נתוני מאקרו מאכזבים שולחים את וול סטריט למסחר אדום

ירידה חדה במדד מנהלי הרכש פורסמה מוקדם יותר. נתוני מלאי הנפט שפורסמו כשעה לאחר פתיחת המסחר הראו נפילה מעבר לצפוי בכל אחד מהמלאים הנמדדים. טבע יורדת ב-1.49%, מרקורי יורדת ב-13%
יניב לפן |

וול סטריט ממשיכה להסחר בירידות שערים. נתוני מאקרו מבלבלים הנוגעים למצבה של הכלכלה האמריקנית לאחר פגיעתה של הוריקן "קתרינה" מוסיפים להעיב על המסחר. הנתון החיובי שהתקבל ביום שני בנוגע לסקטור הייצור נשלח לצלו של נתון אחר הנוגע למדד מנהלי הרכש שהתפרסם מוקדם יותר היום. מחירי הנפט החלו לעלות מוקדם יותר עקב נתוני המלאי האמריקני שהתפרסמו, אך כעת הם שבים לרדת. נתוני המאקרו המאכזבים שפורסמו מוסיפים שמן למדורה שכן המשקיעים גם ככה מוטרדים מהסכנות האינפלציוניות והצפי לפרסום אזהרות רווח.

נשיא הפד בדאלס, ריצ'רד פישר, אמר אמש בקשר לאינפלציה כי "קצב האינפלציה מתקרב לקצהו העליון של גבול הסבלנות של הפד, והוא אינו מראה נכונות לשינוי מגמה". בתוך דקות ספורות עבר המסחר לצידו האדום של קו המשווה. לאחר שעות המסחר הצטרף גם נשיא הפד של פילדלפיה וטען כי יש צורך להמשיך בעליות הריבית.

מדד הנאסד"ק יורד ב-1.14% לשער של 2,115 נקודות. מדד הדאו יורד ב-0.59% לשער של 10,379 נקודות.

בארה"ב קיימים בחודשים האחרונים חששות אינפלציוניות משמעותיות. החשש כעת הוא שמחירי האנרגייה שזינקו בעקבות ההוריקן "קתרינה" יפעילו את לחציהם האינפלציונים. מדד המחירים לצרכן עלה בחודש שעבר ב-0.5% אם כי לפי הדיווחים מחירי הליבה נותרו תחת שליטה. לאור ההודעה מאמש של נשיא הפד בדאלס ובפילדלפיה עלו החששות שוב לכותרות.

בזירת הנפט חזרו המחירים מוקדם יותר לעלות, אך כעת הם שבו לרדת. אתמול נסחרו מחירי הנפט בירידות של עד 3%. הממשל האמריקני הודיע אתמול כי במקרה הצורך ימשיך לאפשר השימוש במאגרי החירום של ארה"ב. עוד תרמה אתמול לירידות בזהב השחור, ענקית הנפט אקסון-מובייל, אשר דיווחה כי לא קיים כל מחסור במזקקות הנפט שלה. נתוני מלאי הנפט שפורסמו מוקדם יותר העלו שוב את החשש למחסורים. כעת נסחר הנפט בירידות שערים, בשער של 63.45 דולר לחבית.

מאקרו

משרד האנרגיה האמריקני פרסם מוקדם יותר את נתוני מלאי הנפט השבועיים. מלאי הנפט הגולמי בארה"ב ירד בשבוע שעבר ב-300 אלף חביות ל-305.4 מיליון חביות. בחמישה השבועות האחרונים ירד מלאי הנפט הגולמי ביותר מ-17.2 מיליון חביות. מלאי הבנזין ירד ב-4.3 מיליון חביות לסך של 195.5 מיליון חביות. מלאי התזקיקים ירד ב-5.6 מיליון חביות לסך של 128 מיליון חביות.

המכון לניהול ההיצע פרסם את מדד מנהלי הרכש מוקדם יורת היום. מדד סקטור הצריכה ירד ל-53.3 בספטמבר מ-65 בחודש אוגוסט. לפי צפי כלכלנים בכירים היה אמור המדד לרדת ל-60.

אמריקניות במרכז

חברת Yum Brands (שסימולה: YUM), שתחת מותגיה רשומים סדרת מותגים בינלאומיים כמו Taco Bel, KFC ו-Pizza Hut פרסמה היום את דו"חותיה הרבעוניים. החברה דיווחה על זינוק של 16% ברווחים ל-214 מיליון דולר או 72 סנט למנייה על רקע עלייה חדה ברווחי סניפיה הסינים. החברה העלתה את תחזיותיה לרבעון הרביעי לרווח של 78 סנט למנייה. מניות החברה עולות ב-2.38% לשער של 49.42 דולר.

חברת General Motors (שסימולה: GM) הודיעה היום כי היא מוכרת את חלקה של החברה בחברת Fuji Heavy Industries יצרנית המכונית סוברו. החברה הודיעה כי תמכור את חלקה העומד על סדרי גודל של 20% לטויוטה ול-Fuji Heavy Industries. טויוטה תרכוש 8.7% מהחברה תמורת 315 מיליון דולר. מניות החברה יורדות ב-0.60% לשער של 29.90 דולר.

ישראליות במרכז

ענקית הפרמצבטיקה הישראלית, טבע (שסימולה: TEVA), עלתה אתמול ב-3% לרמה של 35.47 דולר, שיא חדש של כל הזמנים. ביומיים האחרונים עולה המנייה על רקע פרסום מחקר מקיף בן 26 שנים אשר הצביע על כך שתרופת הקופקסון של טבע מפחיתה את תדירות ההתקפים של חולי טרשת נפוצה אשר לקחו את התרופה ואף עיכבה את התפתחותה. המחקר כלל 46 חולים שטופלו בתרופה במשך תקופת זמן של שנה עד 26 שנים, ובממוצע 10.5 שנים. מניות החברה מתממשות קצת בפתיחה ויורדות ב-1.49% לשער של 34.97 דולר.

אראל תקשורת (שסימולה: ARLC) הוסיפה ביומיים האחרונים מעל 30%. לפני יומיים הודיעה החברה על תוכנית להפיכתה לחברה פרטית. מן החברה נמסר כי ועדת ביקורת החשבונות שלה אישרה תוכנית למחיקתה מן המסחר בנאסד"ק. על פי התוכנית המוצעת, החברה תקנה מן מהמחזיקים את מניותיה בשווי של 1.5 דולר למניה. עוד נמסר מן החברה כי אם התוכנית המוצעת אכן תצא לפועל, הצפי הוא שמספר בעלי המניות יצומצם לפחות מ-300. מניות החברה יורדות ב-1.44% לשער של 1.37 דולר.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: