות נוספות בתמחור האנרגיה קשורות למאמצי משרד התשתיות להוזלה שלו. אתמול (א') פורסם כי שר התשתיות בן אליעזר פנה לשר האוצר אולמרט בהצעה להפחית את המחיר על הדלקים באמצעות שימוש בעודפי הגבייה של המיסים. עודפים אלה נוצרו עקב העליות המתמידות במחירי הנפט. אבל באוצר, לא אוהבים את הרעיון. אם נוצרו עודפים, הם יחלקו אותם בצורה אחרת.

קל להבין מדוע המשק הישראלי נראה מבולגן ומסורבל ככל שזה נוגע להליכי קביעת מחירים, ועדות חוקים וצווים. ייתכן והמצב נוצר מהמבנה של המשק הישראלי ומתקופת הזמן הנמוכה יחסית של שרידות ממשלות הגורמת לאיבוד היכולת לחשיבה ותכנון לזמן ארוך.

תחושת הבלאגן שמתקבלת על ידי האזרח לפחות מתעדנת בשנים האחרונות בתחושה כללית שצעדים נכונים מתחילים להילקח כמו אלו שנעשים עכשיו עם בז"ן. למרות האיטיות והסרבול לפחות יש תקווה מסויימת, מן ניצוץ קטן בקצה המנהרה. הפרטה קטנה פה והורדת מסים שם מתווים לנו תקווה שאולי יום אחד נצליח להגיע למשק פתוח עם תחרות חופשית אמיתית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).