כל הנתונים הצביעו על עליות אך ניו יורק החליטה אחרת
היום דווקא התחיל באופן די חיובי עם פרסומם של שתי נתוני מאקרו חשובים הנוגעים למצבה של הכלכלה האמריקנית. אנליסטים חששו שמא ימצאו רמז לתחילתה של תקופה אינפלציונית אך התבדו במהרה. מחירי הנפט המשיכו בתהליך הירידות ההדרגתי שלהם וירדו היום במהלך המסחר. כל הנתונים היו שם בשביל לסלול את הדרך לעוד יום של עליות נאות, אך מה לעשות, הקונצנזוס ברחוב אמר אחרת.
המשקיעים בוול סטריט החליטו להתמקד היום בחדשות המאכזבות שהגיעו מכמה תאגידים גדולים ולהתעלם מנתוני המאקרו המעודדים שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר. הנתונים שהתפרסמו היום במדד המחירים ליצרן ובנוגע לגרעון המסחרי כנראה שלא מספיק חד משמעיים עבור המשקיעים והם החליטו להמתין לחדשות קצת יותר החלטיות. נזקי ההוריקן "קתרינה" עדיין לא ידועים וכל יום מתקבלים אומדנים חדשים לנזק.
מדד הנאסד"ק ירד ב-0.51% לשער של 2,171 נקודות. מדד הדאו ירד ב-0.8% לשער של 10,597 נקודות.
מחירי הנפט הספיקו ליפול היום מתחת לרמות ה-63 דולר לחבית. בירידה החדה אתמול השלימו המחירים התרסקות של 10.5% מאז הגיעו לשיא של כל הזמנים בשבוע שעבר במסחר האלקטרוני לרמות מחיר של 70.80 דולר לחבית. איומים באירופה מצד נהגי המשאיות לשבש את הכניסה למזקקות כבר מחר באם לא תתקבל תשובה ממשרד האוצר בנוגע למחירי הדלק הגבוהים לא הצליחו להתסיס את שוק הזהב השחור. מחיר הנפט בשעה זו עומד על 63.11 דולר לחבית.
נתוני מאקרו
הגרעון המסחרי בארה"ב ירד ל-57.9 מיליארד דולר ביולי. הירידה הגיעה בהפתעה לאחר שהדעה הרווחת בקרב האנליסטים צפתה עלייה בגרעון המסחרי ל-59.8 מיליארד דולר. היבוא ירד ביולי ב-0.7% בעוד מוצרי הייצוא עלו ב-0.4%.
מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה ב-0.6% באוגוסט. מחירי האנרגיה דחפו את מדד המחירים לצרכן לעלייה. העלייה הייתה נמוכה מצפי האנליסטים לעלייה של 0.7%. מדד "מחירי הליבה" נותר ללא שינוי לאחר עלייה של 0.4% בחודש יוני. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים בכירים הייתה לעלייה של 0.1% "במחירי הליבה" ועלייה של 0.7% במדד עצמו. עליה חזקה מהצפוי במדד הייתה צפוייה להגביר את הציפיות להמשך העלאת הריבית בארה"ב.
אמריקניות במרכז
חברת Best Buy, (שסימולה: BBY) פרסמה היום את תוצאותיה הרבעוניות. החברה דיווחה על רווח של 37 סנט למנייה הנמוך בסנט אחד מתחזיות האנליסטים. הרווחים הגבוהים ב-26 סנט מרווחי החברה בשנה שעברה לש מספקים את השוק והמנייה קורסת. המנייה ירדה ב-11.06% לשער של 44.79 דולר.
מניות ענקית הסלולאר, נוקיה (שסימולה: NOK), עמדה היום במרכז המסחר. החברה העלתה הבוקר את תחזיות הרבעון השלישי של השנה. בנוקיה מצפים כעת לרווח של 18-19 סנט אירופאי, לעומת תחזית קודמת ל-14-17 סנט בלבד ולהכנסות של 8.4-8.5 מיליארד אירו, לעומת תחזית קודמת להכנסות של 7.9-8.2 מיליארד ברבעו זה. מניות החברה עלו ב-4.60% לשער של 16.81 דולר.
