כל הנתונים הצביעו על עליות אך ניו יורק החליטה אחרת
היום דווקא התחיל באופן די חיובי עם פרסומם של שתי נתוני מאקרו חשובים הנוגעים למצבה של הכלכלה האמריקנית. אנליסטים חששו שמא ימצאו רמז לתחילתה של תקופה אינפלציונית אך התבדו במהרה. מחירי הנפט המשיכו בתהליך הירידות ההדרגתי שלהם וירדו היום במהלך המסחר. כל הנתונים היו שם בשביל לסלול את הדרך לעוד יום של עליות נאות, אך מה לעשות, הקונצנזוס ברחוב אמר אחרת.
המשקיעים בוול סטריט החליטו להתמקד היום בחדשות המאכזבות שהגיעו מכמה תאגידים גדולים ולהתעלם מנתוני המאקרו המעודדים שהתפרסמו לפני פתיחת המסחר. הנתונים שהתפרסמו היום במדד המחירים ליצרן ובנוגע לגרעון המסחרי כנראה שלא מספיק חד משמעיים עבור המשקיעים והם החליטו להמתין לחדשות קצת יותר החלטיות. נזקי ההוריקן "קתרינה" עדיין לא ידועים וכל יום מתקבלים אומדנים חדשים לנזק.
מדד הנאסד"ק ירד ב-0.51% לשער של 2,171 נקודות. מדד הדאו ירד ב-0.8% לשער של 10,597 נקודות.
מחירי הנפט הספיקו ליפול היום מתחת לרמות ה-63 דולר לחבית. בירידה החדה אתמול השלימו המחירים התרסקות של 10.5% מאז הגיעו לשיא של כל הזמנים בשבוע שעבר במסחר האלקטרוני לרמות מחיר של 70.80 דולר לחבית. איומים באירופה מצד נהגי המשאיות לשבש את הכניסה למזקקות כבר מחר באם לא תתקבל תשובה ממשרד האוצר בנוגע למחירי הדלק הגבוהים לא הצליחו להתסיס את שוק הזהב השחור. מחיר הנפט בשעה זו עומד על 63.11 דולר לחבית.
נתוני מאקרו
הגרעון המסחרי בארה"ב ירד ל-57.9 מיליארד דולר ביולי. הירידה הגיעה בהפתעה לאחר שהדעה הרווחת בקרב האנליסטים צפתה עלייה בגרעון המסחרי ל-59.8 מיליארד דולר. היבוא ירד ביולי ב-0.7% בעוד מוצרי הייצוא עלו ב-0.4%.
מדד המחירים ליצרן בארה"ב עלה ב-0.6% באוגוסט. מחירי האנרגיה דחפו את מדד המחירים לצרכן לעלייה. העלייה הייתה נמוכה מצפי האנליסטים לעלייה של 0.7%. מדד "מחירי הליבה" נותר ללא שינוי לאחר עלייה של 0.4% בחודש יוני. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים בכירים הייתה לעלייה של 0.1% "במחירי הליבה" ועלייה של 0.7% במדד עצמו. עליה חזקה מהצפוי במדד הייתה צפוייה להגביר את הציפיות להמשך העלאת הריבית בארה"ב.
אמריקניות במרכז
חברת Best Buy, (שסימולה: BBY) פרסמה היום את תוצאותיה הרבעוניות. החברה דיווחה על רווח של 37 סנט למנייה הנמוך בסנט אחד מתחזיות האנליסטים. הרווחים הגבוהים ב-26 סנט מרווחי החברה בשנה שעברה לש מספקים את השוק והמנייה קורסת. המנייה ירדה ב-11.06% לשער של 44.79 דולר.
מניות ענקית הסלולאר, נוקיה (שסימולה: NOK), עמדה היום במרכז המסחר. החברה העלתה הבוקר את תחזיות הרבעון השלישי של השנה. בנוקיה מצפים כעת לרווח של 18-19 סנט אירופאי, לעומת תחזית קודמת ל-14-17 סנט בלבד ולהכנסות של 8.4-8.5 מיליארד אירו, לעומת תחזית קודמת להכנסות של 7.9-8.2 מיליארד ברבעו זה. מניות החברה עלו ב-4.60% לשער של 16.81 דולר.
