אז ממה מורכב מחיר הדלק שלנו? מהרבה רגולציה
לפני כשבוע עלו מחירי הדלק בישראל לרמות מחירים חסרות תקדים הגבוהים מ-6 שקלים לליטר. אנחנו כמובן לא לבד במערכה, בכל העולם נרשמה מגמת עלייה חדה במחירי הדלק בשנה האחרונה כתוצאה מהעלייה במחירי הנפט הגולמי. אך עדיין, צרת רבים היא בין היתר, נחמת טיפשים.
יחד עם זאת, אפשר לציין כי יש מהלכים שאפשר לנקוט ביחס למחיר הדלק. המחירים בכל מדינה ומדינה שונים ומשתנים, וקביעת מרכיבי המחיר מהווה עניין מרכזי בכל משרד תשתיות, אוצר או אנרגיה ברחבי העולם. העלייה בשנה האחרונה גררה אחריה תגובות קיצון ברחבי העולם ובמיוחד באירופה, גם פה בארץ נשמעו קולות ארעיים הקוראים פה ושם לחרם צרכנים.
האזרח הישראלי, נכון לעכשיו, לא ממש קורא תיגר על המחירים. הוא מקבל אותם כעובדה מוגמרת ושם את גורלו בידי המחוקק, הרגולטור וכלכלני המשרדים הממשלתיים. בימים טרופים אלה של עליות מחירים ואי יציבות כללית בשווקי האנרגייה בעולם, כדאי לדעת לפחות איך נקבעים מחירי הדלק בארץ.
כיצד בנוי משק הדלק בארץ
במשק הדלק בארץ משחקים מספר קטו של גופים גדולים. הגופים הללו אחראיים על הייבוא, האחסון וההפצה של מוצרי האנרגיה. על מוצרי היבוא אחראים שלושה גופים גדולים: חברת החשמל לישראל מייבאת את המזוט והפחם, בז"ן (בתי זיקוק נפט) מייבאת את הנפט הגולמי, ואת התזקיקים מיבאות חברות הדלק למיניהן.
אחסון הנפט הגולמי נעשה על ידי חברת תש"ן (תשתיות נפט ואנרגיה) וחברת קצא"א (קו צינור אילת אשקלון) במתקניהם באשקלון, אילת וחיפה. הנפט הגולמי עובר תהליכי זיקוק בבז"ח (בתי זיקוק חיפה) ובבז"א (בתי זיקוק אשדוד) ומאוחסן ומונפק יחד עם התזקיקים במפעלי תש"ן וקצא"א. משם מונפק הסולר לתחבורה, סולר להסקה, בנזין, ושאר התזקיקים המסחריים ליעדיהם הסופיים.
משק הדלק בארץ עובר וצפוי לעבור שינויים משמעותיים בשנים הקרובות. לא מזמן אושרה ההצעה לפצל ולהפריט את בתי הזיקוק לחברות מתחרות. מעבר לכך נעשים בשנים האחרונות נסיונות להעביר את משק הדלק בהדרגה לדלקים נקיים יותר שיפחיתו את זיהום האוויר ויפחיתו את התלות של מדינת ישראל בנפט.
שר התשתיות הנוכחי, בנימין בן אליעזר, מראה בהחלט נסיונות לדחוף את המשק לכיוונים של הפחתת התלות הזו. את רוב הנפט הגולמי (כ-91%) מייבאת מדינת ישראל ממדינות ברה"מ לשעבר, חלק הקטן משמעותית מזה המיובא ממדינות ברה"מ לשעבר מייבאת ישראל ממצריים ומקסיקו (כ-7%).
כיצד נקבע מחיר הדלק בארץ
בשנת 2002 נחתם צו מחירים על ידי שר האוצר ושר התשתיות אשר קבע 3 נושאים עיקריים. הראשון היה חובת הכניסה של השירות העצמי בתחנות הדלק, באופן מדורג על פני השנים 2002 -2006 ומחיר נפרד לתדלוק מלא ולתדלוק בשירות עצמי. השני עדכן את מרווח השיווק של חברות הדלק בתוספת של 4.9 אגורות לליטר. השלישי קבע את שיטת העדכון למרווח השיווק.
חלק מהשינוי שחל החודש במחיר נובע מהסעיף לצו הקובע את שיטת העידכון בו נאמר כי המרווח יתעדכן אחת לחצי שנה לפי מדד מחירים המתייחס למרווח השיווק באירופה. על מנת להבין מהו בכלל מרווח השיווק יש להבין ראשית ממה מורכב מחיר הדלק.
מחיר הדלק מורכב מארבעה גורמים עיקריים: שער בז"ן, מרווח השיווק, מס הבלו ומע"מ. הבסיס לשער מחירי הדלק הינו שער הנקרא שער בז"ן. שער בז"ן הינו החלק הארי של מחיר הדלק הוא נקבע על ידי בז"ן תחת פיקוח ממשלתי ומביא בחשבון את מחירי הדלק באיזור הים התיכון כולל ביטוח והובלה.