חברת בואינג (שסימולה: BA) הודיעה היום כי קיימות בעיות מסויימות בתהליך המיזוג של חטיבת ייצור הטילים שלה עם זו של לוקהיד מרטין (שסימולה: LMT). הבעיות נובעות, לדברי עיתון מרכזי, מאי תמיכתו של חיל האוויר האמריקני בעיסקה ובעיות פוליטיות הנוגעות לעלויות מסויימות במיזוג. מניות בואינג עלו ב-0.40% לשער של 65.40 דולר ומניות לוקהיד מרטין ירדו ב-0.22% לשער של 62.59 דולר.
ישראליות במרכז
מניות טבע (שסימולה: TEVA) נסחרו בערנות בעקבות השקעה חדשה בחברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה. טבע תשקיע 19 מיליון דולר עבור 19% מחברת הבת של כלל תעשיות, מקבוצת אי.די.בי ובנוסף תשקיע גם 7 מיליון דולר בחברה אשר בפרוטפוליו של כת"ב - בשם קיורטק. בשתי הרכישות החדשות, ניתנה לטבע אופציה להגדיל את השקעתה בהמשך. מניות החברה ירדו ב-0.15% לשער של 33.44 דולר.
אלרון (שסימולה: ELRN) מושכה את תשומת הלב היום. ברקע, זכתה החברה להמלצה אוהדת מכיוונו של בית ההשקעות זר, Dutton Associates. בבית ההשקעות החלו לסקר אותה בדירוג "קניה חזקה" עם מחיר יעד של 18 דולר. מניות החברה ירדו ב-1.69% לשער של 13.99 דולר.
סינרון (שסימולה: ELOS) הודיעה היום כי מנכ"ל החברה ישתתף בכנס משקיעים גדול ביום שני. כנס המשקיעים הינו המפגש השנתי השני של Merriman Curhan Ford. מניות החברה ירדו ב-0.61% לשער של 37.45 דולר.
אודיוקודס (שסימולה: AUDC) קיבלה היום עדכון המלצה מבית ההשקעות הגדול First Albany. בבית ההשקעות העלו את המלצתם לחברה מ-"נייטרלי" ל-"קנייה". הרכישה של Skype הכניסה טעם חדש לסקטור ה-voip וייתכן שתעזור לחברה בהגדלת הרווחים, אמרו היום האנליסטים. מניות החברה עולו ב-4.68% לשער של 10.96 דולר.
רדוור (שסימולה: RDWR) קיבלה היום גם היא העלאת המלצה. בבנק ההשקעות Deutsche Securities העלו האנליסטים את המלצתם למנייה מ-"מכור" ל-"החזק". מניות החברה עלו ב-5.56% לשער של 17.67 דולר.
קליקסופטוור (שסימולה: CKSW) הודיעה היום כי חברת Badenova בחרה את פתרונותיה לשיפור ייעילות השירותים שלהם. החברה בחרה בפתרון ה-ClickSchedual לייעול לוח הזמנים של הטכנאים שלה. החברה מספקת מספר שירותים שונים בדרום גרמנייה וצריכה מערכת ייעילה לשילוח הטכנאים. מניות קליקסופטוור ירדו ב-2.33% לשער של 1.68 דולר.
נס טכנולוגיות (שסימולה:NSTC) הודיעה היום כי זכתה בחוזה חדש מטעם חברת Hollywood Media Corp. החוזה הינו לטווח ארוך ועוסק בטכנולוגיית שירותי מידע שתספק נס עבור Hollywood Media Corp. מניות החברה עלו ב-7.5% לשער של 9.75 דולר.
ארוטק (שסימולה: ARTX) הודיעה היום כי מחלקת הסוללות ומערכות הכח שלהם זכתה בחוזה בגודל של 2.3 מיליון דולר לאספקת עשרות אלפי סוללות נטענות. החברה לא סיפקה את שם הקונה אך אמרה כי הרוכש הינו צבא זר אשר ביצע את הרכישה עבור מערכות הקשר שלו. הסוללות מאובזרות במערכת התראה חדשנית המדווחת בכל זמן נתון על מצב הסוללה מבחינת אספקת כח. מניות החברה עלו ב-5.19% לשער של 0.81 דולר.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