חברת בואינג (שסימולה: BA) הודיעה היום כי קיימות בעיות מסויימות בתהליך המיזוג של חטיבת ייצור הטילים שלה עם זו של לוקהיד מרטין (שסימולה: LMT). הבעיות נובעות, לדברי עיתון מרכזי, מאי תמיכתו של חיל האוויר האמריקני בעיסקה ובעיות פוליטיות הנוגעות לעלויות מסויימות במיזוג. מניות בואינג עלו ב-0.40% לשער של 65.40 דולר ומניות לוקהיד מרטין ירדו ב-0.22% לשער של 62.59 דולר.
ישראליות במרכז
מניות טבע (שסימולה: TEVA) נסחרו בערנות בעקבות השקעה חדשה בחברת כלל תעשיות ביוטכנולוגיה. טבע תשקיע 19 מיליון דולר עבור 19% מחברת הבת של כלל תעשיות, מקבוצת אי.די.בי ובנוסף תשקיע גם 7 מיליון דולר בחברה אשר בפרוטפוליו של כת"ב - בשם קיורטק. בשתי הרכישות החדשות, ניתנה לטבע אופציה להגדיל את השקעתה בהמשך. מניות החברה ירדו ב-0.15% לשער של 33.44 דולר.
אלרון (שסימולה: ELRN) מושכה את תשומת הלב היום. ברקע, זכתה החברה להמלצה אוהדת מכיוונו של בית ההשקעות זר, Dutton Associates. בבית ההשקעות החלו לסקר אותה בדירוג "קניה חזקה" עם מחיר יעד של 18 דולר. מניות החברה ירדו ב-1.69% לשער של 13.99 דולר.
סינרון (שסימולה: ELOS) הודיעה היום כי מנכ"ל החברה ישתתף בכנס משקיעים גדול ביום שני. כנס המשקיעים הינו המפגש השנתי השני של Merriman Curhan Ford. מניות החברה ירדו ב-0.61% לשער של 37.45 דולר.
אודיוקודס (שסימולה: AUDC) קיבלה היום עדכון המלצה מבית ההשקעות הגדול First Albany. בבית ההשקעות העלו את המלצתם לחברה מ-"נייטרלי" ל-"קנייה". הרכישה של Skype הכניסה טעם חדש לסקטור ה-voip וייתכן שתעזור לחברה בהגדלת הרווחים, אמרו היום האנליסטים. מניות החברה עולו ב-4.68% לשער של 10.96 דולר.
רדוור (שסימולה: RDWR) קיבלה היום גם היא העלאת המלצה. בבנק ההשקעות Deutsche Securities העלו האנליסטים את המלצתם למנייה מ-"מכור" ל-"החזק". מניות החברה עלו ב-5.56% לשער של 17.67 דולר.
קליקסופטוור (שסימולה: CKSW) הודיעה היום כי חברת Badenova בחרה את פתרונותיה לשיפור ייעילות השירותים שלהם. החברה בחרה בפתרון ה-ClickSchedual לייעול לוח הזמנים של הטכנאים שלה. החברה מספקת מספר שירותים שונים בדרום גרמנייה וצריכה מערכת ייעילה לשילוח הטכנאים. מניות קליקסופטוור ירדו ב-2.33% לשער של 1.68 דולר.
נס טכנולוגיות (שסימולה:NSTC) הודיעה היום כי זכתה בחוזה חדש מטעם חברת Hollywood Media Corp. החוזה הינו לטווח ארוך ועוסק בטכנולוגיית שירותי מידע שתספק נס עבור Hollywood Media Corp. מניות החברה עלו ב-7.5% לשער של 9.75 דולר.
ארוטק (שסימולה: ARTX) הודיעה היום כי מחלקת הסוללות ומערכות הכח שלהם זכתה בחוזה בגודל של 2.3 מיליון דולר לאספקת עשרות אלפי סוללות נטענות. החברה לא סיפקה את שם הקונה אך אמרה כי הרוכש הינו צבא זר אשר ביצע את הרכישה עבור מערכות הקשר שלו. הסוללות מאובזרות במערכת התראה חדשנית המדווחת בכל זמן נתון על מצב הסוללה מבחינת אספקת כח. מניות החברה עלו ב-5.19% לשער של 0.81 דולר.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