עוד כולל השער את חישוב ממוצע מחירים בחמשת ימי המסחר האחרונים של כל חודש. לבסוף גוזרים את המחיר ישירות מרמת המחירים המצוטטת על פי מערכת מחירון הדלקים הבינ"ל ה-platts. מחירי בז"ן הם אלה המושפעים בצורה המשמעותית ביותר על ידי זעזועים בשווקי הנפט העולמיים. מחירי בז"ן עלו בחודש האחרון ב-23 אגורת והסבירו את חלקה העיקרי של העלייה ברמת המחירים.
מרווח השיווק הינו מחיר אותו גובים חברות הדלק ומפוקח על ידי וועדת מחירים משותפת למשרד האוצר ולמשרד התשתיות. כיוון שמחיר הבנזין (95,96) בתחנות הדלק הינו מפוקח, גורמי הממשלה הם אלו שקובעים את מרווח השיווק אותו יגבו חברות הדלק.
משמעות המרווח הינה כיסוי הוצאות חברות השיווק עבור כל תהליך ניפוק הדלק מבית הזיקוק, הובלתו לתחנות, הוצאות תפעוליות בתחנות, הוצאות החזקת המלאי התפעולי והוצאות המכירה והשיווק.
מרווח השיווק נקבע על בסיס עבודה שנעשתה בשנת 2002 עבור משרד התשתיות ואשר בדקה את מבנה הוצאות השיווק של חברות הדלק. באותו מעמד נקבע כי המרווח ייקבע לפי מרווח השיווק האירופי המחושב לפי ממוצע מחירי בנזין לצרכן במשאבה בארצות הולנד, דנמרק, לוקסמבורג ובלגיה המתפרסמים ב-oil bulletin petrolier.
לפי הצו מ-2002 מרווח השיווק לא יעודכנו בשיעור מצטבר העולה על 2.5% ביחס לערכם ערב העדכון. בראשית אוקטובר עלה מרווח השיווק ב-2.5%.
מס הבלו והמע"מ הינם מסים המבטאים את הכנסות הממשלה על מחירי הדלק. המע"מ הינו המס היחסי בגודל של 16.5% והבלו הינו מס קבוע העומד על 2.2 שקלים לליטר. הבלו והמע"מ נקבעים על ידי הרשות למיסים של משרד האוצר. הבלו, יש לציין צמוד למדד, והעדכון הראשון למחירי הדלק נבא מעדכון שער מס הבלו למדד.
ניתן לראות כי משק הדלק בארץ בעייתי. הוא מתחיל במונופולים מסויימים על שווקי האנרגיה ונגמר במס יחסי הנלקח מהצרכן עבור רמות מחירים עולמיות. לכן אפשר לתאר זאת גם כמין סוג של ייבוא של צרות בשווקי האנרגיה העולמיים ישירות לכיס הצרכן על ידי הגדלת רווח הממשלה ממסים. בעקבות העלייה במחירי הדלק והרעש התקשורתי יזם השבוע שר התשתיות בנימין בן אליעזר הצעה מבורכת להורדת המס על הדלק.
בעיות נוספות בתמחור האנרגיה קשורות למאמצי משרד התשתיות להוזלה שלו. אתמול (א') פורסם כי שר התשתיות בן אליעזר פנה לשר האוצר אולמרט בהצעה להפחית את המחיר על הדלקים באמצעות שימוש בעודפי הגבייה של המיסים. עודפים אלה נוצרו עקב העליות המתמידות במחירי הנפט. אבל באוצר, לא אוהבים את הרעיון. אם נוצרו עודפים, הם יחלקו אותם בצורה אחרת.
קל להבין מדוע המשק הישראלי נראה מבולגן ומסורבל ככל שזה נוגע להליכי קביעת מחירים, ועדות חוקים וצווים. ייתכן והמצב נוצר מהמבנה של המשק הישראלי ומתקופת הזמן הנמוכה יחסית של שרידות ממשלות הגורמת לאיבוד היכולת לחשיבה ותכנון לזמן ארוך.
תחושת הבלאגן שמתקבלת על ידי האזרח לפחות מתעדנת בשנים האחרונות בתחושה כללית שצעדים נכונים מתחילים להילקח כמו אלו שנעשים עכשיו עם בז"ן. למרות האיטיות והסרבול לפחות יש תקווה מסויימת, מן ניצוץ קטן בקצה המנהרה. הפרטה קטנה פה והורדת מסים שם מתווים לנו תקווה שאולי יום אחד נצליח להגיע למשק פתוח עם תחרות חופשית אמיתית.

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה
ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה
הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל, עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה. נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.
מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה
לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.
מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%) השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

- OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה
- מובטלים? כבר לא צריך להגיש גם טופס לביטוח לאומי וגם ללשכת התעסוקה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות
כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
